נראה לי שבגלל שעובר עלינו מה שעובר נהיינו ברסלבים...
חבר אמר לי באומן האחרון "אתה רואה פה את כולם? לכל אחד יש פה 'שריטה', כי אחרת הוא לא היה מגיע לפה... "
כאומר- שסתם לא כל אחד הגיע לפה, יש משו בתוכו שמחפש את המשהו 'מעבר',
שנמאס לו מכל הצביעות והשקר שתאוות העולם הזה מציע, ששבע מכל ההבטחות שווא שהיצר הרע שמתלבש בהם בתרבות, במדיה, במפורסמים, בקניות, בפרסומות, וכו' וכו'.. מכרו לו.
ולאחר שגילה שרק ניצלו אותו כספית ונפשית ורימו אותו, ויצא במפח נפש חסר וריק ומרושש, ולא רק שלא עזרו לו אלא ההפך- הוא הפך להיות אדם בודד, מפוחד, שקרן, הססן, ציני, עצוב, מיואש, אנוכי, אגואיסט, מלא ברדיפה עצמית...
ובא ואומר "אני רוצה אמת אמתית טהורה ונקיה, נטולת אינטרסים אישיים וכבוד מדומה,
"אני נותן צ'אנס אחרון" למשהו שבשבילו כדאי לחיות, שלמענו כדאי להשקיע ולהלחם, אני צמא לעומק, לתוכן, למשמעות.
ושבאים באים לאומן לציון רבינו ורואים את האהבה שיש בין כל שכבות וקבוצות שבעם ישראל ואת אהבת חינם שמרעיפים אחד על השני ואת השירים והריקודים, ואת הדמעות והבכיות, את השאגות והצעקות, את התפילות שיוצאות מתוך עומק נקודת הלב, ובמיוחד כשטועמים את ה'יין ההונגרי' שבספרי רבינו, מתחילים להתמלאות בחשק, בשמחה, בהתלהבות, בהתחדשות, באמונה "שאין ייאוש בעולם כלל, שה' יתברך איתך עמך ואצלך, שה' אוהב אותך מי שאתה ואיך שאתה, שאם אתה מאמין שאפשר לקלקל תאמין שיכולים לתקן"!!!
ובמיוחד מי שזוכה לקיים את עצת ה"התבודדות", לדבר עם ה' יתברך בשפה שלי, ולספר לו מה שעובר עליי, ולבקש ולהתחנן לפניו שיאיר עליי את אורו, ושאזכה תמיד להיות מקושר ומחובר אליו במחשבה דיבור ומעשה, ולהרגיש אותו איך תמיד איתי ושומר עליי ואוהב אותי...
ואז אותו אחד שהיה רחוק, שהלך לחפש את עצמו בכל מיני מקומות, צועק "אני יודע שישנו בוודאי"!!!!
שיחות הר"ן סימן ז':
היצר הרע דומה כמו מי שהולך ורץ בין בני אדם, וידו סגורה ואין אדם יודע מה בתוכה. והוא מרמה בני אדם ושואל לכל אחד, מה אני אוחז? ולכל אחד נדמה כאלו הוא אוחז מה שהוא מתאוה. ועל כן הכל רצים אחריו כי כל אחד סובר שיש בידו מה שהוא חפץ. ואחר כך הוא פותח את ידו ואין בה כלום. כמו כן ממש היצר הרע שהוא מרמה כל העולם והכל רצים אחריו ומרמה לכל אחד ואחד עד שנדמה לכל אחד ואחד כאלו יש בידו מה שהוא חפץ כל אחד כפי שטותו ותאותו. ואחר כך בסוף הוא פותח את ידו ואין בה כלום כי אין מי שימלא תאותו אצלו:
גם נדמו כל התאוות של העולם כמו עמודי אור הנכנסין בבית מן אור החמה כנראה בחוש שהם נדמין לעמודים מחמת הזריחה של החמה. וכאלו רוצים לתפס אותן העמודי אור שתופסים וחוטפים ואין בתוך היד כלום כך הם כל התאוות של עולם הזה:
חיי מוהר"ן סימן רס':
(כ) אָמַר מָשָׁל שֶׁפַּעַם אַחַת נָסַע סוֹחֵר גָּדוֹל עִם יַיִן טוֹב אִינְגַרִישֶׁער [אוּנְגַרִי]. פַּעַם אַחַת אָמַר הַמְשָׁרֵת וְהַבַּעַל-עֲגָלָה לְהַבַּעַל-הַבַּיִת הֲלֹא אָנוּ נוֹסְעִים בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עִם הַיַּיִן הַזֶּה, וְאָנוּ סוֹבְלִים הַצַּעַר כָּל כָּךְ תְּנוּ לָנוּ לִטְעֹם מְעַט. וְנָתַן לָהֶם לִטְעֹם מִזֶּה הַיַּיִן הַטּוֹב. לְאַחַר יָמִים נִתְגַּלְגֵּל שֶׁזֶּה הַמְשָׁרֵת נִתְוַעֵד יַחַד עִם שׁוֹתֵי יַיִן בְּעִיר קְטַנָּה וְשָׁתוּ יַיִן וְשִׁבְּחוּ אוֹתוֹ מְאֹד, וְאָמְרוּ שֶׁהוּא יַיִן אוּנְגַרִישֶׁער. אָמַר הַמְשָׁרֵת הַנַּ"ל תְּנוּ לִי לִטְעֹם וְנָתְנוּ לוֹ. וְאָמַר אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין זֶה יַיִן טוֹב אוּנְגַרִישֶׁער כְּלָל, וְגָעֲרוּ בּוֹ וְדָחֲפוּ אוֹתוֹ. וְהוּא אָמַר הֲלֹא אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין זֶה יַיִן אוּנְגַרִישֶׁער כְּלָל, כִּי הֲלֹא אֲנִי הָיִיתִי אֵצֶל סוֹחֵר גָּדוֹל כָּזֶה וְכוּ' וְהֵם לֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלָיו. וְאָמַר, אֲבָל לֶעָתִיד כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ אָז יֵדְעוּ כְּשֶׁיִּתְּנוּ יַיִן הַמְשֻׁמָּר, אֲזַי לַאֲחֵרִים יוּכְלוּ לְהַטְעוֹת וְיִתְּנוּ לָהֶם יַיִן וָואלִיחְשֶׁין סְטְרָאוִויצְטֶיר וְיֹאמְרוּ לָהֶם שֶׁהוּא יַיִן הַטּוֹב הַמְשֻׁמָּר, אֲבָל לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לֹא יוּכְלוּ לְהַטְעוֹת כִּי אֲנַחְנוּ טָעַמְנוּ הַיַּיִן הַטּוֹב וְכוּ':