יום אחד נתפרסם כרוז, כי המלך חפץ להיטיב עם נתיניו ומשום כך, עומד הוא לצאת לעיר רחוקה ולשהות בה חודש ימים. בזמן זה יקבל המלך את האזרחים, ישמע לקול מבוקשם ויקשיב לכל צורכיהם. כל אדם הזקוק לדבר מה יוכל לבוא באותם ימים ולשאול מהמלך ככל העולה על ליבו.
וכך היה, המלך הגיע עם פמלייתו והשתכן בטירתו, וכל אחד הגיע בתורו לבקש על צרכיו.כעבור חודש, עבר שוב כרוז המבשר על עזיבתו של המלך, ולכן, מי שמעוניין עדיין לא מאוחר לבקש משאלתו.ביום האחרון בעת המלך עומד לשוב אל ביתו, הגיע אדם כשהוא מתנשף ומתנשם בכבדות וביקש לדבר עם המלך בדחיפות.
המלך כעס עליו מאד ושאלו: "היכן היית עד עכשיו?, מדוע זה התעצלת וחיכית עד לרגע בו אני כבר עוזב עם כרכרתי?
ענה לו האיש באמת ובתמים: "אל נא תכעס עלי, שכן אינני כשאר האנשים, כולם באו אליך כדי לבקש בעד עצמם ואילו אני באתי לבקש בקשה בעד המלך וטובתו".
מיד נהפך כעסו של המלך לטובה וציווה לתת לו מלא חופניים מטבעות זהב כפרס על נאמנותו למלך.
הקב"ה נמצא וקרוב אלינו בימים הנוראים, "דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב", וגם בחג הסוכות-"כי יצפנני בסכה".כל אדם יכול לשאול ולבקש על עצמו ככל אשר יעלה על רוחו.
ביום זה האחרון, יום הושענא רבה, בו ה' המלך מצוי וקרוב לנו, אנו מתעוררים ובאים לשער המלך בבקשה.
האין זו בושה להגיע ביום האחרון?, מדוע זה התעצלנו להגיע?!..
לכן,אנו אומרים: "הושע נא למענך אלוקינו הושע נא", הבקשה שיש בפינו אינה אלא: ל"מענך אלוקינו"...
פתקא טבא! ויהיו בעזרת ה יתברך לרצון כל אמרי פינו ונזכה לשנת מלאה ברכה ושמחה.חיים של קדושה!
וכך היה, המלך הגיע עם פמלייתו והשתכן בטירתו, וכל אחד הגיע בתורו לבקש על צרכיו.כעבור חודש, עבר שוב כרוז המבשר על עזיבתו של המלך, ולכן, מי שמעוניין עדיין לא מאוחר לבקש משאלתו.ביום האחרון בעת המלך עומד לשוב אל ביתו, הגיע אדם כשהוא מתנשף ומתנשם בכבדות וביקש לדבר עם המלך בדחיפות.
המלך כעס עליו מאד ושאלו: "היכן היית עד עכשיו?, מדוע זה התעצלת וחיכית עד לרגע בו אני כבר עוזב עם כרכרתי?
ענה לו האיש באמת ובתמים: "אל נא תכעס עלי, שכן אינני כשאר האנשים, כולם באו אליך כדי לבקש בעד עצמם ואילו אני באתי לבקש בקשה בעד המלך וטובתו".
מיד נהפך כעסו של המלך לטובה וציווה לתת לו מלא חופניים מטבעות זהב כפרס על נאמנותו למלך.
הקב"ה נמצא וקרוב אלינו בימים הנוראים, "דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב", וגם בחג הסוכות-"כי יצפנני בסכה".כל אדם יכול לשאול ולבקש על עצמו ככל אשר יעלה על רוחו.
ביום זה האחרון, יום הושענא רבה, בו ה' המלך מצוי וקרוב לנו, אנו מתעוררים ובאים לשער המלך בבקשה.
האין זו בושה להגיע ביום האחרון?, מדוע זה התעצלנו להגיע?!..
לכן,אנו אומרים: "הושע נא למענך אלוקינו הושע נא", הבקשה שיש בפינו אינה אלא: ל"מענך אלוקינו"...
פתקא טבא! ויהיו בעזרת ה יתברך לרצון כל אמרי פינו ונזכה לשנת מלאה ברכה ושמחה.חיים של קדושה!
