אוקיי. אז שאלות שמעסיקות אותיי.אנונימי (פותח)

לכולנו יש בכיתה או בישוב חברות שכולות.

חשבתי לי עד כמה אנחנו מצליחים להיות רגישים לקושי שלהם?

עד כמה אנחנו באמת מבינים?

אם באמת יודעים מתי לדבר לידם, או מתי זה רק יפגע..

 

הגבול הזה שבין רגישות טובה והגיונית לרגישות מוגזמת הוא מאוד דק.

לדבר לידם על אבא / אמא -- יכול לפגוע, להכאיב.

אבל גם יכול לפגוע שלידם לא מוציאים על הנושא הזה הגה..

לאיודעת.

 

עד כמה אני אמורה להתערב?
עד כמה אני אמורה  להזמין לשבתות? או לארוחת ערב?
זה יפגע או ישמח?

לדבר על הנושא הזה?

שאני רואה חברה שכולה בוכה - ללכת לדבר איתה ישר? לתת לה להרגע? לחבק אותה?
אני יודעת שמסתובבות פה בנות שכולות 
אבל מבקשת תשובות כנות. 
כי הרבה פעמים אני מרגישה שזה נושא שנוגע בכולנו -
ואנחנו לא כ"כ יודעים להתמודד.

איזה מיוחדת את!ברוקולי

 

הלוואי שכולנו נהיה כאלה חברות מכילות ודואגות.

רק מוסיפה נקודה שמשפחת השכול זה גם כאלה שאיבדו אח / אחות

 

זה באמת חשוב להעלות את זה לדיון- 

זה נושא שלצערנו כולנו שותפים לו.

 

באמת חשוב להגיב תשובות אמיתיות ולא תשובות 'יפות נפש'

אני יגיד את דעתי האישית בהמשך,
וגם אתן חוות דעת בתור מנהלת 'נוער שכול' מלך

 

ישר כח צדיקה!

 

^^ת.מ.
עבר עריכה על ידי ת.מ. בתאריך כ"ה בתשרי תשע"ד 03:14

ומחכה לתגובה של ברוקןלי..
בטוח זה יהיה ממש מחכים....
וואי!!ממש!!אנונימי (פותח)

אנונימית שפתחה-סחטין עליך!

 

אשמח גם לדעת.

כי באמת שקשה להתמודד.

*תמיד* נתקעת במצבים האלו ובאמת מרגישים.

 

אני אישית ניסיתי כמה שאפשר שלא לדבר על זה..

כי אני אישית לא הכי בקשר עם ההורים.

וכשאני מדברת, יש מין נימת זלזול.

ואז החברה היתומה מנסה להעביר לי על כמה שזה חשוב הקשר. וכן, היא פספסה אותו.

כבר מבולבלת!

אשמח לעזרה!

^^^גם אני אשמח לתשובות..~אורטל~
אין כאן תשובות פה.. כל יתום ודרך ההתמודדות שלו..ברוקולי

 

נראלי האנונימית רצתה שתשתפו בדוגמאות מה אתן עושות.

בכוונה יש כאן אנונמי (למרות שאני לא אוהבת אותו) לכתוב כדי לא להשפיל חברות.

 

בתור אחת שההורים שלה גרושים,מקום בעולם

גם לי יש המון סיטואציות כאלה.

ואני בכלל אבל בכלל בכלל בכלל לא משווה בין נוער שכול לילדים להורים גרושים חלילה!

מהניסיון שלי,לא כיף שאם חברה אומרת את המילים אמא ואבא באותו משפט ואז נזכרת שאני שם היא עושה הבעה של :הוווווווו המום סליחה! לא התכוונתי.

יש לכם הורים,תדברו עליהם,תשמחו בהם! אל תמנעו מעצמכם לדבר עליהם לידי.

אבל כשזה נוער שכול זה "טיפה" שונה, וזה מאוד תלוי בבנאדם,וכמה זמן עבר מאז המוות.

ומצד שני,כואב לפעמים.. כואב לשמוע את כולם מדברים עלל ההורים שלהם ואת יושבת ושותקת.. אבל זה המצב..

ויש המון פעמים שאני מגיעה לחברות לשבת ומתחילה לבכות בקידוש,או סתם ככה באמצע הארוחה.. ולרוב זה מהתרגשות. משמחה שיש עוד משפחות עמידות ושמחות!

הקפצה חשוב חשוב שתענו!אנונימי (פותח)

מה עושות..

 

אינלי המון זמן לענות..שירה חדשה~

אבל נקודה חשובה:

אל תשכחו שיש לנו עוד חיים מעבר לשכול.כך שלא תמיד כשבוכים זה קשור...

ובכללי-זה דבר מאוד משתנה.גם אצל השכולה וגם אצל החברות שלה.

נגיד היום חברה שלי ירדה עלי עלזה,ואם ילדה אחרת היתה אומרת אתזה הייתי ממש כועסת.

אבל היא שכולה גם,ואנחנו די מדברות עלזה וצוחקות..אז לה מותר.

מבינה?

בקיצור,זה מאד משתנה..

יאא את כזאתי אתתת.אווזה.

אנלא מסוגלתתת.

[ולי מותר לרדת עליך תמיד!! לא משנה למה זה קשור. אוקעע? ובחיים שלך אל תכעסי עלי. את יודעת שלא כדאי לך.. ]

כפרעע עליך.

 

אה, ואם יום אחד את בוכה, לא משנה על מה, אני כאן. |חי בסרט שהיא תבוא אליו. אבל לומשנהה|

אסור לך!!!!!!!!!!!!!!!!שירה חדשה~

יואו.יומאחד אני ירביץ לךךךך.

מותר לי הכל!!אווזה.

במיוחד כשזה אתת.

ושלא תעיזי.

לא מצחיקשירה חדשה~
אותי כןן.אווזה.אחרונה

חברות- ביקשו שתגיבו ברוקולי
עונה- למי שיש שאלות נוספות מוזמנת לאישיברוקולי

 

הגבול הזה שבין רגישות טובה והגיונית לרגישות מוגזמת הוא מאוד דק.

לדבר לידם על אבא / אמא -- יכול לפגוע, להכאיב.

אבל גם יכול לפגוע שלידם לא מוציאים על הנושא הזה הגה..

 

אני חוזרת שוב- 

אין רשימת מכולת כיצד להתייחס ל'שכולים',  במציאות העולם שלנו המון אנשים עוברים המון התמודדויות שלכל אחד צריך לתת את הרגישות והתושמת הלב הנכונה לה.

 

התמודדות זה לא רק הורה או אח שנפטרים , זה יכול להיות הורים גרושים , אחד ההורים חולה, יש מריבות בבית והדוגמאות לא נגמרות.

 

לגבי השכול- 

כל אחד חובה את זה אחרת. 

זה מאוד תלוי מתי פגשת את החברה (לפני המוות/אחרי המוות/זה טרי/זה ישן )

האם המוות היה בפתאומיות ? או שהייתה התמודדות עם מחלה ?

 

מאוד תלוי באישיות של הבנאדם- אם הוא פתוח? סגור? האם דיבור מקשה עליו?

מה שכן - אפעם אל תשנו פרטים  אם הכנתם חלות ביום שישי עם אמא תגידו את זה או אם אבא הסיע אתכן לסניף אל תגידו סבא במקום.

מרגישים את זה- וזה יוצר מציאות מאוד לא נעימה.

 

רגישות בעניי זו תכונה לכל אדם שאנחנו פוגשים בכל רמה - גם אם אני מאוד מצליחה בלימודים , וחברה שלי פחות מצליחה רגישות זה לא להשוויץ שלמדתי חצי שעה וקיבלתי 100

ברור שאם זה טרי יותר - אפשר לדבר בעדינות יותר ? לא להכנס לכתה ולצרוח כמה את 'מתה על אמא שלך וכמה היא האמא הטובה בעולם'  , 

יש קטע כזה- שבנות מביאות חברות יתומות הביתה אז הם לא יחבקו את ההורים שלהם או יתנו להם נשיקה.

אז לא - תתנהגו רגיל.

 

גם שזה כואב לנו , וצובט לנו מאוד  ואנחנו אכולי קנאה במידה מסוימת.

 

לגבי עזרה והתערבות - 

תלוי בחברה שלך - איזה הורה נפטר? האם הוא נשוי עוד פעם? האם יש עוד ילדים בבית? האם המשפחה מתפקדת? האם היא מסתדרת בבית? האם נעים לה בבית?  תתערבי במה שהיא רוצה- אם זאת חברה מאוד קרובה אז את מכירה אותה ואת נקודות החולשות שלה תהיי רגישה מתי זה מתאים לה ומתי לא.

ויכול להיות שיהיו תקופות שהיא מאוד תרצה שיהיו איתה חברות - ויהיו תקופות שהיא תדחה אותך.

 

לבנות שהמוות מגיע תוך לימודים - גם מוות הלוויה וכל הנל' מאוד אישי לכל אחד.

כל אחד מגיב ל'טראומה' בצורה שונה.

 

עוד נקודה על עזרה והתערבות- גם שעוברים כמה שנים לא לשכוח אותן.

משתפת אתכן עלי אישית - שהייתה תקופה שהייתי בתיכון ששני הורי לא היו נוכחים בחיים שלי מכל מיני סיבות.

ואני יודעת שזאת נקודה שמאוד הקשתה על חברות שלי

מצד אחד הרצון לתת , לגונן ולעזור - באמת בצורה טובה.

כי שכאוהבים מישו ודואגים לו אז ברור שנרצה לעזור לו.

לבין הרצון והחיים הפרטיים שלנו.

 

שאתן רואות חברה בוכה ? - יכול להיות שזה בגלל געגוע- משו הזכיר לה..

אבל אנחנו בני אדם - אנחנו בוכים גם כי קיבלנו 40 במבחן, או שרבנו עם חברה או שסתם קמנו על רגל שמאל.

לא צריך לרוץ ולעטוף אותה, לא צריך ישר להכנס לסרטים.

 

אל תבהלו אם פתאום חברה רוצה לשתף אתכם במקרה שהיא נזכרה, תשמחו איתה, תקשיבו לה - 

אפילו ברמה שחשוב הרבה פעמים להציג את ההורה שנפטר כדי שתכירו אותו..

 

נראלי אני יכולה לסכם את זה במשפט אחד, 

תתנהגו בצורה רגילה אחת לשניה. 

תכילו ותאהבו אחת את השניה בצורה שווה 

תעזרו אחת לשניה בכל התמודדות.

 

מאחלת לכולכן, 

שנזכה להתנחם בבניין בית המקדש.

ושהפורום שלי לא יגדל.

 

בהזדמנות זו - במידה וכן יש לכן חברות שכולות  תספרו להם עלינו - כמאמר הפורום : 'אם כבר- אז כבר'

 

שפע טוב.

ברוק.

 

 

 

 

 

אפשר לבקש בקשה חצופה קצת?אנונימי (פותח)

אם יש פה בנות יתומות..אם אתם יכולות להגיב..לא חייבות להזדהות, ממש לא!

אבל פווול חשוב לנו לדעת את הצד שלכם.

תודה!

זאת אכן בקשה חצופה...ברוקולי

 

הגיבו לך מספר יתומות.

מעט בנות מנוער שכול נמצאות פה.

 

כך ש..

 

 

יש פה פורום נשים?שושיאדית

מי המנהלות?

את מתכוונת לפורומים סגורים?ילדה של אבא

יש פורום בנות בוגרות- פורום המשך של הפורום הזה

יש פורום כלה הדרך- פורום לכלות

שניהם לא פעילים הרבה.

ויש גם פורום סגור של נשואות בלבד

אני אשמחשושיאדית

לפנות למנהלות

של איזה פורום?ילדה של אבא
נשואות בלבדשושיאדית

וגם לכלות

לכלות- יעל מהדרום, היא תדע להפנות אותךילדה של אבאאחרונה
הי מרכיבה על סוסים באופן קבועאנונימי (פותח)

יכולה להיגרם בעיה גופנית לנשים?

אם הולכים לחוג רכיבה מסודר ומקצועי, אין מה לחשושאנונימי (3)

מכירה שבאיזור שלי סביב נתניה, יש לא מעט חוגי רכיבת סוסים לנשים. במושבים והקיבוצים באזור.  

ראיתי שיש בצהלה חוג רכיבה טיפולי לנשים לאחר לידה, לחיזוק רצפת האגן 

|הפותחת|אנונימי (פותח)

אני הולכת לחוג מסודר, אבל למה זה אומר שאין ממה לחשוש?

(ואני לא ממש בגיל של אחרי לידה )

תודה

ממה את חוששת בעצם?אנונימי (3)

רכיבה על סוסים נחשבת ספורט פופולרי לגברים ולנשים, תורמת לכושר הגופני, יש גם רכיבה טיפולית לטיפול בבעיות שונות. (למשל נשים אחרי לידה. זה היה בתור דוגמה). 

פעם הייתה מחשבה כזואנונימי (4)

היום זה הוכח כלא נכון...

מוזמנת לגלל קצת

אם זו היתה הסיבה לשאלה, ברור שאין מה לחשושאנונימי (3)

וגם יש על כך שאלה ותשובה של רופא בפורום של בי״ח מעייני הישועה - וגם הוא ענה שאין סכנה  

 

רכיבה על סוס לנשים - פגיעה בקרום הבתולין - המרכז הרפואי מעיני הישועה

אמנם פוסע מאוד ישן אבל איכשהו הגעתי לפהאנונימי (5)אחרונה

עקרונית אין הנחיות לנשים להמנע מרכיבה על סוסים.

אבל זה כן עלול לגרום לפגיעה בעצב הפודנדלי/ להחמיר תסמינים של זה. אז אם יש כאב בפות באגן או במפשעה אחרי רכיבה על סוסים כדאי להמנע ולהבדק אצל רופאה

פריקהאנונימי (פותח)

אני לא מקנאה, אני לא פותחת עין, אבל חשבתי שיהיה לי פחות קשה. התחתנתי מהראשונות, מזמן כבר, תכף שנתיים. ואני רוצה להיות אמא, אני כלכך רוצה כבר. ולאט לאט כל חברה נכנסת להיריון, נהיית אמא, ואני מרגישה לבד בבדידות הזאת, לא מצליחה להכיל יותר.

אני הכי שמחה בשבילן 

ואני הכי עצובה בשבילי

 

זהו

לא קל.. ואת לא לבד.עשב לימוןאחרונה

יש עוד הרבה נשים כמוך, אמהות בפוטנציה,

שמחכות להריון, שנמצאות בתהליכים,

שמחזיקות תקווה, שמקוות למשהו חדש שיצמח בתוכן

❣️❣️

 

מקדישה לך את השיר של תרצה אתר: גשם הקשב לנשים

 

עד רדת הערב, גשם

הקשב לנשים בחלון

עד רדת החושך, גשם הקשב

לנשים הצופות בוילון

 

גם לנו אדמה שמחכה למשהו מלמעלה

גם בנו יש אימה וזעקה

למשהו פורח

וכן הלאה

 

עד סוף השבוע

גשם, הקשב לנשים בחלון

עד קץ השבועיים

גשם, הקשב לנשים העומדות ומחכות

 

גם לנו בחצר

חלקה קטנה ריקה מזוהר דשא

גם אנו מצפות עד אין בינה

למשהו ברוך כמו הגשם

 

גם בתוכנו מחכה שותקת

חלקת ארץ קטנה חרבה

והגשם שלנו איחר לרדת

הגשם שלנו

טרם בא

 

אך הגשם שלנו יבוא

עננים כבר זעים במרחב

הגשם שלנו קרב, קרב

בצעדי ענק

 

הקשב לנשים בחלון

גשם אדיר ונוהר.

הקשב איך קוראות הן בזו אחר זו-

הוא חוזר

הוא חוזר

הוא חוזר

 

נ.ב

יש פורום סגור לנשים : באהבה ובאמונה (פוריות) שאפשר להיכנס אליו

 

חיבוק וחיזוק 🫂

 

היי, אם מישי פה... שאלה מוזרה...תמימלה..?

)אני כותבת סיפור ושואלת בגלל זה, חס ושלום לא קרה לי...)

השאלה היא כזו, בחורה שנכנסת להריון מאונס-מה היא צריכה לעשות? כאילו, הפלה אי אפשר כי אסור ואם היא תלד את הילד-הוא יהיה ממזר, מה ההלכה אומרת על זה?

עד כמה שאני יודעת במקרה כזהתמיד בבטחה

ההלכה מתירה להפיל.

 

וגם, ממזר הוא רק מי שנולד לאשת איש מגבר אחר, ילד שנולד לרווקה הוא לא ממזר

אז מה ילד שנולד מזוג לא נשוי נחשב?תמימלה..?
לא משנה אם זה ברצון או לא ברצון...
לא נראה לי שיש לזה הגדרה.תמיד בבטחה

ממזר הוא מי שנולד מיחסים אסורים, כמו גילוי עריות, בגידה בבעל, כהן עם גרושה

טכנית אישה שלא נשואה לא יכולה ללדת ממזר כי בעילה יכולה להיחשב כנישואין בדיעבד

אוקיי, תודה רבה!תמימלה..?
ממזר הוא לא, הוא כן שתוקי (דהולכים בתר רובא)באנגי
הי. איך הגעת לכאן?עשב לימון
הפורום כבר לא פרטי..אנונימי (2)אחרונה
ריח מהפותאנונימי (פותח)

אהלן, לאחרונה אני מרגישה לא בנוח עם תחתוניות ולא רוצה לשים אותן, מצד שני לא יודעת איך להתמודד עם הריח ועם זה שאני מפחדת שכולם יריחו אותי. אני מתאמנת ומזיעה הרבה וזה יכול לגרום לריח להתעצם ואני חוששת 

 

 

בקיצור עצות? 

שני דברים בקיצורעשב לימון

א. הריח הוא לא כל כך חזק בלי התחתוניות- נסי ותראי. חלק ממנו הוא העובדה שיש בהן פלסטיק וזה גורם לחוסר אוורור.

 

ב. אפשר לשים תחתוניות מבד ואז זה נושם -פחות ריח- וגם סופג נוזלים וריחות.

נכוןאמרלד

נסי בלי תחתונית 

 ותחתונים מכותנה, גם לאימון.

( וכשמתלבשת לכושר גם מחליפה לחדש, בעיקר להרגשה ) 

 

@עשב לימון מבד מכבסים? 

 

כןעשב לימוןאחרונה
ניסיתיאנונימי (פותח)

אני פשוט חוששת שמריחים אותי 

איך יודעים שזה תקין? ומה עושים כדי שיהיה פחות ריח?

למי הפורום מיועד??יותר טוב

בנות?

נשים נשואות?

אני לא נשואה ופה אז כנראה שגם ללא נשואות...😉תמימלה..?
שלום עשב לימוןאחרונה

הפורום מיועד לבנות מגיל 15 ומעלה - אין הגבלה למעלה

ממי מבקשים להצטרף לפורום בנות בוגרות?אנונימי (פותח)
המנהלות הן-אמרלדאחרונה
שיטת אביבה - מישהי מכירה וממליצה?אנונימי (פותח)

אשמח גם להמלצות למקומות ללמוד את השיטה.

תודה!!

יש את @אפונה שהיא מדריכה לשיטהאנונימי (3)
[@96032|אפונה] היא ניקית פעילה בפורום הריון ולידה.


שרשור לדוגמא בה היא עונה:


שיטת אביבה - הריון ולידה

יש אתר לשיטה הזו, אם יש לך גישה לאינטרנטעשב לימוןאחרונה

באתר יש רשימה של כל המדריכות.

אם לא, תכתבי אזור ואני יכולה למצוא

 

אני מכירה, ניסיתי.

זו שיטה שעובדת, אבל צריך לעשות תרגילים כל יום, לא פעם אחת ודי.

אז כל עוד תרגלתי זה סידר לי את המחזור,

וכשלא- לא.

אולי יעניין אותך