בס"ד
אחרי שהרס את הקריירות של כוכבים כמו קרספו וקסיאס, מתפנה הפורטוגלי להשאיר אדמה חרוכה במועדון אחר, זה שהעלה אותו לדרגה בה הוא נמצא היום. מאטה יצליח איפה שאחרים נפלו?
1993. ריבר פלייט, ארגנטינה. ילד בן 17 העונה לשם הרנאן חורחה קרספו עולה לקבוצה הבוגרת. בסיום אותה עונה זוכה הקבוצה באליפות. כך גם בעונה שלאחריה וכך גם שנתיים לאחר מכן. בין לבין, ב-1995, זוכה הקבוצה בליברטדורס וקרספו הילד מבקיע צמד בגמר. בסוף 1996 הוא זוכה עם ארגנטינה במדליית הכסף באולימפיאדת אטלנטה ומסיים כמלך שערי הטורניר עם 6 כיבושים. השנים המצויינות האלו הובילו את פארמה האיטלקית (סוג של אימפריה באותם ימים) לרכוש את קרספו בן ה-21 תמורת כמה מיליונים. אחרי שזכה בגביע האיטלקי, בגביע אופ"א ובסופרקאפ, נרכש החלוץ בשנת 2000 על ידי לאציו תמורת 56 מיליון דולר, סכום שיא לאותם ימים.
ב-2002 החליף קרספו באינטר את רונאלדו תמורת 29 מיליון דולר ושנה לאחר מכן הגיע לצ'לסי תמורת 30 מליון דולר. מעבר לסכומי ההעברות האדירים ששולמו עליו פעם אחר פעם, קרספו הותיר חותם בדרך הטובה ביותר: שערים. הוא כבש המון בכל קבוצה בה שיחק ובמיוחד זכורה עונת 2005 עם מילאן, בה כבש צמד בליגת האלופות באולד טראפורד וצמד בגמר הטראגי מול ליברפול. כשהגיע לצ'לסי, שיחק תחת קלאודיו ראניירי, אך זה הוחלף מהר מאד בז'וז'ה מוריניו.
מוריניו, כידוע, בנה את הקבוצה בדרכו הייחודית ובין שאר השחקנים שרכש היה אחד בשם דידייה דרוגבה, שדחק את קרספו לספסל, לאו דווקא בגלל יכולת יוצאת דופן, אלא בשל חוסר אמון של הפורטוגלי בקרספו. למרות הופעות יוצאות מהכלל בליגה האיטלקית (בין 20 הכובשים המובילים באחת הליגות ההגנתיות ביותר שיש) ובמונדיאלים, העדיף מוריניו לתת את הקרדיט לשחקן שהביא בעצמו ובכך לבסס את השליטה שלו במועדון, גם אם על הדרך הוא הורס את אחד השחקנים הכי טובים בעולם, נכון לאותה תקופה ובוודאי אחד האהובים. קרספו הבין מהר מאד לאן הרוח נושבת, חזר בהשאלה למילאן ושם גם חזר לפרוח. מוריניו, כידוע, הודח באותה שנה בחצי גמר הצ'מפיונס על ידי ליברפול, כאשר דרוגבה מחליף את קרספו במחצית בלי סיבה מוצדקת. מאז, קרספו הגיע לקבוצות תחתית באיטליה, חזר לפארמה ופרש בנובמבר 2012, למרות שהיה יכול לשחק במועדונים גדולים גם בגילו, כמו שעשו ואן ניסטלרוי ואחרים.
הבא בתור היה קאקה. השחקן הטוב בעולם לשעבר, שהגיע ממילאן לריאל מדריד תמורת סכום שיא (68.5 מליון יורו), שיא שנשבר מעט אחר כך על ידי כריסטיאנו רונאלדו. קאקה היה חלק ממילאן הגדולה של שנות האלפיים ואף היה שותף לגמר ההוא מול ליברפול, כאשר הוא מבשל את השער השלישי להרנאן קרספו. באותה שנה נבחר לקשר המצטיין של הצ'מפיונס. שנתיים לאחר מכן כבר זכה קאקה עם מילאן בליגת האלופות, שוב נגד ליברפול בגמר. עבירה שנעשתה עליו הביאה לשער של פירלו ומאוחר יותר בישל קאקה לאינזאגי את השער השני. בסוף אותה עונה נבחר לקשר השנה של ליגת האלופות, שחקן השנה במועדונים וכדורגלן השנה באירופה. עם רקורד כזה, אתה נמצא בהרכב של כל קבוצה בעולם. לא אצל מוריניו. קאקה יובש ויובש, עד שעזב בחלון ההעברות הנוכחי חזרה למילאן, שם יקווה לחזור לגדולה.
הקורבן האחרון של ריאל מדריד, שפשוט נתנה למוריניו להרוס לה סמל אחרי סמל (גוטי וראול עזבו בקיץ בו מוריניו הגיע), הוא איקר קסיאס, השוער האגדי והאהוב. באיזשהו שלב בעונה שעברה, החליט מוריניו שלא מספיקה לו השליטה בקבוצה (מעבר לכך שכבר גרם לפיטורי חורחה ולדאנו ולקירוב זידאן) והחליט לשלוח לספסל את איקר, כשבמקומו פותח אנטוניו אדאן המחליף (מוריניו טען באותה תקופה שאדאן מציג יכולת טובה יותר באימונים), דבר שהתקבל בהפתעה גמורה בכל רחבי ספרד ואפילו בברצלונה. שחקנים כמו צ'אבי, אינייסטה, פיקה וגם ואלדס, המחליף הקבוע של קסיאס בנבחרת, יצאו להגנת השוער ותקפו את מוריניו, כאשר הם רומזים שהסיבה לספסול לא מקצועית. חיזוק לטענתם הם קיבלו כאשר קסיאס המשיך לפתוח בנבחרת ואפילו בגביע הקונפדרציות האחרון פתח, למרות שלא שיחק מעל חצי עונה, והציג יכולת פנטסטית.
במהלך העונה צירף מוריניו את דייגו לופס, שמציג יכולת גבוהה, כאשר פציעה של קסיאס לא תרמה לחזרתו של איקר להרכב. כעת, עם פציעתו הנוספת של קסיאס ויכולתו המשופרת של לופס, ספק אם קסיאס יחזור להרכב בריאל מתישהו. עוד סמל ושחקן ותיק הלך לפח. אין לאוהדים יותר עם מי להזדהות.
יראה דשא העונה? מאטה
אבל למוריניו זה לא מספיק. עכשיו הוא חוזר לצ'לסי, המועדון שהפך אותו למה שהוא כיום. חשבתם שנראה קרנבל בחדר ההלבשה? טעיתם. הקורבן הנוכחי של מוריניו הוא לא אחר מאשר חואן מאטה, האיש שכמעט במו רגליו הביא לצ'לסי את גביע אופ"א בעונה החולפת ושותף בכיר לזכיה ב'צמפיונס. רק אתמול, לאחר שמאטה ראה מהיציע את קבוצתו מנצחת את פולהאם, אמר מוריניו כי עד שמאטה לא ישחק לפי דרישותיו, הוא לא ישחק. לא מדובר כאן בשחקן צעיר בתחילת דרכו. מדובר כאן על שחקן שזכה בליגת האלופות, גביע אופ"א, אליפות אירופה עד גיל 19 (4 שערים בחמישה משחקים), מונדיאל ויורו (כבש את אחד מארבעת השערים בגמר).
מאטה אמנם לא סמל עדיין בצ'לסי, אבל בוודאי אחד השחקנים האהובים והחשובים של הקבוצה. האם הוא יחזור לסגל? סביר להניח שכן. הוא רק בן 25 ומוריניו זקוק נואשות לשחקן יצירתי נוסף. האם הוא יסיים את דרכו בסוף העונה בצ'לסי? לא יהיה מופרך לומר שכן. מוריניו חולה שליטה באופן אובססיבי ומתקשה לסלוח בטווח הקרוב. האם הוא הקורבן האחרון של מוריניו? אני לא נביא, אבל על זה כבר הרבה יותר קל להגיד שבהתבסס על הסטוריה ומקרים קודמים, התשובה היא חיובית. בשבילנו, חובבי הכדורגל האנושי, נקווה שמוריניו יתעשת בזמן, לפני שיהרוס עוד שחקן עד היסוד.
