התחלתי לבכות בכי היסטרי וישר התחילו לי התכווצויות בבטן....בבוקר הכל היה בחוץ...

טיפים טבעיים-

תשתי המון המון לימון עם נענע...מרוכז. מנקה את הרחם.

נראה לי גם שומר זה טוב.

לדעתי כדאי לחכות קצת שיצא טבעי ואם זה לא קורה רק אז ללכת לקבל כדורים...

הפלה טבעית הרבה יותר קצרה והרבה פחות כואבת.( לי לקח 5 ימים להתנקות ושבועיים להכנס להריון חדש ב"ה השבח לא-ל )

אבל אם אין ברירה לא לחכות מדי הרבה זמן וכן  לעשות זרוז....זה קשה מאוד נפשית להיות במצב כזה.

ו....כואב כל כך לשמוע! כל כך מזדהה ומבינה את כאבך!

ה' יתן לכם מלא כח ואמונה

וישועה קרובה לבא!

זו אני שפתחתי את השרשור.

לצערי, כשם שהתחיל, כך הסתיים ההיריון, עם עובר שנשאר בגודל של שבוע 4, למרות שעבר יותר מחודש מאז גילוי ההיריון. ההרגשה הלא-טובה שלי מההתחלה הצדיקה את עצמה...

קיבלתי הפנייה למיון מחר על הבוקר, ושם יגידו לי מה לעשות. הפחד הגדול שלי הוא מגרידה (אני עוד בטראומה מהניתוח הקיסרי שעברתי לפני שנה וארבעה חודשים - ב"ה עם ילדים בריאים ומקסימים).

לא אכפת לי לחכות עוד קצת (למרות שכבר עברו כשלושה שבועות מאז שההיריון לא התקדם, ולא קרה כלום באופן טבעי בינתיים), אבל במקרה הכי גרוע אני מוכנה לקחת כדורים.

האם זה באמת לא מסוכן לחכות ולתת להיריון ליפול מעצמו? (שמעתי היום סיפור על מישהי שחיכתה להפלה טבעית, והגיעה לסכנת חיים בגלל זה...)

ושוב תודה ובשורות טובות!

ראיתי גם מה שיוקטנה כתבה (שזה לא מסוכן לחכות) אני חושבת אחרת, כי לצערי הכרתי מישהי של"ע נפטרה מזיהום כך...

אישית עברתי גרידה וזה לא היה נורא בכלל. ב"ה נכנסתי להריון מיד לאחר מכן.

מאידך ההפלה אצלי היתה בשבוע הרבה יותר מתקדם אז כדורים בכלל לא באו בחשבון.

נראה לי שבשלב הזה כדורים יעשו את העבודה בע"ה.

אישית לא הייתי מחכה.

תרגישי טוב! רפואה שלמה!

חיבוק גדול,מצטערת לקרוא..

שה' ימלא חסרונכם בקרוב!

ברגע שאפשר לסיים עם זה ולא לחכות שיפול לבד.

עברתי את כל סוגי ההפלות:

טבעית- דימומים הרבה ימים עד שהעובר נפל- כאבי תופת ועד שהייתי נקיה יצאה הנשמה.

עם כדורים- כאבי תופת עד שהעובר נופל יכול לקחת גם 3 ימים ואז צריך לראות שהרחם התנקה לחלוטין.

גרידה - בלי כאבים... תוך שבועיים נכנסתי שוב להריון.

גרידה נוספת- בלי כאבים... הייתי נקיה אחרי שבוע ואח"כ עוד טפטופים כך שבאמת התנקתי אחרי 3 שבועות.

תעשי מה שהלב שלך אומר לך שמתאים לך!!!!

בשורות טובות!!!

תבקשי מידע אודות מחקרים בנושא.

אשמח לשמוע כאן או באישי את הסיפורים שמדובר עליהם, עם כמה שיותר מידע - אני סקפטית עד כמה מדויק המידע הזה...  מה זה "שמעתי"? מה הביא לזיהום? איך מתים מזיהום בימינו? וכן הלאה.

אם אני לא טועה סכנת זיהום הייתה אחד הנימוקים שלך נגד לידה בבית חולים

וגם אם לא מתים אז כבר לא חוזרים למה שהיה- היו כמה כתבות על זיהום כתוצאה מבדיקת מי שפיר רשלנית

ודודה שלי נפטרה בגלל דלקת תוספתן . עד שהיא פנתה לבית חולים כבר לא היה מה לעשות

אם זיהום רציני באיברים פנימיים אין הרבה מה לעשות

אבל הוא נכנס. כי בת דודתי היתה צריכה להפיל בגלל זיהום ברחם.

אז כנראה שיש לו דרך להכנס גם למקומות "סטריליים" ביותר.

המקום אכן סטרילי אבל כמו שזרע יכול לחזור מבחוץ פנימה למה  שגם זיהום לאדיוכל לחזור מבחוץ פנימה.

למרות שאני לא רופאה נראה לי סביר שגם זיהום בכבד איכשהו הוא קורה דרך מערכת הדם והחיידקים שסובבים בעולם למרות שהוא מקום סטרילי בגוף לא פחות מהרחם.

והנחה טיפשה אומרת שכשיש משהו לא תקין בגוף כמו אבנים בכיס המרה או עובר ללא דופק מדי הרבה זמן ברחם - זה מזמין זיהומים.

הפניתי את ה"שאלה" שלי ליוקטנה,,,

מזיהום ברחם, שהתפשט לדם, כשהעובר שברחמה פסק לחיות, חודש ימים, לפני שהיא נפטרה. רק כשפרץ הזיהום גילו הוא כבר מת חודש.

סיפור עצוב וטרגי ביותר. השאירה חמישה יתומים קטנטנים ל"ע.

איך הזיהום נכנס? אני הבנתי שכשהעובר מת זה עלול לקרות, אולי יש נמק פנימי או משהו כזה. לא יודעת. אני בטוחה שיש על זה מידע בר' גוגול...

כאן אנחנו מדברים על הריון שלא התפתח.

הסיכוי שייווצר זיהום בהריון שלא התפתח, שקול לסיכוי שיווצר זיהום בהריון התקין הבא שלי, אולי אפילו נמוך מזה...

זיהום שפגע בהריון. העובר מת ברחם, זאת אומרת הריון שהפסיק להתפתח. לא היה ידוע על זיהום שפגע בו.

וגם אצל כל אחת שקורה דבר כזה ל"ע, זאת אומרת שהריון מפסיק להתפתח, לא ידוע.

עם זאת יתכן שזה מה שקרה (איך מופיע זיהום שהורג עובר בחלל סטרילי כמו הרחם????) אבל אם זה מה שקרה ולא ידעו, מאיפה את קובעת נחרצות שזה לא מה שקרה כאן? שהיה זיהום של"ע הרג את העובר וגם להפסקת התפתחות ההריון???

חוץ מזה ההגיון אומר שעובר שמפסיק להתפתח ל"ע עלול להיות גורם זר בגוף כמו כל גורם זר שהוא. ולמה עם עובר חי זה לא קורה? אבן נס וחסד אלוקים, אך משאין בו עוד נשמה, זה לא שונה מכל גורם זר בגוף שעלול להתפתח סביבו זיהום.

ל"ע.

ועדיין לא הוכח מחקרית שיש סכנה בהמתנה להפלה טבעית.

אני מניחה שכמו בנושא של לידות בית, סיבוכים כתוצאה מההתערבות הלא טבעית מטים את הכף נגד התערבות ולטובת המתנה...

ואי אפשר לדעת עד שלא עושים ניקור שאין זיהום ברחם.

ולכן כל אישה שהעובר שלה ל"ע הפסיק להתפתח נמצאת בקבוצת סיכון שאולי זה קרה בגלל זיהום מה שעלול לסכן אותה גם כן.

חוץ מזה שעצם העובדה שהעובר המת פולט חומרים שעלולים לגרום לזיהום. 

למרות שאני מודעת לקיומו...לא כל דבר צריך לתלות בכסת"ח. 

וממש לא הבנתי את הקשר ללידת בית. שגם בה יש סיכונים, בפרט למי שההריון או הלידות הקודמות שלה היו בסיכון. ממה שידוע לי מיילדת בית אחראית לא תיקח על עצמה כל לידה, ובפרט את אלה שמראש חוששים בהן לסיכון.

יש רופאים שעדין לא יודעים שהרחם סטרילי ואין לו שום קשר עם הדם או עם מזהמים בגוף האישה ... ושלרקמה הריונית אין שום סיכוי להזדהם...

מעקב שמרני
במקרים רבים כאשר ההריון  מפסיק להתפתח ניתן להסתפק במעקב אולטראסאונד אחר האישה, ללא מתן טיפול כל שהוא, עד שמופיע דמם לדני ושק ההריון נפלט מעצמו. בדרך כלל מקובל לבצע מעקב שמרני במשך כשבוע עד שבועיים והוא תלוי במידה רבה גם בסבלנות של האישה. למרות שהוכח כי גישה זו בטוחה, רופאים רבים עדיין חוששים שהיוותרות רקמה הריונית ברחם למשך תקופה ממושכת מאד עלול לגרום לזיהום והיווצרות הידבקויות בחלל הרחם ולכן נוטים להגביל את המעקב לחודש בלבד.

הרחם אינה מקום סטרילי יותר משאר המקומות בגוף אלא דווקא פחות.

וכל מקום שיש בו עודפי רקמה/אבנים / גידולים - נוטה להזדהם בקלות יותר ממקומות אחרים.

לא סתם הרופאים חוששים.

יכול להיות שכדאי לחכות עוד קצת תחת מעקב רופא אבל לא יותר מדי הרבה.

החיים הם דבר חשוב מדי.

ודרך אגב העתקתי את זה לא מאתר רפואי - אלא מאתר "טבעי" שניסה לנסח את זה בצורה הכי פחות מחייבת שאפשר

• תהליך ההריון מלווה בעלייה הדרגתית של רמת ההורמונים בגוף. לקראת תהליך ההפלה הגוף מוריד בהדרגה את כמות ההורמון ההריוני (hcg) עד שהגוף בשל להפלה. התהליך הוא הדרגתי וידידותי יותר לגוף ולאישה.
• בהפלה טבעית לא נדרשת שום התערבות תרופתית או מכשירנית, שאין להתחמק מכך שבשתיהן ישנן תופעות לוואי וסיכונים.
• בהפלה טבעית לאישה יש את הזמן לעבור את תהליך ההיפרדות מן ההריון בצורה הדרגתית ולהגיע אל ההפלה בשלה ריגשית. גם תהליך ההפלה עצמו מאפשר היפרדות מודעת, ממשית מן ההריון.
• בהפלה טבעית האישה נשארת בקשר ישיר ומחובר עם הגוף שלה לאורך כל הדרך, אינה נכנסת לרובריקה של "חולה" ויכולה לבחור מי יהיה איתה כשהיא עוברת תהליך כה קשה ריגשית.

• •           זיהום או דלקת בתוך הרחם כתוצאה משהייה ארוכת זמן של עובר מת בתוך הרחם (העובר יכול להפריש מתוכו חומרים שעלולים לגרום לזיהום(.
• •           דימום מוגבר שלא נתפס בזמן ויכול לסכן את האם, לכן מומלץ שבזמן הפלה יהיה נוכח אדם נוסף יחד עם האישה על מנת לעזור לה לאמוד את כמות הדימום וכמובן לסייע לה במקרה של התעלפות חס ושלום. (הכנה מוקדמת לפני ההפלה תסייע להיות מוכנים למצבים שונים.)

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

כרגע אני לא מסוגלת שיגעו בי בכלל.

הלכנו למיון היום, ופשוט ברחתי באמצע, אחרי בדיקת דם, ולפני אולטרסאונד. (זה גם בגלל שהיינו חייבים לאסוף את הילדים - לא מצאנו להם סידור, ואני לא הסכמתי להישאר לבד).

יש לי טראומה, קשה כנראה, מהניתוח הקיסרי שהיה לפני שנה וארבעה חודשים. הוא השאיר בי הרגשה לא נעימה של מגע חודרני, כאילו בלי רשותי, כמעט כמו הרגשה של אונס. זה התפרץ רק כמה חודשים לאחר הניתוח, והייתה לכך השפעה על החיים שלי לתקופה קצרה, אבל חשבתי שהתגברתי על זה. מסתבר שלא.

זו הייתה טעות להיכנס להיריון עכשיו. כנראה שגם לבדיקות רגילות של היריון, שלא לדבר על לידה, אני לא מסוגלת עכשיו.

עכשיו אני תקועה. אז אני חוזרת על שאלתי: אלו דרכים טבעיות יש להפלה? רפלקסלוגיה ועיסוי גם יורדים מהפרק, לצערי. אני מעדיפה להאמין ליוקטנה שלחכות שייפול מעצמו זה לא מסוכן. הרי זו כמו מניעה טבעית, לא? וזה כנראה מה שאני צריכה עכשיו.

אני רק מקווה שבעלי לא אומלל מדי מהשגעונות שאני משגעת אותו.

את הכוחות להתמודד עם הניסיון הלא פשוט הזה, ושתהיה הפלה טבעית שתקל עלייך...

ואם עדיין תהיה התלבטות-

יהודי חכם אמר לי פעם כשמאוד התלבטתי בעניין מסוים, להתפלל ערבית ולכוון חזק במילים- "ותקננו בעצה טובה מלפניך..."

בהצלחה, שתבחרי בדרך הטובה והנכונה עבורך! 

למה לא רפלקסולוגיה/עיסוי? דוקא שני הדברים הללו עשויים לקדם פעילות רחמית... גם דיקור נראה לי עשוי לעזור.

נשמע קשה להסתובב ככה כל היום...

בכל מקרה כדאי לדעתי להתייעץ עם רופא שאת סומכת עליו, עד כמה לסחוב ככה.

 את אישה מדהימה ואמיצה!

ועוד משהו... מצער לשמוע על הטראומה שזכורה לך מהניתוח.... אולי אחרי ההפלה בע"ה כדאי לטפל בזה.. לפני ההריון הבא.

עכשיו דיברתי עם אחות במוקד אחיות של קופת חולים, והיא בכלל אמרה שבדרך-כלל מעדיפים לחכות שיתחיל דימום מעצמו, ורק אם לא יוצא הכול - אז מתערבים רפואית.

יכול להיות שזה גם מה שהרופאה במיון הייתה אומרת אם לא הייתי בורחת לפני הזמן.

בכל אופן, קבעתי תור לרופאה פרטית בעוד שלושה ימים, ונראה מה שהיא תגיד.

ולגבי הטראומה מהניתוח - אני צריכה ייעוץ, אני יודעת. נראה בהמשך מה לעשות.

קנינו עגלה, כיסא בטיחות ועוד... יש להם חברות טובות

ומקבלים הרבה שוברים

לק"י

ממש התלבטות קשה😅

מה נסגר איתי?....

כולל כיסא אוכל

הגיע מהר וטוב.

לק"י

אז ניסיתי להזמין שם עם קופונים של ביימי, והוא טוען שהם לא קיימים😳

והם עוד עם תוקף....

לק"י

מוזר שאין פירוט.

אני אנסה לחפור קצת.

לק"י

וגם באשמורת אפשר (בלי מבצעים). שמחה לראות שהם התקדמו קצת....

תודה לכולכן!

תודה על העדכון!

ילדת ממש קצת לפני, אז את עושה לי הכנה בשאלות שלך😊

ל5 חדרים + דירת גן ממש לא..

אולי אולי אחיסמך תבדקי

ויש בקרית מלאכי דירות 5 חדרים חדשות במחיר שקרוב יותר ל2 (בדרך כלל מנהלים מו"מ והמחיר יורד…).

אולי לא דירות גן.

חשוב לדעת שדירות גן דורשות הרבה פעמים השקעה כלכלית נוספת (להקמת גינה /דשא סינטטי/ ריהוט גינה וכדו')

וגם שכונה חדשה, שלא סגורה על הצביון שלה אבל מכירה שם דתיים.

בעבר הייתי בטלזסטון - לתינוק לא צריך תהביא כולם, חוץ מבגדין ליציאה. אם את מתכננת לשאוב ויש לך חלקים של משאבה של בי"ח תביאי איתך. 

צריכה ואפילו יותר... מפנקים אותם בתינוקיה.... 

יש עריסות כמו בבית חולים.

ראיתי שם כאלו שהסתובבו עם התינוקות בדונה. האמת שלא הבנתי את העניין, הרבה יותר נוח לתינוק בעריסה.

לך תביאי ספרים ובגדים נוחים, פדים וכד' גם תביאי.

תהני מלא

מזל טוב והרבה נחת בבריאות ובשמחה

זה כמו בית מלון מפנק ברמות

תהני

מקופות חולים יש השתתפות לפי מה שהבנתי עד חודש או חודשיים, תלוי במסלול ובמספר לידה.

בבית ההחלמה הם מאפשרים תינוק בתינוקיה עד 6 שבועות.

יכול להיות שאפשר ביות מלא או משהו כזה... 

ואפילו יותר, אבל מ6 שבועות בלי שירותי תינוקיה.

עוד משהו שחשוב לדעת

מי שלוקחת חדר פרטי- אפשר להביא את הבעל ליום חול/שבת ואז החוויה מושלמת

ממליצה לחפש את האתר שלהם בגוגל ולהתקשר גם לטלפון כדי לשמוע פרטים.

סגרתי על משהו שעולה 750 ללילה ויש החזר של קופות חולים

במיוחד בשביל המנוחה

אני באופן אישי לא מצליחה להתאושש בלי זה אחרי הניתוחים קיסריים

זו הייתה הצלה בשבילי

והמחיר לדעתי מתחיל מ750 ויש לך השתתפות של הקופה

וחצי שעוסקת קיסרי חשוב ממש לדעת!!!! שאפשר לקבל בנפרד החזרים רק בגלל שעברת ניתוח ואשפוז של 5 ימים

שווה להישאר עוד יום בבית חולים בשביל זה

אני רק בקיסרי האחרון ניצלתי את זה כי הייתי 7 ימים מאושפזת בגלל סיבוך כלשהו

אבל בכללי זה 4 לילות אשפוז אחרי ניתוח,לפחות בבלינסון 

יש שם הכל.

את לא צריכה להביא בגדים או טיטולים, רק בגד אחד ליציאה ומוצץ.

המטפלות שם מקסימות ממש והרגשה של פינוק בלי סוף

תהני מלא !!!

וחיבוק. כי זה ממש לא נעים.

היא לא תדבר איתי,היא תגיד שאני לא מזמינה וכאילו מנצקת קשר

בזמן שזו היא עושה את זה

היא יודעת שחשוב לאמא שלי הקשרים המשפחתיים,יודעת איפה ללחוץ 

אז אולי הייתי כן מכבדת ואומרת לה שהגיסה מוזמנת לתאריך ספציפי (נניח ליל שבת הקרוב)

אם היא תבוא מצוין אם לא אז יצאת בסדר... אפשר גם להגיד שדווקא הזמנת אותה כמה פעמים ולפרט למה או מתי הזמנת אותה והיא אמרה שלא מתאים לה.

אבל לא כדאי לקחת ללב

אם היא פועלת בצורה מניפולטיבית זה בעיה שלה, לא שלך...

שאת כן מזמינה אותה, אם היא רוצה הדלת פתוחה.

את אלופה שאת מצליחה לא להיגרר אחרי המניפולציות שלה.

ככה צריך לעשות, להישאר יציבים ואיתנים ולא לרדת ולהיגרר אחרי ויכוחים ושטויות.

ואני חושבת שאת לא צריכה לקבל אותו.

תגידי לאמא שלך בענייניות ובנימוס שיש לגיסה את הטלפון שלך ואם חשוב לה משהו היא מוזמנת להתקשר ישירות, וזהו.

הייתי מסבירה לאמא את הרעין בכללי וממשיכה הלאה בלי להוציא מילה כלפי הגיסה.

פשוט שום מילה.

ככה היא תבין שאין לפעולות השפעה.

אם היא תחזור לאמא שהיא תענה לה שזה ביניכן.

וזהו 

שתתקשר או תשלח הודעה

בעלי טוען שהיא פשוט מנסה לסכסך

כי יודעת. כמה זה חשוב להורים שלי

לא בטוח שהיא יזמה והתקשרה לאמא שלך, ולא בטוח שבמיוחד בשביל זה.

אולי הם דיברו שיחה סתמית, ואמא שלך שאלה אותה אם ביקרה אצלכם לאחרונה, ולא היה לה מה לענות אז היא אמרה שאתן לא בקשר ולא הזמנת אותה. אולי כדי להתחמק אולי כדי לתת תירוץ.

ואמא שלך מיוזמתה, היות שזה חשוב לה, ואת גן הבת שלה שהיא מרגישה בנוח להעיר ולעורר, מיד פנתה אליך כדי לבדוק למה אתן לא בקשר.

בכל אופן גם לדעתי פשוט לעבור הלאה, לא לקחת ללב, ולא להתחיל עכשיו שיחות סביב זה.

סה"כ זכותה שלא יתחשק לה קשר צפוף כמו פעם, וזכותך שלא לכרוע ברך ולהתחנן אליה לקשר. העיקר שלא לשתף פעולה עם סכסוך ומריבה.

מה קורה בינכן

אם היא שואלת בכל זאת את יכולה להגיד לה

שתשאיר לכן לנהל את הקשר שלכן

שתשמור את זה לטיפולי-קטע הוא שזה קורה מלא ופשוט נשבר לי מזה

להסביר לאמא מה הסיפור, שתבין את הרקע וככה פחות יצער אותה.

לא חייב להגיד בצורה לא יפה אלא לומר- שאת דווקא כן הזמנת כמה פעמים והיא זאת שלא יכלה או לא רצתה.

ככה אמא תהיה רגועה וגם תקח את דברי הגיסה בפרופורציה

שכן כדאי לא להוציא את האמא מהתמונה.

את אמא שלך זה מפעיל וכואב לה הלב.

מגיע לה לדעת שהבת שלה מוכנה מהצד שלה לשמור על קשר פתוח ולא שומרת טינה.

לא יודעת אם כדאי להכניס לכל הפרטים

בסוף המטרה היא לא שהאמא תשפוט מי צודקת, אלא שתדע שאת מהצד שלך משאירה יד מושטת.

זה מה שמעניין את אמא שלך וכדאי להרגיע אותה שאכן כך.

בבגרותן הייתה איזושהי טינה,

הייתה כאמא מאוד מאוד מתוסכלת מגישה כזו.

אין בעיה שהפרטים יהיו בינהן

אבל בראיה לעתיד, הייתי רוצה לדעת ששתיהן מסוגלות להתנהל יחד בשלום ובכבוד (מבלי לתפוס צד)

קרע בין אחים זה הדבר אולי הכי כואב וקשה להורים לראות, מגיע להם לראות קצת נחת מהמשפחה שגידלו בעמל רב.

אבל בכל זאת אמא לא אמורה להתערב 

זה בדרך כלל רק מפריע

וזהו. מכאן ואילך זה של הגיסה בלבד...

אם אמא פונה אליך שוב אז תגידי שוב... אין מה להצטדק או משהו.

אני שונאת טלפון שבור. ממש אבל.
אני בנאדם מאוד ישיר
מתקשרת לגיסה ובארבע עיניים מפרטת לה את הצד שלי, בלי התנצלויות, עובדות בשטח!!
מיידעת אותה שהיא תמיד מוזמנת ושכך גם אמרת לאמא שלך.
כך ששני הצדדים ידעו שדיברת גם עם הצד השני, ללבן את הדברים.
ושלום

אני יותר ביישנית.

הסברתי היום לאמא שלי את עמדתי בנושא. מבחינתי הגיסה מוזמנת לפנות אליי.

אני את השתדלותי עושה מדי פעם

בעלי המצחיק אומר לי להזמין אותה למסעדה

אני מדי עצבנית על זה עכשיו בשביל לשלוח לה הודעה ליציאה

וגם בדוק שהיא תסרב כי זה קרה כל כך הרבה פעמים בשנה האחרונה

אני אומרת - זה לא משנה, את/ה הולך לידי. למה? ככה. כי אמא אמרה. חוזרת על זה כמו מנטרה.. לרוב זה עוזר. לא תמיד.

אבל גם אצלי הם לפעמים עצמאיים מדי ולא מקשיבים.

אני כן משתדלת לא לצאת איתם כשלא פנויה להחזיק פיזית או אין לי כח לויכוחים. וגם מבהירה - אתה לא יכול לבוא איתי לסופר כי אתה בורח לי ואני לא רואה איפה אתה. למשל. אחרי תקופה נותנת עוד צאנס ואומרת שזה נסיון, אם הנסיון הצליח מאפשרת ואם לא אז לא. אבל באמת זה בעיה כי יש דברים שחייבים ללכת איתם

איך נזהרים?

האם להיזהר זה בהכרח לתת יד לעגלה (יכול להיות שכן...)

או שמספיק לתפוס מרחק מהכביש?

כמה רחוק מותר ללכת קדימה

ועל הכללים שקבעת- להתעקש

וכן. יכול להיות סיטואציה שבה את מבהירה שאם היא לא נזהרת (שומרת מרחק מהכביש) אז היא תצטרך לתת יד לעגלה

(אני נותנת להם סימנים לדוג- אם יש פס מרצפות מסוים שלא עוברים, או מרחק צעד מקצה האבן שפה)

אני פחות מתחברת לגישה שאומרים לא רק בשביל להראות סמכות

אם ללא יש סיבה שאפשר להסביר- עדיף

(כן יש סיטואציות קצה שאני אומרת -כי ככה אבא ואמא החליטו ושלא הכל הם צריכים לדעת)

אבל כשהיא עייפה(אחרי יום בגן) ובמצב רוח הספציפי היא פשוט לא מקשיבה, לא להסברים ולא לכללים של איך כן מותר לרוץ

וכרגע האופציות שלי זה או להשלים עם הריצה הלא בטיחותית שלה או לתפוס לה את היד בכוח שלא תרוץ (ואז בדרך כלל היא מתיישבת על הרצפה וצורחת ואני צריכה להתמודד גם עם לגרום לה להמשיך ללכת...)

לשבת לכמה דקות איפוס על ספסל, לשתות תה פושר, לאכול ביסקוויט.

להתחבק, לנשום קצת יחד.

ואז רק לחזור הביתה.

בימים חמים להביא לה שלוק/ מעדן קר.

דווקא כשעייפים או מוצפים אחרי המסגרת, הכי לא כדאי להתווכח/ לכפות עליה, אלא להכיל את הקושי ולהוביל אותה בסבלנות לצאת מההתהגות הזאת.

קחי לך כלל אחד.

תסבירי לה בערב/ בבוקר שבחזור מהגן היא תתן יד לעגלה,

והיא יכולה לדבר עם אמא על הגן או לשיר שירים. אפשר לדבר על זה שליד אמא בטוח ללכת ואין מכוניות שנוסעות מהר וכו'.

(ואם מתאים לך להוסיף שאחרי שהולכים ביחד עם אמא ונותנים יד לעגלה מקבלים במבה/קובית שוקולד/יצירה).

היא נתנה יד לעגלה דקה, את אומרת כל הכבוד ומתפעלת.

לפעמים ילדים נראים גדולים אבל אין להם באמת בשלות להבין מה הכוונה במסוכן, או מה בדיוק מצפים מהם.

ולכן בעיני נכון לומר מה כן עושים, לתת פידבק חיובי, ולדבר על הסכנות וכו בזמן אחר

להסביר לה היטב, אפשר ע''י סיפור, על חשיבות הזהירות בכביש/ חשיבות הקשבה לאמא/ כל ערך שאת רוצה להטמיע.

אצלנו אנחנו קוראים לזה "שיחה אישית" ואז הם גם מרגישים חשובים. אפשר על כוס שוקו עוגה..

ואחרי שברור שהיא מבינה (אני שואלת שאלות לוודא את זה, נותנת לה תיאור סיטואציה ומה עושים),

אז כשזה קורה בפועל, אני בעצם ''מזכירה'' מה צריך לעשות ולא צריכה להסביר/להטמיע/ להתחיל תהליך של ליבון הסיטואציה.

לרוב זה עובד. כולל כמובן פידבקים חיוביים על הקשב והציות.

בגיל הזה, אפשר מראש (ביציאה מהגן) להזכיר וגם לעשות מבצע נקודות/ פרסים על הביצוע..

בהצלחה

יורדים לגובה שלה.

יוצרים קשר עין, מגע, קשב וקשר.

מתחילים בהבעת אמפטיה- את רוצה להוביל/ להיות ראשונה/ עצמאית?

אני מבינה אותך.

אני גם אוהבת שאת מובילה.

ואת גם נזהרת. אני רואה שאת נזהרת.

את יודעת שגם אמא הרבה פעמים נזהרת ובכל זאת השוטר לא מרשה?

למשל אם יש רמזור אדום ואני יסע ממש ממש בזהירות, זה מותר? לא זה אסור.

זה ממש מעצבן שאסור למרות שנזהרים.

להציע אלטרניטיבה- את מעדיפה שנלך דרך הפארק ושם תוכלי להוביל?

או לפחות להבהיר מתי כן ולא רק מתי לא.

כשנגיע לשער של הבית של סבתא, את תיכנסי ראשונה לבד לבד כי את כזאת גדולה!!

אם את רואה שזה גבול שמהווה קושי פעם אחרי פעם,

כדאי לחפש פתרון יצירתי.

למשל שהיא תסחוב עגלה, נניח.

אם צריך פתרון מיידי אפשר להציע לה לקחת חיפושית/ חילזון ואז היא תהיה עסוקה במשהו אחר ולא בלהתרחק.

או לחפש אוצרות בצד של המדרכה שרחוק מהכביש.

או ללכת על חומה נמוכה/ גדר.

ובכללי, זה גיל שמתחילים לפתח מסוגלות ועצמאות, אז עם כל האתגר זה דבר מבורך ואנחנו רוצים לעודד את העצמאות.

אז תנסי בתחומים שהם לא מסוכנים לעודד ולשבח ולתת לה להתנסות ולחוש סיפוק.

היא קצת פחות תחפש את זה דווקא במקומות שאסור.

לא רואה מה הבעיה לתפוס אותה ביד כדי שלא תתרחק.

כשהולכים ברחוב נותנים יד לאמא. נקודה. בגיל 4 זה לגמרי מתבקש. ואז כשעוברים בפארק / טיילת ואפשר להתרחק, זה מיווחד כי רק כאן אפשר ללכת בלי לתת יד לאמא.

אני הרבה יותר מאמינה במעשים מאשר בדיבורים. היא באמת לא מבינה מה הבעיה כשהיא נזהרת חח

לא כתבת עוד סיטואציות, אבל אני לגמרי מאמינה במעשים. לא לתת לה ניסוי ותהיה מה מותר ומה אסור, אלא מהתחלה להוביל אל הסיטואציה כך שתהיה בגבולות האפשרי והמותר.

במקום לומר לא ואסור, עדיף לנסח כלל בלשון חיובית ובלשון של 'עושים'. ואם הכלל הוא משפט קצר וברור שמנוסח כך, קל לחזור עליו בלי להכניס אמוציות וכעס.

למשל אם היא מוציאה משחק לפני שאספה. לוקחים את המשחק - לרגע, לא צריך בכוח... אני שומרת לנו אותו רגע על השולחן, כי 'אוספים לפני שמוציאים משחק חדש', ופשוט יורדת יחד לרצפה לאסוף: הנה תוך רגע אנחנו מצליחות לאסוף ואפשר להוציא משחק חדש.

כמובן שהיא גדלה ועצמאית. 4 זה גיל העצמאות השני. בהצלחה לנו. לכן חשוב למצוא איפה אפשר לאפשר לה בחירה הובלה ועצמאות. אבל במה שלא מתאים לגילה, אני חושבת שההתנהלות צריכה להיות ממש כמו בגיל שנתיים.

זה

א. לפני שיוצאים מהבית, להזכיר כללים וכו'. תוך כדי האירוע יותר קשה להגיב .

ב.אם  כבר קרה המקרה, לרדת ממש לגובה העיניים של הילדה, להסתכל לה בעיניים ולהגיד לאט, ברור ובטוח.

"אני לא מרשה ללכת קרוב לכביש, את הולכת רק בצד ימין שלי כי זה מסוכן. את הבנת?" מחכה לתגובה בפה שהיא עונה כן. ותוך כדי את תופסת לה את היד, לא בכח, אלא לשדר איזה שליטה, שאת החליטה ושלא תתבלבל מי מחליט על מי 😅

גם לי יש בגיל הזה ולפעמים הוא חוזר מהגן

עצבנייי

חולצה ועליה אוברול- אם קר אז פוטר ואם חם אז קייצי

לא מלבישים יותר מדי כי זה עלול להיות מסוכן

כמובן לכסות עם שמיכה. זו באמת עונה משוגעת וקשה לדעת אבל לדעתי את מלבישה אותו מדי הרבה ואם מזיע אז לא טוב

אם המגע נעים- סימן שנעים לו.

לק"י

2 שכבות דקות אמורות להיות בסדר בימים הפחות חמים.

אם הוא מזיע, תורידי לו שכבה.

ושלי מצונן גם מגיל פיצי, ויש הטבות מידי פעם...

תודה לך ❤️

מקווה שלא נדבק ממני כי הייתי ממש מקוררת בשבועיים האחרונים

עד עכשיו הלבשתי בגד גוף ואוברול

כשהיינו בבית חולים אמרו לי לא לשים גם מכנס

אנחנו גרים במרכז לא יודעת אם זה משנה

עכשיו בגלל השרב שהיה הלבשתי לה רק אוברול והיא הרגישה לי חמה ונעימה

לגבי הצינון אנחנו באותו סרט היא כבר בת חודש וחצי ודיי מההתחלה מנוזלת

לא נראלי שצריך לדאוג אלא אם יש חום או מרגישים שיש קוצר נשימה וכו

לק"י

2 גופיות ומכנס אחד. וזה היה בחשוון.

עכשיו פשוט לא חורף😅

זה תלוי גם כמה מחממים את הבית.

אני שמה גרביון מתחת לבייביגרו עם חולצה אחת וזהו-אבל זה בשיא החורף

עכשיו חופשי חולצה אחת ובייביגרו

לק"י

ובימים החמים יותר גם לובש קצר או רק בגד גוף.

אבל הוא כבר מזמן לא בן שבועיים....

הבת שלי נולדה בסתיו, אבל זאת גם עונה הפכפכה כזאת אבל בגלל שנולדה פחות מ3ק"ג כן הנחו אותנו להלביש 2 שכבות גם בפלג גוף עליון וגם פלג גוף תחתון.

האח טוב באמת להרגיש את התינוק כמו שאמרו, לי אמרו בעורף או בבטן/גב ולא כפות ידיים או רגליים כי הם תמיד יהיו יותר קרות 

שנולד הרבה פחות מ1 ק"ג וההנחיה הייתה דומה לתינוק רגיל

בשחרור. שזה היה סביב ה3 ק"ג

אבל ממליצה לך גם להרגיש אותו... אל המגע של העור לא מזיע ונעים,סימן שזה טוב. אם מזיע אז לקלף שכבה

גם כשקר בחוץ להלביש בלי עוד מכנסיים? כי אצלנו ממש ירד גשם באמצע שבוע

לק"י

אם ממש קר, אפשר עוד מכנסיים.

אבל נראה לי שכבר לא כזה קר המקומות. ובגיל הזה הם גם מכוסים בשמיכה רוב הזמן.

רוצה להגיב למשפטי הסיום שלך...

חיבוק גדול!!

עם האימהות נולדים חרדות, פחדים ורגשות אשמה,

משהו מטורף שלא מתכוננים אליו לפני.

זה נורמלי,

כדאי לנשום

להירגע

חלקים מזה משתפרים עם הזמן..

תמיד יש ממה לדאוג,

ותמיד לאנשים יש מה להגיד ולהוסיף לך תסביכים,

זה בסדר,

זה קורה לכולן בגדול,

ואת לא הראשונה שמתמודדת עם הקושי (איזה שלא יהיה כרגע).

דברים עוברים, משתפרים, גם את.

מעולה לשאול בפורום

נהדר לפרוק לחברה או מישהי שאת סומכת עליה

קחי מלא אוויר וחיבוקים לתחילת המסע המשוגע הזה.

שלי בן ארבעה חודשים ושבוע שעבר בימים הרותחים היה פעם ראשונה שהלבשתי לו רק שכבה אחת. עכשיו חזרתי שוב לשתי שכבות דקות כמו שכתבת שאת מלבישה. אנחנו לא גרים בקום קפוא אבל הימים עכשיו קרירים נעימים. בחמישי שישי היה פה לוהט. בקיצור, כל יום משהו אחר, תלוי בטמפרטורה אצלכם.

שלך פצפון ולא זז הרבה אז את יכולה להלביש דק ולשחק עם שמיכות לפי הצורך, שמיכה צמרירית או דקה או כלום לפי התחושה כרגע.

לגבי צינון, זה כנראה איזה וירוס אבל אם אין חום לא הייתי דואגת, מה שכן זה יכול להיות סיוט ולהפריע לו לישון ולינוק. אפשר להשפריץ לו לאף מי מלח (בריכוז ספציפי, אפשר לקנות בבית מרקחת שפריצר קטן מיועד לתינוקות) וזה קצת משחרר. אם הוא ממש נושם בכבדות אפשר גם לשים משהו מתחת המזרון שלו להגביה את הראש (אני שמתי קלסר עבה) או לשים אותו בסלקל (לא מומלץ יותר מ45 דקות ברצף)

בהצלחה יקירה!

מצטרפת לתחושות האלה, זוכרת את עצמי מתגעגעת לתקופה שהוא היה עובר ודאג לגדול ולהתפתח בעצמו בלי שאני הייתי צריכה להיות אקטיבית בנושא

לגבי בגדים עד כמה שזכור לי מוסיפים עוד שכבה על מה שאנחנו לובשים, אז מניחה שדק ארוך וגופיה.

כמובן תלוי אם יש מזגן/חם יותר/קר יותר אצליכם.

לגבי הצינון אצלי כולם היו מצוננים בגיל הזה, וזה עבר בשלום ב"ה.. את יכולה להשפריץ לו מי מלח לתוך האף כדי להקל עליו, וכמובן תעקבי אם הוא לא משתעל מדי או מעלה חום, ואז צריך רופא

כשחם זה פחות רלוונטי. צריך לחשוב כמה בגדים היינו רוצים ללבוש אילולא מגבלת הצניעות/ המוסכמות בעולם, ואז להלביש שכבה יותר😂😂

אז רק רוצה לאחל מזל טוב!!

מרגש לקרוא את השירשורים של ההריון ואז לשמוע על הלידה😊

בע"ה שתרוו ממנו רק נחת, התאוששות קלה!

דבר שני זה מסוג הדברים שלפעמים לרפואה המשלימה יש מענה טוב, חיזוק המערכת החיסונית וכו'

בנפש?

יש לך מספיק מנוחה? זמן לעצמך?

לגיטמציה להשקיע בצרכים שלך?

לפעמים הגוף מבקש משהו דרך המחלה....

מעבר לזה אפשר לבקש בדיקות דם ובכלל, כלליות, ויותר ספציפיות למה שאת סובלת ממנו.

הרבה בריאות!!

איך יודעים איזה מידה להזמין?

לא צריך ללכת למדוד?

אבל יש לי בת אז אני רוצה את הורודות

זה כבר 49

אולי נעליים שנתקעו להם.

לפי המחיר שמזינים, ביחס למחיר המקורי.

לדעתי טעות במחיר השחורות ושווה לנצל מהר מהר

@אוהבת את השבת