בכורתי בערך בת שנתיים, ואני מתלבטת אם לדחוף אותה לכיוון גמילה- בהנחה שזה מעניין אותה.
איך ומה מתחילים?
כמה פעמים שאלתי אותה אם היא רוצה להתפנות בשירותים (באופן כללי..)
והיא אמרה שכן.. לא הלכתי עם זה קדימה, כי לא ידעתי מה הגיל..
לאט לאט אני רואה שיש ילדים בגילה גמולים.
אם אני שואלת אם היא עשתה קקי בטיטול או צריך להחליף היא יודעת לענות, וגם אומרת בעצמה שצריך לפעמים להחליף לה.
מצד שני הבנתי שלדחוף לכיוון כשלא בשלים יכול להרוס.
איך מתחילים לראות אם זה בכיוון בכלל?
תודה!!
או על סיר- מה שיותר נח לך
אפשר לתת לה להסתובב שעה שעתיים בלי חיתול. כשהיא עושה להסביר בטון נעים- עשית פיפי. פיפי עושים בשירותים. אם היא בקטע היא תזרום. אם לא אז לא. אני אגב מתחילה בגיל 3 בערך. אני חסרת סבלנות לפיספוסים....
נשמע לי אישית שזה קצת מוקדם, אבל זה עניין אישי.
איך להתקדם? בתך איתך בבית או במעון? אם היא במעון, אולי תנסי יום אחד (או חצי יום, אחרי המעון) להשאיר אותה בלי טיטול ותראי אם היא בכלל בכיוון (יודעת לומר כשהיא צריכה להתפנות, הולכת לשירותים, עושה בשירותים כשלוקחים אותה וכו').
זה יעזור לך לגשש ולראות מה הכיוון.
בהצלחה!
גם הבכורה שלי הייתה בת שנתיים כשרציתי להתחיל לגמול, אבל היא נולדה בכסלו, וזה היה די סיוט.
כל פספוס- להחליף סט שלם של מכנסיים, גרביונים, גרביים וגם הנעליים נרטבות, וגם השטיח...
לא יודעת איך את עם הדברים האלה, אותי זה הכניס למתח כלשהוא מולה, ופשוט ויתרתי.
ביום הראשון של חול המועד פסח, היה חם. ואז הורדתי לה טיטול, הלבשתי רק חצאית ונתתי לה להיות כל היום בחוץ. לקח לה בערך יומיים להיגמל. (כמובן- יש פספוסים וכו' אבל בגדול היא הייתה גמולה אחרי יומיים).
את יכולה להחיל להרגיל לרעיון- לפני מקלחת, כמו שכתבו, להציע מדי פעם, ואז כשיגיע הקיץ היא תהיה בשלה לזה יותר.
בהצלחה!
ודי?
שלי שנה ושבע.
מורידה לעצמה.
מתלבשת לבד.
מספרת לפעמים שיש לה.
מביאה סמרטוט לנקות את הריצפה וכשמנקים טוסיק ורואה מה יוצא - אומרת "פיחה" או "פיסה" (פיכסה).
ניסיתי לפני חודשיים לשים לה תחתונים שבוע ואז היא התחילה להתעלם מהנושא - אז עזבתי את זה.
עוד מעט לידה ולא בא לי להתעסק עם גמילה וכולי. רק לעשות מה שנח. או עכשיו או בעוד שנה.
לפי מה שאת מתארת נראה שהילדה בשלה לגמילה.
לכי איתה לחנות ותחתונים ,תני לה לבחור.
ספרי לסבתא ,סבא לגננת וכו'.צריך למפם לה שהיא כבר גדולה ויש לה תחתון.
כשיש (תשתמשי בשמות הקוד שנוהגים בבית שלכם)
אומרים לאמא /אבא והולכים לסיר/י שבנון / שירותים.
אפשר גם לתת צופר קטן בכל פעם שהיא עושה ולא מפספסת (3 חתיכות במבה)
אם היא מפספסת לא להתרגש לנקות ולא להגיד כלום, בהמשך להזכיר באגביות שמתפנים בסיר וכו,
להזכיר שלגדולים יש תחתןנים וכו'.
גמילה יכולה להיות רק ביום ולא בלילה,הבשלות של השלפוחית בלילה יכולה להיות עד גיל 5(זה תקין)
ולעשות "גדולים"זה לא הולך (גם זה תקין.)
מנסיון לא טוב של הפרדת הגמילה ביום ובלילה, אני דוקא ממליצה כן לנסות להוריד טיטול בבת אחת גם ביום וגם בלילה.
נראה לי שזה מבלבל את הילד לפעמם אם הוא לומד לשלוט ביום ולשחרר בלילה.
אבל כמובן שצריך בשביל זה להעביר אותה למיטה שהיא תוכל לרדת ממנה לבד בלילה.
כדאי לך לנסות לפני החורף, אבל תזכרי שאין באמת הרבה זמן עד החורף. אז אם לא הולך- אל תתיאשי, פשוט תחכי עד פסח.
הגדול שלי (5) רק עכשיו נגמל בלילה, וגם אז אנחנו מעירים אותו פעם אחת לשירותים...
וזה אחרי שהקטן בגיל שנתיים ו3 חוד' נגמל יום ולילה יחד - פשוט כי הוא קם עם טיטול יבש אז הפסקנו עם הטיטול בלילה...
זה פיזיולוגי בעיקר.
גם פסיכולוגי אבל בעיקר בשלות פיזיולוגית.
מבלבל את הילד יותר לפספס 3 פעמים בלילה אחד...
זה באמת ענין פסיולוגי (וגם לתורשה יש הרבה בסיפור..)
אישית לא ניסיתי לגמול לילה והמשכתי עם טיטול עד שבשלב כלשהו קמו יבשים.
בהצלחה
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
