יוצא לי מלא להיות לבד, עם עצמי... ואני רוצה להתבודד...
אני מתבודדת מלא במחשבות... יכולה שעה לשבת ולדבר עם ד' במחשבה... אבל אף מילה לא יוצאת.. 
זה פשוט מבאס, כי יש לי כ"כ הרבה לפרוק ולומר... ברגע שאני מנסה להוציא מילים- זה הופך את המחשבות שלי לכ"כ מלאכותיות ולא יוצא מהלב... אני מאבדת ריכוז ועוזבת את זה..
קרה לכם? יש למישהו איזה עצה?
תבורכו!! 
קוצקערים היו שותקים ולא זזים לפני/ בזמן תפילה.
ר' מנחם מנדעל התבטא פעם אאל"ט שהוא שותק- והשתיקה היא הזעקה הנוקבת ביותר.
לאט לאט נפתחים ומתחילים לדבר.
יכולה לפנות בשמחה באישי.
הרבה הצלחה!
אבל לדיבור פי כמה וכמה..
לא יודעת מה להגיד לך, לי אישית זורם מאוד בדיבור עם ה' בהתבודדות..
אבל קבלי עצה שיכולה אולי לעזור: (נעה ירון דיין אמרה לנו אותה כשהיינו בגן סופיה...ולי אישית היא עזרה מאוד בהתחלה)
פשוט קחי איזה משפט כמו "אבא'לה רוצה אותך!! רוצה להתקרב אליך!!!" \"תפתח לי ת'לב, אני רוצה לדבר איתך!!" או פשוט "רחם עליי, אבא.." וכו' וכו' ותטחני אותו מכל הכיוונים, תחזרי עליו שוב ושוב ושוב, בשפה שלך, לא במליצות או משו כזה, בפשטות, כמו ילדה שכל רצונה זה לתת חיבוק גדול לאבא שלה, להיות איתו בקשר קרוב קרוב.. וככה תעשי במשך רבע שעה\חצי שעה\ יותר, עד שייפתח לך הדיבור בעז"ה!!
ובשלב מתקדם יותר- (חח שלבים וזה..ממש קורס מזורז ללימוד התבודדות, אה?
סתם.) את יכולה לקחת איזה נושא שאת רוצה לדבר עליו\ משו שקרה לך ואת רוצה לספר\ הרגשה שמציקה לך בלב, וגם-כמו מקודם- פשוט להגיד אותו שוב ושוב ושוב, לא משנה איך את נשמעת, עזבי אתזה, ה' יתברך מבין אותך גם אם תשמעי הכי מבולבלת\חופרת\משעממת שיש..אפילו אם המילים האלה שחוזרות שוב ושוב מתחילות כבר לקדוח ולשעמם- תמשיכי לדבר. כל מילה שאת מוציאה מהפה באמת רצוייה לפני השי"ת!!
בהצלחה נשמה!
בס"ד בר"ה
בליקוטי הלכות על תורה ו' [שרבינו מדבר שם הרבה על עניין הדמימה והשתיקה שע"י זה זוכים לתשובה באמת]
שהדמימה והשתיקה היא באמת לפעמים למעלה מהדיבור בדומה לצעקת הלב שהיא למעלה
מהקול ולמעלה מהמילים. ר' נתן אומר שזה הבחינה של תקיעת שופר בר"ה שזה רק קולות.. למעלה מהמילים..
וגם בהתבודדות לא כל הזמן חייבים לדבר..צריך גם את השתיקות..פעם רבינו אמר לאחד
שבהתבודדות קודם כל ישב בשתיקה ובהשתוקקות שעה ואח"כ ידבר שעה.
אבל..
צריך לדעת דבר מאד חשוב בהתבודדות שרבינו חידש.. לא צריך לחכות שהדיבורים ייצאו מעומק הלב בשביל
להתחיל לדבר..אסור לחשוב ש"כשאני מנסה להוציא מילים - זה הופך את המחשבות למלאכותיות ולא יוצא מהלב"
כי אם ככה..אז אולי פעם בשבוע במקרה הטוב אנחנו קצת נדבר לה'..
כמו שפעם לאחר שרבינו אמר תורה פתאום הוא שאל את עצמו בקול 'איך זוכין להיות יהודי?' ור' יודל ז"ל תלמיד רבינו הק' כששמע זאת שאל את רבינו 'מהיכן לוקחים לב כזה..?' ענה לו רבינו: 'אני אמרתי שצריך לב? רק אמרתי לדבר לדבר ולדבר'
ועוד שיחה חזקה בדיוק בנקודה הזאת "לאחד אמר: גבור אחד חגר מתניו לכבוש חומה חזקה ואחר כך כשבא
אל השער, היה ארוג על השער מטווה מקורי עכביש שסתם השער. וכי יש שטות גדול מזה שיהיה חוזר ממלחמתו
מחמת הסתימה של הקורי עכביש?! [והנמשל מובן] ואחר כך אמר לו: העיקר הוא הדיבור
שעל ידי הדיבור יכולין לכבוש הכל ולנצח כל המלחמות. ואמר: אע"פ שיכולין להתבודד במחשבה, אבל העיקר הוא הדיבור, ומבואר הנמשל ממילא לעניין מה שקשה על האדם לדבר לפני השם יתברך או לפני הצדיקים אמיתיים מה שבלבו
וכל זה מחמת בושה וכבדות שלו שאין לו עזות דקדושה, בודאי הוא שטות גדול כי הלא הוא רוצה לכבוש בדיבורו מלחמה חזקה שהוא מלחמת היצר, ועכשיו כשהוא סמוך לזה, ולכבוש ולשבר חומות ולפתוח שערים ע"י הדיבור,
ובשביל מניעה קלה מחלישות דעתו וכיוצא, יימנע, חס ושלום מלדבר?! כי הלא המניעה הזאת נחשבת
לסתימה של קורי עכביש כנגד החומות שרוצה לשבר בדיבורו."
ועוד סיפור שסיפר פעם רבינו:
"משל למלך ששלח את בנו למרחקים ללמוד חכמות. אח"כ בא הבן לבית המלך מלומד בכל החכמות כראוי. פעם אחת ציווה המלך על הבן ליקח איזה אבן גדול מאד כמו אבן הרחיים, ולטול ולשא אותו על עליות ביתו.
ומסתמא לא היה יכול הבן הנ"ל לשא ולרום את האבן כי היה אבן גדול וכבד מאד.
ונצטער הבן מאד על שאי אפשר לו למלאת רצון אביו המלך,
עד שגילה לו המלך דעתו אח"כ ואמר לו היעלה על דעתך שאני אצוה עליך דבר כבד כזה, לקחת את האבן
כמו שהוא ולרום ולשא אותו, התוכל לעשות דבר זה על פי חכמתך הגדולה?! אך אין כוונתי לזה כלל, רק כוונתי היה
שתיקח פטיש חזק ותכה ותפוצץ את האבן לחתיכות קטנות, ובזה תוכל להעלות אותו על העליה.
כמו כן השי"ת ציוה עלינו שנישא לבבנו אל כפיים אל אל בשמיים, ולבבנו הוא לב האבן. והוא אבן גדול וכבד
מאד ואי אפשר להרים אותו להשי"ת בשום אופן, רק ע"י שניקח פטיש ונשבר ונפוצץ את לב האבן ואז נוכל להרים אותו.
והפטיש הוא הדיבור. ע"כ המשל. והבן."
יהי רצון שנזכה לזה באמת והכל בשמחה !!
אשרינו מה טוב חלקנו..!
נתל'התבואי במכוון ע"מ לשתוק. בלי לחץ לדבר. באופן פסיכולוגי זה משחרר את המלאכותיות שנגרמת בדיבור כמו שתיארת. ובשלב כלשהוא מרגישים רצון טבעי ודרך טבעית לדבר. העצה היא שגם אחרי שמרגישים לאסור על עצמך לדבר עד שממש 'לא תוכלי יותר'..
עוד עצה- לדבר עם ה' על זה עצמו. ולתרגל שמה שמרגישים- מייד לדבר. ולא לשמור. זה נגרם הרבה גם מהרגל חיים של דיבור מסודר ומובנה וכו' ופחות ספונטני. רק שלפעמים בגלל כל מיני דברים אז בקשר עם ה' הלב רחוק יותר מהמחשבה וזה מקשה על הדיבור. התרגולת ההפוכה עוזרת באיזון ומרגיל את החיים עם ה'.
בהצלחה רבה!
ד.א. את לא לבד. לא מעט נתקלים בקושי הזה. תני חיוך. וה' יעזור לך לצאת מזה
מה העניין דווקא לדבר??? ה' יודע עלי הכל.. אז כשאני יכולה אני פשוט מדברת איתו במחשבה.. נראלי שברגע שזה הופך להיות דיבור זה רק מכביד וצריך להיות מובן.. במחשבות זה יוצא היישר מהלב, אז למה הדיבור עדיף??
מה שכתבת שאת מדברת במחשבה,כמובן שזה גם עניין..וה' בוחן כליות ולב.
אבל קרה לי משהו שנזכרתי בנושא הזה ואני רוצה להגיד להבדיל אני רק מביאה את זה בתור "משל"
יש לנו חתולים "קבועים" מתחת לבית שבאים לנו מול החלון ומחכים שנביא להם אוכל..
תמיד באים איזה 4 חתולים,ויושבים מסתכלים ומחכים,אבל,יש חתול אחד!שתמיד מיילל,כאילו בוכה,
ובגלל זה אני תמיד יותר מרחמת עליו..אני מרגישה אליו יותר חיבור משאר החתולים,שנהיה בינינו סוג של קשר
שהוא מבקש ממני את האוכל ולא רק עומד ומחכה..
וחשבתי לעצמי שלהבדיל אלף הבדלות,אולי זה ככה ממש גם אנחנו והקב"ה,
ה' רוצה לתת לנו,ושנדבר איתו,אנחנו יכולים לדבר עם ה' גם בלב,אבל כשזה יוצא לפועל,בדיבור ממש
הקשר נהיה יותר עמוק ואמיתי.קשר אחר שאנחנו בוטחים בה' למה שפשוט לא נדבר איתו במילים שלנו?הוא ידיד נפש שלנו ואבא שלנו ,אפשר לספר ולבקש ממנו יתברך מה שאנחנו רוצים...וזה עושה לו נחת רוח שאנחנו מדברים איתו בבטחון שהוא שומע אותנו.
וזה ברור שזה לא פשוט לכל אחד,יש כאלה שקשה להם שהמילים יצאו מהפה,בלב זה גם טוב,אבל למי שבאמת רוצה לדבר בפה ובמילים שלו עם ה',זה עניין של עבודה,אבל זה אפשרי!
בהצלחה!
ננח=)אחרונהגמאני חושבת ככה- הדיבור יוצר קשר הרבה יותר חזק!!
אהלן
מישהו או מישהי פה טסו פעם לרבינו?
היה לכם מחשבות על היציאה מארץ ישראל?
אני ספציפית מאד רוצה לטוס ודיברתי עם מישהו, אמרתי לו שאני מרגישה שזה חלק מהעבודת ה' שלי,
הוא אמר לי שעיקר עבודת ה' זה להיות חלק מכלל ישראל, מתהליך הגאולה שעמ"י עובר,
וארץ ישראל היא חלק בלתי נפרד מהתהליך הזה..
הוא אמר שאי אפשר לטוס כדי לעבוד את ה' עם עבודת ה' היא כלל ישראלית..
אבל אני מרגישה שיש פה נקודה שהיא מעבר...
אז אשמח לשמוע מחשבות ותשובות נוספות..
תודה רבה!
אני גם רוצה
וואי אני לא מאמין שאני לא באומן...
יש בי רצון מטורף להיות שם עכשיו
מי כבר סגר כרטיס ומי עוד עובד על זה?
היי
אני מחפשת סדרת שיעורים בליקוטי מוהרן שמסודרת לפי הסדר של התורות שאפשר לשמוע אותם וללמוד איתם את הס"ק
אם מישהו מכיר רב שיש לו שיעורים אני אשמח לשמוע..
תודה!
אני קניתי לא מזמן, עולה 180 שקל, ולדעתי, שווה כל שקל! על כל ליקוטי מוהר"ן מסודר, וגם על חגים.
מסביר הכל ממש יפה וברור ומוריד את הכל למעשה
אני גם חיפשתי שיעורים על הספר מהאינטרנט ולא מצאתי, עד שגיליתי את זה באתר "ברסלב נייעס"
יש שם שיעורים שלו לשמיעה ישירה אבל לא הכל. את יכולה לשמוע ולשפוט אם זה מתאים לך
להלן קישור שיש בו גם שיעור וגם פרטים על הדיסק אונקי
תורה ה' תניינא 'תִּקְעוּ אֱמוּנָה': שיעור מפי הגר"ש טייכנר #01 |♪ » ברסלב נייעס
השיערים הולכים גם לפי הסדר של התורות?
לפני שאשלח אגיד מה שאלתי ובקשתי.
1 - אשמח לפירוש לסיפור. מה הנמשל?
2- שאלה שתופיע בסוף הסיפור .
וֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְזֶהוּ. פַּעַם אַחַת הָיָה גְּבִיר גָּדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקֻדָּה וְאָמַר כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ מִסְּתָמָא הָיוּ עַל זֶה בַּעֲלָנִים [קוֹפְצִים] הַרְבֵּה וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת. וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל. פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ מִמָּה לִפְרעַ חוֹבוֹ וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בְּדָבָר וְכוּ'. וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מִמָּה לְשַׁלֵּם כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֶפֶךְ נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי וְתִתְבַּע אוֹתָם וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת וְלָמָה אֵין מְסַלְּקִין לִי. וַאֲפִילּוּ אִם לא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכּל רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא וְהָבֵן
אשמח להבין , מה בכך ש1,000,000 שח למשל הם הרבה יותר מהחוב שלי שהוא על סך 300 שח? סוף סוף את החוב שלי לא שילמתי.. וכמובן מה זה אומר ברוחניות?
שכוייח...
