שבת או יום רגיל..

גם פיזית וגם נפשית 

ובגדים שרואיים לדעתכן לבוא איתם לפגישה כזאת

לק"י

בבית?..

וארוסך עדיין לא ראה אותך בפיג'מה? 

דווקא כשמאורסים עוד יותר מקפידים לעולם לא לישון באותו בית לפני החתונה... אז מינסתם שלא יראה אותה בפיג'מה...

לשני, ושלא עושים שבתות ביחד ככה שמן הסתם כן יוצא להיום פיג'מה ליד הארוס מתישהו..

זה לא כאילו שעם כל הפיג'מות שלך את יכולה להצטלם, כן?

ובגלל שאת יודעת היטב למה אני מתכוון הירשתי לעצמי לא לפרט עד הסוף, קפיש?

גם אני הייתי חייב 

אנשים רציניים פה?

רק לי (ל--י!) זה נראה לא ראוי בעליל, על לחתונה?

[או שפספסתי את אוירת הלצון?]

רק ניסיתי להעביר את המסר בקלילות...

לא יודע...זה נותן תחושה, לדעתי, של קרבת יתר שהיא מסוכנת לפני החתונה.

אל תדאגו, אחרי החתונה אתה תראה אותה מספיק בפיג'מה, לא צריך גם לפני...

ביגדי שבת כבד מידי...בזרימה....

מצד שני מי שלא מציג אותה, מציג אדם מוזנח.

ויש בזה משהו אמיתי, פגישה זה דבר חשוב

לא צריך לבוא עם בגדי העבודה שלך.

יש עניין לכבד.

אבל בגדי שבת קצת מוגזם.

כמובן שבמוצ"ש אין בעיה

מעדני איש עמ' תע"ט - תפ"ז כותב על לבישת בגדי שבת במוצ"ש.

(מה הוא כותב? אין לי מושג, ראיתי בתוכן של הספר שהוא כותב על זה, אבל ראיתי את זה באוצר החכמה שברשת, ולמי שלא מנוי שלהם רק 40 העמודים הראשונים זמינים).

זה לא ספר שהשתייך לשבתאות?!

אולי אני מתבלבל עם ספר אחר

אז נראה שפשוט עדיף לא להיפגש במוצש"ק?

לא בגד שבת או משו כזה.. יותר מידיי חגיגי

למה למה למה אין לי אפשרות לראות אתכם מתווכחים/רבים מכות על איזו סוגייה בגמרא?!

מתה לראות את זה פעם אחת!!!

זה החברותא בגמרא
 

בעברי הפורח, הייתי הולכת עם טישרטים בקיץ, וטישרטים עם חולצת בסיס בחורף.. =) מראה עממי שכזה.

עם הזמן, כשנניח היתה לי איזה פגישה או משהו חשוב שכזה- רציתי ללבוש משהו יותר יפה, אלגנטי מעט יותר, אולי בוגר יותר..

אז פשוט קרה שכשאתה מגיע לגיל שכזה, המלתחה משתנה =) {זה תהליך, אבל כרגע אני עם טישרטים רק בטיולים..}

בקיצור- נראלי כל התקופה הזאת של חיפוש החצי השני צריכה להיות מלווה בבגדים מכבדים והכל.. ואני לא מאמינה שמישהי פה מסתובבת כמו מוזנחת ביום יום ככה שמקלחת טובה, הרגשה טובה עם עצמך ובגדים נחמדים+ יעשו את שלהם..

(אבל זו רק דעתי, ואני בת.. אז אני אפילו לא עונה על השרשור =/ )

פעם הפתיעו אותי חצאיות ג'ינס, לא הכהה-אלגנטי,

אבל גם זה כבר הרבה מאחוריי...

תעשי רק מה שאת אוהבת וכו'...

יש המון אנשים שהולכים עם מותגים וכל מיני שטויות כאלה

ברור שצריך אז בגדים מכובדים

אבל כשאני עובד בבית או בטיול אני שם מה שזורם

בס"ד

חשבתי שזה קטע של בנות להשקיע בלבוש ולשים לב לכל הפרטים. (היי, אלו אותם גרביים שהיו לך לפני שלושה דייטים!)

נכון רושם ראשוני וכו'.

אבל מי שירצה אותך ירצה אותך בכל מצב.

אני לובשת מה שנוח לי, ושיכבד את מי שעומד מולי.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳