היא בה אוכלת טוב בבוקר (בדכ לוקחת לגן סנדוויץ + קופסא קטנה עם מיני סלט חצי מלפפון חצי עגבניה...) וכן קוביית שוקולד לאחרי האוכל... הסביבות 12 הן מקבלות פרי (היא מספרת שאוכלת) וב2 הן מקבלות את ההזנה... בדכ היא אוכלת את הפחממה והחלבון ... רק את הירק לא. זה מה שהיא מספרת

ואין לה סיבה להסתיר כי אני לא מכריחה לאכול...
לגבי שינה- גם בשנה שעברה היא לא ישנה צהאים והחזיקה יפה את השעות האלו...
אני מרגישה שזה נובע מקושי כלשהו... האמת? אם הייתי מסוגלת להתמודד עם הבכיות האלו אולי לא הייתי עושה כלום. הבעיה שלא תמיד אני מסוגלת! מרגישה מזה לפעמים חוסר אונים
(היו ימים שחשבתי שזה בגלל שאני לא רגועה ופעלתי בדרכים שלי להרגע- רסקיו מקלחת וכו אבל זה לא עזר איתה

אולי הייתי יותר רגועה אבל היא לא...)
אולי באמת מי שצריך את הייעוץ פה זה אני... איך להתמודד מולה.
חשוב לי להדגיש שאני אוהבת אותה מאד! מאד מאד אפילו... היא האור שלי בחיים. בלעדיה אני באמת לא יודעת איפה הייתי היום! אני יעשה בשבילה הכל ... (כנל לגבי הקטן

)
היא עוברת דברים לא קלים... ואני רוצה שהיא תקבל כל דבר שיכול לעזור לה.
(אני יודעת שעשיתי את הדברים הנכונים בשביל הילדים אבל הכל יחסי... ועומדים בפניהם חיים לא פשוטים. אני רק מתפללת שישארו בריאים בנפשם למרות הקרעים)