בעזה"י יום ד' לסדר נח כ"ח תשרי ה'תשע"ד
שלום וברכה אל ... נ"י
מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני מאמצים שבעולם רק להתחזק על כל פרט ופרט מה שרביז"ל ביקש אותנו, היינו על ענין התבודדות הפליג מאד מאד רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן תל"ח) והיה מרבה לדבר עמנו מענין מעלת ההתבודדות, והיה מפליג מאד בשבח מעלת גדולת הנהגה זו לדבר עמו יתברך, ולהשיח ולספר את כל אשר עם לבבו עמו יתברך, ואמר שאי אפשר לצוות לאנשים שינהגו הנהגה זו כי אם שעה אחת ביום, כי אי אפשר להכביד עליהם יותר. אבל באמת היו צריכים שיהיה להם כל היום התבודדות; ובאמת מה שייך שיהיה לאדם כל היום התבודדות? הרי את השלוש תפלות הקבועות שחרית מנחה ערבית מוכרחים להתפלל, לאכול ולברך לפניה ולאחריה צריכים, וללמוד כל יום תורה מוכרחים, וכן לעסוק במשא ומתן גם כן צריכים, ואם כן איך שייך להתבודד כל היום? אלא רביז"ל רוצה להחדיר בנו שנדע בידיעה ברורה ומזוככת אשר אין בלעדו יתברך כלל והכל לכל אלקות גמור הוא, והוא נמצא ואין בלעדו נמצא, ולכן מהרגע שאדם פותח את העינים בעת שנתעורר מהשינה וכו', עד הרגע שסוגר את העינים בעת שהולך לישון וכו', שידבר עמו יתברך, כי כשמבורר לאדם ידיעה ברורה אשר אין בלעדו יתברך כלל, ובכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם, אזי הוא תמיד ידבר עמו יתברך, ובין כך הוא מתפלל את השלוש תפלות הקבועות שחרית מנחה ערבית, וגם אז הוא משלב בתוך נוסח התפלה שיחה בינו לבין קונו וכו' וכו', וכן בשעה שאוכל מדבר עמו יתברך, וכן בשעה שעוסק במשא ומתן הוא מדבר עמו יתברך, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ה) שהלימוד שלומד תורה בחינת שינה שנותן נייחא להמוחין מהדביקות, וכן משא ומתן הוא בחינת שינה שנותן נייחא להמוחין מהדביקות, עיין שם, והכלל שרביז"ל רצה שכל היום נדבר עמו יתברך, אך היות שלא כל אחד מחזיק במדריגה זו שיהיה לפני עיניו אשר אין בלעדו יתברך כלל, לזאת כדאי לייחד לעצמו איזה שעה ביום או בלילה, ואז לבוא לדבר עמו יתברך, אשר אין למעלה מעבודה הקדושה הזו, להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות גמור, ולחזור בתשובה שלימה, אבל העיקר השלימות שבכל עת מצוא ידבר עמו יתברך, אשר אין למעלה מזה, היינו בזה שאדם מדבר אפילו כמה דקות עמו יתברך בכל שעה, בזה הוא מקשר את עצמו אליו יתברך, ולכן אל תהיה בטלן, תציית את רביז"ל ותדבר עם הקדוש ברוך הוא בכל יום, שדבר זה ינקה אותך מבית ומבחוץ, ועל כולם תהיה חזק מאד מאד להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, שעל ידי זה יומשך עליך השגחתו הפרטי פרטיית, כמאמרם ז"ל (ברכות ו: ) כל הרגיל לבוא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלש תפלות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטיית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו', הרי שמשתלם להתפלל במנין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה, אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו שיש לנו רבי כזה שלא נותן לנו מנוח אפילו יום אחד, ומחזק ומשמח אותנו, ומדריך אותנו לדבר אל הקדוש ברוך הוא.

