ממש רציתי להפחיד נשים אחרות!
כדי לתקן את החוויה - אספר לך על ההיריונות הקודמים שלי, שהסתיימו ב"ה בטוב עם ילד/ים בריא/ים.
בהיריון הראשון, בגלל שלא ידעתי מה אמורים לעשות, אחרי הבדיקה הביתית הלכתי לד"ר קטן, רופאת הנשים היחידה שאני מכירה. כך שלמעשה עשיתי אולטרסאונד ראשון רק בערך בשבוע 9-10. ב"ה ילדה חמודה מאוד.
בהיריון השני לקחתי את הזמן, כי כבר פחות הייתה ההתרגשות כמו בהיריון הראשון, ואת האולטרסאונד הראשון גם עשיתי בערך באותו זמן. ב"ה, בן מקסים.
בהיריון השלישי, שקצת חיכיתי לו יותר זמן, עשיתי בערך בשבוע 8, וראו שני שקי היריון... ב"ה, תאומים מתוקים מאוד.
בהיריון הרביעי, הנוכחי, שהסתיים, כבר מההתחלה יכולתי לראות שמשהו לא תקין. הבדיקה הביתית הראתה פס חלש, בדיקת הדם הראתה בטא נמוכה, באולטרסאונד בשבוע 7 ראו שק עובר שמתאים לשבוע 4, וכשראו אותו דבר שבועיים אח"כ כבר היה ברור שההיריון לא בסדר...
בקיצור, אין מה לדאוג. אני דווקא בעד לא לעשות את כל הבדיקות שמציעים, ולא להילחץ לעשות אותן ברגע הראשון שאפשר. לי, לפחות, זה נותן הרגשה רגועה יותר.
בע"ה, כשתהיי אצל הרופא ובאולטרסאונד תראי שהכול בסדר, ובעוד כשבעה-שמונה חודשים תצאי עם תינוק/ת בריא/ה וחמוד/ה!
(דרך אגב, אפשר לבקש הפניה לאולטרסאונד דרך רופא משפחה. אולי תספיקי לעשות אולטרסאונד ולהיות רגועה עוד לפני התור לרופא).