בעזה"י יום ה' לסדר נח כ"ט תשרי ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י 

מה אומר לך רביז"ל הזהירנו מאד מאד לגלות ולפרסם את הענין שלו בעולם, ואמר (שיחות הר"ן סימן ר"ט) שכל התורות והשיחות שלו אינם בשבילנו לחוד. כי אם "את אשר ישנו פה ואשר איננו פה" (דברים כ"ט י"ד) (ועיין ברש"י שפירש ואשר איננו פה, ואף עם דורות העתידים לבוא, והבן). וכמה פעמים דברנו עמו מענין זה ורמז לנו בדבריו להודיע לדורות הבאים את כל מעשי השם הגדול שעשה עמנו. ופעם אחת אמר בפירוש: גם לבניכם תודיעו את כל התורות והשיחות הנפלאות והנוראות והמעשיות וכיוצא בהם אשר גילה לנו, ואמר אז זה הפסוק בהתלהבות גדול כגחלי אש, (דברים ד' ט') "והודעתם לבניך ולבני בניך" (ואמר בזו הלשון: אייערע קינדער זאלט איר מודיע זיין וואס דא האט זיך גיטאן) ואמר ברתת וזיע בהתלהבות נורא "והודעתם לבניך ולבני בניך"; ומאד מאד הזהירנו לדבר עם אנשים ולגלות ולפרסם את אמתת מציאותו יתברך, ולקרבם אליו יתברך, ובפירוש גילה לנו (חיי מוהר"ן סימן תקמ"ג) שעלינו להשתדל לדבר הרבה עם בני אדם כדי לעוררם ולהשיבם לקרבם להשם יתברך, ורצונו היה אפילו לדבר עם בני העולם שיחות חולין בעסקי העולם, אולי יצמח ויתגלגל מזה דיבורים שיעוררו אותם להשם יתברך, ואפילו אם לא יפעל כי אם תנועה בעלמא, שיכנוס בהם איזה הרהור תשובה או התעוררות לפי שעה, גם כן טוב מאד, מכל שכן שיכול להיות שברבות הימים כשידבר עמהם ויחזור וידבר, אולי יזכה לעוררם באמת להשם יתברך ולקרבם לעבודתו יתברך, אשר אין דבר גדול מזה וכו', וקרא את אנשי שלומינו שלא רוצים לעשות בזה עצים יבשים שלא מוציאים פירות וכו', וביזה אותם מאד וכו', עיין שם.
וסיפר רביז"ל משל למה צריכים לקרב אנשים (חיי מוהר"ן סימן תמ"ז) פעם אחת היה עשיר גדול שהיו לו כמה אלפים ורבבות וכו' וכו', ויהי היום עשה העשיר כרוז ואמר, כל מי שצריך ללוות כסף, יבוא אצלו והוא ילווהו, מסתמא היו על זה קופצים רבים, ובאו אצלו הרבה אנשים ולוו אצלו כסף, והעשיר הזה היה אצלו פנקס על כל החובות וכו', מי שלווה אצלו, ומי שחייב לו וכו', פעם אחת לקח את הפנקס בידו והתחיל לעיין בו, וראה שהוציא הרבה כסף על עסק ההלואות שהלווה לכל כך הרבה אנשים וכו', ואין איש שם על לב שיבוא להחזיר ולפרוע לו מה שלווה ממנו. וחרה לו על זה, והיה לו עגמת נפש ויסורים גדולים, בתוך הלווים היה איש אחד שלווה גם כן אצל העשיר, ואיבד והפסיד את הכסף שהלווה באיזה משא ומתן וכו', עד שלא היה לו ממה לפרוע חובו, והיו לו יסורים גדולים מזה, היינו שהאיש הזה שאיבד את הכסף באיזה עסק שעשה ולא הצליח וכו', היה לו יסורים גדולים מזה שאין לו לפרוע חובו, והתיישב האיש הזה בדעתו, שעל כל פנים צריך להתראות פנים עם העשיר ולספר לו כל לבו, באשר שהוא אנוס בדבר ואיבד את הכסף, ואין לו מאיפה לשלם וכו'. ובא אצל העשיר והתחיל לספר לפניו לבו באשר שאיך שקיבל אצלו כסף בהלואה והגיע זמן פרעון ואין לו ממה לשלם כי הפסיד את כל הכסף וכו', ואינו יודע כלל לשית עצות בנפשו מה לעשות בזה וכו', ענה העשיר ואמר לו, מה איכפת לי הכסף שאתה חייב לי וכו', כי מה כבר נחשב אצלי סך קטן כזה שאתה חייב לי כשתחזיר לי את זה, או להיפך נגד סך הכולל מההלואות אשר עולה לאלפים ולרבבות וכו', על כן רצוני שתלך אצל כל הלווים שלי ותתבע אותם, ותזכיר אותם שהם חייבים לי כל כך הרבה כסף, ולמה לא משלמים לי חזרה מה שלוו אצלי? ואפילו אם לא יפרעו ויחזירו את הכל, רק כל אחד יתן ויחזיר אפילו מעט מחובו וכו', גם כן יעלה אלפים פעמים כמו הסך כל החוב והלוואה שלך; היינו כשאדם חוטא וכו', ובא לבכות להקדוש ברוך הוא שהוא מאד מתחרט למה חטא ולמה עשה שטויות בהחיים, ורוצה לחזור בתשובה, אבל קשה לו, כי הרע מתגבר עליו וכו', אומר לו הקדוש ברוך הוא, לך תגבה את החובות אצל שאר אנשים, היינו תעורר אותם בתשובה שלימה שיחזרו אלי וכו', ואפילו שלא יחזרו בשלימות, רק כל אחד יקיים כמה מצוות, זה כבר שווה אצלי פי מליונים ממה שאתה חייב לי וכו', ואם תגבה לי חובות אחרים, אז אני ימחול גם את החוב שלך, היינו אם תחזיר בני אדם בתשובה, אזי אני ימחול גם את העוונות שלך, רואים מזה את גודל המעלה של מי שהולך להפיץ את אור רביז"ל בעולם ולקרב רחוקים.
ומוהרנ"ת ז"ל כתב (חיי מוהר"ן סימן שכ"ה) כששאלתי את רביז"ל אם אדבר עם בני אדם, והשיב לי רביז"ל "שמוס יא", [כן תדבר] ושאלתיו, איך ווייס אבער ניט וואס יענעם גייט אפ? [אבל איני יודע מה עובר עליו] השיב לי רביז"ל , דוא דארפסט ניט וויסן [אינך צריך לדעת] ושאלתיו, וואס העלף איך אים. [מה אני עוזר לו] השיב לי רביז"ל וואס האט דאס צו דיר [מה זה נוגע אליך] והבנתי כוונתו הקדושה שרצונו לומר "דוא פועלסט יא" [אתה כן פועל], מזה רואים שאדם צריך לדבר עם הזולת דיבורי יראת שמים, דיבורי אמונה והתחזקות, ואף שהוא לא יודע מה שעובר על הזולת, מה צריך להיות איכפת לו וכו'? אדם צריך ומוכרח לדבר תמיד עם הזולת דיבורי אמונה והשגחה פרטיית, שזה מצוה גדולה מאד, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ז') כמו שמצוה להוליד ילדים וזה המצוה הראשונה בהתורה, כמו כן הוא מצוה להוליד בני אדם ברוחניות, היינו להחדיר בהם אמונה פשוטה בו יתברך, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין יט.) כל המלמד בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו יולדו, ולכן ראה לדבר עם כל יהודי רק דיבורי אמונה והשגחה פרטיית, ובפרט עם תושבי יבנאל, אין לנו דיבורים אחרים רק לדבר ממנו יתברך, וכשהקדושה תתרבה ממילא יתבטל הטומאה, שהוא הס"מ שמסית ומדיח את תושבי המקום נגדינו.
היום בלילה יהיה דרשה להנשים, ולכן רציתי שתעשה כל מיני מאמצים שבעולם שאשתך תבוא להדרשה שזה מאד מאד נחוץ שהיא תבוא.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

וואי אני לא מאמין שאני לא באומן...

יש בי רצון מטורף להיות שם עכשיו

מי כבר סגר כרטיס ומי עוד עובד על זה?

היי
אני מחפשת סדרת שיעורים בליקוטי מוהרן שמסודרת לפי הסדר של התורות שאפשר לשמוע אותם וללמוד איתם את הס"ק
אם מישהו מכיר רב שיש לו שיעורים אני אשמח לשמוע..
תודה!

למשאית/ וואן , של נחמנים, עם רמקולים והכל. בשביל חבר.

תודות מראש.

לפני שאשלח אגיד מה שאלתי  ובקשתי.

1 - אשמח לפירוש לסיפור. מה הנמשל?

2- שאלה שתופיע בסוף הסיפור .

וֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְזֶהוּ. פַּעַם אַחַת הָיָה גְּבִיר גָּדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקֻדָּה וְאָמַר כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ מִסְּתָמָא הָיוּ עַל זֶה בַּעֲלָנִים [קוֹפְצִים] הַרְבֵּה וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת. וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל. פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ מִמָּה לִפְרעַ חוֹבוֹ וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בְּדָבָר וְכוּ'. וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מִמָּה לְשַׁלֵּם כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֶפֶךְ נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי וְתִתְבַּע אוֹתָם וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת וְלָמָה אֵין מְסַלְּקִין לִי. וַאֲפִילּוּ אִם לא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכּל רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא וְהָבֵן

אשמח להבין , מה בכך ש1,000,000 שח למשל הם הרבה יותר מהחוב שלי שהוא על סך 300 שח? סוף סוף את החוב שלי לא שילמתי.. וכמובן מה זה אומר ברוחניות?

שכוייח...

אף פעם לא הייתי אצל רבנו.

ולפני התשובה הייתי בחוץ לארץ..

קשה לי לחשוב על לצאת מהארץ (בכללי) עכשיו אחרי כבר כמה שנים טובים שנהיה לי חיבור חד משמעי עם ארץ ישראל.

ובכל זאת אומרים לי שאצל רבנו זה משהו אחר.

האם זה ממש משהו אחר יותר מלהיות אצל הרשב"י?

כי לרשב"י לקח 17 שנים להזמין אותי בפעם הראשונה ועוד שנתיים בפעם השנייה.

רעיונות? מחשבות? הגיגים?

תודה!