את יכולה לכעוס, לפעמים המצב קשה ויש צורך.

מניסיון שלי, זה פשוט מדהים איך שה' מסדר לנו את העניינים בלי שנרגיש בכלל..

אז אחרי שתרגעי, תנסי לראות את הטוב שיצא מזה, ואם לא אז להתפלל שיצא טוב יותר 

כאן אם את רוצה וצריכה.

באלוקים ושאני פשוט לא יכולהלהבין איך עושה לי ככ רע

אני יודעת שאני לא רואה את כל התמונה אבל ככ קשה לחכות ולהבין שהפעם זה לא בשבילך וזה לא הדבר הנכון ושזה עוד יבוא כי את לא יודעת כמה זמן תחכי עוד?!

מחכה לשלוות הנפש.

הנתק הזה הורס אותי 

זה הכי קשה,

מה לעשות אבל כולנו מתמודדים עם זה יום יום..

ה' מסדר לנו דברים- לפעמים טוב לנו ולפעמים לא.

חבל שמראש הוא לא אומר לנו מה המניעים כדי שנוכל להיות בראש שקט 

בכל אופן, אל ייאוש בכלל!

תמשיכי להתפלל ולקוות שיהיה יותר טוב בע"ה..

אני לא ממש מקיימת מצוות. מרגישה שאני לא יודעת להתחבר אליו יש לי נתק רגשי.

רוצה להרגיש שאני פה בשביל משו מועיל ושאקבל ממנו סיפוק כי כרגע הכל נראה ריקני וחסר תועלת וזה כבר המון זמן ככה

ואני לא מצליחה למצוא את עצמי בעולם הזה

אבל למרות שברגש הכל ככה. בשכל יש איזהשהוא מקום של בהירות כזאת שבסוף יהיה טוב. כי ה' באמת טוב. ובאמת יסבב את הכל לטובה. ואם זה לא ככה זה לא ה'.

איך זה יהיה אני לא יודע. איך להגיע לזה עוד פחות. רק קצת תפילה מה שאפשר והשתדלות מעשית.

מנסה להזכיר לעצמי שה' אוהב אותי ורוצה בי איך שאני ויש לו רצון בי ואני משמעותי אצלו וככה להפנים את זה.

נזכרתי בחבר שמאוד כעס על הקב"ה ונהיה דתל"ש אבל לא ניתק לגמרי אלא הוא פשוט היה צועק על ה' ומדבר איתו בכעס. לא כ"כ יודע כל מה שעבר עליו אבל אני מניח שבאיזהשהוא שלב דברים קצת נרגעו והיום הוא ב"ה חוזר מחדש לשמירת תומ"צ. אני חושב שזה שהוא לא ניתק לגמרי וכן דיבר איתו זה הגשר שנשאר לו שבעזרתו חזר. זו לא הדרכה לכל מצב. סתם נזכרתי.

בהצלחה

יחשבו שאני כבר כופרת.

לגיטימי שתשאלי כל שאלה שאת רוצה! לא כמו הנוצרים שמשתיקים אנשים על כל שאלה באמונה. אם יש לך שאלות, תשאלי ובע״ה תקבלי תשובות להכל. כשהייתי בישיבה, כולנו שאלנו שאלות, בין על מצוות מסויימות, בין על אמונה. היהדות מקיפה את כל החיים ולא מצמצמת אותם! את צריכה למצוא את האנשים הטובים לשאול.

זה נראה שדווקא יש לך אמונה חזקה.

כי את מאמינה שהכל ממנו.

ועוד עניין, באמת מאד קשה לנו שאנחנו לא מבינים,

אנחנו תמיד אוהבים להרגיש בעניינים ושאנחנו מובילים את החיים.

ובאמת ע"פ השכל ראוי לחקור ולהעמיק כדי לדעת דרכי ה' וכד'.

אבל צריך לדעת לא לוותר על התמימות והפשטות, להפך,

דוווקא מאמונה שמגיע מעומק הנשמה, עצם חוסר ההבנה הוא הדבר הכי טוב.

הנשמה שלנו יודעת הכל, ומה שטוב לה זה פשוט להכנס בתוך האור אין סוף ולהנות מחוסר הידיעה.

כמו בן קטן שנהנה שאבא שלו דואג לו, הוא לא צריך לדאוג לכלום, הכל מגיע מאבא.

ובכלל לא מטריד אותו שהוא לא יודע מה יאכל מחר בבוקר. כי אבא שלו דואג לו!!

אותו דבר ה' דואג לנו ואוהב אותנו, ובאמת טוב לנו שאנחנו לא יודעים ולא מבינים.

ה' יחזק אותך!!  ונשמע בשורות טובות בקרוב בעז"ה!!

מאוד חח ואגב אני לא בטוחה שהדת הזו זה התשובה בשבילי זה מה שיוביל אותי למטרה בחיים ולהרגשה של חוסר ריקנות??אין לי מושג

ובאמת כן צריך להבין ולחקור.

אבל יש בחינה שלא מבינים והיא אמונה מסוג שונה.

וכולנו ילדים קטנים שלעולם לא מתבגרים ביחס להקב"ה

אבל אני לא ממש במצב של לחקור אז מה  עושים כרגע עם ההרגשה הזו?!

אמרתי שלא צריך לחקור אם א"א.

כי יש מצבים שעדיף ללכת על תמימות ופשטות, ולהבין שהכל לטובה.

ברור שזה עבודה קשה, ויש בה המון מדרגות.

אבל זה הפתרון למצבים שמאד מציק שלא מבינים כלום.

שקורה כרגע זה לטובה? זה מה שאני עושה כרגע וזה פשוט שובר

אם את מאמינה בה', את גם מאמינה בדת.

גם אם את לא מקיימת אותה כי זה קשה

לא משנה אם אני עושה דברים שאני כשרונית בהם וכו 

העצב גובר על השמחה 

והכל נראה ללא מטרה .

אז אולי הדבר היחידי שיוצא לי מזה זה שאני לומדת דברים בדרך הקשה

הלך לי ובאמת היה נחמד אבל אז לאיזה חור נפלתי אפילו עמוק יותר וכל השמחה שהיתה לי לא הבנתי מה שימח אותי.

אני מודה לכולם באמת יש לכם הצעות טובות והלוואי ואגיע למצב שאוכל באמת להתחיל לעשות את כל זה וליישם את זה

אני עדיין חושבת שאנשים שמחים הם אנשים צבועים ושלא מבינה איך אפשר להנות מהחיים

תגידי לו שאת כועסת. תשפכי את הלב. תבקשי שיאיר אותו. שתביני מה נכון ומה לא. באמת. בתוכך. לא (דווקא) מה שאומרים.

בכל מקרה. גם אם לא תעשי את זה. ולא שום דבר אחר. וגם אם את לא רואה את זה. את לא צריכה לדאוג. כי את בידיים הטובות של ה'. ובסופו של דבר הוא ידאג לך שיהיה לך הכי טוב בעולם שרק אפשר. זו מטרתו כל העולם. וזו מטרתו ביצירתך. והוא גם יגיש לך וילמד אותך את הדברים בצורה הכי טובה ונעימה שאפשר. אני מזכיר את זה לעצמי כשאני לא יכול לעשות כלום. ולפעמים דווקא מתוך הרוגע הזה אני כן יכול להתקדם קצת בקשר שלי איתו. ולפעמים לא. אבל זה בכל מקרה נכון וקצת מרגיע.

שתזכי להכל!

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה