האשה - חנונית אימתנית, עם התפרצויות אכזריות
הגבר - איש אומלל שחלומותיו מתנפצים לרגליה הגסות.
עטור מצחך זהב שחור
ממצחה האימתני של האשה נוזל נפט סמיך, על האף והלחיים.
אינני זוכר אם חרזו כך בשיר
ראשה של האשה מושחל על חוט-
מצחך מתחרז עם עיניים ואור
ליד עיניים מושחלות.. ועור של איזו חיה או משו
אינני זוכר אם חרזו כך בשיר - אך למי שתהיי חייב להיישיר
רואים את החנונית האימתנית מתרה בגבר האומלל, ומכה על ידיו עם סרגל, בשולחן בכיתה.
חלוקך הורוד צמרירי ורך, את בו מתעטפת תמיד...
האשה תולה את הגבר האומלל מקורת הגג, בעזרת סוגר של חלוק מגבת וורוד ומבחיל.
ואז נעמדת ובוהה בו תלוי, כשהיא מערבבת מבלי משים כוס שוקו עם פחות מידי חלב.
לא הייתי רוצה להיות לך אח
החנונית האימתנית, בילדותה, חוטפת לאחיה את הצעצוע
לא נזיר מתפלל לדמותו של מלאך, ורואה חלומות עגומים של קדושה - ולמולו את אשה..
רואים את הגבר בתור רומנטיקן חלמן, והאשה מסתירה את הנוף החלומי בגופה אימתני, ומקריאה תרגילים במתמטיקה
את אוהבת להיות עצובה ושותקת, להקשיב לסיפור על קרוב על רחוק..
האשה יושבת בכיתה כילדה, וחולמת על תרגילים בחשבון..
ואני, שלא פעם מביט בך בשקט אין קול ודברים - שוכח הכל אודות אחרים
הגבר צופה בה הוזה על התרגילים, ונמרח מצחוק, אך משתתק באימה כשהיא מסתובבת
שוכנת נפשי בין כתלי ביתך
רואים את נפשו של הגבר, אוחזת בסורגים של חלון ביתה האפל, בעיניים מתחננות
ושבויה בין כתלייך ממני נפרדת..
רואים את החנונית מבשלת את הנשמה הצורחת, בתוך סיר גדול במטבח, מבעה מכשפי..
פרוש חלומי כמרבד לרגלייך
האשה צועדת ברגליה הגסות, מנפצת את חלומותיו
צעדי אהובה על פרחיו פסיעותייך
היא צועדת על ערוגות פרחים ברגל גסה, משחיתה את הפרחים היפים, כשהגבר מביט בערוגה ודמעות זולגות מעיניו...
וכן הלאה וכן הלאה..
צריך מישהו שיודע לעשות את זה...
מה עשית???
לא כולם מכירים את האתר