אבל אני אישית לא לוקח את זה קשה

מסביר פעם פעמים

לא רואה צורך להסביר עוד

אם היא לא מבינה

זאת כבר בעיה שלה

לק"י

שאחרי כל הנודניקיות הזאת עוד תרצי להמשיך איתו

שערבים הציקו לה והתקשרו שוב ושוב והיא נתנה את הפלא' לאבא שלה והוא שיחק אותה שוטר והתחיל לאיים על הערבי והפחיד אותו ומאז- שקט.

לא צריך להגיע לרמה הזאת. אבל אפשר רעיונות יצירתיים דומים

הוא ממש טען באזני שנכנס לדיכאון קליני בעקבות הזריקה, וואי זה היה מעיק... הוא היה יהודי אבל.

אדם כואב שחושב שעוד "יש סיכוי"...

אז צריך לשלוח הודעה, שבצד ההערכה אליך - ברור מבחינתי שסובייקטיבית זה לא שייך. ולכן בבקשה להפסיק לשלוח הודעות - כי זה לא תורם כלום לאוירה ולא ישָנה. מעריכה -  אך לא שייך.

כנראה שבאופן שבו את חותכת, את משאירה לו כביכול פתח תקווה.
תנסי להיות נחרצת ובטוחה בשיחה הזו.
זה בטוח יעבוד.
צריך לחשוב גם על הצד השני, להיות רגיש אליו, ולהבין אותו. וכך גם למנוע כמה שפחות מקרים כאלו. להסביר לו בנעימות ובנחרצות. לא מתאים וגם לא יתאים. זאת לא חובה אומנם, אבל מאוד יפה לתת נימוק תמציתי ללמה החלטת לחתוך. (כמובן לא לפתוח על זה דיון. אין צורך ומוטב שלא) וזה נראה לי מינימום. (שייך לבני שני המינים). ומצד שני גם לציין יתרונות ודברים שלמדת ממנו או בזכותו. בשביל ההרגשה הטובה. הרי חייב להיות שלמדת משהו בקשר, ואם לא, הגיע הזמן...

פומפה יקרה, אם זה קורה לך עם יותר מבחור אחד, כנראה שהבעיה היא אצלך ולא אצלו.
(וכבר אמרתי מה הבעיה )
בהצלחה מתוקה

(הכל לעניות דעתי כמובן)

ואם בחור היה מתארס איתך , ואחרי יומיים מבטל,

וממציא לך איזה הסבר "מציק לי" "מעיק לי",

לא היית מנסה לחזור?

והיה אומר לך,

"למה את לא יודעת לשתוק לקבל?? למה לחפור??"

לא בא לי לפרגן למעשה הזה.

א.לא שירשרתי אלייך.

ב. מה זה סיפקתי לו סיבה?,

בעיה, צריך להמציא סיבה,

אז נתתי סיבה..

"אז נכון. צריך הסבר. והסברתי!"

נכון זה בדיוק מה שאני אומר.

לא לשפוט.

בן אדם נותן למישהו לפתח איתו קשר, מדבר איתו על חתונה, חולמים חלומות ביחד.

ופתאום, "לא בא לי, לא מתאים לי, המצאתי לך סיבה. אז למה אתה חופר לי."

לא בא לי לפרגן על המעשה הזה.

יש פה פריקה וכו וכו'

איזה סיפור כואב ואכזרי עבר עליך,

כולנו מזדהים..

"פרקה"..

אבל היה בחלק מהתגובות צד כזה כאילו מדובר באיזה "עבריין" ואיך "נעיף" אותו, בקצת "זלזול"..

וזה לא כך - מדובר באדם כואב.

והחוכמה היא לדעת שזה כך, ולהיות רגיש בלב - ועם זה להבהיר הכי ברור שאפשר שאין לכך תוחלת, תוך הבעת הערכה אמיתית לזולת, אך "לא שייך" לגמרי.

כנראה שחלק הגיבו מתוך נסיונות לא נעימים שעברו עם דברים כאלה..  באמת קשה - אבל עדיין כל מקרה לגופו. כמה שאפשר, לחלק בין ההבנה "בלב" - בלי לדבר עליה - לבין בהירות סגירת הענין.

גם לדבר בנחרצות וגם להיות רגיש ומבין בלב

מי שמסוגל לעשות את הכפילות האידיאלית הזו-אשריו!

אבל אנחנו פה מייעצים מהצד,לנו קל להגיד שככה צריך להיות

בעיני,יש בחורות מסוימות שגם ככה קשה להן להגיד את ה"לא"

אז למה לסבך אותן רגשית עוד יותר?

כך שאני יכולה ממש להבין מה שפומפה דיברה עליו

אני דווקא לא התכוונתי אליה, וגם לא "לבקר",

אלא יותר לאי-אלו תגובות שניכר שאולי "גומרות חשבון" עם מקרים דומים. אבל דווקא כש"עומדים מהצד" קל וראוי יותר לראות את הכפילות הזאת,כמו שכתבת.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳