בערב, כל היום לבד עם הילדים, וכשהם כבר הולכים לישון ואני מפנטזת על כמה דקות שקט לעצמי עם פינוק טעים על הספה, וכבר עושה את זה, תמיד תמיד הבכור חייב לקרוא לי ולבקש/להגיד משהו!!! ואני מתעצבנת!!!
אני מבינה את עצמי אבל רוצה להיות בנחת!!
בערב, כל היום לבד עם הילדים, וכשהם כבר הולכים לישון ואני מפנטזת על כמה דקות שקט לעצמי עם פינוק טעים על הספה, וכבר עושה את זה, תמיד תמיד הבכור חייב לקרוא לי ולבקש/להגיד משהו!!! ואני מתעצבנת!!!
אני מבינה את עצמי אבל רוצה להיות בנחת!!
אולי הוא רוצה קצת זמן פרטי איתך?
תסבירי לו שעכשיו את צריכה כמה דקות של שקט ובעוד 5-10 דקות תבואי לשמוע מה הוא צריך.
אצלי בד"כ כשאני עושה את זה- הם כמעט תמיד נרדמים לפני שאני מספיקה להגיע...![]()
בנחת, תגשי אליו תשאלי מה הוא רצה, תראי אם הבקשה לגיטימית, תתני נשיקה ותגידי שאמא עייפה והיא הולכת לוח.
ממש ממש לזכור שהוא גם קטנטן ושהוא צריך צומי מאמא שלו.. אני ממבינה אותך לגמרי.... גם לי הבכור בן שנתיים וחצי עושה את זה. שמתי לב שאם אני מפוצצת אותו בנשיקות לפני השינה, הוא לא קורא לי..... אז הבנתי שיש לו מכסת צומי שצריך למלא
...
המון רוגע, זה טוב גם בשבילך...
אני הייתי סופרת לעצמי בשקט 1 2 3 ומחייכת (לעצמי) וקמה אליו, כדי שהוא לא ירגיש שאני עצבנית עליו. ככה גם אני וגם האווירה רגועים...
משיח עכשיו!הבנתי ממה ש"משיח עכשיו" כתבה שהוא בערך בן שנתיים,
אם כי את לא כתבת את זה.
הוא תינוק, הוא צריך את אמא שלו, הוא זקוק לתשומת לב, ולא הוא אשם שיש לו אח (או אולי אחים? ) מתחתיו שגם מעייף את אמא שלו.
אין לך מה להתעצבן עליו, הוא לא עשה שום דבר רע. ככה זה כשמגדלים ילדים, לא תמיד יש זמן לעצמך (לרוב אין), צריך לקחת את זה בחשבון
כשמחליטים להוליד אותם. את פעילה פה דיי הרבה בפורומים ככה שכנראה שאת לא מעסיקה אותם כל שעות הערות שלך.
מצטערת, אבל לא הייתי רוצה לבלות כל שנייה ושנייה עם ילדיי... מניחה שגם את לא...
צריך את ה"פסקי זמן" האלה במהלך היום... במיוחד שכתבה שהבעל חוזר מאוחר ו(כנראה) אין לה עזרה...
ולא "מחליטים להביא אותם"- ה' מביא אותם
כל אחת צריכה "נשימה ואוויר" וגם אם זה המון פעמים!!אחרת אנחנו נתמוטט...
לא פשוט לגדל ילדים פלוס סוף הריון זה לא קל בכלל בכלל!!!
ובמיוחד אם את אינך יודעת באלו קשיים היא סוחבת את ההריון.
ובמיוחד אם היא כותבת את חלקן לכל אחת יש התמודדות שונה בהריון !!
האם את היית מתמודדת לבד עם ארבעה פיצקלאך לבד שאין לך תמיכה מהבעל בחלק מהיום אני חושבת שאת היית בורחת מבעלך מזמן מזמן.....!!
כל הכבוד לך מה אני ומה חיי את גיבורה !!!
ולגבי טיף: נסי לשים לידו כמעט כל דבר שהוא בדרך כלל רוצה ממך ותהיי לידו זמן קצר יותר מהרגיל ותנסי לשדר לו שאת עכשיו איתו ורק איתו!! אחרי הזמן הקצוב שנתת לו תגידי לו עכשיו אמא הולכת לנוח ואתה ילדי אם תרצה משהו זה ליד המיטה!!
מקווה שהועלתי במשהו יקרה! והמשיכי להיות גיבורה אשרייך!!
ומקום העבודה שלו רחוק, הכל בחירה... אל תהפכי אותי למה שאני לא...![]()
כשהם במסגרות ובערב כשהם ישנים? לא שאני צריכה להצטדק לפנייך אבל אל תשפטי אותי בבקשה. את לא מכירה אותי.
זה ממש לא יפה מצידך להתקיף ככה!
מתגובתך רואים שאינך אמא עדיין ועוד לא עברת הריון (לפחות לא עם ילדים!)
אולי את צודקת בכך שהוא לא "אשם" אבל לכתוב "אין לך מה להתעצבן עליו, הוא לא עשה שום דבר רע. ככה זה כשמגדלים ילדים" זה ממש פוגע. לך יש מושג עם מה היא מתמודדת? אולי הילד דורש צומי יותר מהרגיל? אולי יש לה הריון קשה במיוחד? את לא יכולה לדעת אף פעם מה עומד מאחורי הודעה!
בנוסף שימי לב שהיא לא סתם מתלוננת אלא מודעת לבעיה כלשהיא ומבקשת עיצות איך לפתור אותה. ולזה בדיוק נועד הפורום. לשתף ולהתייעץ.
וההערה האחרונה"את פעילה פה דיי הרבה בפורומים ככה שכנראה שאת לא מעסיקה אותם כל שעות הערות שלך" ממש חסר טעם. אמא לא צריכה להעסיק את הילדים מצאת החמה עד צאת הנשמה! אני בטוחה שאמא שלך לא עשתה זאת. גם אמא היא בנאדם! והיא במיוחד צריכה למלא מצברים לפעמים ולשבת בשקט מס' דקות ביום כדי להתאושש!
יש לי ילדה בת שנתיים, בעלי עובד לילות. (דהיינו מ6 או 7 בערב עד 1 בלילה)
שני לילות בשבוע, אחד מהם מוצ"ש, שנייה וחצי אחרי הבדלה הוא יוצא.
יומיים בשבוע הוא לומד במכללה, יוצא ב6 בבוקר וחוזר ב10 בלילה (מסלול לאנשים עובדים)
ויום אחד יוצא למכללה ב12 בצהריים וחוזר ב11 בלילה.
ביום שהוא לומד מ12 בצהריים הוא עובד בבית ספר משבע וחצי עד 10.
אני יכולה לתת לך גם טלפון לאמת את הנתונים.
גם אני סטודנטית ועובדת במשרה חלקית (14 שעות בשבוע)
לומדת יום בשבוע במכללה מרוחקת, כי רק שם יש את התואר הזה(יוצאת בשבע וחוזרת ב5, שעתיים נסיעה לכל כיוון בשני אוטובוסים).
ככה שהטענות שלך לא נכונות.
ההערה לא הייתה לעניין, צודקת ב100% ,
אני מתנצלת ואני גם אערוך עוד שניה את ההודעה ואמחק אותה.
פשוט קשה לי שילדים שרוצים תשומת לב לגיטימית
צריכים לקבל כעס.
ומשיח עכשיו, ה' מביא אותם בשיתוף מלא עם הרצון של ההורים. אנחנו לא בשנות החמישים.
הייתי חייבת לענות לך על האמרה "ה' מביא אותם", בלי קשר לאישה שכתבה את ההודעה,
ולא במטרה לפגוע בה. אני לא עונה לך ככה כדי לעשות לה חשבונות, אלא כי האמרה הזאת לא נכונה למציאות של היום.
ואגב, ממה שכתבה משיח עכשיו חשבתי שהבכור בן שנתיים.
האמרה הזאת היא הכי נכונה למציאות של היום, כשאנחנו שנייה לפני הגאולה.
ואחרי שמשחקים עם ילדים כמה שעות ברציפות ועוברים תהליך של השכבה רוצים גם זמן לעצמנו
ולא כל הריון הוא מתוכנן גם בימינו וגם אם מתוכנן ורצוי לא תמיד מציאות היא כמו שציפינו
ובכלל אני לא חושבת שרצונות של ילד תמיד קודמים. היום יש הרגשה שילדים הם מלכים והורים עבדים שלהם
אחרי שאמא קמה בלילה וגם קמה מוקדם בבוקר בשביל ילדים ורב הזמן וכח ומשאבים כלכליים הולכים לגידול ילדים מותר לה לקחת לעצמה חצי שעה ולא ב12 בלילה כי גם לה מגיע לשון לפעמים
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות