בלי קשר למבטא הרוסי,

בעיקר את היציאה עם השוקו

נדלג מעליו.

נקפוץ ממנו.

נפוצץ אותו!

(מן הסתם אחד מהם אמר דבר מעין זה מתישהוא)

"אין דמות ואין גוף!" (מרצה לאופטיקה מלמד בטעות מחשבת ישראל?)

"אחינו בני עדת המתמטיקאים היו אומרים..."

"הנה עוד משוואה שמתמטיקאי צרפתי משועמם פתר..."

"לסדר זה רק להעביר בלאגן ממקום למקום"

"סטטיסטיקאי שוכב עם ראש בקרח ורגליים בתנור ומרגיש בממוצע מצויין" (זה מוכר, אבל הבנאדם שסיפר הוא איש מאוד משעשע)

"זה כמו הססטיסטיקאי שטבע בבריכה שעומקה הממוצע 2 ס"מ" (כנ"ל)

"זה כמו בשוליית הקוסם, שהמטאטא הביא מים מהשירותים" (מהשירותים?!)

"עכשיו ניקח את הבהמה הזאת ונציב כאן"

"אין להסיק על המציאות ממה שאנחנו לומדים, כי אין קשר"

"אין מנוחה בעולם הזה" (לא בטוחה מה ההקשר, אבל בזמנו זה היה מצחיק. תיאלצו להאמין לי)

(חזרתי על כמה דברים שכבר כתבתי בשירשורים קודמים)

וישר חשבתי עליך׳ החלטתי להוסיף גם בדיחות לקורס״(המרצה לקירימינולוגיה,(עבריינות,פשע,כלא וכו)שם שם)

״רואים שהוא מלמד בתיכונים גם.כל רגע שהבנות נרדמות הוא מייד מפציץ בדיחות״(אחת הסטודנטיות,קורס יהדות)

-מישי אומרת משו שהפושע יעה אחרי שחרור-המרצה:״תזהרי יש לך ראש קרימינולוגי...״

״ואתם תגידו שלא הבנתם,אף אחד לא מבין!״

״ולתיאוריה של מלאני קליין...רקע כללי-לא,אתן ל א צריכות לכתוב זאת-״

״יש שאלות?״

-מישי מרימה יד

״מה הכותרת?״

צריכה לפתוח את המחברות הראשונות שלי

מה שכן- היתה לי מרצה ללינארית שבסוף כל תרגיל שהיתה פותרת היתה אומרת "אם לא טעיתי"

ראיתי את שרשורכם ואני חייבת לחלוק איתכם.

מוקדש במיוחד לאנשי המדעים המדוייקים:

עד שקראתי את זה "שרשור יציאת מצרים" 

מרצה אחד, באמצע קורס פילוסופיה מרובה משתתפים-

לפתע פונה אליי- אז הלליש, תגידי לנו- מי אמר (וכאן מגיע משפט פילוסופי עמוק)

אני מנסה לחשוב, ואז הוא אומר לי- את אמורה לדעת את זה, דיברנו על זה בקורס אחר..

אוקיי. ברגע זה אני כבר בטוחה שזה לא מהחומר הארי של השיעור, אלא מסוג המשפטים הצדדיים, שנאמרים ע"י 

כמרים כלשהם, שבאמת- אני אפילו לא מנסה לזכור את זהותם והקשרם..

בעוד אני עושה פרצוף מנסה להיזכר-

המרצה פוצח בנאום חצי הומוריסטי בסגנון של " תראו עד כמה מקצוע ההוראה הוא מדהים. פשוט מדהים. אתה יכול לדבר ולדבר- 

לעצמך.. ממילא לא יזכרו מה שתגיד וכו'וכו'.. ובכן, נזכרת?"

אני: לא.

הוא: ובכן (במבט מוכיח) אמר את זה הכומר (שם שאיני זוכרת)....

(נו ברור שאת לא זוכרת! זה דברי ע"ז ולא דברי קדושה....)

הרבנית במדרשה- שאומרת לפני המון שיעורים לתלמידות שנה ב- אתן כבר שמעתן את השיעור הזה, תשבו ללמוד

(כאילו, היא מצפה שנבין ונזכור גם עכשיו את כל המהלך שהיה אז...)

"יש...לפחות,ברמה העקרונית,שיוויון לכלל האזרחים"(מרצה של משו שדומה לאזרחות)

"אתן צריכות להגיש עבודה על דמות אחת שיש לה הפרעת אישיות,קחו דמות מסרט או כתבה-"

"אחת הבנות "ואם אני לא רואה סרטים או קוראת עיתונים?"

המרצה בקריצה "זו הפרעה בפני עצמה.."

(פסיכופתלוגיה)

"הוא ממש חמוד,הילד שלי בן 4 כבר שאל אותי יום אחד למה הוא לא התחיל עדיין לדבר"

(על הכלב של המרצה,אלימות במשפחה,אתנחתא קלה(בכוונה)בשביל רגיעה הרפיה מהתוכן(הטריגרי...בעעע))

"אנימ רק מזהירה אותכן מראש,יש לסטודנטים בקורס מעין זה נטיה לאבחון עצמי,אתן מוזמנות לאבחן את הסביבה אבל קחו בחשבון שזקוקים לאבחון מקצועי ע"מ להיות אוביקטים"(גם פסיכופתלוגחה)

שיחה קורעת בין בנות

"אז מה את זוכרת מהקורסים?"

"כלום!העיקר שעברתי!"

"אני דווקא זוכרת...לבת שלידי היה עט בצבע ירוק..."

בקורס על תסמונת דאון-

המרצה:"אני אומרת עכשיו תסמין שיש לאנשים עם תסמונת דאון ומבקשת ממכם לא לחפש על עצמכם."

כמובן שכל הבנות חפשו (ומצאו)...סטודנטית:"רגע, יש לי את התסמין הזה, אולי יש לי תסמונת דאון?"

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה