אולי הם צריכים מתנדבים?

חשבתי שאתה שולח אותי לשם כי אני מכורה לירושלים

מתנדבים?? 

|מבוהל|

אין לי כסף, אין!!

כל חנות שניה מחפשים שם מוכרת

די!!!

אין לי כח לזה יותר, באמת.

אני עם תואר (בערך), ואין לי כח רק לשרוד, נמאס

לא חסר כאלו

אני רוצה לצאת מהשרדות לחיים.

בא לי כל כך

יש הרבה עבודות שאפשר להגיע אליהם דרך אתרי דרושים וכדו' של משכורת יותר גבוה מהמינמום

העידוד יבוא מהאחרים, טכנית עם מה אנחנו מתמודדים? 
את מתגוררת עם שותפים בירושלים, עובדת משרה מליאה, וזה לא מספיק לכיסוי ההוצאות (וסגירת הלוואות?)
 

עובדת במשמרות, ונ-מא-ס לי מהעבודות האלו, נמאס!!!

יופי, עבודה משמעותית מאתגרת מקדמת ובלה בלה אני עסוקה בלעזור לאחרים כשאני במצב קריסה

שום דבר לא מסודר, בגלל שהיה חודש חגים ובקושי עבדתי למשל, אין לי שכר דירה להחודש- (עוד 3 ימים!!!!!) ואני מבוהלת ברמות קשות מהמצב הזה..

שתבינו, אני במצב השרדותי מאז שעברתי לירושלים, לפני חמש שנים. אבל די, נמאס לי המצב הזה, נמאס נמאס נמאס

ואין לי כח יותר.

אני רוצה לשמוח בלי דאגות מיותרות על הראש.

תודה.

תראי, ברור לי שאפשר לפתור את המציאות המורכבת שלך, וברור לי שהמציאות הזו גם תיפתר.
אני לא יכול לתאר כמה עצובים וקשים הם המצבים שבני אדם טובים ויפים צריכים לעבור לפעמים. 
והיום שטף אותי גל שלם זה עצב אנושי, בגלל משהו שהתרחש. 
אבל, האדם יותר חזק, ואת יותר חזקה, וכמה קשה וכמה פחד, את תנצחי ותסיימי עם היד שלך על העליונה. 
עוד הומור עצמי יביא לכך שיום אחד תזכרי ותצחקי על עצמך. 
ליבנתיים, אולי נוכל לעזור כאן בפורום גם בצורה מעשית, אם תסכימי, אשמח לשמוע את הפרטים הטכניים.   

תודה ענקית, זה מחזק.

באמת.

פניתי אליהם כבר לפני שנה, הם לא עוזרים לרווקים בעקרון

הם רק הציעו לי איזו סדנא שלא נפתחה בסוף..

ה' יעזור לי

|נאנחת|

אולי תעברי לגור בפרוורים של ירושלים ולחפש עבודה בחינוך??

אבל אני לא יודעת איך למצוא, מה למצוא, איפה לגור, עם מי איך כמה ולמה

זה כל כך מתסכל

כל כך

כל כך

צריכה לעשות עם עצמך סדר...

מקווה שתתחזקי ותצליחי תראי רק אור!!!

ממה שקראתי עד עכשיו
1. את לא עובדת מספיק. גם בגלל החגים אבל גם בגלל המשמרות, את חייבת להגיע למשכורת של משרה מליאה. 
2. המשכורת יותר חשובה מטיב העבודה. אם תצליחי למצוא עבודה ערכית שגם מתגמלת כנדרש אז בסדר, אם לא, את צריכה לעבור לעבודה מתגמלת בתחום אחר.
3. צריך לערוך ביקורת תקציבית ולראות אם אפשר לחסוך, ועל מה. (למשל, אולי אפשר למצוא שכר דירה נמוך יותר, לחסוך במזון, בילויים, דלק, וכו)
4. תשקלי הלוואה מהירה מהבנקים, זה יכול לתת לך את האוויר שאת צריכה כדי להתאפס (הלוואה משפחתית עדיפה אם אפשרית).  
5. עכשיו שאנחנו אחרי החגים - האם לא תחזרי לכמות עבודה רגילה? או שבכל מקרה זה לא מספיק? 
6. לדוגמא, חבר טוב שלי למד והוכשר לתחום שהוא מאוד אוהב, אבל הוא לא מצא עבודה זה, והיה צריך כסף כדי להאכיל את הילדים, ולכן הוא עבד בעבודה שהוא שנא, ממש שנא, אבל מתגלמת, כעבור 3 חודשים, הוא קיבל מספר הצעות עבודה איכותיות מהתחום, ואשכרה נאלץ לבחור ביניהם, והיום הוא על גג העולם, מרוצה מאוד. 

ולכן, האם המצב לא יסתדר שאנחנו אחרי החגים, ואולי רק השלמה מההורים או הלוואה מהמשפחה או הבנק יעזרו? האם אפשר לחסוך ולנהל תקציב טוב יותר? או שמא אין תיקון וצריך להחליף עבודה או לעבור דירה? 
בכל מקרה, הכל פתיר!!!! וכל הבעיות שהזכרת, הם כאלו מהעולם הטכני, שסדר ומזל  ובחירות תבוניות יכולות לתקן ולשפר תוך זמן קצר. 

ככל שתכווני יותר, אוכל להביע דעה מדויקת יותר. 

1. כן, נכון. אבל כל החוסר בדר הזה משגע אותי. אני יכולה למצוא עוד שליש משרה אבל המשכורת הלא קבועה הזאת, העבודה לפי שעות.. זה מתיש.

2. זה חדש לי.. רק בימים האחרונים קלטתי כמה זה נכון, אני עכשיו בעבודה, מסתכלת על הבנות כאן והלב שלי נקרע, נקרע רק מהמחשבה שאני אעזוב כאן. שאלוקים ישמור כמה כח אני צריכה..

3. חוסכת, חוסכת.. בילויים זה אחת לאלף שנה וגם בחסכון.. ודלק? איזה אוטו ואיזה דלק..

5. לא מספיק

6. ההורים שלי לא יכולים לעזור. וגם הבנק לא, לצערי

1. אומנם המשכורת לא קבועה, אבל נשמע שבשגרה היא יחסית מספיקה (או כמעט), ואני משער שאם תוסיפי שליש משרה, זה יוסיף לך סכום משמעותי מחד, ויבסס את ההכנסה הבטוחה שאת יכולה לצפות לה בסוף החודש.
2. בהנחה שסעיף 1 נכון, לא דחוף לעבור עבודה או תחום, אבל לפחות זה כיוון מחשבה, שיהיה שם, למקרה הצורך. 
3. אולי את יכולה למצוא שכירות זולה יותר? (אולי זו שכירות יקרה, או ועד בית, ושאר הוצאות הנלוות לשכירות גבוהות), אולי עם יותר שותפות או אזור אחר (שמספיק קרוב לעבודה או תחבורה לעבודה). מזון זה הוצאה משמעותית, אולי שם. תסתכלי על כל ההוצאות שלך, ברמה שאת יודעת לאן כל שקל הולך, ותטילי ספק בהכול - אולי אפשר יותר זול?
4. כל הסעיפים הקודמים עסקו בטווח הארוך. בטווח הקצר את צריכה לשלם בעוד שלושה ימים שכירות, ויש לך הוצאות אחרות שדחופות. יש לך דרך (אולי לא אידיאלית) לטפל בבעיה הזו, לפחות זמנית?  

|חבוק גדול| 

מעריכה את האומץ לבוא ולהתייעץ

כן,מניסיוני המר-גם בשביל לקבל צריך כוח!!

בחיים לא הייתי בכזה מצב

ובכל זאת,מרגישה את הקושי שבו את נמצאת (אולי בגלל שעברתי אתגרים בחיים,אומנם מסוג קצת אחר...) 

אבל......כמה נקודות שעלו במוחי:

-הבעיה פה מתחלקת ל-2: הישרדות לטווח הקצר(תשלום שכר דירה) וחיים לטווח הרחוק

ואכן...זה כ"כ חכם מה שאת אומרת:ההבדל בין הישרדות לחיים הוא גדול מאוד!

-ממה שאת כותבת,זה נשמע שאת נמצאת במצב מבלבל

עם החלטה שמורכבת מהחלטות קטנטנות

אז קודם כל:תנשמי,תנסי לקבוע לעצמך סדר עדיפויות

מה הכי חשוב לך? מקום המגורים? רמת השכר או סגנון העבודה?

ולחשוב גם על מה את מוכנה להתפשר...

-אחרי שיש לך קצת סדר בראש,לבדוק איזה אופציות קיימות (לשאול אנשים שאת מכירה ומוזמנת גם לשאול אותנו פה,אחרי שתדעי בצורה יותר מדויקת את הרצונות שלך-גם לנו יהיה יותר קל להציע פתרונות מעשיים.

-לבחור מתוכן את מה שהכי מתאים וטוב בשבילך.

אגב,יש היום מגוון רחב של מלגות לסטודנטים אז שווה לבדוק...

והכי חשוב:להתפלל

את נשמעת במצב טוב ללכת לבכות ולהתפלל עמוק בכותל. זה התפילות הכי טובות.

גם תקבלי שיא התמיכה

וגם תקבלי סיוע ועזרה ענייניים.

המון הצלחה ומזל טוב! [-כברכה כללית למי שלא הבין]

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t493611#5646592

שיחזרו בקרוב.

המינוס שלי..

(ומה חשבתי לעצמי שכתבתי שם איך קוראים לי? |מבוהל|)

בושות

אהבת נפש..

אז גם להיפרד, יוו אני רק חושבת על זה וליבי נחלש, באמת..

אבאאא

אבל כן, זה במחשבה שלי.

תודה.

לפחות לא בחדר שלי, ובחדרים אחרים זה לא ממש יעזור לי..

אתם מדהימים כל כך,

לא חשבתי שאזכה לכאלו תגובות מרגשות, באמת.

ה' יברך את כולכם, כולנו. תמיד.

ניקיון תמורת מגורים וכאלה...

ממש רציתי לקלל, לקפוץ מהמרפסת (אבל היא נמוכה מידי חח)

חזרתי הבוקר מהעבודה וקיבלתי התראה על ניתוק מים (ויש עוד אחת על החשמל..) 

סכומים מבהילים.. (אמנם זו לא רק אני לבד אבל יש לי גם חובות לארנונה ככה שאני צריכה לשלם את הרוב)

ואחרי שעה קיבלתי טלפון מביטוח לאומי

כי הגשתי לפני כמה חודשים בקשה לעזרה -

אבל במקום לעזור הם אמרו לי שיש לי חוב במיידי של 4500 ש"ח מהשירות לאומי חחחח

תודו שזה סוג של בדיחה מה שהולך פה..

זה שלא קיבלתי התקף לב זה כבר הנס הראשון,

ממ יש לי כאן בחירה אם עכשיו לההרג, נפשית.

או

- פתאום התיישבתי לי על הספה כאן ובאמת באמת הרגשתי שאין לי מאיפה לקבל עזרה, והמצב כל כך מזעזע וכל כך ענק עלי..

אבל יש לי אבא,

והוא משגיח ושומר ואוהב, ובידו הכל, הכל. אין לי מושג איך, אין.. כי המצב מאתמול פשוט נעשה גרוע יותר, אבל יש לו הדרכים שלו, נכון?

ואני רק צריכה להתחזק באמונה, ולא למות, מבפנים..

אז תתפללו עלי, גם על האמונה, וגם שדברים יסתדרו במהירות..

ושיהיה בעז"ה טוב..

תודה לכל מי שתמך,

אתם משהו!!

מדהימים, באמת באמת..

בשורות טובות לכווולם!

בס"ד

מצטערת שאין לי איך לעזור לך. רק לשלוח המון חיבוקים מכאן...

והכי מדהים - לקרוא איך אכפת לך מהבנות שאת עובדת איתן...

מתפללת בשבילך שהקב"ה יראה איזה בת יש לו

ויתן לך רק טוב בזכות מה שאת עושה טוב לבנות שלו...

יען כי עברו חלפו הרבה שנות גלות מאז

חח

עזבו, עדיף לא לחשוב..

|לא חושב|

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.

20260730195534.mp3

בלי סוף...עד שאחת התגובות הודיעה חגיגית שזה AI.....כל כך התאכזבתי......

בורחת עוד מעט לארץ קצת נחשלת, בלי אינטרנט, בלי AI......תענוג!

לא מאמין שיש מקום בעולם בלי אינטרנט…

חוץ מקור קיצוני - חושך!

0 שעות אור ביום

משלחת שהתגוררה שם לצורך מחקר...לא היה מספיק קר ובודד לו

אז החליט לעשות התבודדות בקוטב הדרומי בנקודה יותר רחוקה..

הספר לכאורה עוסק במדידת מזג האוויר וכד', אבל הוא

מרתק. במיוחד כמה תובנות שהגיע אליהן...ממליצה.

עברתי היום עם מישהו מהמשפחה על אירופה:

הונגריה - הרב מקריסטיר. אבל נוף - מישורי ולא נראה מעניין, יש שם שולי הקרפטים - דובים חומים בשפע.

רומניה - יש אוכלוסיה ענקית של דובים חומים באיזור ההרים - ודווקא לשם הייתי רוצה ללכת...

מזרח אירופה - הייתי נוסעת דווקא. אחד הבנים רוצה אתרים יהודים. אבל טיול לא מאורגן, קשה להסתדר. אוכל, לינה וכו'

מה גם שהשילוט הוא בפולנית בלבד. בזה הוויז יכול לעזור אולי. קוסמת לי ארוחת בוקר באחו שם, אבל פוחדת שבלי כוונה

אאחוז בעצם אדם, או שהנעליים יתמלאו בדם...מחילה.

דווקא הייתי שמחה לראות את הציון של הגר"א ובעיקר את מי שקבור לידו ( האפר - אברהם בן אברהם הי"ד) זה בליטא. לא אוהבת אותם...

איטליה - יקר ורומא עם הותיקן שלה ודנדוני הפעמונים - לא מושך במיוחד. גם לא הקולוסיאום על

כל הזוועות שהתרחשו שם.

ספרד - רחוק מדי. אנטישמים (זה בעצם משותף לכולם, אבל עדיין לא כל כך בבוטות כמו בספרד -

מה לעשות, האינקוויזיה זורמת להם בדם.

הארצות הבלקניות - נוף יפה מאוד, צוקים ונהרות. אולי.

יוון - אתונה לא עיר יפה, כך שמעתי. הים סביב האיים נהדר מן הסתם, אבל בעונה כזו נורא מתוייר. צפוף.

ובאי אחד מפורסם, בתי התיפלה, כך נראה, מרובים מהבתים האחרים. לא רוצה.

הולנד - חוץ מהבית בו הסתתרו אנה פרנק ומשפחתה, הי"ד - לא מעניינת אותי. יש גם הרבה ערבים.

בלגיה - נשמעים לי אנטיפטים...

אנגליה - הייתי. המקום בו שהה צ'רצ'יל, על מפותיו והסיכות התקועות בהן - מאוד מעניין.

מספיקה פעם אחת.

סקוטלנד - הייתי. ריח מבשלות הבירה באדינבורג הבירה, הכריע אותי תחתי. הם גם מאוד

לא יפים, במיוחד בהשוואה לסקנדינבים. הגענו לשם אחרי שהינו בסקנדינביה...

אירלנד - הייתי. עוני, נשים עם מטפחות קשורות מתחת לסנטר. נכנסנו לבר (בית מרזח

בלעז...) כדי לראות מה זה ועל מה זה, ושני שקצים שאלו אותנו מהיכן אנחנו. אחרי שענינו, אמר אחד לשני:

I TOLD YOU THEY ARE BLOODY JEWS!

יש שם הרבה ג'ינג'ים....

סקנדינביה - דנמרק מישורית. אורבנית כזו.

שבדיה - גם משהו כזה, נדמה לי

נורבגיה - המון טבע, פיורדים, לא הרבה אנשים יחסית לגודל הארץ. אחרי כמה

פיורדים והמון בריות בהירות שיער ועיניים, מתנו משיעמום ושיווענו לאיזו בריה

שחומה; באמת פגשנו איטלקים ואורו עינינו; חומים לגמרי. מקסים.

פינלנד - אגמים. גם מישורית נדמה לי. פעם נתקענו באיזה מקום נידח

על יד בצה , מן הסתם, לפי כמות היתושים שעטו עלינו. עברה מכונית

יחידה ונדירה בכביש הנידח, דווקא מכונית משטרה. נפנפנו אליה ביאוש

והם נפנפו חזרה בטוב לב.... . הסקנו שהעם שם לא מצטיין באינטליגנציה רבתי...

כרתים - זאתי הנחשלת קצת. הכל בעצלתיים. לא יפה. נוף מזרח תיכוני -

עצי רימון, תאנה....אולי בהרים יפה אבל לא הגענו לשם.

אין בית חב"ד. אין שום דבר כשר. כלום. אפשר רק פירות

וירקות. הבאנו עמנו מנות חמות פיתות הרבה גבינה צהובה

והבטחתי בלי נדר, לא לראות גבינה צהובה בחיי יותר...

מקווה שאמרתי באמת בלי נדר, כי שכחנו מזה בכלל....

אבל הים. הים רבותי זה לא הים תיכון שלנו. שדומה לנו בעצבנותו

ומרדנותו....ל...לא. זה ים טורקיז שקוף צלול שקט, הסובב את האי

מכל צדדיו, הוא כנראה מתאים עצמו לסביבה (או להיפך..) ים

עצלתיים כזה; דגים צבעוניים, מאוד יפה.

אבל החוף לא נעים; זפזיפי כזה, חורק, גבשושי...

אולי ניסע לשם. אולי אסע לשם.

נכון, אין חוף נפרד, אז היות ועדיין לא תיקנתי את

עצמי לחלוטין, הולכת לחוף רגיל. משתדלים אם

אפשר בפינה.

ובכל זאת, כל העיניים (רוסים והרבה גרמנים)

מופנות אלי; בניגוד חריף לאופנה הרווחת על החוף,

אני נכנסת למים עטופה מכף רגל עד ראש.....

נראה לי שגם הדגים נדהמו...

אבל זה המינימום שאני יכולה לעשות, מקווה

שהשם לא כועס ועדיין יש לו סבלנות אלי...

הצלחנו לקטוף 2 סברסים בר בדרך לאכסניה

שלנו; מאוד התרגשנו....

המסעדות מלאות תיירים, ואלו של הדגים

משליכות את השיירים בצדדים למטה והריח,

הריח.....כפרת עוונות.

מזרח רחוק - יקר ולא רוצה לראות מיני

• שקצים בדוכנים...וחם ונורא לח...

אפריקה - יקר. פוחדת מאריות.

אוסטרליה - יקר. פוחדת מכרישים.

אמריקה - יקר. פוחדת מכרישים (פלורידה, קליפורניה...) וגם מתנינים...

צרפת, כמובן שלא. אם ארצה, אלך לעיר העתיקה,

חבל על הכסף של הכרטיס.

אנטרטיקה- דווקא לשם הייתי רוצה, אבל

אמרתם שקר מדי. וגם יקר מדי. נורא

רוצה לראות לוויתן בגודל טבעי במקום

הטבעי שלו. מה רבו מעשיך....

( הא, גם שם יש דובים.....נזכרתי)

בקיצור, אין לאן ללכת.

אולי בארץ שלנו יש מקום נחמד?

בצפון? לא יקר ולא מעדיפה דווקא

סביב הכינרת. אבל כן בצפון צפון...

אבל רגע, חיזבאללה...

אוף!

ממך אליך אברח...

עכשיו- כל זה היה מזמן מזמן מזמן, עם תרמילי גב כבדים

בלי הרבה כסף, במיוחד בסקנדינביה - חלמתי ללא הרף

רק על שוק מחנה יהודה...

ודעו לכם - זה לא כיף כמו שזה אולי נשמע. התרמיל, כאמור

כבד. מצטמצמים באוכל, חם (או קר). האכסניות לפעמים

לא נחמד בהן, במיוחד שאיזו בחורה גרמניה מספרת בהתלהבות

וקול רם מאוחר בלילה, לחברתה, משהו בגרמנית מעצבנת ומפריעה

לישון..

ובכלל, רוצים כבר מקום ביתי. לא לנדוד כל הזמן.

אבל הייתי צעירה והיתה אופנה לנסוע לחו"ל

וזהו.

ובכל זאת, עדיין, לא אוהבת כל כך בתי מלון.

אנקטודה נחמדה - הגענו פעם לאכסניה,

היה מאוחר והדלת היתה נעולה (נדמה לי

שהיתה אחת פתוחה בצד השני אבל לא ידענו)

אז פרשנו את שקי השינה על המפתן ונכנסנו

לתוכם.... בלילה התעוררתי לקול נקישות

עדין (גשם קל טפטף). הרמתי את הראש

מהשק וראיתי raindeer - זה אייל צפוני

יוצא מהיער ופוסע לעבר שוקת או משהו

שהיה לידינו. זה היה כל כך יפה. כל כך

מיוחד. היה שווה לישון על האבן הקרה...

זה היה בנורבגיה או פינלנד. לא זוכרת.

שבת שלום! (המטבוחה נשרפה לי בינתיים...)!

עכשיו ברצינות - האם מישהו מכיר איזו אכסניה

לגמרי כשירה (מהודרת) בצפון? ליד הבניאס או

החצבני? רחוק מלבנון? בלי יתושים......!

לטוב; שתי הגרסאות מוצאות חן בעיני. הזמר הוא לא זמר באמת?

לא רע הAI הזה אבל לא רוצה אותו בתור ידיד משפחה.....מעדיפה בן אדם. אנוש.חי.

אולי תצטרכי לקבל את זה, הAI משתפר בלי סוף...

הנה קטע משיר אחר שלי - היית מאמינה שזה 100% AI???

20260731023100.mp3

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??

אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם