ואת-תפסיקי לפחד!!!![]()


מחכה לשקטואת-תפסיקי לפחד!!!![]()
בס"ד
ממ ננסה
פעם לפני שנים לא רבות
נסיונות היה ביתם של רבבות
הוא היה לנו כאם ואב
ובצורה שווה את כולנו אהב
עברו זמנים
והאנשים משתנים
אך עדיין זוכרים אותו בגעגועים
שובו אלינו שובו בנים
מנמ
זה כאילו מתדרדר עם הזמן

מחכה לשקטנסיופ היה מקום שמח
ומלא אושר וחדווה
אך עתה הפך למקום קודר
מלא ריב ומעוקה
שירשור ישן מתהום הנשייה
מעלה אבק ומסריח מנשימה
שנים רבות עברו חלפו
ולנסיופ שערות שיבה עלו
אז מה עוד נאחל ונהלל
שימשיך להיות מלא אושר במצוות האל!
אני מתדרדר![]()



המתיקות שבשכחהאחרונההרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול