לשאול באמצע התכתבות עם בחורה באינטרנט
איך את מתלבשת?
לשאול באמצע התכתבות עם בחורה באינטרנט
איך את מתלבשת?
כמובן לא בבוטות
אלא לבדוק האם מקפידה על לבוש על פי ההלכה
ולא יותר מזה (מה, כמה ואיך ומתלבשת)
אבל שוב,
ממש בעדינות ובצנעה (יש כאלה שימליצו שלא)
זה נושא מאוד רגיש לבנות
אבל מצד שני מישהי שלא לבושה בצניעות גם זה נושא רגיש
לגיטימי לברר,
אבל זה יותר מדי מרתיע אם שואלים ככה..
איך אני אמור להכיר את הבחורה
אני מניח שהיא מתלבשת בצניעות
אבל ברור שזה משנה כמה.
נכון שזה לא קובע. ויש עוד המון מדדים ליר"ש
אבל זה אחד מהם. כך נראה לי לענ"ד
לדעת אורך חצאית,חולצה פתוחה\סגורה וכו
וזה לא הכי נעים לשאול ישירות
אז אולי אפשר לבקש מספר של חברה שתמליץ עליה
(הרי במילא הגיוני שתרצה לברר עוד פרטים..)
ולנסות לשאול בעדינות
אך גם זה יועיל רק בעירבון מוגבל
כי אני לא מכירה הרבה בנות שיעידו על חברה שהיא הולכת עם חולצות מאוד פתוחות....
ובמקרה הכי גרוע תאלץ להמתין עד לפגישה ראשונה..
באמת..כמו שבת שבע אמרה..
שואלים מי שמכיר אותה, לפני שנפגשים.
זו בעיה שיכולה להיות מהיכרות בצורה כזו. עדיף לברר בעקיפין מאשר לברר על צניעות בדרך לא צנועה (וזה - לא צנוע), ושגם עלולה לגרום מכשולות.
זה להתענין בכללות, בשאלה אחת, האם הנושא של הלבוש בצניעות משמעותי/חשוב מבחינתֵך.
דומני שזה נתפס כהתענינות לגיטימית, "דתית", ואינה נכנסת להתכתבות עם בת לפרטים על הלבוש.
יתכן שתענה מעצמה, "כן, הולכת שלשת-רבעי"... וכו'.
אבל אתה תחליט-לגמרי מראש, שאינך ממשיך כל "דיון" בענין הזה איתה.
מה שענתה - ענתה. מה שלא - תברר עם מי שמכיר, או תשאל דרכו/ה, לענ"ד.
תאר לה מי אתה ומה אתה מצפה מהצד שכנגד.
אבל אל תגזים בתיאורים ובצפיות. משהו כללי אבל שיתן מענה לשאלתך. בלי לפגוע בצד השני.
השאלה היא איך לנסח את זה
בצורה שתהיה עם תבונה ורגישות
ובלי שזה ישמע מדי מאולץ
פשוט תן לה קישור לשרשור הזה.
ותתנתק לאיזו שעה.
ואז כשתחזור - היא לא תהיה מחוברת.
ורק יהיה כתוב שם בכתב קטן האורך בסנטימטרים של פריטי הלבוש הרלוונטיים.
ואז תתנתק ליום.
למחרת - אפשר יהיה למצוא את הדו-שיח המביך רק בהיסטוריה.
לק"י
אבל, השאלה היא למה אתה שואל?
אם כדי לדעת כמה היא צנועה בלבוש/ מידת הדוסיות לפי הקריטריונים שלך- אפשר אולי לנסות לשאול בעדינות או שאלות ספציפיות (ולא "איך את מתלבשת?").
איזו כיפה יש לו ואם יש לו פיאות?...
בלשאול מישהי מה היא לובשת. אם היו שואלים אותי, לא היה אכפת מה הכיפה או אם יש פיאות (וככה נראלי רוב הבנים), בניגוד לבת שזה נושא רגיש (שכבר נאמר פה). זה אפילו נראה סוג של חוצפה בלשאול ישירות. אם יש מה לברר בנוגע ללבוש, אז רק צד שלישי.
אבל לא משהו עקרוני לרוב האנשים שבשבילו הם יפסלו קשר, לעומת זה בחורה שלא מתלבשת בצניעות, זה בעייה גדולה..
זכותך לדעת אם היא מתלבשת צנוע.

ומה בדבר ניסוח שאינו מדבר ישירות אליה-עליה כמו:
איך מה לדעתה נקראה צנוע? מה היא אומרת על סגנון כך וכך או מה דעתה עליו וכו'
זה יותר טוב?
כו"כ מה לגבי שאלה ישירה על כיסוי ראש?
תודה
ובלבד שלא ממשיכים "להתפלפל" על זה.
שומעים מה היא משיבה, עוברים לענין אחר - ואח"כ חושבים לבד מה המסקנה.
חשוב לא להתחיל "לנהל שיחות" עם בנות על תלבושת.
אבל הדרך הנ"ל נראית נכונה כבירור ממוקד כדי לדעת נתון שחשוב לך בצדק.
בכל מקרה תודה..
אבל לא בצורה כזו לטעמי...
אבל מתישהו בבירורים צריך לדעת. כולכם הייתם רוצים לדעת למשל אם היא מסתובבת עם גופיה וג'ינס...
שלגיטימי לשאול על הקפדתה בצניעות הלבוש, ולפי איזו שיטה, בצורה עדינה, עניינית וממוקדת - בלי להפוך את זה לנושא "שיחה".
כל המדובר פה היה באינטרנט, בסגנון מסוים ישירות עליה.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?