כשהמלאכים מגיעים ללוט, כתוב- "ומצות אפה" רש"י אומר- פסח היה.
לכאורה זה מוזר מכיוון שלמצות לא הייתה שום משמעות וגם לא לפסח, הרי כל המשמעות של המצות זה ביציאת מצרים שהבצק א הספיק להחמיץ וכ"ו, לאחר מכן נקבעה מצוות אכילת מצה לדורות.
ד"נ-האם שייך לומר על לוט, שלא היה ממש צדיק, שקיים את כל המצוות כמו האבות? מה אתם אומרים?
אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף 
תודה 
ואם עמ"י היו משתהים יותר מ18 דק' היה מותר לנו לאכול חמץ בפסח?
ואם כבר....
משהו חמוד שהרב אליהו זצ"ל אמר באחד השיעורים שלו
"וכתוב על אברהם אבינו שביקש משרה אמנו 'מהרי שלש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות'. אומרים חז"ל: שהיה זה בערב פסח, והראיה שכשבאו אל לוט כתוב "ומצות אפה ויאכלו", אלו המצות של ליל פסח (ומדוע לא הביאה שרה אמנו לחם כפי שביקש ממנה אברהם? רש"י אומר שנהייתה טמאה ולא רצתה להביא לחם שנילוש ונאפה שלא בטהרה, כי אאע"ה היה אוכל חולין בטהרה. ואומר חכם מנשה שלו ע"ה, שהיה זה בערב פסח, והנשים הצדקניות לא משאירות לחם בערב פסח, וכבר שבוע לפני פסח ואף לפני כן הן מוציאות את כל חמץ מהבית. ושרה אמנו אומרת לאברהם אבינו אני כבר מפורים לא עושה עוגות, ואין לי לחם. ע"כ לא מוזכר שהביאו לחם כי האבות קיימו את התורה עוד טרם נתנה)" (קול צופייך 308)
שייך לומר שהוא נהג את מה שלמד אצל אברהם.
אולי הכוונה היא לא שהיה י"ד בניסן אלא שזה היה כמו יציאת מצריים בשבילו.
אם אני זוכר נכון המצות הקדמו את זה שהבצק לא החמיץ, גם בסדר מצרים אכלו מצות.
יציאת מצרים -של לוט
להילקח בכוח זרוע אלוקים מעמק הטומאה- למקום הקודש, לא בזכותך אלא בזכות הקשר לאברהם אבינו.
להודיע לך ולעולם שיש חירות, שיש צדק, שהאנשים הם השליחים לגלות את דרך השם בחיים בעולם
יפה.
|מתפעלת|
מה אומרים מפרשי רש"י על אתר?
אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף
תודה
זה מוזכר בהערת שוליים בספר דע מה שתשיב
בספר "דע מה שתשיב לעצמך" של הרב זאב קרוב בפרק משמעות חגי ישראל בימינו (מעמוד 174)
הוא מסביר שם שלכל מועד יש מסר מסוים שהאדם צריך לבררו ולחזק את הקשר אליו, והמסר הזה נובע ממהות החודש.
הוא מביא שם את דברי הרב קוק האומר שמהות כל זמן מושרשת בו עוד מבריאת העולם.
ולענייננו, בזמן שחל בו חג הפסח יש ערך המיוחד לו- יציאה מעבדות לחרות. ומדוע חגג אברהם את חג הפסח עוד טרם יצ"מ?
"כי אברהם אבינו היה צריך לברר את המשמעות של חיים כבן חורין ולעשות חשבון נפש עד כמה הוא מתנהג בחירות (בדורו השטוף אלילות) ואינו משועבד לדברים החיצוניים לו." (שם,שם עמ' 176)
ועוד מובא שם שערך החירות בא לידי ביטוי גם דרך סימני החג.
ותודה לאחותי...
בתור חומרה ולא בתור חובה.
בנוגע לפסח - יש שני דברים נפרדים - המצות שהם יצאו איתם ממצרים והמצות שאנחנו אוכלים כל שנה
לוט השתדל לקיים את כל המצוות כמו אברהם (הכנסת אורחים, אכילת מצות + 4 כוסות)אולי בגלל זה הוא זכה שמשיח יצא גם ממנו..
נראה לי
כמו שכתבו מעלי
וכמו שכתבת שהאבות קיימו את כל המצוות (מתוך דבריך: "שקיים את כל המצוות כמו האבות")
האבות אכן קיימו את פסח ושאר המצוות גם שבמציאות המשמעות הפשוטה של המצוה עוד לא באה לידי גילוי. ואז לפסח ולאכילת המצה היתה כבר את המשמעות העמוקה עם התוספת שבעתיד יתגלה בה.
לגבי אכילת המצה בפסח, מופיע לנו כבר בציווי הראשון אל משה בר"ח ניסן ב "חודש הזה לכם" שמצוה אותו לאכול את קרבן הפסח "על מצות ומרורים" שלכאורה זה גם כן לפני היציאה ,לפני שהכינו את הבצק שהיה צריך לא להספיק להחמיץ כדי שיקרא מצה...שאכן כבר בבסיס המצוה של פסח והקורבן הוא צריך להתלוות עם מצה.
הקב"ה הסתכל בתורה וברא עלמא- העולם שלנו נברא ע"פ התורה. ע"פ התורה צריכים לאכול בפסח מצות ואז המציאות תהיה שבצקם של ישראל לא יחמיץ וכו'.
צוער -
אברהם אבינו ביקש עליה (ביקש על כל עיר בנפרד), ולא נהפכה.
לוט ביקש וניצלה?
אברהם בתפילתו לא השיג את זה ולוט כן
אבל התפלל גם על עיר אחת
ועדיין נראה קשה
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל
קטן מידי.
תעבור למצב מחשב
ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה
החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.
עכשיו הכל מובן.
