וענה תשובה.

לא זוכרת מה ענה..

ואם עמ"י היו משתהים יותר מ18 דק' היה מותר לנו לאכול חמץ בפסח?

ואם כבר....

משהו חמוד שהרב אליהו זצ"ל אמר באחד השיעורים שלו

"וכתוב על אברהם אבינו שביקש משרה אמנו 'מהרי שלש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות'. אומרים חז"ל: שהיה זה בערב פסח, והראיה שכשבאו אל לוט כתוב "ומצות אפה ויאכלו", אלו המצות של ליל פסח (ומדוע לא הביאה שרה אמנו לחם כפי שביקש ממנה אברהם? רש"י אומר שנהייתה טמאה ולא רצתה להביא לחם שנילוש ונאפה שלא בטהרה, כי אאע"ה היה אוכל חולין בטהרה. ואומר חכם מנשה שלו ע"ה, שהיה זה בערב פסח, והנשים הצדקניות לא משאירות לחם בערב פסח, וכבר שבוע לפני פסח ואף לפני כן הן מוציאות את כל חמץ מהבית. ושרה אמנו אומרת לאברהם אבינו אני כבר מפורים לא עושה עוגות, ואין לי לחם. ע"כ לא מוזכר שהביאו לחם כי האבות קיימו את התורה עוד טרם נתנה)" (קול צופייך 308)

שייך לומר שהוא נהג את מה שלמד אצל אברהם.

אולי הכוונה היא לא שהיה י"ד בניסן אלא שזה היה כמו יציאת מצריים בשבילו.

אם אני זוכר נכון המצות הקדמו את זה שהבצק לא החמיץ, גם בסדר מצרים אכלו מצות.

יציאת מצרים -של לוט

להילקח בכוח זרוע אלוקים מעמק הטומאה- למקום הקודש, לא בזכותך אלא בזכות הקשר לאברהם אבינו.

להודיע לך ולעולם שיש חירות, שיש צדק, שהאנשים הם השליחים לגלות את דרך השם בחיים בעולם

יפה.

|מתפעלת|

מה אומרים מפרשי רש"י על אתר?

איזה כיף לגלות שב"ה אני זוכרת את התשובה (למדנו במדרשה לפני כשנה..)

זה רק מלמד אותנו שהחגים נקבעו לא רק על מנת לציין אירוע היסטורי

אחרת,איך יתכן שאברהם חגג פסח לפני יציאת מצרים?

מכאן לומדים שלכל חג יש את המשמעות המיוחדת שלו שנקבעה עוד הרבה לפני כן

כך שיציאת מצרים הייתה בי"ד ניסן כי זו המהות של היום הזה (חירות)

וכנ"ל לגבי כל חג אחר

בכל חג יש קדושה מיוחדת שטבועה בו,

האירוע ההיסטורי הגיע בזכות הסגולה הזו ולא להפך

מקווה שהייתי ברורה....

לא זוכרת בדיוק את המקור אבל יש מצב שזה המהר"ל?

|רצה לחפש בגוגל|

זה מוזכר בהערת שוליים בספר דע מה שתשיב

בספר "דע מה שתשיב לעצמך" של הרב זאב קרוב בפרק משמעות חגי ישראל בימינו (מעמוד 174)

הוא מסביר שם שלכל מועד יש מסר מסוים שהאדם צריך לבררו ולחזק את הקשר אליו, והמסר הזה נובע ממהות החודש.

הוא מביא שם את דברי הרב קוק האומר שמהות כל זמן מושרשת בו עוד מבריאת העולם.
ולענייננו, בזמן שחל בו חג הפסח יש ערך המיוחד לו- יציאה מעבדות לחרות. ומדוע חגג אברהם את חג הפסח עוד טרם יצ"מ?

"כי אברהם אבינו היה צריך לברר את המשמעות של חיים כבן חורין ולעשות חשבון נפש עד כמה הוא מתנהג בחירות (בדורו השטוף אלילות) ואינו משועבד לדברים החיצוניים לו." (שם,שם עמ' 176)

ועוד מובא שם שערך החירות בא לידי ביטוי גם דרך סימני החג.

ותודה לאחותי...

בתור חומרה ולא בתור חובה.

בנוגע לפסח - יש שני דברים נפרדים - המצות שהם יצאו איתם ממצרים והמצות שאנחנו אוכלים כל שנה

לוט השתדל לקיים את כל המצוות כמו אברהם (הכנסת אורחים, אכילת מצות + 4 כוסות)אולי בגלל זה הוא זכה שמשיח יצא גם ממנו..

נראה לי

כמו שכתבו מעלי

וכמו שכתבת שהאבות קיימו את כל המצוות (מתוך דבריך: "שקיים את כל המצוות כמו האבות")

האבות אכן קיימו את פסח ושאר המצוות גם שבמציאות המשמעות הפשוטה של המצוה עוד לא באה לידי גילוי. ואז לפסח ולאכילת המצה היתה כבר את המשמעות העמוקה עם התוספת שבעתיד יתגלה בה. 

לגבי אכילת המצה בפסח, מופיע לנו כבר בציווי הראשון אל משה בר"ח ניסן ב "חודש הזה לכם" שמצוה אותו לאכול את קרבן הפסח "על מצות ומרורים" שלכאורה זה גם כן לפני היציאה ,לפני שהכינו את הבצק שהיה צריך לא להספיק להחמיץ כדי שיקרא מצה...שאכן כבר בבסיס המצוה של פסח והקורבן הוא צריך להתלוות עם מצה.

הקב"ה הסתכל בתורה וברא עלמא- העולם שלנו נברא ע"פ התורה. ע"פ התורה צריכים לאכול בפסח מצות ואז המציאות תהיה שבצקם של ישראל לא יחמיץ וכו'. 

צוער - 

אברהם אבינו ביקש עליה (ביקש על כל עיר בנפרד), ולא נהפכה.

לוט ביקש וניצלה?

אברהם בתפילתו לא השיג את זה ולוט כן

אבל התפלל גם על עיר אחת

ועדיין נראה קשה

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה