וזה ממש מעצבן, אם זה נמשך כמה ימים כנראה שזה מחזור ואם לא אז כתמים.

הכי טוב להזהר מדברים שיגרמו להיות אסורים, כמו תחתון בהיר ולא להסתכל על טישו

חודשיים אחרי לידה. היה לי כתם קטן שלא אוסר (על צבעוני), הרופאה אמרה שלדעתה זה מהרחם, אבל אני ממש מממש ממש מקווה שזה לא דימום השתרשות של הריון חדש........

אני עשיתי לעצמי שינוי בתפיסה שממש עוזר

הבנתי שבעצם הרבנים האלה הרי לא מרוויחים כלום

הם אנשים יראי שמים וצדיקים שמקדישים זמן מהחיים שלהם בשבילנו

כדי שאנחנו נוכל לטבול בטהרה ולקיים את ההלכות כמו שצריך

אין להם שום אינטרס "להיכנס לי לתחתונים" כמו שמישהי תיארה פה פעם

דבר ראשון זה עזר לי להעריך את הרב

ואחר כך גם ההבנה שזה באמת באמת לא מזיז להם משום כיוון

הם רגילים, מסתכלים נטו צבע/ גודל וכו וממשיכים הלאה בחיים

וזה כמו שלא נעים לעשות בדיקות פנימיות 

אבל מי שבודק עושה את זה לטובתי

אז פה זה פחות נורא, כי זה אפילו לא מולי

בעלי הולך, חוזר עם תשובה

הכתם כבר בפח ואפשר לשכוח

לחשוב על זה מכיוון אחר - אם רופא היה אומר לכם שמבחינה רפואית צריך לחכות כמה ימים, זה היה לך סבבה?

אם כן, אז הרבה פעמים הפער נובע מזה שאנחנו תופסים צרכים רפואיים, כלכליים, חוקיים וכד' כ"צורך" וצרכים דתיים כ"בחירה". אבל באמת באמת ברגע שבחרת ללכת לפי ההלכה, ברור שיש דברים שהיית רוצה לעשות אחרת ולא בחרת את הנקודות הספציפיות האלה, אבל הם חלק מצורך גדול יותר - צורך דתי. זה ממש צורך שיש לך, מרגע שאת רוצה לשמור נידה כמו שצריך.

גם אם זה היה רפואי זה לא היה בחירה שלך הנקודה הספציפית והיית עושה את זה כצורך שנובע מבחירה גדולה יותר, להישמע לרופאים מתוך הנחה שזה הדבר הנכון.

לפעמים לשנות את הסתכלות על מצווה קשה כ"צורך" דתי ולא כבחירה ממש עוזר

תודה רבה על ההודעה!

באמת מחזק

תבדקי עם רב גדול אם אפשר

אנחנו בדקנו עם כמה רבנים וכולם התירו להשתמש בתחתונית גם בשבעה נקיים ואז זה לא נחשב כתופס טומאה אם לא הסתכלת והיה דם. וגם אם הסתכלת זה הרבה יותר קל.

תחתונית ב7 נקיים כן תופס טומאה

ברוב המקרים הן יודעות לענות, וגם במקרה שהיתה שאלה מורכבת יותר, אחת שהבאתי לה העבירה את השאלה ליועצת אחרת.

באמת מזדהה עם הקושי להביא לרב. לי זה ממש לא עוזר לדעת שהוא מתייחס לזה בשוויון נפש, עדיין אני מרגישה שאני לא מסוגלת לזה. מודה לה' ולאנשים שקידמו את מפעל יועצות ההלכה.

חוץ מזה אם יש כתמים בצבע מסוים שאת יודעת שהרב התיר לך בעבר מותר לך להתיר לעצמך.

ממש מבינה אותך❤️

א' לא חייבים להביא לרב כתמים. אפשר לבחור לחכות.. לי זה עוזר לדעת שזה בחירה שלי ללכת, מתוך מטרה שיקצר.

ב' תחתונית- לי זה ממש עזר. קודם כל כי זה יותר קל להקל על תחתונית (גם אם לא נוהגים מראש שזה לא מקבל טומאה ואז הכל מותר...)

דבר שני זה לא בגד. תחתונים מבחינתי זה יותר אינטימי... דבר שלישי- אפשר באנונימי! משאירים אצל הרב בתיבה עם מס' טלפון והוא שולח הודעה מותר/אסור, בלי להזדהות.

ג' לגבי הללמוד בעצמך- זה יורת בהמשך לא'. אפשר ללמוד בעצמך ומה שאת יודעת שמותר אז הוא מותר (למשל אם את בטוחה שזה צבע שהתירו לך פעם) אבל רב הוא יורת מומחה ולכן יכול להתיר יותר כתמים. ובאמת, זה עוזר לי לחשוב שמראים על מנת לזרז את עניני הטהרה.

ובסוגריים אומר שלא אמור להיות כל כך הרבה כתמים. אם אתם מראים הרבה אז או שבאמת לקבל מהרב קוים מנחים מה מותר מה אסור

או שאפשר לעשות כל מיני דברים (תוספים וכדו') כדי לחזק את הרחם. לא אמורים ללכת לרב כל חודש... 

נכון שאחרי לידה יש יותר ועדיין..

לק"י

שצריך לכתוב את כל הפרטים (אחרי לידה, עם/ בלי תפרים, אם היה כאב בבדיקה וכו').

הרב אומנם יכול לחזור למספר עם שאלות, אבל עדיף מראש שיידע כמה שיותר, ולא יתפספס משהו.

(וגם לברר שהרב נמצא בבית. שהעד לא ייתקע אצלו...).

בהצלחה לפותחת!

לק"י

על כתמים בתחתונים או על עד?

תחתונים- אפשר להחליף בתדירות גבוהה לפני שהכתם נהיה גדול מגריס.

ויש פסיקות שמותר תחתונית והיא לא מקבלת טומאה. תבררי מה אצליכם.

ממש ממש לא מסוגלת.

זה אישי ופרטי ובלתי אפשרי מבחינתי. מעדיפה לאסור את עצמי ולא להביא משהו אישי כל כך.

וכשבעלךי הסביר את זה לרב, קיבלנו היתר ללכת עם תחתונית. פשוט כדי שיהיה אפשר להביא אותה לרב (שזה גם מביך ברמות, אבל איכשהו ניתן להתגבר על זה).

בעלי הלך עם תחתונים לרב

והוא אמר לו חבל למה תחתונים שתשים תחתונית יהיה לה יותר נעים

מאז אני עם תחתונית

אין לי הרבה כתמים. עכשיו אחרי לידה ניסיתי להיטהר ולא יצא יום בלי כתם בבדיקה וחלק מהימים גם בתחתון.

אני בכלל לא שמעתי על הרעיון שאפשר לשים תחתונית, מניחה שהייתי יודעת על זה אם זה היה בפסיקה שלנו. בכל מקרה אברר... הרבה יותר סביר להביא תחתונית לרב ולא תחתונים ממש...

אבל

הכי חשוב

בעלי שאל אותו היום והרב התיר את הכל אז במחשבה שניה כן היה שווה את הבושה.

ובקשר ללמוד - אני לא בקטע ללמוד כדי להיות יועצת הלכה

הייתי רוצה לדעת לעצמי בבית... אולי באמת לומדים מפעם לפעם כשיש שאלות 

בן 3 וחצי

הבנתי שזה במקום המנה של כיתה א', ושמחתי מאוד שאיפשרו לנו לחסן אותו בטיפת חלב בלי תור. כל עניין החצבת מלחיץ מאוד, ואנחנו גרים בעיר עם התפרצות

לק"י

לנו הציעו לעשות בטיפת חלב בחופש שלפני כיתה א'. וגם הציעו לעשות כבר גם את של כיתה ב'.

עשינו רק את של א', ובכיתה ב' באתי אליהם לכיתה כשהם עשו.

(סליחה אם אני רק מבלבלת יותר😅 אין לי מושג לגבי מה ששאלת....).

לא על חצבת.

בא' חיסון מרובע- חצבת, חזרת, אדמת, אבעבועות רוח

בב' וח'- טטנוס ודיפתריה.

בח' יש גם חיסון פפילומה, אבל לא יודעת אם בכל מקום מחסנים.

זה במקום החיסון של כיתה א'. חיסון חצבת זה שתי מנות, ומהרגע שקיבלת אותן זה לכל החיים.

הרעיון הוא שצריך שתי מנות חיסון בשביל להיות מחוסנים, כשבדר"כ נותנים את המנה השניה יחד עם עוד חיסונים בכיתה א', ועכשיו כיש התפרצות חצבת מקדימים את החיסון כדי שהם יהיו מחוסנים גם אם הם עוד לא הגיעו לכיתה א'

בדקתי בגוגל ובכיתה א' נותנים את החיסון המרובע.

לק"י

כשאני שאלתי על זה בטיפת חלב, אמרו לי שבגלל שאין אצלינו התפרצות, אז לא מקדימים.

(האמת שב"ה שאין...שימשיך ככה😅).

הם לא מקדימים איפה שאין התפרצות ... הם אומרים שקודם הם צריכים מספיק חיסונים לכל מי שלא התחסן.

ביררתי עם רופאה, היא אמרה שמחסנים מנה שניה בבית ספר כדי שכמה שיותר ילדים יתחסנו (בבית ספר יש יותר סיכוי שיתחסנו מאשר ההורים בטיפת חלב)

מבירור קצר בהרבה מדינות נותנים את 2 המנות בהפרש של כמה חודשים ( כמו הרבה חיסוני שגרה)

בכל מקרה זה מעלה את אחוזי ההגנה ולא מחסנים שוב בכיתה א 

לפני שנים, כשהילדים שלי היו בני 2.5 ו4, נחשפנו לחולה חצבת.

ואז קראו לנו לקבל את המנה השניה בדחיפות. מסתבר שזה עוזר אם מתחסנים בתוך 48 שעות אחרי החשיפה.

כשהגיעו לכיתה א' הסתבר שהם פטורים מחיסון )ומאד שמחו כשכל הכיתה התחסנה והם לא 😀(

אחרי 2 מנות הם מחוסנים לכל החיים

החשש שלי היה, שהחיסון לא אפקטיבי מספיק אם קיבלו אותו בגיל צעיר מידי, אבל גם לילד בן 2.5 אמרו לי שזה מספיק טוב. כנראה שהסיבה שמנה שניה היא רק בכיתה א' ולא קודם , היא מה ש@שומשומ כתבה.

ועוד מסר חשוב - אם אתם בסביבת התפרצות עם ילד שעוד לא חוסן ויש לכם חשד שנחשפתם לחולה, תלכו מהר! כמה שיותר מוקדם, זה עשוי להציל גם לאחר חשיפה. 

אצלנו בבית הספר מאפשרים להורים שרוצים לבוא ולהיות עם הילד בשעת החיסון. אפשר לדבר עם המורה

וזה אומר שהילד מחוסן.

ד"א המליצו לי כבר לחסן את הבייבי. מ3 חודשים אחרי החיסון הראשון זה נותן הגנה מושלמת.

עוד לא חיסנתי חיסון שני, אבל מתכננת בקיץ בעז"ה לעשות.

לי האחות בטיפת חלב.

החיסון הראשון מספק הגנה, אך לא מוחלטת.

במידה ויש התפרצות באזורכם זה כבר ממש כדאי.

בחיסון אחד.

חיסון לפני גיל שנה זה לא במקום החיסון מעל גיל שנה אלא בתוספת.

בשונה מהקדמת החיסון של כיתה א' לאלו שקבלו מנה ראשונה אחרי גיל שנה.

אחרי שהתינוק נולד.

הוא לא יכול להתחסן עד גיל חצי שנה אז הרגיש לי יותר בטוח שלפחות הגדולים יהיו מחוסנים פעמיים

החיסון עם "אחות זרה".

אני הגעתי עם הבת שלי לחיסון של כיתה א' ולא הסכמתי שיחסנו לפני שאני מגיעה.

מעבר לזה, אפשר גם לקחת לחיסון אחה"צ במרפאה ולא לחסן בבית הספר. בחירה של ההורים.

בכל אופן, אני לא הקדמתי לקטנים של את החיסון אבל זה ממש תלוי איפה את גרה.

כי החיסון הראשון נראה לי מספיק גם בזמן התפרצות

וגם כי אין התפרצות באיזור שלנו

הלוגיקה המקורית של חיסון אחרי מס' שנים נראה לי יותר חשוב

מרצון של משרד הבריאות לחסן כמה שיותר בלי הבחנה מספקת

החיסונים במסגרת מותאמים לילדים

כולם עוברים אותו ויש מסגרת תומכת 

כי הסטטיסטיקה מוכיחה שאחרי גיל שנה פחות אנשים מגיעים לטיפות חלב אז לכן עושים בכיתה א כדי לכסות כמה שיותר

במדינות שונות עושים גם בהפרשים הרבה יותר קטנים 

המנה הראשונה מגינה את הילד מהמחלה, אבל לא מכסה את זה ב100 אחוז אלא ב 93-95 אחוז. וגם אם יחלה סביר להניח שהמחלה תהיה פחות קשה ומסוכנת.

עם 2 מנות אז הוא מחוסן כמעט לחלוטין.

ובעיקרון אין סיבה להמתין עם החיסון עד כיתה א

להיפך

עדיף כמה שיותר מוקדם במיוחד בתקופה כזאת שיש התפרצות. 

לדעתי אין סיבה לא להקדים.

רפואית מספיק 3 חודשים בין 2 מנות להגנה מקסימלית 

היו בני 4+ וקצת פחות מ2.

ככה עשו איתי את החיסון ולא בביס. ואני רגועה שהם מוגנים יותר, בישוב לידינו הייתה התפרצות.

אם זה מחליף את החיסון בהמשך, לא רואה סיבה למה לא (כמובן למי שמחסנת ולא נגד חיסונים)

אולי יש דברים שאפשר לעשות אותם שוב כמו שהיית רוצה?

אולי, וכנראה זה מה שנכון

אבל זה לא ירפא לי את הבאסה והפספוס מהברית שהיתה

וזה קשה לי

אני באמת יכולה להבין אותך... אולי תרצי לשתף מה הפריע לך?

אשתף אותך שגם בברית שלנו - במעמד הברית בעלי החליט שהוא מוסיף שם נוסף 🤦‍♀️

ובתמונות גיליתי שהמאפרת הדביקה לי ריסים בצורה לא מדויקת, בצד אחד היה חסר ריסים. תתארי לך איך זה היה נראה. אז אין מה לדבר על התמונות..

אחרי הברית ישר נכנסתי להניק וכשיצאתי אנשים כבר התחילו ללכת..

אבל גילוי נאות האמת היא שאצלי שלא משנה לי כלום מזה- זה התינוק שאני כלכך אוהבת אמאלה כמה הוא מתוק.. אני פשוט מכורה אליו!

מפריע לי שהבגד של התינוק היה קצת גדול ולא ישב בול

ושלא הייתי עם תכשיטים שרציתי, מרגישה פחות נשית...

וגם אני מאוהבת ברמות בילד אבל זה לא מוריד לי מהבאסה

אבל עם הזמן זה יעבור לך, עד שתפתחי שוב תמונות.
עם התכשיטים- הייתי מטפחת ומפנקת את עצמי לשבת ועונדת את כל התכשיטים שלא שמתי בברית.
 

התחתנתי בחתונת קורונה, 20 איש בגינה של ההורים.

עד היום, יש לי כווצ' על זה שלא הייתה לי חתונה כמו שחלמתי.

וחתונה אני מקווה ומתפללת שלא תהיה עוד אחת, בניגוד לברית נניח.

ו-וואלה לפעמים הולכת לחתונות ומרגישה את הצביטה הזו בפנים.

אבל בסופו של דבר, יש את החיים והמציאות. וברור לי שאני שמחה בחיי הנישואין שלי ושזה מה שחשוב ולא באיך היה האירוע שפתח אותם.

אז מקווה בשבילך שתצליחי גם להתמקד במה שחשוב- שהוא הילד 

ה'אפ אנד דאון' הזה הוא רק כשאת חושבת על הברית, או שזה מתבטא בעוד דברים?

חשבת לבדוק את הכיוון של דיכאון אחרי לידה?

❤️

תסתכלי פה למשל

https://pamotmuna.co.il/

ואפשר לבנות מדף מזכוכית או אבן, פינתי ויפה ועליו להדליק. זה זכוכית למשל:

אני באופן אישי מדליקה על בר קטן וגבוה שיש לי.

מדף עץ?

אוהבת את המראה , מתלבטת אם בטיחותי מספיק

בדרכ אני לא יוצאת לתפילה אבל לפעמים כן ואז להשאיר את הבית לבד.. או כשהולכים לישון

אני לא בטוחה כמה זה בטוח, אבל מניחה שיש עוד צורות וויטרינות זכוכית לנרות.

וגם אצלי זה היה בטוח כי הנרות בתוך בית נרות קטן.

אבל בגלל הפיח העברתי למדף אחר שהיה שם

לא, זה גם שיש (כאמור, דירה שכורה)

ואין פיח בכלל

כנראה תלוי בכל מיני משתנים 

מדף כזה,

קודם היה לי מדף עץ שציפיתי בנייר אלומיניום כי פחדתי שדליק.

וכפתרון זמני היה לי שולחן קטן שגם עליו היה נייר אלומיניום (היה לא אסתטי והתאפשר כי לא היו קטנטנים בסביבה).

מנסה להבין את הקונספט של מדף לנרות משולב בספריה, נשמע לי ממש דליק ומפחיד אבל אולי אני מדי היסטרית כי ראיתי את זה בהרבה בתים.

ארון נעליים של איקאה שמשמש לאחסון (לא של נעליים), אני מדליקה מעליו. כזה:

BISSA ארון נעליים עם 2 תאים, לבן, ‎49x28x93 ס"מ‏ - IKEA

זה ממש בהישג יד

שמספיק גדול בשביל שאם חלילה נופל נר, אז הוא נופל עליו.

ואז יש לך יד חופשית.

(מניחה את המגש איפה שבא לך להדליק, עליו פמוטים, וזהו)

יש גם "ביתנים" כאלו לנרות. שזה ממש עם קירות זכוכית וכאלה ופתחים צרים מאוד בשביל החמצן לאש (ודלת נפתח בשביל ההדלקה עצמה)

שגם את זה את יכולה לשים אפילו בכוננית מעץ (כי הנרות עצמם כלואים בחומר שלא נשרף)

חשבתי לעשות מדף מובנה בנישה של גבס, קשת כזה. למישהי יש? איך זה מבחינת הפיח?

קיבוע לקיר דורש קדיחה, לצערי וצערך.

אצלי המים לא הורסים ולא שמתי רגליים אבל אני שוטפת בסמרטוט, לא שופכת.

אם את שופכת זה ייהרס.

לק"י

אז כדאי שנשים רגליים. לא ניקח סיכון על הפעמים שאנחנו כן שוטפים😅

ונחפש מקדחה משכנים בהשאלה.

יש אצלינו 2, בלי רגליים, לא נהרס מהמים..

אני כן יגיד שאנחנו לא שופכים מים הרבה אבל מה שכן לא ראיתי שנהרס וזה עוד יד שניה ומאיפה שהגיע יודעת שכן היו שופכים מים בתדירות גבוהה 

האמת שנראה לי שהכי פשוט לוותר על הרגליים כרגע. ואם נראה שמתחיל להיהרס או שאנחנו שוטפים עם כמויות של מים, אז נחבר אותן.

יש בפנים מפתח אלן כזה שאיתו מבריגים.

לקיר כן צריך אבל אני לא קיבעתי.

לרגליים לדעתי מספיק מברג ידני.

צריך לא מעט ברגים

בעלי הרכיב לא מזמן

זה היה אולי 20 ברגים

הוא השתמש במברגה חשמלית 

אנחנו לא קבענו לקיר

כמה כוורות

אלה שיש להן 2 קומות יציבות

אלה עם 4 קומות פחות יציבות

אבל אם הן עומדות בפינה או במקום שלא מזיזים מטפסים

זה לא מסוכן 

כל הילדים שלי עלו ובדקו ,לפחות שלב אחד 🙄😅

למזלי זה היה מקובע, לצערם הם נתקעו בגובה כלשהוא חח

ולדעתי ההרכבה היתה די פשוטה, אבל לקבע כן צריך מישהו שיודע לקדוח בקיר .

לק"י

כצפוי עוד לא הרכבנו🤦‍♀️

אני תוהה אם זה יקרה עוד כשיהיו ילדים בבית או רק לנכדים.

חבל זה לא מאוד מסובך

פשוט תתחילי ותראי שזה זורם

עבר רק שבוע..

בעלי אומר על זה- "לא צריך להזכיר לי כל חצי שנה"😂

בכל מקרה, לילדים שיש או שיהיו, עדיף למנוע מראש את הסיכון המיותר הזה.

ולגבי מים- אם אתם לא שופכים כמויות, אין צורך ברגליים.

תתחדשו ותהנו 🥰

אני למדתי להרכיב הכל לבד.

איקאה ההוראות ממש פשוטות, וכוורת זה יחסית קל.

תוציאי קודם את כל החלקים, תראי מול ההוראות שאת מבינה מה כל חלק, ותתחילי לפי השלבים בהוראות.

אם תתקעי באמצע בעלך יהיה חייב לעזור..

לק"י

אני חוששת שנרכיב, ואז נתקע עם זה שוכב באמצע הבית עד שנקבע לקיר.

אבל צודקות כולכן, מקווה מחר לפשוט על זה💪

מישהו צריך לתפעל את העסק

אני בדר"כ בכובע של מנהל עבודה

מתאמת זמן שמתאים לשנינו

מוודאת שיש את כל האבזור הדרוש

עוקבת אחרי ההוראות

מצביעה על החלקים לפי הסדר

ובעלי מבצע את העבודה הפיזית (עם הפסקות)

לכוורת כמו שלך צריך לפנות לפחות חצי שעה להרכבה (לא יודעת כמה זמן זה קיבוע לקיר)

אגב יש לאיקאה שירותי הרכבה

כשקניתי ארון מורכב

הזמנתי הרכבה

לק"י

הרכבה עלתה עוד 250.

גם ככה ההובלה עלתה יקר...(290).

וחושבני שנסתדר עם זה.

זה לא כל כך מורכב.

את תצליחי להתמודד עם זה.

תפני לעצמך זמן, אפשר גם הזמן איכות עם ילד קצת גדול (נגיד גיל 5-6 יכולים כבר ממש להנות מזה).

רק צריך לשים לב לפרטים בהוראות- כיוון של המדף נגיד, שתמיד החלקים היפים יהיו מקדימה.

הרכבתי בעצמי כמה וכמה ארונות, פשוטים מורכבים יותר.

בתוך החוברת הוראות כתוב אם צריך מברגה או את המפתח שהם מביאים (אם את לא רוצה לפתוח את הקופסא, יש חוברת הוראות גם בדף של המוצר באתר).

מומלץ תמיד לא להרכיב על הרצפה- אני פרסתי את הקרטון על הרצפה ועבדתי עליו.

תבנית בעצמך, תעמידי במקום, תתחילי למלא בדברים.

השקעת כל כך הרבה זמן, כסף המחשבה, חבל שלא תהיה מהמוצר.

כמעט כל ארון שלהם אפשר לקבע גם בהמשך (ושוב- אפשר לבדוק בדף ההוראות באיזה שלב מקבעים).

קשה לנשום אז לא יונקים טוב, והליחה עושה רפלקס הקאה ופליטה.

כדאי לנסות בכיוון הזה - מי מלח, סינרג'י, שמן עיסוי לדרכי הנשימה וכאלה 

עשיתי לו אמבטיה ועכשיו הוא יונק. מי מלח אני צריכה לקנות לו (או שלגיטימי להשתמש בשפריצר מהתינוק הקודם לפני שנתיים? כמובן לחטא לפני כן...)

אפשר אינהלציה רק עם מי מלח. יעזור גם עם השיעול וגם לשחרר את הנזלת.

ולהגביה את המזרן- לשים מגבת מקופלת מתחת למזרן וכד'.

אני משתמשת בספריי כזה. בטוח לתינוק מגיל לידה. עוזר מאד!!! שמה לפני השינה או בפעם הראשונה שמתעורר בלילה עם האף הסתום ועד הבוקר משוחרר לו....

ולגבייך- את צריכה כרגע בעיקר לשתות, מלא תה ירוק עם לימון, שימי קצת דבש בשילך, תקחי ויטמים C וחיזוקית

ותנוחי איתו כמה שיותר

תרגישי טוב יקרה

תנגבי לו את האף עם צמר גפן טבול בחלב אם, מייבש ממש

יש בעיה שהוא ישן איתי במיטה הלילה? לי יש חום, לו אין. שתי סיבות שחשבתי שיהיה בעייתי, 1- אולי אם אני חולה אז פחות אפשר לסמוך על האינסטינקטים שלי (אני לא מרגישה ככה, מרגישה אותו כמו קודם ושאין סיכוי שאמעך אותו בטעות) 2- אולי לישון מתחת לפוך אחד של מישהו עם חום זה חימום יתר לתינוק?

פשוט לא מכירה מציאות של להחזיר אותו למיטה שלו אחרי הנקה בלילה וזה יהיה לי ממש קשוח (וגם לו, הוא תמיד התעורר מזה בפעמים הבודדות שכן ניסיתי)

לק"י

מפחיד אותי שהפוך יכסה לו את הפנים בטעות.

ועקרונית אפשר לכסות אותו בשמיכה משלו.

לא יודעת לגבי מה ששאלת.

תרגישו טוב!!

או מראש להניק גם כשהוא עם שמיכה משלו מחוץ לשמיכה שלי? אני אנסה אם זה עובד.

אף פעם השמיכה לא עלתה על הראש שלו, אפילו שאני כן מכוסה במקביל לראש שלו, דואגת שהשמיכה תהיה רק עד הכתפיים שלו 

מתחת לשמיכה שלך.

אן שתשני יותר חזק כי את חולה..

וואי רפואה שלימה ומהירה!!!

אולי תקחי אקמול בשביל הלילה?

לגבי הלינה המשותפת

אני משתדלת לישון עם סווצ'רט חם כדי לשא ארצה להתכסות וגם מתכסה בשמיכה של הילדים כדי שלא  תעלה עליו בטעות.. מכסה לי בדיוק מהרגליים עד הכתפיים כזה בלי אפשרות להתכרבל ככ כדי שלא יכסה אותו בטעות בראש..

קודם בקשר לפליטות, הייתי מנסה לתת ארוחות קטנות ותכופות. לתת לו לינוק כמה דק, הפסקה כמה דק ושוב. כדי לתת יותר זמן להתעכל (בעקרון אומרים שהנקה מתעכלת ישר אבל בגלל הצינון נראה לי שיכול להקל עליו).

מבחינת הדבקה אל תדאגי בכלל, החלב מלא בנוגדנים גם למה שיש לך וגם למה שיש לו. ואם הוא יעלה חום זה למרות ההנקה, בטוח שלא בגלל.

ובקשר לשינה משותפת, האמת שבאמת קשוח ממש! הייתי כן חוששת מחימום של התינוק כי אין לו מערכת וויסות טובה עדיין. אולי לבקש עזרה מהבעל שיקח אותו אחרי הנקה? גם בכל מקרה את חייבת לנוח ולישון טוב כדי להחלים.. זאת התרופה הכי טובה בשבילך.. ובשינה משותפת ישנים בכל זאת פחות טוב.

לא רק שישנתי עם הפיצי במיטה שלי (ומאיזה שהוא שלב גם בשמיכה שלי) אז גם בן השנתיים בא בשקט בשקט, טיפס למיטה שלי ונרדם לידנו, אז שמתי את הפיצי בצד השני ואחרי שעה וחצי שכבר היה לי צפוף מדי ולא הצלחתי לישון לקחתי אותו למיטה שלו.

נראה לי שבלילה ירד לי החום כי באיזה שוא שלב בלילה היה לי ממש חם והזעתי.

אולי זה היה לא ממש אחראי מצידי אבל ברוך ה' התינוק כאן חי ונושם (בכבדות עם הרבה נזלת אבל זה כבר לא אשמתי)

בפורים יש בעיקר פקקי ענק

רעש נוראי (מוזיקות רמקולים)

והרבה אנשים ברחוב

בעיניי אין שום דבר מעניין בכלל ובפרט לילדים

יש אווירה טובה, שירים ותחפושות מצחיקות 🤣

פחות מתאים עם ילדים בעיניי.

אצלנו יש מסגרות בשושן פורים אז אפשר ללכת רק אנחנו

אין חניה. מלא פקקים. 

אולי כדאי לשקול הגעה ברכבת.

או חניון חנה וסע של הרכבת הקלה.

אם תלכי לרחוב יפו תראי שיכורים, ציבור מגוון.

אם תלכי בגאולה - תראי שיכורים חרדים / חסידים

המטרה העיקרית שלנו היא ללכת לבקר חברים שגרים בבתי הונגרין. והדרך לשם מגניבה לגמרי.

איכשהו תמיד אנשים ששלחו משם תמונות זה היה נראה מגניב,

האמת שגם עוד לא מצאנו מה לעשות בפורים עצמו אצלנו

לחוות שמחה אותנטית, מראות מעניינים

במקום לשבת בבית ולשמוע את כל השירים והחגיגות בבתים השכנים …

ישמעו ממכם שירים וחגיגות

למה לא?

בעיני- אין על פורים משפחתי.. עפ חברים או משפחה אמיתית.. סעודה שיכולה להתחיל בצהריים ולהמשך עד הערב אם נמצאים עם האנשים שכיף לך איתם

(ואומרת את זה בתור מישהי שהולכת לארח פה בפורים לפחות 20 איש, כולל בחורי ישיבה בשיעור א שכנראה ישתכרו בפעם הראשונה🤮😵‍💫)

אבל יותר אווירה של מסיבת סטודנטים/פסטיבל

ממש לא בהכרח ביגוד צנוע

וגם לא לגיל של ילדים בכללי

ברשויות גדולות לפעמים עושים משהו מיוחד לילדים נגיד באיזה פארק גדול. דוכנים של אוכל ומשחקים וציורי פנים וכו.

תבדקי בתל אביב. הם משקיעים הרבה פעמים בעניין הפעילויות לילדים.

לא הייתי יוצאת עם ילדים סתם כך לאיזור מבוגרים בפורים, בגלל השכרות…

(אבל מי לא אוהב ציורי פנים ובועות סבון?)

לטייל פה בזמן שהילדים עוברים בין הבתים ושולחים משלוחי מנות זה בדיוק התמונות שאת רואה בדר'כ בבוקר לפני סעודת פורים

אבל באמת אם את לא כסה מכירה אנשים אז אין סיבה להסתובב ביום כזה בירושלים...

יש בשוק וביפו המון חגיגות

לא נראלי מתאים לילדים

ביום הכל עמוס אבל לא כזה מעניין

מלא פקקים, אין בכלל מקומות חניה בשום מקום.

עמוס ומעצבן..

כיף לנו במקומות שאנחנו מתארחים, אבל המעבר ממקום למקום על הפנים.

בעיני אין מה לבוא במיוחד לירושלים אם אין מקום ספיציפי שמעניין אתכם להיות בו.

לא יודעת אם זה מייחד דווקא את ירושלים, או שבכל ריכוז דתי בפורים יש ככה.

יש הרבה אנשים מחופשים, הרבה שירים, הרבה שיכורים (אם אלה בחורי ישיבה אז בדרך כלל אלה שיכורים "מהוגנים"), הרבה שמחה ברחוב.

יש גם הרבה פקקים, ולהתנהל ברכב זה סיוט.

לי אישית קשה עם הרעש הרב שמייצר הרחוב בפורים, אבל יש כאלה שאוהבים...

טיפסו לנו על האוטו כשאנחנו בפנים מנסים לנסוע

נטפלו אלינו להגיד שאנחנו מיזרוחניקים וכופרים שוב ושוב

כל זה בשתי פעמים שונות ובאוזני הילדים שלי כמובן

והיו עוד מקרים כשהייתי נערה

בעיני לא מהוגן בכלל

או בשעות הבוקר המוקדמות

החל משעות הצהריים המוקדמות עומס מטורף בדרך לירושלים.

לא יודעת אם זה מראות ואווירה שמתאימה לילדים קטנים, נוער ומעלה זה חגיגי וסוחף

יש בדכ עדליאדע במרכז העיר, אבל לא יודעת אם בסגנון דתי או אחר. 

ממליצה להתקרב לעיר ביום הזה.

לוקח שעות ארוכות להגיע מאזור לאזור

פקקים איומים.

ה"עד דלא ידע" שהעיריה עושה, בעיני, לא מתאים לציבור הדתי.

באזורים החרדיים שם יש הרבה אקשן- הנסיעה פשוט מסייטת.

לי אין ברירה כי צריכה ללכת להורים לסעודה, למדנו לסוע מוקדם בבוקר כדי לא להקלע לפקקים, ועדיין לוקחים בחשבון שנסיעה שבד"כ לוקחת 20 דקות תקח שעה וחצי.

בחזור הסיוט נוראי אפילו יותר.

בקיצור

תעשו כיף עם הילדים בבית.

אני לא מתחברת לירושלים בפורים.

אבל כנראה זה תלוי באזור

באזורים שהיינו היה שיכורים ממש בצורה לא כיפית.אנשים שחסמו אוטובוסים ומכוניות, מלא שעשנו כולל נערים. ומחר ספריי שלג שבעיני זה דוחה

לא חושבת שיש בפורים משהו מיוחד דווקא בירושלים (בניגוד להרבה חגים אחרים...) אני חושבת שבהרבה ריכוזים דתיים אפשר למצוא אוירה מקסימה בפורים. אני באופן אישי יותר נהנית בפורים ביישוב, אחרי ששנים רבות הייתי בפורים בירושלים...

ולמרות שההורים שלי עדיין גרים שם, אחרי פעם או פעמיים של נסיעות סיוטיות, החלטתי שאני לא באה לירושלים בפורים.

ובאמת שירושלים עיר מהממת ומיוחדת.

אבל בפורים, אם לא גרים שם ומתנהלים ברגל בלבד, זה לא שווה את זה