כי זה דבר הכי אכזרי שיש, לעזור ליהודי להתבולל.

אז אם אתם רוצים להתחתן זה אומר שזה לא אהבה אמיתית

(הדברים מבוססים על התייחסות של  הרבי מלובאויטש למקרה בדיוק כזה )

אני מחפשת את הקדושה קשה לי לחשוב לגדל ילד רחוק מהיהדות הנקודה היא שסבלתי מקשרים שכשלו ומשום מה איתו הכל כל כך נכון מושלם ורוד מרגישה איתו ביטחון הלוואי והייתי מרגישה ככה עם האקס שלי לא הייתי צריכה להרגיש ככה היום הכל כה מסובך

יצר הרע משקיע שעות נוספות לדאוג שהכל יהיה הכי מושלם שיש.

כל דבר שבקדושה יש לו קשיים, נסיונות ועיכובים, וכן להיפך- דבר שלא בקדושה- יצר הרע דואג לטפח ולדחוף קדימה. למה לא? יש לו בידיים אוצר- נשמה יהודית יקרה וטהורה. את חושבת שיצר הרע יוותר על צ'ק שמן שכזה? הוא מתפרנס מהמצב הזה- זה האוכל שלו והוא לא מוותר בקלות- אז הוא מראה לך את הכל ורוד ומושלם. 

אבל אחר כך - אחרי שהוא מכשיל את האדם בעבירות -הוא בא ומקטרג עליו.

כל זה קיים כך במציאות ,כדי שחופש הבחירה של האדם בין טוב לרע יהיה מאוזן. כמו (להבדיל) -שתמיד האוכל הכי מזיק ולא בריא הוא דוקא זה הטעים לחכינו, ולעומת זאת לא כולנו "מתים" על גזר, ובו יש כ"כ הרבה מרכיבים בריאים.

תקישי מזה ותארי לך- אם כ"כ נעים לך עם החבר הזה, כמה מחיר זה עלול לגבות. וכמה אחרית טובה יש לחיים (מורכבים ומלאי אתגר ככל שיהיו) עם יהודי- כדת משה וישראל.

בשכל ,את וודאי יודעת שהכל מהשם, ואם השם נתן לך אותו (כדי לנסות אותך), הוא בקלות יכול לתת לך את זיווגך- בחחור יהודי וטוב.

אני מתחננת אלייך, שלא משנה כמה קשה לך לעשות את הצעד להפרד ממנו, לפחות תרצי לעשות את הצעד הזה ותתפללי להשם מעומק הלב על זה -בלי נדר כל הזמן. את אולי חלשה ופגיעה כרגע, אך השם הוא חזק, והוא כבר יוכל להושיע אותך, גם אם את לא מסוגלת להושיע את עצמך, אלא שהשם רוצה צעד קטן מצידך. הצעד הקטן הזה הוא לרצות בזה ולהתפלל על זה- מעומק הלב, כל הזמן.

ועוד בקשה- אל תעשי צעד של קשר איתו לפני שאת הולכת לדבר עם רב גדול וצדיק. אבל רב אמיתי ,שמוכר בקרב תלמידי חכמים ככזה.

נשמה יקרה מאוד!

הגוי הזה לא שווה את הסוליה של הנעליים שלך. את יהודיה!

את טהורה ,זכה ויקרה!

סליחה שאני אומרת לך  בצורה פשוטה, בלי ברירת מילים והצטעצעות, אבל אין בגויים אמונה. אין בהם אמונה. תסתכלי לאורך כל שנות ההיסטוריה, וכל מה שהם עשו לנו כל השנים. 

לפי היהדות -ליהודי יש חלקים בנשמה שלגוי אין. גם אם כלפי חוץ את לא מבינה מה ההבדיל בינכם, דעי לך שהמרחק הוא שמים וארץ!

יש הלכה שלא מעמידים מלך גוי /גר על עמ"י, כי יש בהם טבע של אכזריות.

אולי מה שאני כותבת נשמע לך צורם או מוזר, אך התורה היא אמת.

ההורים שלך בארץ?

אם כן, אז תעלי לארץ. אני בטוחה שאחרי הסיפור הזה, הם ירעיפו עלייך הרבה טוב אם תחזרי .

אני מאחלת לך, שהשם יתברך ישמור אותך ויתקנך בעצות טובות ונכונות, ויעזור לך ליישם אותן ברחמים.

אני לא מצליחה להשתחרר מהקשר הזה ניסיתי כמה פעמים ולא עמדתי בזה היה לי קשה צער נפשי עמוק מעדיפה למות

http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=12507

בהצלחה רבה!!!

אבל נראה לי שנפלתי כאן חזק לארץ אין לי אפשרות להגיע בקרוב אז אני ממשיכה איתו בשגרה וככה עוברים להם ימים שבועות חודשים 

אם הוא מוכן להתגייר - אתם יכולים לפתור את זה מצוין. 

הוא יתגייר, תתחתנו - והכל יבוא על מקומו בשלום. 

מה את אומרת?

הוא קצת נרתע מכל מה שקשור לדתות הוא לא אוהב כי הוא מרגיש כפייה יש לציין שהוא לא חי בשום זרם דת כל שהיא הוא מאמין שיש בורא לעולם וזה הכל לא נצרות לא קתולים למזלי לפחות זה אני מקווה שאני אצליח לגעת ליבו שהקרבתי עבורו כל כך הרבה וזה מה שיגרום לי לחיות איתו ללא ספקות שתהיה זאת שעת רצון ורחמים ושה׳ יעזור אמן

אין אונברסיטה שיש שם סטודנטים יהודים?

אין קניון באזור שיש שם ישראלים?

קראתי את מה שכתבת ו...

קודם כל בטח את מכירה את אירגון "יד לאחים"

שבו נשים שהם הצילו אותן מספרות-שחשבו ש..אין!!

הגוי הזה הוא ה-בעל! אין הם הרגישו את האהבה הגדולה מצידו וכו'...

ואחרי שהן התחתנו..התחילו כל האלימויות וההרבצות למניהן..(לא עלינו.)

עמ"י אחד הדברים שמאפיינים אותו  זה ר-ח-מ-נ-ו-ת! ולגוים א-י-ן את זה!-מתי שבא להם לפי המצב רוח שלהם הם יעשו מה שבא להם!

נשמה!אל תעשי את הטעות הזאת!

אולי אפילו אם את צריכה חיזוק\עידוד-תתקשרי ליד לאחים ותבקשי מהם מספר של אחת מהנשים שהם הצילו אותה ותדברי איתה היא תחזק אותך!

אני מבינה את ההורים שלך-קשה להם עם זה זה גורם להם לצער ואכזבה כ"כ גדולה!!-כי הם יודעים שזה הדרך הכי גרועה בשבילך! ושזה לא הדבר שנכון לך ולא לאף בת יהודיה אחרת.

אני כ"כ מבינה גם אותך זה קשה! ואפילו מאודד! אבל תאמיני לי אם תנתקי איתו קשר את תרגישי כ"כ טוב עם עצמך! ובעז"ה בקרוב בזכות זה תמצאי את הבחור שהכי מתאים לך!בחור יהודי בעל מידות טובות יראת שמים צדיק ותזכי בעז"ה להקים בית כשר ונאמן בישראל!

המון ב"הצלחה! ושתזכי בעז"ה עוד השנה להקים את ביתך הנאמן  והכשר בישראל!מתוך שמחה בריאות שפע והצלחה..

כי גיור צריך להיעשות בלב שלם מתוך רצון אמיתי להתחבר לעם ישראל, ולא רק מתוך רצון להתחבר לבת ישראל מסוימת.

בקיצור, יכול להיות בעיה גדולה.

ולשואלת היקרה - אני יכול להגיד שאני מכיר מקרה כמו שלך מקרוב מאוד, ואני יודע דבר אחד - אותה אחת, התחרטה לאחר זמן לא רב על מה שעשתה, שבה במהרה אל עמה ואל יהדותה, וכיום היא נשואה לאדם צדיק, ישר, יהודי וטוב לב!!! רק תאמיני בעצמך, אחות יקרה, תאמיני שאם תעשי את הצעד הנכון, אבא בשמיים לא יעזוב אותך. תעלי לארץ הקודש, תנתקי את הקשר עם הגוי, תיקלטי בקהילה בארץ (זה דבר שיעזור לך מאוד להשתחרר מהעניין שלו. בחו"ל זה הרבה יותר יהיה קשה) - ואבא בשמיים כבר ידאג כמה שיותר מהר לסדר לך ולנשמה הגבוהה שלך שנחלצה מהטומאה הזאת, הוא יסדר לך את החתן הכי צדיק שיש, ואת תזכי לאהבה גדולה פי מליון ממה שקיבלת מהגוי ההוא.

אנא, אחות יקרה - תקשיבי ללב האמיתי שלך, לא לזה שהולך שולל אחרי אהבת גוי - תקשיבי לתורת ישראל, למסורת ישראל, להמשך השושלת שהורייך והוריהם והורי הוריהם נלחמו כדי לשמור עליה קדושה ונקייה.

הישארי איתנו, אחותנו, אנחנו אוהבים אותך!!!

אי אפשר לגייר בכזאת קלות גוי שנמצא בקשר עם אישה יהודייה.

בכל אופן, יהודייה יקרה, מחכים לך כאן בארץ הקודש, ואני בטוח שתמצאי אהבה אמיתית ויהודית.

718-633-067

אני אנסה יותר מאוחר להתקשר ליד לאחים ואעדכן אתכם בתקווה שיהיה חדש עד אז שיהיה לכולכם יום מבורך ושבת שלום

ובעזרת ה' עוד תזכי לחתן מפואר, יהודי צדיק ואיש אמת להקים איתו את ביתך. ותקימו בית כשר ונאמן בישראל מלא בטוב ובקדושה, ועטוף באהבה עמוקה וגדולה!!

ובזכות ההקרבה שלך, והכוחות האלו שלך, מברכת אותך שכל זה יקרה ממש בקרוב, ותזכו לילדים צדיקים בריאים טהורים ויפים.

בהצלחה אחות!!

עדידוש יקרה,

הנסיון שאת מתארת עם הקרע שלו קשה מנשא.

יכולה להבין אותך מאד מאד.

מה שאני יכולה להציע לך זה רק דבר כזה- כשאת מדליקה נרות בערב שבת קודש,

תתפללי לה' שייתן לך את הכוח לעשות את הצעד הנכון.

(ואם את לא מדליקה- התחילי להדליק,

אור נרות שבת מאיר את הנשמה ואת הבית, ומעניק כוחות שלא ידעת שקיימים)

כמו כן, אם אין תקבעי מזוזות בביתך, ניכר שאת באמת רוצה להיות קרובה לה',

ויש לנו 613 (תרי"ג) מצוות בהם אנו יכולים להתקרב אליו. השתדלי לאכול כשר,

התפללי- ולו במילים שלך בכל יום. 

הקב"ה רוצה את הקשר איתך. תמיד בכל מצב.

כל דבר שתעשי למענו יקרב אותך אליו, וייתן כוח לנשמה שלך.

כמובן שזה לא במקום כל מה שאמרו כאן,

ולא במקום ליצור קשר עם מישהו שיעזור לך להתנתק ממנו,

אלא אני מדברת על כל רגע שאת עדיין איתו,  וגם בהמשך...

כל מצווה שתעשי תאיר את נשמתך ותיתן לה כוח לומר את 

מה שהיא חושבת על הסיפור הזה.

מתפללת עלייך, בהצלחה.

ואני חושבת שאת צריכה להתייעץ עם רב. לא רגל על רגל, שיכיר את התמונה שלימה.
מאד קל כאן לכל הדוסים להגיד שתעזבי אותו, הם צדיקים! יודעים את התורה. מה זה משנה אם תמותי בגלל זה?!
אני לא אומרת שתשארי איתו אבל גם לא אומרת שתעזבי. אני פשוט אומרת שלא אנחנו אלה שצריכים ויכולים לתת תשובות

כרגע חזרתי לבית הבן זוג לקח אותי לארוחה בטענה שיש לו הפתעה עבורי פחדתי שזאת הצעת נישואין חטפתי פיק ברכיים הבשורה הייתה שהוא ביקש להתחיל הליך גיור הייתי המומה שאלתי למה מתוך אינסטינקט כי ידעתי שהוא לא היה בעניין ממש  והוא השיב שהוא אוהב אותי והוא רוצה שנהיה משפחה התחלתי לבכות והודעתי לו שזה אינו תהליך פשוט והוא צריך לדעת שהוא מוכן לזה מתוך הנפש פנימה והוא פשוט איתן בדעתו הוא אמר לי שהוא ישב וקרא על מה זה כרוך והוא מוכן לזה אני ממש מתרגשת אני עם דמעות תודה לאל שעוזר לי ככה תודה לכולכם על התמיכה עכשיו מאיפה מתחילים למי פונים מה עושים

או להפנות אותך לעזרה

|מעכל..|
איזה יופי! שתזכי בע"ה שזה יהיה אצלו פנימי ואמיתי הכי הכי.

ותקימו בית יהודי קדוש וטהור ויהיו לכם ילדים הכי צדיקים וחמודים בעולם!
ותקדשו שם שמיים שם. ואולי תגלו עוד יהודים ותעוררו את הניצוץ שבהם.
ו.. תבואו לארץ הקודש!

איזה שמחה זה שרואים את השגחת ה' והיענותו לתפילותינו!

איזו מדינה את נמצאת בארצות הברית? 

אני עובד בערוץ הידברות, אשתדל לנסות 'לשדך' אותם למישהו שקרוב לשם. 

ברכה והצלחה!!

אני אשמח מאוד מאוד תודההההההה ברוך השם אני מתרגשת 

"מוטיז" ובקשי ממנו את המאמר של זאב מגן. איפה נמצאת האהבה הגדולה ביותר. (זה לא קשור למקרה שלך במישרים, אבל זו בהחלט נקודה משמעותית).

שלום רב

מדי פעם אני קוראת את הפורומים אבל עד היום לא נרשמתי אליהם. הפעם הרגשתי שאני חייבת לדבר איתך , או יותר נכון לענות  לשאלתך.

אני ישראלית וחיה כיום בארה''ב. בעלי לשעבר, יהודי אמריקאי ואני התגרשנו וישלנו ילדים משותפים. דבר ראשון, למרות שכל העדויות היו לטובתי, הוא קיבל את המשמורת לגבי החלטות. חברה ישראלית אחרת שהיתה בבעיה דומה, הלכה לעו'ד שאמר לה על המקום: אם את נשואה לאמריקאי - לא תקבלי משמורת על הילדים. אני יכולה לספר לך שעות על הבעיות הנוספות  שהיו לי , וכאמור, גם הוא יהודי. תארי לך (וכבר שמעתי על זה )שמתגרשים ממישהוא לא יהודי. כל הורה  ירצה שהילד שלו יושפע מהדת שלו. וגם אם הילד יהודי לפי ההלכה, לא תוכלי לעשות דבר אם ההורה השני או הסבא והסבבתא השניים יקחו את הילד לכנסיה ויחגגו איתו דברים שקשורים בנצרות.  

נכון שהיום אתם מאוהבים ומה שאני אומרת אולי נשמע רחוק, אבל גם אני לא חשבתי שנתגרש, ואף אחד לא מתחתן עם מחשבה כזאת, אבל בבסיס אתם שונים, מדת אחרת ותרבות אחרת. ואת לא יכולה לתאר לעצמך איזה כאבי לב זה להתגרש מבעל אמריקאי. ועוד לא יהודי. זה מכפיל את הבעיה פי כמה וכמה. יש לי חברה ישראלית שהיתה נשואה לישראלי שהיום נשוי לנוצריה. את הילדים , כשהיו קטנים הוא לקח לכנסיה ולקשט עץ אשוח וכו'  היא לא יכלה לעשות דבר נגד זה.  מעבר לזה. אם הוא ירצה שהילדים לא יבקרו בישראל, תהי אולי בבעיה, ואז תהיי יותר מבודדת מהיום. לנו לקח כמה שנים עד שיכולתי להוציא את הילדים לביקור בישראל. 

למה את נשארת במקום מבודד? תעברי מקום, תחפשי קהילה נחמדה .

אם תרצי לדבר, אשמח . אני מבינה אותך שהוא נותן אהבה וטוב לכם, ובסך הכל זה מה שכולנו רוצים, אבל, את עלולה להיות בבעיה גדולה יותר,חלילה, בעתיד. 

וגם איזה עתיד יהיה לגדל ילדים יהודים במקום לא יהודי? גם אם עזבת את הדת, תראי שברגע שיהיו לך ילדים תרצי שהם ידעו מה זה חנוכה, פסח ושבת, 

שיהיה לך בהצלחה 

ושוב, אשמח לשמוע ממך אם תרצי לשאול עוד משהוא. 

תהיי  חזקה וכל טוב

גם אם לא הגבתי לכל מי שהשתתף בדיון באופן אישי אני רוצה להודות לכם כאן ועכשיו על התמיכה העידוד האכפתיות וההבנה שלא שפטתם אותי לרעה לרגע אני מעריכה אתכם ומברכת אתכם בשפע בריאות אהבה ושמחה אמן יש בי אופטימיות גדולה נכנסתי למטבח וכבר התחלתי בהכנות לכבוד השבת משהו שהמון זמן היה לי כבד ובנוסף עשיתי הפרשת חלה מרגישה נפלא השבח לאל ולכם יש חלק גדול מאוד בזה אז תודה ושתהיה לכולכם שבת מבורכת ומענגת אמשיך לעדכן בתקווה שתמיד רק חדשות טובות לכולנו אמן !!!!!!

http://www.he.chabad.org/centers/default_cdo/aid/672689

תצרי איתם קשר בטלפון המצ"ב לקישור.

וזה האתר שלהם:

http://www.jewishwyoming.com/

בהצלחה!

לא סתם נאמר שגרים לישראל קשים.

בהתחלה דוחים אותם שוב ושוב ורק מי שמתעקש מצליח.

לפעמים חבל על הזמן הזה ולמצוא מישהו יהודי

שם העברתי את כל החגים השנה כולל יום כיפור היה מדהים אנשים יקרים ומיוחדים אבל דרכם לא ניתן לעשות גיור

לאן שצריך בענייני גיור. 

היום יש כל כך הרבה אפשרויות, ברוך ה'. 

עדיין לא הצלחתי למצוא מקום לגיור הרב בויומינג הפנה לרב בקולורדו שטען שהוא לא מתעסק בגיור אז ממשיכה לחפש עוברים עליי ימים לא קלים מרגישה כמו אחת עם פיצול אישיות. רגע שמחה ורוצה להאמין שהכל יהיה טוב ורגע שני מתמלאת פחדים הכל עובר לי בראש לארוז ללכת להשאר אני חושבת על אמא שלי המון ויודעת שהיא מתייסרת כואב לי שאני גורמת לה לסבל 

המון כוחות,

שולחת לך חיבוק מרחוק

זה ממש ישמח אותה, אין לך מושג כמה!!

אולי היא גם תוכל לסייע לך בזה. תוכלו לבוא לארץ ולמצוא מסגרת לגיור לדוברי אנגלית - יש כאלו!

אם הוא מתגייר לצורך נישואים בלבד הוא לא נחשב ליהודי הגיור טופס רק אם הוא באמת רוצה לקיים תורה ומצוות ומקבל עליו את תרי"ג מצוות!!!

זה תשובה שכתב הרב מוצפי לגבי שאלה שנשאל - גויה שהתעברה מיהודי והיא עכשיו רוצה לעשות תהליך גיור לצורך החתונה :

גיור לשם נישואין אינו גיור.

שימי לב שזה לא פורום גיור, ואם יש כאן איזו דעה הלכתית בנושא, כדאי לפנות לארגונים שעוסקים בזה, בנושא הזה אין דעה אחת, ויש התרים וכו'.

בס"ד 

באיזה בית דין את יושבת... באיזה ציון עברת את בחינות ההסמכה לדיינות? 

ככה לא פוסקים הלכה...

ולך עדידוש, פני לגורמים מוסמכים ואל תתיאשי!!

מן הסתם תראי את זה רק מחר כי אצלך עדיין שבת...

חשבתי עליך רבות והתפללתי עלייך.

בגלל שמצבך נגע לליבי ואני בכלל לא מכירה מי יכול לעזור בחו"ל.

חיפשתי באתר של מכון מאיר שזו ישיבה שבין היתר עוזרת למי שרוצה לעבור גיור בארץ.

פניתי במייל לרב יוסי דנקביץ ששמו פורסם שם וסיפרתי לו את המצב+ קישור לשירשור שלך כאן.

שאלתי מה אפשר לעזור.

הוא חזר אלי בטלפון עם תשובות ואני אכתוב כאן כדי שאם יש עוד שצרכים עזרה בעניין יוכלו להעזר.

בעיקרון אשמח להמשיך לעזור לך באישי (אפנה אליך מהניק שלי השני שמוכר יותר).

דבריו של הרב:

ראשית באופן זמני צריך לעזוב את עניין הגיור.

שנית אתם צרכים לעבור למקום עם קהילה יהודית אורתודוכסית.

שם תבקשו מהרב להשתלב בקהילה על ידי הצטרפות לתפילות בבית הכנסת, ארוח בסעודות שבת.

בשלב ראשון אפילו אין צרך לידע שהחבר שלך גוי . (אני מוסיפה, שכדאי שהחבר ידע שלא לגעת ביין משום שזה הופך את היין ליין נסך).

המטרה שהחבר יכיר מקרוב את החיים יהודיים ובעצם גם יותר יוכל לבדוק עם עצמו את כוונתו הרצינית.

בזמן הזה החבר צריך להעמיק ולהעשיר את הידע שלו באמונה בה' וקיום תורה וצוות.

הרב המליץ על מספר ספרים מתאימים אך בגלל שאני גרועה באנגלית הוא ישלח לי את שמם במייל וכשזה יגיע אפרסם כאן בע"ה.

אחד הספרים זה "להיות יהודי " של הרב חיים דוני (יש אותו באנגלית)

לאחר מספר חודשים תבקשו מהרב שיפנה אתכם לרב שעוסק בגיור .

זו ההתחלה.

חשוב שתבינו שזה תהליך ולא עניין של כמה יימים/שבועות.

שה' ייתן לך המון כח!

רפיייי מה יהיה איתך?

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

נשמע די התשה רגילה...

צריך לחרוק שיניים ולהמשיך