כי נסמכים על כללים שונים, ובהחלט, רמזתי לכך, שאפשר "לשחק" עם הכללים כדי להגיע לתוצאה מסויימת.
לא כדי לספק את התאוות האישיות, אלא כי זה צורך השעה או דרך חינוכית הראויה לאותו דור.
(דוגמא מובהקת: "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה")
אבל עדיין, לכל כלל כזה, יש כללים רבים שמגדירים בדיוק כיצד ומתי מותר ואפשר להביאו לידי מעשה.
וכמובן, לפעמים זה פשוט מחלוקת על שיטות פסיקה.
הכל שיטתי. אי אפשר לחרוג מהכללים.
הכללים הם הגיוניים ונלמדים מהתורה.
הלכה זה לא ספר פרוזה שאדם בודה ממחשבותיו הפרטיות.
רב פוסק הוא סוג של עבד למערכת כללים. כמו עורך דין.
(בשונה מרב לענייני השקפה, שהוא כמו... פילוסוף. יש מערכת כללים, שהיא הרבה יותר גמישה ופתוחה)
כדי להבין לעומק, כדאי ללמוד קצת גמרא.