1. לא  ברור

2. 26 שנים ויומם אחד

3. חזק (לא בדיוק)

4. סקוט הנסלמן

5. מתכנת

6. אין דבר כזה

7. הקמת מדינת ישראל, שחרור איו"ש

8. "צעירים"

9. לא תסנן ולא תצנזר

10. מחשב נייד ומודם סלולרי.

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק: הייתי בן 15 לא ברור מה עבר לי בראש

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם: 22.5 

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...): החכם סתם נו החזק (לא כל כך )

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את: הרבה אבל בעיקר את מרי אנטואנט..

5. ה-כישרון שלי: לעצבן (סתם) אפייה ותכנות 

6. עמוד הבית שלי: אין

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה: הקמת המדינה והקונגרס הראשון והיציאה מהחומות.

8. מהו "צעיר" בשבילי: זה לא עניין של גיל זה עניין של הרגשה

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס: את האמת לא עולה כלום בראש שלא הוזכר כבר בתורה..

10. דבר אחד לקחת לאי בודד: לפטופ עם מודם ניידעםעוצמה ממש חזקה בשביל להזעיק עזרה ולהגיע למנחה בזמן !

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

1. אני אוהבת תשם הזה

2. בסביבות ה21-22

3. אני בת

4. הייתי רוצה לפגוש את: הרמב"ם.

7. מקדש שלמה, תקופת התחיה.

8. צעיר- זה אדם רחב אופקים, שמח, קליל ולא נכנע לכבדות

9. דיבר 11- כבד את מחשבת רעך, גם היא לא כמוך. אבל בעצם זה ב"אהבת לרעך כמוך", אז וויתרתי

10. דבר לקחת לאי בודד- סידור, מוזיקה ובגדים לספורט

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק: שאיפת חיי,ופירוש הראי"ה למודה אני

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם: 21

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...): ?בת..

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את: חסוי

5. ה-כישרון שלי: לא ברור אם קיים

6. עמוד הבית שלי: גוגל?

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה: ב"ה לא לומדים היסטוריה

8. מהו "צעיר" בשבילי: מי שמסתכל רחוק והלאה

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס: אנושיות,תקווה ושמחה

10. דבר אחד לקחת לאי בודד: סידור

2.כ-24 שנים ועשרה חודשים וחצי

3. אני בת

4. מישהו (הפורום שאין לנקוב בשמו וזה)

5. מה, לבחור אחד?! P-: דברים שאני יחסית טובה בהם: לימודים וכאלה, ציור

6. גוגל

7. הממ

8. מממ

9. ממפ

(לבריאות!)

10. טלפון לווייני

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק:

1. מניעת זיהוי.

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם:

2. מעל עשרים.

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...):

3. המין הפחות טכנופוב.

5. ה-כישרון שלי:

5. ידע כללי נרחב/ מחשבים.

6. עמוד הבית שלי:

6. הלשוניות שהיו פתוחות בסגירה האחרונה (1121 בספירה אחרונה (לא כולל חלון של לשוניות עבודה אבל אותו צמצמתי לרק 12 לשוניות לאחרונה!!!))

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה:

7. לא יודע, אולי גיור ממלכת כוזר.

8. מהו "צעיר" בשבילי:

8. אסוציאציה ראשונה היא הצעירים על שם צעיר הסעודית.

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס:

9. לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו

10. דבר אחד לקחת לאי בודד:

10. אמצעי לשחזור הפיתוח האנושי (מחשב (כגון מחשבי OLPC עם מטען סולרי) המכיל מספיק מדריכים וידע להשרדות ופיתוח)

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק: שאני לא משהו מיוחד. לא מדהימה ולא מטורפת. פשוט בממוצע.

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם: הו, זה היה מזמן!!!! (לא מגלה! מה תעשו לי????)

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...): אני לא ממין כלשהו. אני זן בפני עצמי.

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את: "אם ביום מן הימים אפגוש את אלוקים..:

5. ה-כישרון שלי: אממ...נראלי להתבכיין..

6. עמוד הבית שלי: איזו שאלה...האתר של הייקיו פסיכומטרי!!!! זה כרגע מרכז עולמי!

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה: אמממ...הכרזת הכיבוש היהודי של הר הבית. או לחילופין המצאת ה"שטוחים:

8. מהו "צעיר" בשבילי: לא ידוע.

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס: כבדהו וחשדהו. אבל בעיקר כבדהו.

10. דבר אחד לקחת לאי בודד: אקדח. (תמיד שימושי)

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק: בהתחלה זה היה הכלטובה (לא זוכרת מה עבר לי בראש, זה היה לפני שנים רבות..) ואז מאחר וכולם החליטו שאני ברסלברית (ואני לא!) שיניתי לניק זה ותודה לבעיתה שהביאתני עד הלום..

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם: יותר קרוב ל40 מאשר ל50.. לא שואלים אשה בת כמה היא!!!

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...): מהסוג היפה יותר, חסר הגיל והמשקל (אסור לשאול!) הנבון יותר, וזה שמתמודד טוב יותר עם שפעת

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את: המון אנשים.. בעיקר את אליהו הנביא.. 

5. ה-כישרון שלי: לנגן על העצבים.. 

6. עמוד הבית שלי: הכרטיסיות של כרום

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה: מתן תורה

8. מהו "צעיר" בשבילי: צעעעיר, או במילים אחרות- ירוק...

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס: תהיה בן אדם! (מענטש בלע"ז..)

10. דבר אחד לקחת לאי בודד: משהו שיוציא אותי משם!!

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק: זה היה ממש מזמן, באזור 2005-6, הכינוי הכי טוב שלי זה השם שלי, ובכדי למנוע אאוטינג לא הוספתי את שם המשפחה, אבל בכדי שחברים ומכרים יוכלו לזהות אותי, שמתי את האות הראשונה של שם המשפחה. (אין ספק שזה היה נושא לבדיחות, כאשר אנשים המציאו שמות משפחה שמסתעפות מה-ש, ויש אנשים מכאן, שגם מכנים אותי ברוךש מחוץ לפה).   

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם: לא זוכר הייתי ממש קטן. אבל מספרים שזה היה לפני 24 שנים. 

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...): אני יפה וחזק, אבל זכר כמובן. 

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את: בת זוגתי לעתיד. 

5. ה-כישרון שלי: אני אקח את זה כתחום מקצועי, וזה העולם הצבעוני, מהנה ומלוכלך של תקשורת. ברור שיש לי עיסוקים אחרים ותחביבים.  

6. עמוד הבית שלי: כרטיסיות גוגל כרום, ובכל מקרה עובד יותר עם אפליקציות.  

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה: שנות ה-30 באירופה, התעוררות העם היהודי על גווניו. 

8. מהו "צעיר" בשבילי: על בסיס שיפוץ המשפט: "מי שלא היה אידיאליסט עד גיל 20 הוא חסר לב , ומי שנשאר אידיאליסט אחרי גיל 25 הוא כסיל". אז להט האידיאליזם הטהור זה צעירות, והאידיאליזם המבוגר, האחראי, משוקלל ורגוע זה בגרות.  אומנם בתקשורת ובצבא יש פירושים אחרים, אבל זה מטומטם לדעתי ולא אתייחס.  

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס:  וחי בהם. 

10. דבר אחד לקחת לאי בודד: אנטיביוטיקה. כל השאר אפשר להשיג שם. 

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק:

שם לא מזוהה

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם:

מעל עשרים..

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...):

נגיד

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את:

בית המקדש

5. ה-כישרון שלי:

מחשבים ושות'

6. עמוד הבית שלי:

גוגל

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה:

יציאת מצרים

8. מהו "צעיר" בשבילי:

ערבי

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס:

משהו על טקט

10. דבר אחד לקחת לאי בודד:

ספרי לימוד וקריאה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק: היה לי ביטוי "צדיקה תגידי לאחותך- לא לי" (צדיקה אחותך) , ואז כשנהייתי אמא אז שיניתי את הכינוי למאמע צאדיקה. 

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם: 26 קיצים ועוד קצת 

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...): המגדר הכי חזק והכי יפה גם יחד  

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את: שרה אימנו 

5. ה-כישרון שלי: לחפור לאנשים בשכל... 

6. עמוד הבית שלי: אין לי עמודים בכניסה לבית. 

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה: כשכ"ג היה מתוודה ביו"כ. 

8. מהו "צעיר" בשבילי: מי שיש לו מבט טרי על החיים, לשאול "למה?" 

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס:  לא תעקוף מכוניות בכביש כמו אדיוט 

10. דבר אחד לקחת לאי בודד: מסכת ברכות 

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק: סיהרא זוהי הלבנה, מספיק לא? (מי שלא מספיק לו יכול לעיין בלוחמי התמורות..)

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם: 20 שנים

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...): מהמין הנשי

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את: הבעל שם טוב ורבי זושא

5. ה-כישרון שלי: מנגנת וכותבת

6. עמוד הבית שלי: אין לי עמודים בבית, אני גרה בקראוון..

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה: ה'סולחה' שעשה ר' מנחם מנדל מויטבסק בין הספרדים לאשכנזים בצפת (חיתן את בתו עם בן הרב הספרדי [או להפך...])

8. מהו "צעיר" בשבילי: מי שמוכן להתחדש

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס: היה רב שאמר שהיה מכניס חובה לקבל שבת שעה קודם, לקחתי...

10. דבר אחד לקחת לאי בודד: חליל (ואת בעלי ובתי, אי אפשר בלי...)

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק: הייתי חייב להגיב ברגע הוא, וזה מה שקרה... (שקרא?)

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם: שלושה ממוצעים ורבע.

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...): לא יפה ולא חזק...

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את: באגס באני.

5. ה-כישרון שלי: המממ... מוזיקה?

6. עמוד הבית שלי: גוגל

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה: מלחמת ששת הימים

8. מהו "צעיר" בשבילי: מישהו שלא יודע מי זה פרס.

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס: לא תלעס.

10. דבר אחד לקחת לאי בודד: כלי נגינה כלשהו.

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק: חיפשתי כינוי שקשור למוזיקה ושירה.

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם: כמעט 21 שנים.

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...): המין היפה

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את: הלוויים שניגנו בבית המקדש.

5. ה-כישרון שלי: נגינה

6. עמוד הבית שלי: ערוץ 7.

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה: הרגע בו אומרת רות לנעמי: "עמך- עמי, ואלוקיך- אלוקי"

8. מהו "צעיר" בשבילי: אותו אדם שלמרות שגופו מזקין רוחו נשארת עם עליזות, חיות, אמונה ורצון להתקדם ולחולל שינוי.

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס: "לא תכעס". 

10. דבר אחד לקחת לאי בודד: פסנתר .

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

1. מה עבר לי בראש- תקווה שאצליח לבטא את עצמי בקצרה,

ולא כמו הכתיבה הטבעית שלי, אוהבת במגילות...

2. 28 שנים... 

3. אני גברת. (לא אוהבת את החלוקה לחזק או יפה, כשכולנו גם וגם...)

4 ואו. משה רבנו, אברהם אבינו. יעקוב. דוד המלך, בקיצור מחכה לתחיית המתים

5 אין הנחתום... 

6 גוגל 

7 מתן תורה. (ציפור לא צייצה... קול השופר, העם רואים את הקולות, והכי טוב- שהיינו שם!!)

8- צעיר בשבילי- משהו שבגלגול הנוכחי עוד לא הייתי. נולדתי זקנה.

10-את הילדים שלי (טוב, זה שלושה, אבל במחיר אחד )

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק:

אוהבת מאוד את הפיוט, ובמיוחד את החלק שבחתימה שלי...

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם:

יותר מידי קרוב ל30 שנה...

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...):

היפה, כמובן!

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את:

עצמי לפני 15 שנה (או עוד 50 שנה אבל זה יהרווס לי את המתח)

5. ה-כישרון שלי:

כל מה שקשור באוכל (לא יודעת אם כשרון, אהבה לתחום)

6. עמוד הבית שלי:

גוגל

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה:

שמחת בית השואבה בזמן שבית המקדש היה קיים.

8. מהו "צעיר" בשבילי:

אחד שנראה לו שהוא מבין במשהו שאין לו בו מושג.

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס:

איבדתי את המומנטום של תשובה ספונטנית אז כבר לא משנה

10. דבר אחד לקחת לאי בודד:

גפרורים. אם יש אבני צור באי אז שמיכה, או סיר בישול

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק:

חלק מהאותיות של שמי, ורצון ליצור מילה מעניינת

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם:

לאוויר הפורומים הגחתי בי"ב. זה העולם של היום, לא?

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...):

חוכמת נשים: יפה וחזק וחכם ועדין ורך

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את:

הרב מרדכי אליהו וסבא שלי. מתגעגעת מאוד...

5. ה-כישרון שלי:

לחפור בקורות אותי, לעשות חקירות משטרתיות ולשגע אנשים

6. עמוד הבית שלי:

הקול היהודי. סתם, גוגל. אבל זה אתר חשוב. בתכלס מגוגל אני עוברת ישר לערוץ.

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה:

קריעת ים סוף, קבלת התורה, כיבוש הארץ אז והיום

8. מהו "צעיר" בשבילי:

הקונוטציה הראשונה זה הפורום.

ובעיקרון- זה כל צעיר ברוחו דבר חשוב ובריא

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס:

לא יעבור יום בפורום ללא שירשורים חדשים

10. דבר אחד לקחת לאי בודד:

את כל משפחתי המורחבת

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק: זרם לי

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם: כמעט 24 שנים

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...): גם יפה וגם חזק (טוב... החזק)

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את: כמה דמויות היסטוריות, סבא מצד אבא שלא זכיתי להכיר ומשהו שלא שייך לפורום הזה

5. ה-כישרון שלי: נהיגה. מת על זה.

6. עמוד הבית שלי: ג'ימייל

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה: הרגע הזה שכבשו את הכותל. בע"ה גם בבית שלישי.

8. מהו "צעיר" בשבילי: אדם שחושב מחוץ למסגרת/מקובעות.

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס: כבד את אחיך הבכור

10. דבר אחד לקחת לאי בודד: סירה, כדי לברוח...

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק: השם שלי

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם: 20+

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...): יפה

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את: הסבא מנובהרדוק

6. עמוד הבית שלי: גוגל

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה: משיחת דוד למלך

8. מהו "צעיר" בשבילי: אדם שאין לו חכמת חיים

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס: אמממ... גדול עלי

10. דבר אחד לקחת לאי בודד: כובע טמבל

1. כינוי שהולך איתי בכל האינטרנט, מאז כתובת הדוא"ל הראשונה שלי מאזור כיתה ד', שהיתה, לבושתי הגדולה במבט לאחור, בוואלה.

2. 20 שנה וחמישה חודשים, בערך.

3. אני בן.

4. לא עולה לי מישהו מסויים שאני לא מכיר שהייתי רוצה לפגוש, אבל כמה אנשים שאני מכיר, מעריך ומחבב הייתי שמח לפגוש יותר.

5. הממ. אני בחור די חכם (כך אומרים לפחות... ב"ה!) חזק במתמטיקה ובמחשבים... כותב שירה - או ליתר דיוק פסאודו-שירה (הומור עצמי, עוד דבר שאופייני לי)
6. גוגל. יותר נכון clearch. אבל אני לא עושה בו שום דבר אלא פותח מיד כשלושה אתרים אחרים. אם אני צריך לחפש בגוגל אני עושה את זה לרוב משורת הכתובת (Chrome...)

7. מתן תורה, אלא מה?

8. משהו שאני תוהה למה נוטים להתגאות בו כ"כ.

9. בורח מהאתגר!!

10. תפילין כמובן. (למרות שנתקלתי פעם במישהי שנתנה תשובה יפה - "עוד אי, שלא יהיה בודד...")

1. השם שרציתי היה תפוס אז הלכתי על משהו דומה

2.  20 +

3.  בת

4. מי לא ? אנשים מעניינים מכל הסוגים (כמעט)

5. פרצופים הזויים

6. וואלה

8. לא "זקן"  כלומר,לא מקובע\מרובע  [וזה ממש לא תלוי גיל..]

9. אהוב את שינתך כמוך [צריך עוד לעבוד על הנוסח]

10. האמ..  סירה כדי לחזור =]

[נ.ב-גם אתם שמתם לב שלא היה 7..=]

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק: השם שלי

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם: 20 שנה ו12 ימים..

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...): נראה לי קשה להתבלבל אבל אני גם יפה וגם חזק

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את: רבי נחמן, הרבי מליובאוויטש, הרב כהנא, רב שלויימה. 

5. ה-כישרון שלי: אין לי כרגע בראש משהו מיוחד..

6. עמוד הבית שלי: הדף חיפוש של גוגל. 

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה: נקמת לוי ושמעון..

8. מהו "צעיר" בשבילי: נהג צעיר

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס: לא תהיה בעצבות!

10. דבר אחד לקחת לאי בודד: אישתי כפרעליה!

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק: כתוב בכרטיס אישי. ע"ש באריכות ותרווה נחת

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם: 33

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...): איש

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את: אלוקים

5. ה-כישרון שלי:  סיכום מקורות בצורה מסודרת

6. עמוד הבית שלי: אין

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה: הזמן שיוסף מנחם את אחיו לאחר שמת יעקב (למי שלא זוכר, שיעיין בחומש)

8. מהו "צעיר" בשבילי :מתחת ל25

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס: אני לא רפורמי...

10. דבר אחד לקחת לאי בודד: מחשב עם אוצר החכמה \ היברו בוקס  (עם גנרטור, אחרת הוא לא יפעל...)

1)  -------- וואי איזה שם מגניב - ----------- אולי (?) ------ טוב למה לא...

2)רגע הגחתי: לפורום, הרגע. לעולם, לפני 21 שנה ומשהו.

3) כנראה החזק. כי יפה מתאר אותי פחות טוב.

4)רש"י

5)להיות סביר בהרבה תחומים.

6)גוגל

7) הקמת בית שני.

8)תלוי במחזור הגיוס.

9)'אל תעוף על עצמך' (או משהו כמו 'היה עניו')

10) עפיפון.

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק: שם פרטי ור"ת של שם משפחה

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם: 20-21

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...): אישה

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את: א-להים

 והייתי צריכה לרדת שורה.. דוד המלך

5. ה-כישרון שלי: ? אוהבת לרקוד

6. עמוד הבית שלי: גוגל..

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה: לא יודעת, לא הייתי לפני שנולדתי.. (סוג של תשובה..)

8. מהו "צעיר" בשבילי: אנרגיות של עשיה שבאות מאמונה (עקשנית וקצת עיוורת לפעמים) באידאלים.

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס: מה שאתה עושה, תנסה (אבל באמת תנסה לא לחרטט תעצמך) לעשות הכי נכון/אמיתי שאתה יכול.

10. דבר אחד לקחת לאי בודד: אולר

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

ב"ה

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק: חברות שלי

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם: מספיק זמן כדי להיות חברה בפורום מעל גיל 20. לא מספיק זמן כדי להיות חברה בפורום מעל גיל 80.

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...): חכמה, יפה חזקה וענווה משהו

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את: סוד

5. ה-כישרון שלי: -לכל אחת/ד יש יותר מאפשרות אחת להיות קיימ/ת-

6. עמוד הבית שלי: גוגל

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה: הקמת בית המקדש השלישי בירושלים ( 'בכללה' כולל גם מה שאמור להעשות כל רגע, נכון?) בחסות מדינת ישראל (כן, בזה אני מאמינה). אופס, אמרו היסטוריה אז, משהו שכבר קרה ברוך השם, הוא הקמת מדינת ישראל. יציאת מצרים ה'תש"ח.

8. מהו "צעיר" בשבילי: מסכימה עם Admin

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס: חוק שהייתי רוצה לחוקק, או עדיף, אווירה שהייתי רוצה שתהיה היא: שכל הבובות (אם יש) בחלונות הראוה (אם יש)  בחנויות, יהיו לבושות/ים. ושיהיה לכולן/ם ראש.

10. דבר אחד לקחת לאי בודד: כרטיס טיסה חזרה לארץ

ואם כבר הגעתן/ם עד פה, http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/042/453.html#

(מעריב)

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק: ראיתי עוגיות שוקו ציפס מול העיניים

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם: 27.5

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...): היפה (מאד...)

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את: האמהות הקדושות

5. ה-כישרון שלי: יש הרבה ...

6. עמוד הבית שלי: גוגל

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה: נצחון דוד על גוליית

8. מהו "צעיר" בשבילי: בן אדם שעדיין משנה דברים אצלו, ברוחניות ובגשמיות,

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס: אתם לא חושבים שאלוקים ידע מה הוא עושה כשהכניס רק 10?

10. דבר אחד לקחת לאי בודד: בעלי וילדיי, אבל זה הרבה יותר מאחד... 

היי, בדיוק נושא מתאים לחדשים

אני הצטרפתי עכשיו

בחרתי תניק הזה כי אני חושבת שזה מה שהכי חשוב בתקופה האחרונה...

בתקופת בחינות

חחח נולדתי בתאריך כממש גבולי אם אני פה או לא (צעירים מעל 20 חחח)

אני בת!!

הייתי רוצה לראות כבר את.... וואו מה רק בנ"א אחד? תמשיח

אני יודעת לכתוב חיבורים עם חרוזים

גימייל

לא משהו מיוחד

צעיר בשבילי זה חופשיייייי חחח, וגם מתחת ל28 שנים

הצנע לכת עם ה' אלוקיך

לאי בודד הייתי לוקחת אייפון, וכבר לא חשה בדד!!!!!!!

המשך ל-1: בין הדברים שאני מחפש הם: אלוקים אוהב, את עצמי, אישה ועוד ועוד...

2. לפני 27.5 שנים לערך...

3. עברתי את הגיל של היפה והחנון - אני גבר!

4. עצמי.

5. לנגן על גיטרה.

6. אם אין - חובה להמציא?

7. וואו יש הרבה - לבחור דווקא באחד - אבחר ברגע הזה - הוא יהיה היסטוריה מחר.

8. מי שנפשו צעירה.

9. די נמאס לי מלהמציא דברים חסרי חשיבות..

10. אלוקים אוהב.

1. תקופת מבחנים וזה.

2. אני בת 21+ כמה חודשים.

3. החזק והיפה (אני בת).

7. מניחה שמתן תורה הוא העיקרי, יש נוספים.

9. שמחה שלא תלויה בדבר.

10. לא אוהבת איים בודדים. כרטיס חזור, כנראה.

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק:  נוסטלגיית ילדות מאן שירלי (האסופית), שתמיד חיפשה לה אחת כזו.

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם: נראה לי שאני מהזקנים שבחבורה... 26 שנים שאני פה.

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...): הניק לא מותיר מקום לספק - מהמין היפה, שמשתדל להיות חזק ג"כ.

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את: אבי ז"ל

5. ה-כישרון שלי: מוסיקה. וזה גם המקצוע. כיף לי!

6. עמוד הבית שלי: מבחר כרטיסיות. בעיקר ערוץ 7 וגי'מייל.

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה: זו יותר תקופה מאשר רגע, אבל שלמה המלך וביהמ"ק הראשון. שלווה שאי אפשר לתפוס היום.

8. מהו "צעיר" בשבילי: מי שמצליח לאזן בין כל מה שלמד עד עכשיו, ובין הידיעה שיש לו עוד הרבה ללמוד - ורק לשמוח בגלל זה. ולהיות שמח באופן כללי.

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס: אמנם אמר את זה הלל הזקן, אבל לדעתי זה היה צריך להיות שם גם: "מה ששנוא עליך - אל תעשה לחברך"!!!

10. דבר אחד לקחת לאי בודד: אולי זה קיטשי, אבל את הפסנתר שלי. מקום להשראה, לשמחה ולנחמה.

בדרך כלל אני לא מגיב
עצלן שכמוני

לא אני בחרתי (ניק ממוחזר של אח שלי)
כאדם20 כניק בערך 9
מהמין העצלן (בן)
לפורום אחר (זה שאין לנקוב בשמו)
לא לעשות כלום ( זה לא קל אחרי מספיק זמן
גוגל
הכניסה לארץ
תלוי בגיל. גם מבוגרים ממני
לא תתמוגגו. מלשון דמגוגים
לדרמן

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק:  -מתפדחת-  האמונה במה שטמון בי ותפילה שיגדל..

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם: בערך 22 שנה וכמה ימים ושבועות..

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...): גם וגם! חח חלילה!  אני בת  

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את: וואו.. שאלה קשה! יש כ"כ הרבה אנשים מדהימים בעמ"י ובעולם שהייתי רוצה לפגוש אותם וללמוד מהעוצמות שלהם!

5. ה-כישרון שלי: מממ מנסה לגלות בעצמי..בזמן האחרון לחרטט שטויות ללימודים 

6. עמוד הבית שלי: גוגל..נוח אבל מחריד לחשוב כמה שזה השתלט עלינו!

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה: כל יהודי שעולה לא"י!

8. מהו "צעיר" בשבילי: צעיר שמתלהב שהוא כבר לא 'צעיר'.

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס: לא מקורית בדיוק..לחייך!

10. דבר אחד לקחת לאי בודד: אמצעי תקשורת מתוחכם מאד לתקשר עם העולם

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק: שאני חנון בדיוק כמו שאני יפה..

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם: 22 שנה

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...): גבר גבר

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את: הבן שלי (בדרך..)

5. ה-כישרון שלי: המון.. בניה, נגרות, בישול, לנגן, לעצבן אנשים ועוד..

6. עמוד הבית שלי: ערוץ 7 ברור!!! סתאם גוגל..

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה: יום שאף אחד לא מעצבן אותי

8. מהו "צעיר" בשבילי: מישו שזורם..

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס: הישמר לך ושמור נפשך מאוד פן תעצבן את בענץ..

10. דבר אחד לקחת לאי בודד: מחשב.

1. בחרתי את שמי בגלל 'סטייל דקדושה'..
2. הגחתי לאויר העולם לפני 21 שנה, חמישה חודשים ועשרה ימים בדיוק.
3. אני בן.
4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את אשתי לעתיד. אבל יש בזה בחי' שונות: רבנו הק' ר' נחמן ור' שלוימ'ה קרליבך. וכיוצ"ב...
5. הכישרון שלי הוא לצייר.
6. 'גוגל' הוא דף הבית.
7. רגע היסטורי אהוב בהיסטוריה היהודית- תנועת החסידות (זה ב'שלוף'. הגיוני מאוד שאם אני אחפש אני אמצא אירועים שאני יותר אוהב)

8. צעיר זוהי תכונה של התחדשות, חיוּת ומרץ. (יכול להיות קיימת גם באוכלוסיה המבוגרת!)
9. הדיבר ה11 שהייתי מוסיף- לשמוח בעצם, ללא שום סיבה חיצונית.
10. מה הייתי לוקח לאי בודד? אם זה לא כולל צרכים דתיים (דוגמת תפילין) או כל מיני שטיקים (אנשים, מחשב נייד עם גי'מייל וויקיטקסט-) כנראה הייתי לוקח ספר "בית יעקב" של האדמו"ר מאיז'ביצא. אבל אני מתלבט על ש"ס חולצת שבת וגיטרה..

עד כאן להיום. מקסימום נוסיף הערות תיקון..

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

ב"ה

1. ברור, לא?
2. 21 שנים ומשהו כמו חודשיים 

3. החזק... 

4. עצמי, אבל הרב קוק זצ"ל כתב שאי אפשר... היהודי הקדוש, מי השילוח, ישעיהו הנביא, אלישע הנביא, יונתן בן שאול וכן על זאת הדרך...

5. להתעקש? אם זה משהו שהשקעתי בו? כתיבה ומחשבים יותר בפן הטבעי, 10 שנים אומנות לחימה... יש בזה משהו כישרוני

6. הכרטיוסיות של torch

7. התעוררות החסידות, שיבת ציון הראשונה והשנייה

8. מתחיל בגנות- "צעיר" כמישהו שלא לוקח אחריות או מבין(מנסה להבין) את משמעות המעשים שלו, ומסיים בשבח- "צעיר" כמי שלא נותן לשחיקה והרגל לעצור אותו מלחלום ולהגשים

9. אתה לא לבד בעולם! תפסיק להיות אגואיסט!

10. קו אוטובוס ישיר לירושלים =] 

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק: אוהבת את הניגון של הניק, וכערך מוסף חן הוא שמי השני

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם: בת 22

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...): היפה

4. מאוד הייתי רוצה לפגוש את: הרב צבי יהודה

5. ה-כישרון שלי: להיות חברה טובה

6. עמוד הבית שלי: ערוץ מאיר (מטורפת על השיעורים של הרב ליאור אנגלמן!)

7. רגע אהוב בהיסטוריה היהודית בכללה: מעמד הר סיני

8. מהו "צעיר" בשבילי: מישהו שמתחיל ללמוד את העולם

9. נותנים לי לכתוב את הדיבר ה11, מה הייתי מכניס: מיותר

10. דבר אחד לקחת לאי בודד: את בעלי לעתיד אי"ה

1) שצריך משהו אנונימי מספיק אבל עם תוכן שמשדר מה חשוב לי.

2) 22 שנה +

3)החזק...

4)לא ריאלי, לפחות עד לתחיית המתים... אבל הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

5)דיבור

6)גוגל?

7)מעמד הר סיני... רגע מדהים ומרשים... בדורנו שלנו - אפשר להוסיף את האחדות המדהימה סביב שלושת החטופים.

8) צעיר ברוחו - המוכנות לגמישות מחשבתית והיכולת לעשות דברים לא שגרתיים.

9)אם כבר היינו נותנים לי, אז הייתי שואל הקב"ה...

10)תפילין

1 זה ניק ישן של אח שלי אז אני לא יודע

2 20 שנה 

3 הבטלן (ביני"ש)

4 ר' נחמן

5 אין

6 ג'ימל

8 צעיר ברוחו

9 היתי משאיר ככה

10 לדרמן

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

לא מבטיח להיות פה יותר מדי אז אל תפתחו ציפיות..

1. מה עבר לי בראש כשבחרתי את שם הניק:זה היה ממש ממש מזמן. אבל מסתמא זה קשור לשם פרטי שלי ועוד סוג של סמיילי

2. לפני כמה זמן הגחתי לאוויר העולם:21 שנים

3. אני מהמין היפה/החזק (בגלל ניקים מבלבלים...):היפה-זכר

איך אמורים להכיר מישו מכמה שאלות שלא אומרות כמעט כלום על הבן אדם?

ליכוד:

25

ישר:

24

יחד:

12

הדמוקרטים:

10

בן גביר, הרשימה המשותפת:

8

שס, ליברמן, יהדות התורה:

7

סמוטריץ', רעם:

6

יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.

בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.

ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.

ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.

ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.

הימור שלי,

יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.

זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.

כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.

כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,

אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.

לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.

יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.

ויפרקו את הממשלה

ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות

כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר

כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית

זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+

אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.

מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.

כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.

אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...

לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות

כזאת שמביאה לעוד בחירות.

אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש

אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.

במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.

תחזית מנדטים:

הליכוד 28

ישר 20

ביחד 14

ש"ס 9

הדמוקרטים 8

עוצמה 8

יהדות התורה 8

המשותפת 7

הציונות הדתית 7

רע"מ 6

ישראל ביתנו 5

גוש נתניהו: 60

סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.

וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.

תחזית:

הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5

רק היום התקשרו אליי 4 פעמים איזה דואר זבל. אני מנחשת שזה קשור לבחירות.

אני לא מבינה איך להציק למישהו מעודד אותו להצביע למפלגה המציקה.

לק"י

אני אצביע למי שהכי יציק לי.

יש לי רשימה כבר 🤣 (סתם..).

היום הם התקשרו עוד פעמיים.

נמאס לי לגמרי ועניתי כדי להגיד להם להפסיק להתקשר אליי.

מסתבר שזה לא קשור לבחירות וזו פרסומות לחברת מוניות "אנ"ש".

בכל זאת שגעו לי את השכל.

לא היה לי על מי לצעוק אפילו כי זו הייתה הקלטה.

וממש בעת כתיבת שורות אלו, הפעם כן התקשרו אליי בנושא פוליטי. של "הורים מעורבים" לענות אם הילד שלי יודע להשלים את המשפט "שמע ישראל". כנ"ל הקלטה מעצבנת או אפילו קול ai.

יש איך לחסום את המעיקים האלו?

לק"י

נשלחת לי הודעה של "התקשרנו אלייך ממספר.... תחזרו אלינו". משהו כזה.

כן. עכשיו אני חוזרת לכל הספאמים האלה...

על פי חוק אי אפשר לתבוע פוליטיקאים על ספאם, נחשי מי חוקק את החוק הזה.

זה לא הגיוני לקבל 4 שיחות טלפון ביום כמעט כולן בשעות העבודה.

וכן, הפוליטיקאים שמחריגים את עצמם בהחלט לא הוגנים.

זה אולי מקרה שהתערבות בג"ץ כן הייתה יכולה להיות הגיונית.

ועוד הקלטה, בלי בושה. אפילו לא השקיעו בטלפן אנושי.

לא עוזר לחסום, כל פעם מספר אחר

מחילה מכל האנשים האמיתיים שמתקשרים אליי ואני לא עונה כי מניחה מראש שהם רב העמק…

ישנו מאגר ממשלתי שנקרא 'אל תתקשרו אלי', חפשו ברשת. מכניסים מספר טלפון, קוד אימות ואתם בפנים. שבוע עד שזה נכנס לתוקף ואז כ0על כל שיחה או הודעה פרסומית, מלבד פוליטיקאים ועוד כמה לוביסטים שדאגו להחריג, אפשר להגיש תביעה על כל הודעה. זה 1000₪ בלי הוכחת נזק.

אתמול התקשרו באמצע הלילה

לי לפחות יש טרוקולר, אבל בעלי צריך לענות לכל השיחות האלה כדי לדעת שהן ספאם בחירות...

וגם כמות ההודעות שהייתי צריכה למחוק בזמן האחרון🤦‍♀️

הבעיה התחילה כשהתקשרה אליי פעילה של מפלגה כשלהי, וזה לא תויג כספאם כי זו אישה פרטית... (ומקווה בשבילה שאנשים לא תייגו אותה כספאם, כי סך הכול היא אישה טובה...)

והוא גם עוצר בים משפט למשפט כאילו הוא מקשיב

חחחחח

לק"י

יש כאלה הודעות לבקשת תרומה.

ואז התגובות לא תמיד לעניין😅

"האם תרצו לתרום לנו?"

"לא"

"תודה על תרומתכם"

"ביבי" התקשר אליו. ושאל אם הוא מוכן להיות שם בשבילו בקלפי.

אז הוא שאל לו מה הוא מתכוון לעשות בסוגיית הצ'יפים שבחיסונים שהופכים את כולם לאנשי לטאה. הai רק התעקש, "נדון בהכל אחרי הבחירות, אבל עכשיו אתה איתי"? ובסוף הוא הוציא ממנו הסכמה לטפל בנושא החשוב הזה אחרי הבחירות.

יש לנו הבטחה רשמית מראש הממשלה!

וברצינות- זה ממש דוחה, יותר מסתם שיחות ספאם. זה נועד לרמות סבתות שלא יודעות מה קול של ai?

ואני בכלל שתקתי חחח

זה 5 אחוז מהצריכה הביתית בישראל וגם זה לדעתי מוגזם, התחנה באשלים התחילה כפיילוט ולמרות כתבת היחצ הזאת בגדול האנרגיה הסולארית בעולם אנשים די התייאשו ממנה חוץ מאנשים ממש ירוקים באידאולוגיה שלהם, אפילו קרן ביל ומלינדה גייטס הפסיקה לסבסד לוחות סולארים בעולם ובגדול זה לא ממש שווה את ההשקעה בימים שבהם הנפט והגז זורמים חופשי במיצרי הים.

מידי פעם מתעורר זמן שבה האנרגיה הירוקה חוזרת לחיים, לרוב מסיבות אידאולוגיות ולא כלכליות אבל כנראה שהרבה עתיד אין בזה.

מתקן כזה - רוב השנה שמש ישירה, כמעט בלי עננות שמסתירה את השמש, התנאים הסביבתיים ההכרחיים שהביאו להקמת המתקן הזה, אבל דווקא האזור הזה דליל באוכלוסיה.

כדי לנצל את השיטה בצורה יותר גורפת ולספק חשמל לחלקים גדולים של המדינה, צריך מערכת הולכת חשמל מסיבית מהדרום לצפון - ואין כזו.

ולכן אם אתה לא מסבסד את זה (ואתה מסבסד, בערך 15 אגורות לKW שאתה קונה בבית) זה לא משתלם.

כך טען פעם רון ברץ לזכרוני, שהמערב מטומטם שלא מתקדם לתחנות כוח גרעיניות.

אבל אולי בישראל בטחונית זה מסוכן להקים תחנת כוח גרעינית

ופיקוח בינלאומי הדוק על מתקני הגרעין.

ישראל אינה חתומה על האמנה, שדורשת מהמדינות החברות בה להעמיד את מתקניהן לפיקוח מלא של הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) כתנאי לקבלת טכנולוגיה ודלק גרעיני.

כל עוד ישראל שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית" בנוגע ליכולותיה הצבאיות, זה מונע מהמדינה להצטרף לאמנה, וברור שגם מונע פתיחת מתקני הגרעין לפיקוח בינלאומי מלא.

הגלובלית.

אם כן, שמדינות אחרות יעברו לתחנות גרעיניות וזה לא יחמם גלובלית. בכל מקרה ההשפעה של ישראל על ההתחממות היא מזערית. ואם ייצור החשמל של מגדל אור יקר יותר מייצור רגיל, לא ראוה סיבה שישראל תעבור להשתמש בו.

מה גם שלא ניתן לקנות חשמל מקפריסין או מיוון דרך כבל שיעבור בתחתית הים? שואל לא יודע

לכן זה לא תפס ולא אומץ כפתרון נוח ונקי.

1. עלויות גבוהות וזמני הקמה ארוכים: בניית תחנת כוח גרעינית דורשת השקעות עתק (מיליארדי דולרים) ותהליכי תכנון וביצוע שלוקחים לרוב בין עשור לשני עשורים. בניגוד לכך, אנרגיות מתחדשות (כמו שמש ורוח) זולות ומהירות בהרבה להקמה.

2. חשש בטיחותי ודימוי ציבורי: אסונות היסטוריים כמו צ'רנוביל (1986) ופוקושימה (2011) יצרו סטיגמה שלילית עמוקה ופחד ציבורי מוצדק או מוקצן. תושבים ופוליטיקאים רבים מתנגדים נחרצות להקמת כורים בסמוך לאזורי מגורים (עקרון "לא בחצר האחורית שלי" – NIMBY).

3. אתגר הטיפול בפסולת רדיואקטיבית: כורים גרעיניים מייצרים פסולת רדיואקטיבית מסוכנת שנשארת פעילה למשך אלפי שנים. נכון להיום, רוב המדינות מתקשות למצוא פתרונות קבועים ובטוחים לטווח ארוך להטמנת פסולת זו (למעט פרויקטים בודדים כמו "אונקלו" בפינלנד).

4. תחרות מצד האנרגיות המתחדשות: בשנים האחרונות, הירידה הדרסטית בעלויות טכנולוגיות הסולאר, הרוח והאגירה (בסוללות) הפכה אותן לבחירה אטרקטיבית, מהירה ופחות בירוקרטית מפרויקטים גרעיניים מורכבים.

רגילות עולות בהרבה על אלו של הגרעניות. פשוט לגרעניות יש יחסי ציבור גרועים.

ב. ייצור חשמל מסולרי רוח ומים יקר יותר מחשמל מגרעין

ממשלתיים

וזה לא מוצדק כלכלית יחסית לחלופות אחרות

הוא גר ביישוב "זמרת", שמאוד יכול להתאים לקריטריונים

ומולו אפשר לברר את השיעור של צעירים שם.

https://m.knesset.gov.il/mk/pages/mkpub.aspx?mkid=1011

לק"י

זה לא שהוא מכיר אותו אישית...

ואם מדובר במעשה ציוני, התיישבות בנגב, לא באיזה עניין אישי שהשר צריך להתלבט אם לעזור -אני, אם הייתי במצב כזה, במקומו, הייתי עוזר בשמחה.

לק"י

לי היה מוזר לשלוח מייל ולשאול כמה כלבים יש שם

ולא על הולכי על ארבע….

ומי שמקבל את המיילים שלו זה מן הסתם לא הוא עצמו אלא אחד מעוזריו הפרלמנטרים והעוזר סביר שיפעיל שיקול דעת ראלי מה יעזור לשר להמשיך להיות שר עוד שבועיים ומה זאת שאלה שאפשר פשוטנלשאול בכל קבוצת פייסבוק או ווצאפ מקומית או פורום.

כך או אחרת יש קהילה דתית בשדרות ונתיבות אם אתם רוצים ממש חורים גם בניצנה או חולות חלוצה יש גם ישובים חרדים באזור כמו תפרח סביר להניח שכמעט ואין שם כלבים.

לק"י

בוודאות יש שם גם בני 30++, אבל הגיוני שיש גם צעירים.

וגם בבאר שבע יש. שם טווח הגילאים רחב בוודאות.

כי אנחנו בני אדם, וחשוב לנו איך אנחנו נראים בעיני אחרים.

האם זה טוב? לא

צריך עבודה פנימית לא להיות מושפע מאחרים.

לדוגמה רואים אנשים גדולים, אנשי ציבור או רבנים, שיש עליהם תגובות, כעסים, והם צריכים להיות עם עמוד שדרה חזק כדי לא להיות מושפע מכל משפט שכל אחד זורק, כי ככה הם לא יגיעו לשום מקום..

אני מעריכה אותם על זה

כועסים זה אומר שאיכפת להם ממני

מתעלמים זה אומר לא איכפת

חושבים זה אומר שאני משמעותית בשבילם

כמה זה משנה?

תלוי מי זה וכמה חשיבות מייחסים לו בחיים

של הדבר, בד"כ, נופלות עליו (משימה שהוא התחייב שתתבצע ולא הסתיימה, דו"ח שהוא מחכה לו ועדיין לא מוכן בזמן…) - הוא כועס ולא בגלל שאכפת לו ממך…

הוא כועס גם כי הוא ציפה שאני אעמוד במשימה

וגם כי היא לא בוצעה

אכפת לו מעצמו

גם בוסית בעצמי

בכל מני וריאציות

אם אני כועסת על מישהו על עבודה שלא נעשתה כראוי

זה רק מישהו שראוי לכעוס עליו

כי ציפיתי/ סמכתי עליו

אחרת זה בזבוז אנרגיות לשוא

נראה לי שזו וריאציה מהצד הטוב של הכעס

וכן יש גם צד יותר שלילי

של אנשים שאיכפת להם יותר מעצמם ופחות מאחרים

וסתם מפזרים כעס לכל כיוון

מאנשים כאלה אני תופסת מרחק

נגיד אם השמאל כועס עלייך זה לא כי אכפת לו ממך

מה אני חושבת/ אומרת/ עושה/ איפה גרה

רק אם זה אנשים מאוד ספציפיים, ורק אם הסיבה היא שעשיתי משו שפגע בהם

כל השאר - פחות

שאלה מצוינת. זה משנה הרבה יותר ממה שנדמה. מי שמאוד אכפת לו שכועסים עליו, מתחיל בדרך כלל לוותר על עצמו כדי שכולם יהיו מרוצים וזה גם מה שגורם לערך שלנו לרדת ואנשים מרגישים את זה. זה נראה כמו נחמדות, אבל בפועל זה שוחק את הביטחון העצמי. העניין הוא לא אם אכפת, אלא אם אפשר לחיות עם זה שמישהו כועס, להבין שזה שלו ולעשות את מה שנראה לנו כנכון.

כל כך נכון. אי אפשר לחיות כל הזמן בניסיון לרצות את כולם, כי בסוף מאבדים את עצמנו בדרך. אפשר להיות אדם טוב, רגיש ומתחשב, ועדיין להציב גבולות ולהבין שלא כל כעס של מישהו אחר הוא באחריותנו.

אבל התוצאות אמורות להיות ממש משמעותיות לסביבה שבה אני נמצא.

שהימין ינצח?

עוד מאותו דבר שהיה לנו עד עכשיו

(האסון הגדול בתולדות המדינה

ואחת התקופות הכי מפולגות שהיו פה)

כמו כל השאר

האם מספר 26 בליכוד ייכנס לכנסת, או שמא דווקא מספר 24 במפלגה של אייזנקוט.

זה מעניין כמו שאלות טריוויה בסגנון ''מי היה ההוגה הצרפתי שבתאריך 26 ביוני 1796 אכל תפוח אדמה בצבע אדום לראשונה בחייו''

אבל גם משתדל לבטוח בקב"ה שהכל לטובה

הנתק

הכיוון של השמאל שמטיף לנו מוסר על "ממשלת השתמטות" ברור מאוד כבר מההתחלה.

ההתפתלויות של מפלגת הדמוקרטים לאחרונה סביב הפסילה של שחאדה ורע"ם ממחישה את זה היטב.

יש למישהו ספק שיש להם מספיק מנדטים להרכבת ממשלה ביחד עם הערבים?

תפילות.

אבל חושש שאין לנו

לי אישית קשה להסיק מהעבר של המדינה על מערכת הבחירות הקרובה

בעיקר בגלל המלחמה שכל כך הרבה השתנה ברמה האישית והכללית.

אז פשוט מניחה שדברים יתקדמו כך או כך

שולח חיזוק

בתור תושבת יו"ש

ראיתי כמה התקדם פה לטובה בשנים האחרונות

מדאיג מה יהיה אם תקום ממשלת שמאל

זה ממש קריטי.

הרי אם חלילה לא יהיה רוב לימין - זה אומר גוש השמאל שמוכן לסגת מעזה, לבנון, סוריה; סכנה ממשית - וכאילו סתם נהרגו נופלינו.

זה אומר קואליציה בחסות מפלגות ערביות שללא ספק אחוז גדל ממצביעיהם, היו משתתפם בטבח אם היו יכולים.

כאלה שלא מכירים בלגיטימציה של מדינה יהודית. עבאס - בקואליציה הקודמת, אמר ש"הנגב זה קו אדום"... הנגב. וביטלו שם נטיעות בגללו.

זה אומר הריסה של חוות, ישובים - הרי ליברמן חושב שירדן צריכה לשלוט בחלק מיו"ש, האחרים רוצים שם מדינה לערבים ששם.

שלא לדבר על דמותה היהודית של המדינה. על מערכת המשפט - בקדנציה הבאה אמורים להיבחר 10 שופטים לביהמ"ש שמכנה עצמו "עליון". הרי כולם רואים את הנזק שהם עושים. וזו בחירה לשנים רבות..

לענ"ד - מי שגורם בהצבעתו חס ושלום לכך שהשמאל יעלה, הרי הוא כאילו עומד לילה לפני הטבח ואומרים לו: מה אתה מעדיף, שלא יהיה טבח - או כל מיני "דקויות" וסימפטיות אישיות שלך..

וזה כולל הצבעה למפלגות ימין שאין להן סיכוי לעבוד אחוז חסימה. וינטר ומטה (במספר המנדטים הצפוי).

לפי סקר של פילבר מהיום - הימין על 61 (לפני כן העריך 63-4), כי לראשונה זליכה והנדל עוברים, ואי אפשר לדעת מה יעשו אם ייבחרו ומה ירצו לסחוט.

לכן - זה לא איזה "פינוק אישי"... תצאו - תצביעו. ליכוד, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, ש"ס... העיקר מפלגה ימנית שעוברת אחוז חסימה. פיקוח נפש דוחה הרבה עניינים "אישיים"...

זה בגלל אחוז החסימה או התנגדות עקרונית למפלגה?

וינטר אישית אדם ראוי.

אני לא הייתי מצביע לו, מחד - התופעה הזו של מפקדים מהצבא שלא מנוסים כלל בפוליטיקה ובאים "לתקן" בלי הכרת טובה רצינית לכל העמל הגדול שנעשה לפניהם, היא תופעה לא טובה.

וזה כולל את המחשבה של "פיתרון קסם" לגיוס חרדים (שזה עצמו מראה את אי ההבנה איך עובד השדה הפוליטי והחברתי). בפרט שאדם יודע שגם אם היה עובר אחוז חסימה, זה היה על הקצה - אז גם את זה אני לא אוהב עקרונית, מפלגה קטנה מאד שמנסה "לסחוט", לכפות את עמדתה על כל הקואליציה.

מאידך - יש הציונות הדתית, שפעלה ממש בצורה נפלאה - אז למה שאחפש משהו "יותר טוב" כביכול...

אבל אם היה עובר אחוז חסימה - אז לגיטימי. מה שייך לומר שלא ירוץ.

אבל כעת, שזה גם סיכון גוש הימין - זה מעורר מחשבה גם על האחריות שלהם.

שכמו שלא הייתה לנו "ממשלת ימין על מלא", ככה גם תתקשה מאוד לקום "ממשלת שמאל על מלא".

כנראה שהממשלה הבאה תהיה ממשלת פשרות וחצאים, וגם אם המפלגה שאני אצביע לה תהיה באופוזציה, זה לא יהיה סוף העולם.

באופן כללי, הבנתי במלחמה האחרונה שלפחד מדברים שאין לנו שליטה עליהם זה מיותר ומזיק. אני מנסה כמה שפחות להחשף לחדשות, ושנינו סיכמנו לנסות לבוא פחות להורים בתקופה הזו.

זה די מצחיק אם זה לא היה מעצבן: אבא שלי די ביביסט, ואבא שלי בעלי "רק לא ביבי". שניהם מאוד אוהבים לדבר פוליטיקה בלי שאף אחד ביקש. האימהות שלנו ממש רוצות ששתי המשפחות יפגשו באופן קבוע, ושני האבות שלנו די מסתדרים, רק אנחנו חייבים לארגן שהם לא יגיעו לפוליטיקה אחרת הכל אבוד.

לא סתם היא נפלה מהר, לשמאל יש יותר יכולות להרוס מאשר לימין כי יש לו תמיכה מלאה היועצת המשפטית לממשלה, מבג"ץ, מהתקשורת, מצמרת הצבא והמשטרה ועוד גורמים משפיעים (כגון ממשלות אירופה שרק רוצות שלא יהיו יהודים), כך שהם ממש יכולים להזיק בקלות בזמן קצר ולהחזיר הכל למה שהיה וגרוע מזה

אז אין מה להתנחם בזה

מסכימה איתך שעדיף להתפלל על העתיד מאשר לדאוג סתם

המחשבה שאם יש ממשלת ימין - אז זה אומר שלא צריך להתחשב בלחצים מהעולם ומה איכפת לנו... היא בוסרית.

הממשלה הזו עשתה דברים גדולים מאד. תמיד אפשר עוד יותר וצריך לקוות לעוד יותר, אבל צריך לראות מה קרה כאן (אולי אם את משתדלת לא להיחשף לחדשות - אז את לא כ"כ מודעת..)

ולא נכון לומר "לא יהיה סוף העולם"... כלומר, בוודאי שלא - יש מי שמנהל את העולם.

אבל אם השמאל (איזנקוט והלאה. וזה כולל היסמכות על הערבים שמתנגדים בכלל למדינת היהודים בעיקרון) יעלה לשלטון, זה אסון. אסון בטחונית - ייסוגו בכל החזיתות, אסון משפטית (ימנו לעוד כמה עשרות שנים שופטי בגץ שמאל), אסון לאחיזה בארץ (רוצים לפנות המון ישובים, להכניס שלטון זר בארץ), אסון לדמותה היהודית של המדינה.

כבר ראינו כשהיתה להם ממשלה - עבאאס הודיע שהנגב (הנגב!...), זה קו אדום...

אז הברירה היא לא "האם לפחד מדברים שאין לנו שליטה עליהם". כעת לא דנים באופן שכל אחד מרגיע ומייצב את עצמו.

השאלה כעת היא, עד כמה מתאמצים על כל מה שבשליטתנו. ולא מרוב החשש מלפחד, לא עושים כל מה שאפשר, כולל תודעה, הסברה למי שאפשר, התייצבות בקלפיות.

גם בלילה לפני הטבח, לא היינו אומרים, מוטשב לא לפחד ממה שאין שליטה... אלא עושים כל מאמץ להקדים תרופה למכה.

אחרי שיהיו תוצאות הבחירות - ואני אכן מאמין שיהיה רוב גדול לימין - אז אכן צריך לדעת שהכל יד ה', ולנסות להשפיע במה שאפשר.

זה לא פורום אקטואליה כאן.

שאלו באופן אישי ואני עניתי באופן אישי. מה זה הדף מסרים הזה?

אנחנו בדיוק דנים מה כל אחד עושה כדי לייצב את עצמו. זו הייתה השאלה.

אני מתכוונת להצביע ולהתעדכן יום-יומיים לפני הבחירות אילו מפלגות עוברות את אחוז החסימה ולהצביע בהתאם, ואז להמשיך הלאה בחיי.

"ההסברה" שלך בהחלט מרתיעה ומרחיקה, למרות שברמה העקרונית אני מסכימה עם הרעיונות. אני ממש לא בעד ממשלת שמאל, אני בטוחה שהיו הרבה נזקים שממשלה כזו יכולה לעשות. אבל לי אין שום שליטה על זה, וזה בהחלט תרחיש סביר. לחץ לא יעזור בכלום.

השאלה היתה כמה זה קריטי לכם.. אלו דברים שמעורבים עם אקטואליה בזמן כזה.

הגבת "לא היתה לנו ממשלת ימין על מלא", - זו לא "הרגשה אישית".. זו דעה.

אז אני מגיב על הדעה.

ומכיוון שגם הבעת דעה שאם תהיה ממשלה מהכיוון השני, זה לא יהיה סוף העולם - אז הגבתי גם על זה, שאכן "סוף העולם" לא יהיה, כי יש מ שמנהל את העולם. אבל כל זמן שאפשר להשפיע - חשוב מאד לתפוס כמה זה קריטי...

כעת - להתעדכן יום יומיים לפני הבחירות ואז "להמשיך בחייך", זה בהחלט פיתרון אישי טוב. במילים אחרות: אחרי שאעשה את המיטב שביכולתי (שגם את מסכימה עם הכוון העקרוני), כבר לא בשליטתי, חבל להרבות בדאגות.. נכון.

את חושבת, שמה שהסברתי "מרתיע ומרחיק", כנראה באמת חוויה אישית (אולי דווקא כי את מבינה, בפרט לאור נסיון השנים האלה, שלהתבונן יותר מידי בדברים, גם אמיתים, שאין לי מה לעשות איתם, לא בריא.. יש בזה הרבה אמת. ובוודאי שאישית מותר לבחור בגישה כזו).

לכן אני הסברתי שיש לחלק: לא או "לחץ ופחד", או לא להיות במודעות למשמעות:

כשעוד אפשר להשפיע - להיות לגמרי במודעות לחשיבות. אח"כ - עשינו את שלנו.. באף אחד מהשלבים אין מקום ל"לחץ ופחד".

ומה שכתבתי ממש לא היה "דף מסרים", אלא ניתוח ריאלי של מה שכל אחד יכול לראות. מי שאישית זה מלחיץ אותו והוא יודע גם בלי מה צריך לעשות - אז באמת אולי עדיף שלא יקרא... למה להילחץ.

כשאין אין "אם בחוקותיי תלכו" ברמה הלאומית ויש את "ולא תקיא הארץ אתכם", הסוף ידוע מראש. בלי קשר לשמו של ראש ממשלת ישראל הבא.

נו נו

וגם לא נכון.

יש התקדמויות גדולות בעם ישראל (וגם עדיין דברים כואבים).

וכבר כתב האור החיים הק' "והגאולה תהיה גם אם יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו". גם הוא הכיר את הפסוקים האלה.

לצערנו, עם ישראל כבר חווה את הדבר הזה, גם את ה"תקיא הארץ אתכם" - וכעת הקב"ה גואל את עמו ברחמים. והגאולה באה עם תשובה וגם מביאה אותה (ספר "העקידה" שער המאה, ועוד הרבה מאד מקורות).

וכשנחלקו בגמרא רבי אליעזר ורבי יהושוע אם הגאולה תלויה בתשובה או לא (בירושלמי: "איסתלק רבי אליעזר"), הם גם ידעו את זה.

"הסוף ידוע מראש", שה' גואל את עמו. וגם מעורר את רוחם. כשרואים איך מתקים "ואתה על במותימו תדרוך" באופן מופלא - צריך מאד לא להתבונן כדי לומר כאילו יש איזשהו תהליך של "תקיא הארץ"...

הגאולה של עם ישראל אחרי אלפיים שנות גלות, היא תהליך. זה לא איזה זבנג וגמרנו.

זה נושא ארוך מאד, מצריך לימוד, ולא כאן מקומו. רק להעיר על העיקרון.

וכבר כתב הרב קוק זצ"ל: "ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה, ואל דיברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוון שום דבר לאמיתתה של תורת אמת. כי כל זמן מאיר בתכונתו, ועצת ה' אשר יעץ להחל אור גאולה מעולפת במטמוני מסתרים, כמו שאנו רואים בעינינו, ומוקפת בהמון נגעים של עניי הדעת סובלי חולאים רוחניים, ווודאי לא יועילו כל חשבונות העולים בלב האדם שמחשבותיו הבל, נגד עצת ה' העליונה, אשר דיבר טוב על ישראל, לכונן אור גאולה ודרך חיים לשאר עמו, העתידים להיות כולם שבי פשע" (אתת הדברים הללו, כתב לתלמידו הגאון הרב י"מ חרל"פ)

השומע ישמע - והחדל יחדל.

מי שרוצה להסתכל במבט מר של הבנה חיצונית של פסוקים (שזה בערך כמו לפסוק הלכה מהחומש..), עניינו.

הרב קוק זצ"ל, השקיע בנושאים האלה כנראה יותר מכל מי שהיה כשהחלה להתעורר שיבת ציון של זמננו. אני סומך על דבריו (ועל דברי האוה"ח הק' שהוזכרו מקודם, ועל דברי הרב אלישיב בעל ה"לשם שבו ואחלמה" ועוד ועוד..). נראה לי שגם המציאות סומכת על זה..

בתורה עצמה רואים עד כמה הקב"ה הוא א-ל קנא שכמה וכמה פעמים המית קבוצות גדולות בקרב עם ישראל, ולא איזה סבא'לה נחמד מתוך הלהיט "ה' יתברך תמיד אוהב אותי".

מדינות יהודיות נחרבו בזו אחר זו, בהתאם למאמר התורה. למה שגורלנו יהיה שונה? כי הרב קוק החליט אחרת?

תודה

בגדול בחירות זה בסך הכל סקר עמדות

הרעיון הוא להגיע למצב בלי חובות בלי דאגות כלכליות וכו'? או שאני טועה...?

לקחת אחריות ומשמעת על דברים נוספים? או רק פיננסיים?

תרגם לכולנו. אפשר? תודה!

השכל וההתפעלות שני עולמות הם: עולם קר ומיושב, ועולם רותח ומבוהל. וזאת היא עבודת האדם לחברם להיות לאחדים. ואז הבהלה נהפכת לשאיפה, והשכל - למורה דרך בחיים של עבודה ופועל.

ואולי טוב שכך

היום אתה סבבה עם בשר?

עוזרת בית

על

לקיחת אחריות

לקום ממקומות נמוכים

להתבונן על הפסיכולוגיה של החיים

להגשים חלומות

אולי הרוב נקי

שראיתי בספר אורחים באחת הארצות בחו"ל, בין חוות דעת מתפעלות

בספר מבקרים באחת האכסניות בחו"ל - בין שלל משפטי התפעלות

(מהארץ ההיא) בשלל שפות.

כשאמר לי ענין הנדפס בלקוטי תנינא סימן פ"ו על פסוק "מקצר רוח ומעבודה קשה", שעל ידי קטנות אמונה צריכין לעבדות קשות וכו', עין שם, עמדתי לפניו כמשתומם, ומחשבותי היו תמהים בענין זה, כי נדמה לי שיש לי אמונה קצת.

ענה ואמר בלשון גערה קצת, כאומר: "ואם יש לך אמונה – אין לך אמונה בעצמך" (האסטי אין דיר קיין אמונה ניט), והזכיר מיד מאמר רבותינו זכרונם לברכה "כי מי בז ליום קטנות" (זכריה ד י) – מי גרם לצדיקים שיתבזבז שלחנם לעתיד לבוא? "קטנות" שהיה בהם בעצמן, שלא האמינו בהם בעצמן. ורש"י זכרונו לברכה פרש שם כפשוטו: "קטנות אמונה", אבל מדקדוק לשון הגמרא - שאמרו שם "קטנות שהיה בהם" - נראה מבאר דברי רבנו זכרונו לברכה שעקר קטנות האמונה שלהן היה בהן בעצמן.

ויש לפרש לפי זה, שלא האמינו בהקדוש ברוך הוא שהוא טוב לכל והם חשובים וגדולים בעיניו יתברך; ומחמת זה היה בהם קטנות. וזה היה עקר קטנות האמונה שלהם - מה שלא האמינו בהם בעצמן. ויש לכון גם פרוש רש"י לזה:

והכלל המובן מדבריו שהאדם צריך שיהיה לו אמונה בעצמו, שגם הוא חביב בעיני השם יתברך, כי לפי גדלת טובתו של השם יתברך גם הוא גדול וחשוב בעיניו יתברך.

יש כמה בסגנון שבגדול מדברים בערך את אותו מנגנון רגשי.

ועוד משהו יש, אבל זה לא ברשת. זה איזה קורס קצר שעברתי בסוף 2019. חלק מהמשתמשים פה יודעים מה הסיפור.

כלומר היכולת להציב גבול לתהליכים שרצים בנפש ולהפנות אותם לזמנים שמתאימים לי להתעסק איתם.

והעתק קישור

הכותרת אחרי לחיצה על play

קישור ליוטיוב, לסרט

כלומר ברגע שרושמים בטקסט של התגובה את הקישור, הקישור מייד מתורגם להצגת הסרטון שאליו הקישור מוביל.

רק מלהיזכר בשמו של הסרט, עורי נעשה חידודין חידודין והלב רוטט.

אני יכול לחלק את חיי ללפני ואחרי שראיתי אותו.

וכן, ראיתי אותו הרבה יותר מדי פעמים...

איך התוכן של הסרט לדוס ממוצע?

אחת בין גבר לאשה, אחת בין שני גברים.

לא זכור לי שיש משהו בעייתי נוסף

לפחות על פי תקצירים (באנגלית). ושלא אובן לא נכון - יש בי אמפתיה עצומה כלפי להט"בים, אני לא מזלזל לרגע באתגרים שלהם, וסולד מהומופוביה. לא צפיתי, אך נשמע שזו פרופוגנדה שעניינה לדבר אל הרגש ולנסות לגרום לדתיים, (מכוון כלפי אוכלוסיה נוצרית, אך תקף גם ליהודים) שרואים סתירה (בצדק) בין מימוש נטייה הומוסקסואלית ובין הדת, להעדיף את ערכי הפרוגרסיביזם על פני ערכי הדת.

אני חלילה לא אומר שצריך להתעלם מהמצוקות של בני אדם. אך כן חושב שצריך לפחות להכיר בכך שתעמולה להט"בית היא 'בעייתית' בלשון המעטה עבור הדוס הממוצע...

כשיש נער שמספר להורים שלו שהוא הומו,

הדבר האחרון שנכון לעשות זה להפיל עליו את המלחמה בין השמרנים / דתיים לבין הפרוגרס / חילונים.

הוא בשר ודם, הוא צריך משפחה תומכת כמו כל אדם אחר, הוא לא עשה דבר רע בכוונה, הוא לא צריך להיזרק מתחת לגלגלי המשאית בשם קדושת המחנה.

הסרט, שמבוסס על סיפור אמיתי כולל השמות שלא שונו, מתאר נער בשם בובי שאמא שלו עשתה הכל כדי לשנות אותו. טיפולי המרה, פתקים ''מעצימים'' בכל הבית, דאגה לו לדייטים עם בחורות שהיא מלמדת בכנסייה, וכשהוא סיפר לה שהוא מאוהב בגבר - היא אמרה שהוא לא הבן שלה יותר (אני מתמצת כאן סרט של שעה וחצי בחצי פסקה, מן הסתם הכל יותר מורכב מזה אבל אלה עיקרי הדברים).

הוא נזרק מהבית, עבר לחיות עם קרובי משפחה במדינה רחוקה, אבל המשפט של אמא שלו ''לא יהיה לי בן הומו'' ביחד עם ההטפה הדתית שספג נגד עצמו, הובילו אותו להתאבד. לקפוץ מגשר.

בהתחלה אמא שלו אמרה שהוא התאבד בגלל שהנשמה שלו לא עמדה בכל החטאים שהוא עשה או משהו כזה, והאשימה אותו שחייו המופקרים הובילו למותו. היא התאבלה לא רק על זה שהוא מת, אלא גם על זה שהוא בוודאות יישרף באש הגיהינום.

לאחר מכן, בתהליך שנמשך זמן רב, ובעזרת מפגשים עם הורים אחרים, אמא שלו הבינה לאט לאט שהוא לא התאבד בגלל מה שהוא היה, אלא בגלל איך שהיא התנהגה אליו.

בסוף התהליך, היא הפכה בעצמה לפעילה למען זכויות להט''ב, ואפילו נשאה נאום בפני מועצת העירייה שלה. משפט אחד שהיא אמרה שם קרע לי את הלב, כי הוא החזיר אותי בדיוק לנער המפוחד שהייתי, בזמן שהרבנים בישיבה והחברים בחדר האוכל היו מדברים על ה''סוטים'' וה''בהמות'' שהם בעצם... אני.

במקור:

Before you echo condemnation from your pulpits and within your homes, please think and remember: a child is listening

בעברית:

לפני שאתם מהדהדים דברי שנאה וגינוי בביתכם או במקום הפולחן שלכם, תחשבו שוב ותזכרו: יש ילד שמקשיב.

כן, אני הייתי הילד שמקשיב. שמקשיב לרעל. שמקשיב וסופג. ומבין שהוא טמא. מבין שהוא בהמה. מבין שאין לו מקום בעולם.

אתה יכול לחפש בהיסטוריה שלי מכתב שכתבתי לרב שרלו לפני 18 שנה כשהייתי בן 15. נער בן 15 שכותב לרב שהוא לא מבין למה כולם שונאים אותו. שהוא לא מבין למה הוא בהמה. שהוא לא מבין מה הטעם להישאר בחיים. בן 15! וכבר הפנמתי בצורה הכי עמוקה שיש את השנאה והרתיעה כלפיי, למרות שהחברים והרבנים כלל לא ידעו שאני משתייך לאותה קבוצה עליה הם מדברים.

ומה הכי מדהים?

שים לב מה בובי בעצמו כתב ביומן שלו כשהוא היה בן 16:

''אני לא יכול לתת לאף אחד לגלות שאני לא סטרייט. זה יהיה כל כך משפיל. החברים שלי ישנאו אותי. הם אולי אפילו ירצו להרביץ לי. והמשפחה שלי? שמעתי אותם במקרה. הם אמרו שהם שונאים הומואים, ואפילו אלוהים שונא הומואים. הומואים הם רעים, ואלוהים שולח ילדים רעים לגיהנום. זה באמת מפחיד אותי כשהם מדברים עליי."

אתה קולט שהוא כתב את זה כמעט 20 שנה לפני שאני נולדתי, בקצה השני של העולם? ובלי להכיר אותו או את הסיפור שלו, עשרות שנים אחרי שהוא כבר מזמן היה מת, אני כתבתי דברים כ''כ דומים לרב שרלו?

זה לא פוליטיקה, לא פרוגרס, זה כאב עצום שחוצה דתות, תרבויות ויבשות. המחשבה על כך שאני כתבתי מכתב כ''כ דומה לשלו, פשוט מצמררת אותי.

הסרט הזה שינה את החיים שלי בכל-כך הרבה מובנים. פנימיים וחיצוניים. שינה את המשפחה שלי. שינה את ההורים שלי. שינה את אמא שלי.

לדעתך זו תעמולה?

תעמולה למה? לזה שהורים לא צריכים לדחוף את ילדיהם לאבדון?

אין בסרט הזה מילה אחת על נישואי להטבים. אין חקיקה פרו להטבית, אין תקציבים לעמותות להטביות, אין אימוץ, אין פונדקאות, אין ידועים בציבור. הסרט לא מדבר בשום שלב על פוליטיקה, על ימין או שמאל, על זכויות אדם או זכויות אזרח.

הוא מדבר אך ורק על לא לשנוא אנשים להט''בים ולא להחדיר להם למוח כמה אלוקים שונא אותם. על נער אחד בודד שהתאבד בגלל השנאה של אמו.

ובכל מקרה, זה מבוסס על סיפור אמיתי. מה יהיה סרט שאינו תעמולה בעיניך? אם זה היה נגמר בהתאבדות שלו, בלי השלב שבו האמא מתחרטת על מעשיה? הרי זה מה שהיה במציאות, אז לשנות את זה כדי שלא ינגוד אג'נדות מסוימות?

זה סרט על טרגדיה, לא סרט פוליטי.

כשהייתי בישיבת הסדר, שלחתי אותו למי שהיה הר''מ שלי בשמינית כדי שיצפה.

הוא ענה לי אחרי כמה שעות בהודעת אסמס עם 3 מילים:

ראיתי, התרגשתי, בכיתי.

הרב הזה הוא שמרן מארץ השמרנים, קראנו לו כל התלמידים ''דוס טרור'', אבל הוא לא ראה תעמולה אלא סיפור מרגש על נער אחד שפשוט היה הומו.

מייל ששלחתי למרי גריפית', אמא של בובי, לפני 15 שנים, בשנת תשעא 2011:

Hello. My name is Moshe, I am a 18 years

old, an Orthodox Jew from Israel. Last

Month, when I was in Yeshiva (Jewish

Studies Institute), I saw the movie

first time.I found many similarities

between Bobby's Christian family, and

my

Jewish family. Both believed that

homosexuality is a sin, that homosexuals

are condemned to hell. That's why it

was

so easy to identify with Bobby's pain,

with lack of understanding and

acceptance he felt, with the feeling

that his family would not accept him as

he is. When I saw the end of the movie,

my heart filled with hope. I saw an

example that religious people can

change, can get the difference, if they

so wish. I showed the film to my friends

from the yeshiva, and they told me that

the film changed them. Now they

understand the hardships of their gay

friend, Now they understand that the

Bible can not be an excuse for hartred.

I showed the film also my rabbi, and he

summarized it in three words: I saw, I

was excited, I cried.

From here, I want to praise you, Mary,

that you're a brave woman. Not given up

on love and acceptance, even after it

seemed it was too late. Thanks to your

strength, you success to emotion of

thousands of people, and success to add

understanding to the world.

Among Jews,

there is a common greeting, "yashar

koach", which means you'd be hard to

continue what you're doing now. So

yashar koach, and much happiness and health.

Moshe, Israel.

זאת התשובה של מרי, שנפטרה לפני 6 שנים:

LOVE KNOWS NO BOUNDARIES.

Moshe, YOUR KIND LETTER EXPRESSES THAT VERY WELL.

THANK YOU VERY MUCH.

PEACE AND LOVE TO YOU AND YOURS ON YOUR JOURNEY.

MARY GRIFFITH AND FAMILY

נ.ב.

במקור היה כתוב שמי האמיתי, שיניתי כאן למשה כדי למנוע זיהוי.

תרגום גוגל:

שלום. שמי משה, אני בן 18, יהודי אורתודוקס מישראל. כשהייתי בישיבה, ראיתי את הסרט בפעם הראשונה. מצאתי קווי דמיון רבים בין משפחתו הנוצרית של בובי לבין משפחתי היהודית. שתיהן האמינו שהומוסקסואליות היא חטא, ושדינם של הומוסקסואלים הוא להישלח לגיהינום. לכן היה לי כל כך קל להזדהות עם הכאב של בובי, עם חוסר ההבנה והקבלה שהוא חש, ועם ההרגשה שמשפחתו לא תקבל אותו כפי שהוא.

כשראיתי את סוף הסרט, לבי התמלא תקווה. ראיתי דוגמה לכך שאנשים דתיים יכולים להשתנות, יכולים להכיל את השונה, אם רק ירצו בכך. הראיתי את הסרט לחבריי מהישיבה, והם אמרו לי שהסרט שינה אותם. עכשיו הם מבינים את הקשיים של חברם ההומו, עכשיו הם מבינים שהתנ"ך אינו יכול להוות תירוץ לשנאה.

הראיתי את הסרט גם לרב שלי, והוא סיכם אותו בשלוש מילים: ראיתי, התרגשתי, בכיתי.

מכאן, אני רוצה לשבח אותך, מרי, על היותך אישה אמיצה. שלא ויתרה על אהבה וקבלה, גם לאחר שנראה היה שכבר מאוחר מדי. בזכות הכוח שלך, הצלחת לרגש אלפי אנשים, והצלחת להוסיף הבנה לעולם. בקרב יהודים ישנה ברכה נפוצה, "יישר כוח", שמשמעותה איחול שיהיו לך כוחות להמשיך במה שאת עושה כעת. אז יישר כוח, והרבה אושר ובריאות.

משה, ישראל.

תרגום התשובה:

לאהבה אין גבולות.

משה, מכתבך החם מבטא זאת היטב.

תודה רבה לך.

שלום ואהבה לך ולשלך במסעך.

מרי גריפית' והמשפחה

הדבר הכי חשוב זה קודם כל לקבל את המצב הקיים. בטוב. לאהוב את המערכת כפי שהיא. לאהוב את הגוף כפי שהוא, לאהוב את הנפש כפי שהיא. להיות מחובר במנגנונים הפנימיים (כי ניתוק פנימי זה קודם כל רעל הורג).

אחר כך, אחרי שאוהבים. אפשר בזהירות לשאול איך זה פועל ולמה זה פועל. "טיפולי המרה" הם בגדול שנאה עצמית כדי לכפות על המערכת כמו שמרקידים בעלי חיים בקרקס. אפשר בזהירות לשאול איך זה פועל ולמה ולהיות מוכן להיות מופתע מהתשובות. ה"הצלחה" במקרה הזה היא תהליך שהתוצאה שלו תהיה חיים טובים יותר ומאוחדים יותר. אחרי שבן אדם חי בשלום ובטוב עם עצמו, אולי הגורם שרצינו לשנות ישתנה ואולי לא. זה תוצר לוואי מבורך אבל קשה מאוד שזה יהיה יעד.

תודה שכתבת

אבל הסרט עוסק בנער שהתאבד ונותן דגש בעיקר על הצד הנפשי. על איך שאנחנו יכולים להתייחס בקלות ראש למצוקה אמיתית של מי שמסביבנו. במיוחד אם אנחנו בעלי השפעה עליו.

ראיתי את הסרט ואפילו בכיתי🫣

אני לא בא להמליץ לראות את הסרט, אבל לא כדאי למהר לשלוף את קלף האג'נדות בכל עיסוק בנושא הזה (ולהיזהר גם כן אנחנו מאג'נדות דורסניות שאין להן באמת שייכות בקדושה)

כמובן שבסוף הסרט האמא נהיית פעילה למען זכויות להט"ב, אבל הדגש הוא יותר האמפתיה ופחות העיסוק הפוליטי..

יש כאן נקודה חשובה: אפשר לבקר מסרים מסוימים בסרט, ובו בזמן להכיר בכאב האנושי שהוא מנסה להציג. לפעמים לפני הוויכוח על אג'נדות, צריך פשוט לעצור, להקשיב למצוקה של אדם אחר ולזכור שלמילים וליחס שלנו יכולה להיות השפעה עמוקה.

סבא שלי נפטר לפני שבועיים, אז בדיוק יודעת לספר איך זה מרגיש "אחרי".

לפני שלוש שנים, הייתה תקופה שהוא רצה שאני אגיע להיות איתו כל שבוע, ואמרתי שכן, אבל המציאות, החיים, והעובדה שלא ממש רציתי - זה לא קרה.

האם אני מתחרטת על זה? שאלה מורכבת.

בסוף אני מסכימה שאי אפשר לעצור את החיים, ואי אפשר לתכנן את הדברים לפי מה שיכול לקרות.

(ספציפית אצלנו יש משהו שכמעט קרה, וכואב מאוד שהוא לא, אבל זה לא שיכולנו לדעת)

מה כן לעשות: לקבוע זמן קבוע להגיע, להקשיב לסיפורים שלו, ואם אתה רוצה שזה ישאר - אז לצלם.

לשאול אותו את כל מה שלא יהיה אפשר לשאול אחר כך

מה שכן מתחרטת על שלא עשיתי - אבל ספציפי יחסית לסיטואציה אצלנו - לנסות להגיע יותר מפעם בשבוע, לנסות להגיע אליו באמצע שבוע גם אם לא הייתי בבית בשבת, לנסות ללמוד ממנו דברים שהוא אוהב לעשות או שחשובים לו, בעיקר כי זה יהיה נורא משמעותי בשבילו

בשביל לא להרגיש את מה יכולתי לעשות..

אני יכולה לעשות עכשיו?

אז עושים.

את אבי/סבם יותר. הוא היה ניצול שואה ולא דיבר על כך כמעט. כל כך חבל.

להגיד לו: אני אוהב/ת אותך. אתה יקר לי. תודה וברוך השם שאתה הסבא שלי.

לעשות לו ואיתו דברים שחביבים עליו. ללכת איתו למקום שחביב עליו. אולי אפילו

בית קפה, או משהו שקשה/לא נעים לו ללכת לבד.

לצלם אותו. להגדיל. לתלות תמונה שלו על הקיר ולהראות לו אותה.

אנחנו עשינו זאת, לצערנו, אחרי.....

להתפלל שיהיה בריא. כל יום.

להקשיב לו...

במילים אחרות: לאהוב אותו. ולהראות לו את זה. פשוט.

וה לא רק בשביל "לא להרגיש" - אלא כי זה ממש אמיתי..

מעולם לא היו לי סבים. אבל אם אשליך את השאהלה על מה שאני מכיר אני מדמויות אחרות שהן מודל בחיים שלי. אז הייתי קופץ על כל הזדמנות ליצור שיח או לבקר וגם ללמוד איתם ומהם

ביקשת תשובה מנסיון?

אז האמת שמנסיון של תקופה אצל סבא שלי כשסבתא נפטרה

אנוכי ובנדוד שלי היינו אצלו הרבה

היה לנו חדר קבוע חח מסודר כזה והתחלפנו עליו

היינו עושים אשכרה משמרות

ושתינו עד היום זוכרים את זה כתקופה משמעותית

היה בזה ערך מוסף כי סבא שלנו היה סוכרתי..

אז זה ממש היה משמרת.. וכאן אנסה לשתף קצט ממה שעברתי

אז קודם כל - הכי חשוב - אם אתה חושב "ללכת על כל הקופה"

i.e. לישון אצלו לילות שלא יהיה לבד אז זה מבורך.. רק תשים לב לדברים הבאים

חוויה אחת זה בסוף הגבולות גזרה.. תמצא לך את שגרת היום שלך

סתם למשל חצי מהתקופה הייתי בגינון.. אתה לא בא להתנחל אצלו בדירה (לא שזה רע חח)

וחשוב יותר תחשוב על הדינמיקה מה משותף על מה אתם יכולים לדבר איתו או _מה אתה יכול ללמוד ממנו_

וגם מה אתה יכול לעשות כדי שהאוירה תהיה יותר נעימה נגיד תיקנתי אצלו דברים ושאלתי אותו על זה שאלות

סבא שלנו היה מאנץ' אמיתי הוא שמח מאוד על זה זהיינו אצלו ובאמת שימחנו אותו

למדנו ממנו הרבה יותר בנדודשלי

דבר שני תחשוב שזה השנה האחרונה של סבא שלך..

אני לא מכיר את המקרה אבל תחשוב.. כי בסוף זה השנה האחרונה שלו

למשל סבא שלי עד קצט לפני היינו הולכים לדף יומי ביחד וזה היה מטורף גם אם לא תמיד התחברתי ל"להריץ דפים בלי להבין"

היה פה רובד נוסף וחשוב מאוד..

ופה גם אציין שתחשוב לא לכולם מתאים לשרוץ כל הזמן אצל סבא שלהם.. מבין?

מה המרחק ביניכם? אתה יכול להתנייד בטוב? כמה זמן אתה יכול לשרוד אצל סבא שלך לפני שאתה

completly out of your mind קח את זה בחשבון

תראה בשבילי זאת הייתה חוויה משמעותית מכמה בחינות

א - ימי שישי אצלו בבית כשהוא לא עבד היו מעניינים..

ב - סבא שלי הרגיש שהוא בעצם לוקח עלי אחריות.. שזה היה חשוב לו (נראה לי לפחות)

ג - הוא ממש עזר לי להתארגן על עבודה

ד - לקראת הסוף - אז כן אכתוב על זה פה

לגבי "חבל שלא הייתי איתו כל רגע מהחיים"

אז מצד אחד זה החיים שלך אבל כן הייתי מייחס למשפט הזה חשיבות

בעניין של כן לעשות מאמץ - בסוף _אתה תמיד קודם_ אבל אתה יכול גם לעזור לסבא שלך וללמוד מזה..

בהצלחה

יישר כח שאתה חושב על זה..

גם אם תהיה אצלו נגיד 2 לילות בשבוע הפגת בדידות ועשית טוב כנראה

אבל מי אמרך שזה השנה האחרונה?

לשתף בהתלבטויות רציניות שיש ולנסות לקבל עצות (אין חובה לפעול לפיהם, אבל כדאי להכיר, מן הסתם יש לו ניסיון חיים)

ניסיון להתראות כל שבוע/חודש, כתלות בזמן שיש.

לנסות לדאוג שיהיו שבתות יחד ולמצוא זמן להיות יחד בשבת.

אנחנו רצינו לעשות את זה ותכננו אבל כל פעם דחינו - ולצערינו הוא חטף שבץ ואיבד את היכולת לדבר.

אז סבא איתנו עדיין, אבל את הקול שלו כבר איבדנו.

תסתכל מהזווית שלו מה יעשה לו טוב

לא צריך לעצור את החיים כדי להיות נוכח באמת. לפעמים דווקא הדברים הקטנים נשארים הכי הרבה: ארוחה משותפת, שיחה בלי טלפון, תמונות, הקלטה של סיפורים מהעבר, ואפילו לשאול אותו שאלות שמעולם לא יצא לשאול. העיקר הוא ליצור זיכרונות שאתם באמת חולקים יחד, בלי להפוך כל מפגש ל"פרידה אחרונה".

לא צריך לעצור את החיים כדי להיות שם בשבילו. דווקא מפגשים פשוטים ועקביים יכולים להפוך לזיכרונות הכי משמעותיים: לשבת יחד לקפה, לשמוע סיפורים מהעבר, לצלם תמונות, לבשל משהו ביחד, ואפילו להקליט את הקול והסיפורים שלו. הכי חשוב להיות איתו באמת, בלי שהמחשבה על הפרידה העתידית תיקח את המקום של הזמן שיש עכשיו.

אבל היא נפטרה כשהייתי קטנה

ישנו אצלה פעמיים בשבוע, איתה בחדר, היא הייתה מלמדת אותנו לסרוג, מלמדת אותנו את שפת האם שלה, הייתי עוזרת לה קצת בבית. מבחינתי לא הייתי צריכה לעשות יותר כילדה הקשר היה מאוד קרוב, רק נגמר מהר מדי. לא יודעת לאן זה היה מתגלגל כבוגרת

היתה כשהיא גססה. דקות ספורות לפני הסוף. בכיתי ואמרתי לה את זה וביקשתי ממנה סליחה.

אתם תופשים? עכשיו אני שוב...בוכה. כשאני נזכרת בזה.

לא הייתי עוצר את החיים שלך, אלא מנסה לשלב בתוכם יותר רגעים אמיתיים איתו. שיחות קבועות, ארוחה ביחד, לבשל משהו, לשמוע סיפורים מהעבר, לצלם תמונות ולהקליט את הקול שלו — ובעיקר להיות באמת נוכח כשאתם יחד. לפעמים דווקא הרגעים הפשוטים הופכים לזיכרונות הכי יקרים.

אני ממש חושבת על זה הרבה

והמסקנות שלי:

להיות כנה עם הרגשות ולנצל הזדמנויות לבוא לבקר ולעשות דברים ביחד, למשל לשבת ביחד, להקשיב לסיפורים גם אם זה חוזר על עצמו. להסתכל בעיניים ולהרגיש את האהבה הזו שיש בשיחה, בקשר עצמו.

לשאול שאלות ישירות ואולי גם קצת קשות- סבא הוא אדם חזק מספיק כדי להיות מסוגל לענות על זה גם אם זה קשה רגשית או לא אמת היסטורית.

להפנים את זה שהוא לא תמיד יהיה כאן. שכל הפגישות והזמן ביחד זה בעצם פרידה. זה קשה אבל זה הופך כל מפגש למשמעותי.

להכיר בדברים הקטנים את היופי, את האדם שהוא. לספוג את כל המהות שלו...

זה נכס שיישאר לכם כמשפחה, ולך יישאר גם הזיכרון המתוק.

כוס תה, יושבים ותשים ביניכם מקליט (בכל סמארטפון יש), אפשר להתחיל משיספר על ההורים שלו, אח"כ על ילדותו… תתעניין ותקשיב.

אחכ בזמנך- תקליד ותסדר את זה.

אופציה נוספת- בילוי משותף יחד. חברותא / משחק / אפילו לראות סדרה יחד. תלוי בך ובו ובאופי שלכם

אין צורך "לעצור את החיים". אתה יכול לקבוע נניח פעמיים בשבוע.

אבל כשאתה שם - תהיה שם. לא פלאפון וכד'..

כעת - השאלה היא מצבו המנטלי.

אם הוא צלול, תשתף אותו מה עובר עליך. תתייעץ. תשאל אותו בפירוט על דברים מהחיים (לא "מה אתה אומר", אלא גם נקודות הכוונה.. איפה למדת כשהיית ילד, מה אהבת וכו'..). על זכרונות שלו. תעשה לכם תמונות סלפי ביחד.

תאיר פנים. "איך אני שמח להגיע אליך"... "איזה סבא אתה".. תשאל אם אתה יכול לקנות לו משהו בחנות..

אפשר להתקשר, אפילו לכמה דקות, להתענין מה נשמע.

אם הוא לא במצב מנטלי שיכול לנהל שיחה, אז מדברים בעיניים... זה ממש כך. להיות קרוב פיזית. לראות איך הטוב שיש בו כל החיים, נמצא גם כעת.

אל תרגיש שאתה חייב לעצור את החיים שלך כדי להיות סבא טוב. לפעמים דווקא הרגעים הקטנים הם אלה שנשארים הכי עמוק בלב: לשבת יחד על כוס קפה, לשמוע סיפורים מהילדות שלו, לשאול אותו שאלות שתמיד רצית לשאול, לצלם אתכם יחד או פשוט להחזיק לו את היד בלי לומר כלום. תקליט את הקול שלו, תכתוב את הסיפורים שלו, ובעיקר תגיד לו עכשיו את הדברים שאולי תצטער שלא אמרת. ❤️ אל תחפש שנה מושלמת — תנסה ליצור רגעים אמיתיים, בלי אשמה ובלי לחץ להיות שם בכל רגע.

סבים כבר אין לי. אבל יש סיטואציה מורכבת אחרת שאני לא יודע כמה זמן היא תחזיק.

במציאות, משתדל לפנות לזה זמן כשיש לי. צריך יותר.