מה הגבול בין "הילד צריך אותי", לבין- להציב גבולות, גם ההורה בן אדם, הילד צריך להתרגל לישון במיטה שלו... גם לשבת לידו שעות זה לא קל... אני לא מדברת רק על תחום השינה,באמת רוצה להבין- האם כל היום וכל הלילה צריך למלא אחר דרישותיהם כי הם זקוקים לנו, או שמותר לשים גבול ולהגיד- עד כאן, אני לא מוכן לשבת לידו, אני עושה לו טקס הרדמה, נשיקה וחיבוק, ושיבין שאמא לא באה עכשיו ושהוא צריך לישון. תלוי, כמובן, בגיל, אבל אשמח לשמוע דעות לכאן ולכאן, לא רק של "הורות טוטאלית" אלא גם של כאלו שיודעים להציב גבולות ולא להיכנע לכל בכי, "כי הוא צריך אותי"...
שאלה לי- בעקבות שרשורים בנושאי שינה וכו'מה אני ומה חיי
בלי להיכנס כרגע לענין,ד.
לדעתי, הגדרת השאלה מוטעית -
ויתכן שמזה גם באה חלק מהבעיה.
זה לא "הורות טוטאלית" או "יודעים להציב גבולות ולא להיכנע לכל בכי"...
כשניגשים באופן בריא ונינוח, זה לגמרי הולך ביחד.
הצבת הדברים כ"עימות": "למלא אחר דרישותיהם".. או "אני לא מוכנה לשבת על ידו" - היא לא נכונה.
וחלק לגמרי מההורות החמה, הוא גם הרגלה הדרגתית איך להסתדר בנחת בעצמם, מתוך החום שהם מקבלים.
זה ממש לא טוב, לדעתי, אם חושבים שכאשר צריך להיענות לבכי של ילד קטן, זה "להיכנע" - ואם לא אז זה פחות "הורות"..
ולאידך, כאילו אלו שנוטים ל"הורות" לגמרי, הם פשוט לא יודעים היכן להציב גבול...
^^~א.ל
פרמטר חשוב זה גיל הילדחילזון 123
כשמדובר בתינוק אין עניין של כניעה לבקשות או משהו כזה. הוא גם לא מבין מה זה לחכות.
(אם אין בררה אז נכון שהוא יבכה ויחכה אבל אין מה לעשות מזה אידיאל ושיטה).
כשמדובר בילד בן 5 נגיד אז ברור שלא נענים לכל דרישה וגם אפשר לדבר איתו ולהגיע להבנות וגבולות.
יש לי פעוט כבן שנתיים, שממש דבוק אליי, רוצה לישוןמה אני ומה חיי
איתי במיטה, גם אם הלך לישון בשלו- קם בלילה ורוצה לישון איתנו. לפעמים נרדם בידיים בסלון ואז אני מעבירה אותו למיטה, לפני כמה ימים פשוט שמתי אותו במיטה בעודו ער (ועייף, אל דאגה), והוא בכה ובכה. יש שיגידו-הוא צריך אותך, תישארי לידו.
אני נפרדתי ממנו יפה, בחום, והלכתי לחדר אחר. הוא בכה ובכה, קרא לי להביא לו טישו, הלכתי וכל פעם- מינימום התייחסות כדי שלא כל הלילה יקרא לי ואבוא, וככה יבין שהוא יכול לקבל תשומת לב. היה לי חשוב שיבין שכעת הולכים לישון. אז תגידו שהוא צריך אותי? ושעליי להיות לידו עד שיירדם? אני אמא גרועה כי אני לא לידו? ולא מספקת לו תשומת לב? לתת לו לישון איתי כי הוא צריך אותי?? מה היא דרך האמצע? הורות טוטאלית אני מכנה מי שיעשה הכל ללא גבול למען ריצוי ילדיו, ואני גם נגד הגישה של לינה משותפת לכתחילה. זה טוטאלי בעיניי. אני צריכה גבולות. כל אחד- במיטה שלו, יש חדר ילדים ויש חדר הורים. ביום-ערים ושוהים עם ההורים, חיבוקים וכו', בלילה- ישנים וזהו. גם להורים מגיע ונכון להיות לבד בערב, לאו דווקא כזוג אלא- כל אחד בפני עצמו- צריך בערב זמן לעצמו ברוגע ובשקט. מה דעתכם?
אמנם לא מכירה את הילדיוקטנה
בימים טובים הייתי מוצאת כוחות נפש להישאר איתו עד שהוא נרדם. מאחר וביום ממוצע אני ממש לא מסוגלת את זה, אצלנו ההשכבה היא על בעלי, ואכן יש לו בדרך כלל את המשאבים הנפשיים להישאר איתם לפי צורכם. אולי גם אצלכם אפשר לתת את המשימה הכבדה למי שעדיין רענן בסוף היום מבחינת סבלנות לילדים?
גם אם לא - שוב - הכל נשמע בסדר גמור מבחינת הגיל! לילה טוב!!!
קשה לדעת מה לעשותl666
אבל בסוף זה עובר.
יש לי תאומות בגיל הזהמופים
וכשהם בוכות אני מגיע כמה פעמים, ואח"כ אני אומר בתקיפות
"די, זהו, נגמר, עכשיו לאה\רבקה יושנת. די, אני לא מרשה"
קשה לי ךהעביר את נימת הדברים בכתיבה, אבל זה בטון לא כועס אבל לא רגוע, אלא תקיף.
בד"כ הן בוכות עוד יותר, ואז אח"כ נרגעות.
כשהן בוכות מאד, יש לי שיטה - לקחת להן את המוצץ, ואז הן בוכות עוד יותר - בגלל המוצץ, אני הולך לשניה, ואז אני חוזר וברוב טובי נותן להם את המוצץ, ואז הן נרגעות כי הן קיבלו מה שהן רוצות, והן שוכחות שבהתחלה הו בכו בגלל משהו אחר.
השאלה איך הוא רגיל להרדם בד"כמימיק
אם הוא תמיד נרדם בחיבוק או צמוד לאמא ופתאום את משאירה אותו לבד -
את עלולה לקבל את התגובה ההפוכה - הוא ירצה להיצמד עוד יותר
הכל לפי הילד.
אישית לא חושבת שלתת לילד קטן לבכות ולבכות זה מוצלח. מצד שני - לפעמים גם לאמא אין כח........
אפשר בהחלט כשלב ביניים לשבת לידו, ללטף, לשיר לו.
יש ילדים שלוקח להם יותר זמן לפתח עצמאות בתחום השינה. אל דאגה, זה קורה בסוף.
אני ממש רואה את התהליך כל פעם מחדש
(אגב, אנחנו כן מאפשרים לילדים להגיע בלילה, אולי בגלל זה הם לא עושים את זה כל כך הרבה?)
אה, אם הוא בכור - הגיוני שיהיה לו טיפה יותר קשה (כי בחדר שלכם הוא לא לבד, ובחדר שלו כן)
הוא ממש לא בכור, וברוב המקרים אנחנו נותנים לו להגימה אני ומה חיי
להגיע בלילה.
דעתימאמע צאדיקהאחרונה
שילד צריך גבולות
ילד צריך סדר בחיים שלו- ביום נמצאים עם אמא, ביום נמצאים בסלון של הבית, ובלילה נמצאים בחדר שלך ואמא בחדר שלה.
ילד צריך סדר -לאמא יש חיים משלה ולי יש חיים משלי
ילד צריך ביטחון- אמא משדרת שהיא בטוחה שהילד לגמרי בסדר גמור אם הוא לבד בחדר השני, אמא משדרת ביטחון שהילד מסוגל להרדים את עצמו- אחרי שאמא עזרה לו וליוותה אותו בכל השלבים לקראת הירדמות (כמובן- אם הילד באמת יודע... אם לימדו אותו)
שגם אם אמא לא בדיוק לידו או שמה לב אליו- אז יש לו אמא שקשובה אליו כשהוא צריך,
ילד צריך אמא שטוב לה
אמא שיש לה מרחב אישי לעצמה- כאדם, שלא כל הזמן נוגעים בה או מטפסים עליה. שיש לה שקט, להיות לבד.
שיש לה סדר בחיים שלה- יש זמן עם הילדים, יש זמן עם הבעל, יש זמן עם עצמי.
אמא צריכה גבולות- לא לשכוח שהיא אדם ולא רק אמא
וכל זה- העלתי ישר מההודעה שאת כתבת.
זו דעתך.
אילו הצרכים של החיים שלך.
אילו היכולות שלך ושל המשפחה שלך .
(מה דעתי? זה לא משנה. לי יש כוחות אחרים, וצרכי הנפש שלי אחרים.
אבל אם זה עוזר לי- גם אני חושבת ככה)
אם את צריכה עיצה -איך להביא את המציאות בבית למצב הזה- יש הרבה מה....
מסכימה עם הקודמים.עטרה12
ואם יש סיטואציה ספציפית יהיה יותר קל לייעץ.
או ללכת להדרכת הורים (הכי טוב
)
בתור אחת שפתחה שירשור בנדון השבועאור חיי
מה שכתבת זה בעצם מה שאני רציתי לשאול...לא ידעתי להתנסח יפה ונכון כמוך, אבל אלו ממש היו רוח הדברים...
קיבלתי כמה נזיפות על רעיון לתת לו לבכות, אבל כמה אנשים חכמים הסבירו לי בטוב טעם למה מומלץ בגילו (שנה ועשר) שאשב לידו, וקיבלתי..ואני יושבת על ידו ומיום ליום הישיבה מתקצרת אם בהתחלה זה היה חצי שעה עד שנרדם היום זה כבר עשר דק'...
אז יש תקווה...
ו..
או שהוא ילמד להרדם..
או שיגיע לגיל שאעשה לו שיחת אם ובנה..ואבהיר לן את עמדתי בנושא..![]()
השורה האחרונה..ד.
מצויינת.
ביחוד לְבן - בטוח שהוא יירדם תוך כדי שיחה...
MARRIAGE SOLUTIONIsabelNoah09
שלום לכולם, אני כאן כדי לשתף עדות קטנה. שמי איזבלה נואה, אני בת 40, התחתנתי בגיל 27, יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר. אחרי שנים של נישואים בעלי נהיה כל כך מוזר ואני לא ממש מבינה מה קורה, הוא ארוז מהבית לאישה אחרת, אני אוהבת אותו כל כך שאני אף פעם לא חולמת לאבד אותו, אני מנסה כמיטב יכולתי לוודא שבעלי יחזור אליי, אבל הכל בלי עזרה, בוכה ובוכה ומבקשת עזרה, דיברתי על זה עם המשפחה שלו אבל לא קיבלתי תשובה. אז חברתי הטובה ביותר אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי. היא סיפרה לי על אדם בשם ד"ר אפטה, אמרה לי שהוא גבר גדול מאוד וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין לו שום קשר לבעיות אהבה שהוא לא יכול לפתור והיא סיפרה לי איך הוא עזר לאינספור אנשים לשקם את מערכת היחסים שלהם. הייתי ממש משוכנעת, ויצרתי קשר במהירות עם כתובת הדוא"ל שלו, drapata4@gmail.com או עם הוואטסאפ או ה-VIBER שלו עם המספר הזה (+447307347648). הסברתי לו את כל הבעיות שלי, הוא אמר לי שאני לא צריכה לדאוג שכל הבעיות שלי ייפתרו מיד. הוא אמר לי מה לעשות כדי להחזיר את בעלי, ואמרתי את זה, הוא אמר שאחרי 3 ימים בעלי יחזור ויתחיל להתחנן, וזה באמת קרה כמו שהוא אמר, הייתי מאוד מופתעת, זה כל כך מדהים. התהילה של מערכת היחסים שלנו עם אלוהים קרובה מאוד עכשיו ושנינו חיים באושר ועושר עד עצם הימים. אם את נתקלת בבעיה דומה, צרי איתו קשר מיד ופתרי את הבעיה אחת ולתמיד. אני גם עדה חיה..
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
מחפשים קהילהאבא פגום
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
ילגים מפרק א וצוואהיל 000
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
פרסום הנסחן120
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.