בפעם הבאה היית מפצה אותה.

וגם אם לא, זה מביך בוודאות והנזק לא שווה לתועלת.

אז טוב שפתחתי את זה, בסופו של דבר! ב"ה.

ואם לא רוצים להמשיך? בכלל מפדח.

לק"י

אם הוא גם לא רוצה להמשיך- ככה הוא יגרום גם לה לא לרצות

נכון שיש כאלה שיתפדחו

ועדיין,אי אפשר לענות תשובה אחת בשם כולן,זה תלוי אופי

ואיך אפשר לדעת לגבי מישהי שעוד לא יצאת איתה??

אפשר פשוט להציע בטלפון "אם זה בסדר מבחינתך שאני אחזיר לך בגלל ש...)

היא ענתה לא נחרץ? אז לא!

היא ענתה כן\בסדר\אולי משהו בסגנון אז כן

(כמובן שאין שום צורך שישלמו לה על כל הנסיעה,רק חצי)

בעיני,לא צריך אפילו לעשות מזה טקס גדול,לתת את זה בדרך אגב

וככה מן הסתם היא תתפדח פחות

במחשבה שניה,בנות הן עם מתוסבך

יש כאלה שיגידו לא רק בגלל שהן מתפדחות,יש כאלה שיגידו בסדר רק בגלל שקשה להן לומר לא

אז צריך לחשוב על פתרון יצירתי...(אולי לשלוח להן במעטפה ומקסימום אם הן מתפדחות נורא הן ישלחו בחזרה.

רשות הדואר תרוויח מכל העסק,זה מה שבטוח

ועכשיו ברצינות:נכון,כבר ענו פה כמה שאין צורך להחזיר,אינלי מושג מה היה ההפרש במחיר הנסיעות

אבל כנראה שלא התכוונת פה להפרש של 10.80 ש"ח אלא למשהו יותר משמעותי..

ולמה אני חושבת ככה? כי הייתה לי פעם מזמן שנסעתי למקום שעה וחצי כדי להגיע לדייט

בנסיעה שעלתה לא מעט ולתדהמתי ראיתי את הבחור יוצא מהאוטו של אמא\סבתא לא הצלחתי לזהות.. (היא הקפיצה אותו עד לספסל..)

אפשר לומר שהרגשתי טיפ טיפה מנוצלת

*למען האמת,אני חוששת לפתח נורמה חדשה שבה הבחורים יתחילו להחזיר כסף על כל פיפס,התכוונתי פה רק למקרים חריגים של הפרשים ענקיים...וזה המקום לבקש ממשרד התחבורה הנחות על נסיעות שהן לצורך לאומי חשוב

וואו,יצא ארוךך! כל הכבוד לאלה שהספיקו לקרוא עד הלום

נסיעה ברכב פרטי הרבה יותר יקרה

לק"י

ואם הוא מגיע עד אלי- אני אחזיר לו?

מילא כשמדובר בקשר מתקדם (וגם אז אני לא רואה סיבה להחזיר כסף, פשוט נפגשים לסירוגין, כל פעם במקום שקרוב לצד אחד).

אבל יפה לך שהעלית פה את הדיעה ההפוכה! אמיצה

אני לא חושבת שעשית נזק, (כמובן במידה והסכום באמת היה משמעותי כמו שאמרו לפניי)

מבינה ממה שכתבת שהבחורה אמנם התפדחה אך קיבלה את הכסף,

אז כנראה שזה לא הזיק.

(כאשר לא רוצים משהו, לא לוקחים.)

ואמנם לא הייתי רוצה שתתפתח נורמה חדשה שכזאת, שהיא עוד הוצאה לבחורים,

אך לדעתי אם כבר עושים כדאי לתת את הסכום של הכרטיס (צד אחד כמובן), ובאופן עגול כמובן, (בלי אגורות)

ולא בחלק מהסכום, לא חייבים להיות ג'נטלמנים, אך אם כבר אז כבר...

אני חושבת שזה היה מצמצם את הפדיחה, כי הפדיחה הגדולה יותר זה כשמחשבים כסף מולך וכ'. 

(משערת שלא עשית את זה באופן כזה...)

לגבי עצמי- אני חושבת שבמקרה שכזה, הגם שהייתי מתפדחת, 

זה מהפדיחות החיוביות יותר, לא הייתי לוקחת אך הייתי רואה את ההצעה כנקודת זכות של הבחור.

(ולא, לא התכוונתי לסכם את זה בטלפון מראש, אלא בסיום הדייט,)

לא התייחסת לזה כחובה של הבחור,כעסק כלכלי

אלא כמעשה נחמדות, לפנים משורת הדין

אז אני חושבת שיש 2 אופציות:

אופציה א (נדיר ביותר):

הבחורה בטלפון מתלוננת שזאת טרחה גדולה בשבילה

לנסוע עד ל** אז הבחור מציע שהוא יחזיר לה חלק מהכסף

אופציה ב: הבחורה מסכימה בכיף לנסוע ל** (למרות שיש הפרשי מחיר גדולים),

באמצע הדייט,תוך כדי שיחה הוא מחזיר לה בדרך אגב ובלי לעשות מזה סיפור

יש מצב שהייתי מתפדחת,כמו שרבות פה כתבו..לבנות לפעמים יש קטע כזה שהן מתפדחות מכל מה שקשור בכסף

ובו זמנית הייתי רואה בכך נקודת זכות על הבחור שחושב גם על הפרטים הקטנים 

מסכימה עם מה שכתבו שזו  לא חובה לנהוג כך,לא בלחץ כמו שאומרים.

בדייטים אין חוקי ברזל כשזה מרגיש מתאים וטבעי-יופי ואם לא-לא

לא חושב שצריכה להיות מעורבות כלכלית כלשהיא מעבר למה שקורה בזמן הפגישה.

אני יכול לחשוב על כל מיני סוגי החזרים שאפשר לבקש. (זמן עבודה, ביגוד, וכו')

ונגיד במקרה שהיא חוזרת בטרמפים במקום אוטובוס, אז מגיע לה החזר או לא?

לדעתי, הקטע לשלם עליה הוא בזמן הפגישה בלבד. ולא מעבר.

(ואם הייתי בחורה אז לא הייתי מסכים בחיים שישלמו על הנסיעה שלי)

צריך לפעמים לדעת לקבל.

מ"מ, אני לא הייתי מציע, או מוכן לקבל כסף כזה.

אבל שוב, לא כזה נורא

כשתיהיה בעלה תשלם לה על הנסיעות,

זה דייט, שני הצדדים צריכים להשקיע, גם אם זו השקעה כלכלית.

זה יפה הרצון, אבל לדעתי זה לא שייך.

המחשבה נחמדה ביותר ומראה על רגישות,אבל בתור הצד השני זה מרגיש כאילו מסכנות ועניות, ועלול להרגיש כמו "רגישות יתר" . לדעתי פשוט "להחזיר" בהשקעה אחרת...

(נקודת המוצא שלי היא ככה-מלכתחילה,בפגישה הראשונה, 

כדי למנוע את כל הסבתוכה הזאת רצוי להיפגש קרוב יחסית לבחורה.

אם זה לא מתאפשר אפשר לקבוע באיזה מקום באמצע.

נניח שידוע לך על הפרשים גדולים במחיר הנסיעה אז אל תחזיר בכסף (זה לא עסק כלכלי),

תנסה להחזיר בצורה אחרת.נניח שנפגשים בפארק להביא עוגיות או משו נחמד

(זה ממש לא חייב להיות בדיוק כשווי הנסיעה,כן?)

כך כל הצדדים ירוויחו ותהיה אווירה נעימה.

(כן,זה הכל פסיכולוגי אבל הרבה יותר קל לקבל עוגיות מלקבל מזומן ביד..)

להביע את הערכתך על ההוצאה שלה.

תכלס לא הכסף זה מה שחשוב כאן, אלא שהיא תדע שאתה מודע לזה שהיא השקיעה הרבה יותר ממך ושאתה מעריך את זה ולא לוקח זאת כמובן מאליו.

אני מניחה שהיא הבינה את זה, והעריכה את כוונתך הטובה, אבל הביך אותה לקבל כסף.

לכן אפשר לפצות בדרכים שונות: או להביא עוגיות, או לשלם עליה בבית קפה או במקום אחר, או כשקובעים לפגישה הבאה לקבוע במקום שנוח דווקא לה,

והעיקר שבאותו זמן תאמר לה כך בערך: "אני יודע שהנסיעה עלתה לך הרבה, אני מאד מעריך את ההשקעה שלך, לא נעים לי שההוצאה נפלה רק עליך, אני רוצה לפחות לפצות אותך עכשיו ב..."

כך זה יוצא גם ג'נטלמני וגם בלי סיטואציה לא נעימה של חישובים והחזר כספי.

מעבר להתחשבנויות\פיצויים

הכי חשוב זה להביע הערכה במילים

להראות שזה לא מובן מאליו מבחינתך שהיא טרחה (יותר מהרגיל) להגיע לפגישה

וכשאני חושבת על זה....בדר"כ בחורים הם אלה שטורחים להגיע לדייט

ומרוב שזה הפך לנורמה,נוטים לקחת את זה כמובן מאליו

וזה חבל

בנים (סליחה על הניצלו"ש),

הייתם מרגישים מוזר אם מדוייטת הייתה אומרת בטלפון\במהלך הדייט: תודה שטרחת להגיע עד לכאן

(לא דווקא במילים האלה,פשוט לא מצאתי דרך אחרת לנסח את זה..).

אנחנו משלמים מספיק, ולהן יש נסיעות חינם בשירות. היא אמורה להרויח מהדייט לא פחות. אולי די להעמיס נורמות מיותרות?
ובכלל- מאיפה אמור להיות לנו כסף, מהעבודה של אמא?

(סליחה אם זה פוגע , אני חושב שזה תוצאה של מידות טובות  ואולי ביינישיות יתר.)

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.