לק"י
זה במקום לפתוח כמה שרשורים 
1. אם אני הולכת לעבוד בחינוך מיוחד לאורך שנים, אני כנראה אאלץ עד סוף חיי להכין חומרי למידה.
(למרות שת'כלס עם השנים מצטברים חומרים, ואז צריך פשוט להתאים אותם לתלמידים ופחות להכין מלא חומרים חודשים).
ככה זה כשאת מורה לחינוך מיוחד בארבע כיתות שונות, ברמות שונות ושכמעט כל ילד ברמה אחרת מהשני 
2. ישיבה עם צוות בבית ספר לא דתי יכולה להיות חוויה שכוללת אי נעימויות, כמו שיחה בשפה לא נקיה במיוחד 
(וריכולים על אנשי צוות אחרים- זה אולי גם בבית ספר דתי יכול לקרות, אבל לפחות יש מודעות לעניין של לשון הרע ורכילות).
3. אני מעריצה אנשים שלומדים או עובדים כל יום מהבוקר עד הערב ונוסעים שעות בשביל זה..
ולא מתייאשים מההלוך- חזור ומזה שהם בקושי נמצאים בבית, ומזה שהם חוזרים הביתה בשביל לישון ולחזור שוב לעבודה או ללימודים.
(מסקנות מהיום).
לילה טוב, חבר'ס!
