(במאמר מוסגר, שיהיה ברור...שכל תהליך הבירורים לא יקח לך יותר מ48 שעות..

כי אז יהיה ברור לבחור ש: "אה..היא לא רצינית.. סתם מורחת... וחבל")

ולעצם העניין:

לברר שהוא אדם הגון  וישר  ויש התאמה מבחינה רוחנית ,גיאוגרפית..

ושיש בו לפחות חלק מהתכונות החשובות לך בבעלך לעתיד

שיהיה בהצלחה!!

צריך לבדוק שיש בו את הדברים שאת מחפשת

ושאין בו את הדברים שלא לא רוצה שיהיה בו

ניתן לעשות את זה בשתי דרכים עיקריות

בדיקה ישירה- מולו, תוך כדי דיבור, התנהלות והכרות איתו

ובדיקה עקיפה- דרך גורמים שמכירים אותו

איך??? מה לשאול?

הבעיה שלי בבירורים זה פחות מידי- לא יותר מידי. מעולם לא לקח לי יותר מכמה דקות (פחות מ-5 ד') שיחה ואני לא מורחת את זה בכלל.

פשוט אני תמיד לא בטוחה מה בדיוק לשאול.

בפגישה עצמה אני מסתדרת- תוך כדי שיחה אני מצליחה לברר את מה שאני רוצה לדעת אבל יש לי בעיה בשיחות הטלפון לפני.

וזה לא סותר את עניין הבירורים!

וברצינות - לדעתי:

1. כשמבררים לא מצפים רק לשמוע אם הוא נחמד וטוב, אלא יש גם פרטים יותר טכניים/תכונות אופי שאפשר לשאול עליהם. 

אם יש דברים / תכונות שחשוב לי לדעת אם יש בו, אז אברר ולפני ואחסוך פגישות מיותרות עם אנשים לא קשורים...

2. לפעמים שמיעת ה"דברים טובים", מחמאות ושבחים על הבחור/ה עושים חשק ומעלים התלהבות לפגישה. וזה חשוב!

(לא סתם אמרו "כלה נאה וחסודה" שגם אם אינה כזו...).

אבל זה כן יכול לתת חשק להיפגש גם פעם שנייה

כי לפעמים בדייט ראשון מתרשמים ממשהו מסוים,

ומכוון שהחברה אמרה אחרת אז אני אומר:

טוב אולי היא צודקת. כדאי לנסות עוד פעם.

תלוי מי המציע, ועד כמה הוא מכיר את שני הצדדים ומבין באופן כללי

לפעמים בבירור המקדים עולים דברים שתדע מהם שזה לא מתאים.

באופן עקרוני:

כמעט בכל הצעה שהציעו לי, מהפרטים היבשים - הייתי יודע מה עלול להפריע

וחוקר בכיוון.

אני חושב שבאופן יחסי אני מוריד ככה הרבה בבירורים.

אגב לאחרונה יצא לי כמה פעמים לגלות בבירורים,

שדברים מסוימים בי יפריעו לבחורה.

גמאני ממשיכה לשאול את עצמי את אותן שאלות..

ועדיין מרגישה שכדאי לברר קצת

זה יכול לך לחסוך דייט מיותר עם בחור לא קשור

או במקרה הטוב,יגרום לך להגיע לפגישה יותר רגועה ומחוייכת

אם היו באים אליך ואומרים: "עלמה, יש לנו בחור בשבילך" 
מה היית רוצה לדעת, כדי להיות בטוחה שזה לא בזבוז זמן להיפגש איתו, ולהגיע רגועה לפגישה?

-דעתי- 

האם למד בישיבה ואיזו? 
ואיפה הוא מתגורר?
ובן כמה הוא? 
ומה הוא עושה היום? 
והאם הוא בריא? 
והוא בחור טוב, כן?   
וחוץ מזה הכול בסדר איתו? אין איזה משהו יוצא דופן? 
אה, ומה השם שלו שוב? 
ושאלת השריטה (מותרת אחת כזו) - ואמרנו שהוא מתכוון להיות רועה צאן באחת הגבעות, נכון? 

ואני לא הייתי שואל - האם הוא מכוון בעמידה, ובאיזה דקה מגיע לבית מדרש, ומה גודל הכיפה, ומי קשר לו את הציצית, ואיזו כשרות הוא אוכל, ואיזו כשרות הוא לא אוכל, ומי הרב שלו, ומי הרב המ"מ שלו, ומתי הוא נוהג להוציא שבת, וכמה צדקה הוא נותן בשבוע, ומה אחים שלו עושים, ומה ההורים שלו עושים, והאם הוא אדם של חסד, ואיך זה בא לידי ביטוי, ולכמה זקנים הוא עוזר לחצות את הכביש, ועם כמה בחורות הוא יצא, והאם הוא צדיק, או רשע, וכמה ילדים הוא רוצה, ומה הוא מתכנן לעשות בפירוט ביובל הקרוב והיובל שאחרי, והאם הוא חוגג את יום העצמאות, ולמה הוא לא שירת 3 שנים בסדיר ו-4 בקבע, גרביים בסנדלים, וכו וכו 

כי האמת היא שצריך הרבה סיעתא דשמיא וקצת לסמוך על שני השדכנים (הקב"ה והאדם), ואי אפשר לדעת באמת, עד שרואים בעיניים ומכירים בפגישה. וסינון בסיסי שנלקח בערבון מוגבל יכול למנוע הרבה. 
 

אבל לגבי המשפחה ומה ההורים שלו עושים, יש כאלה שזה חשוב להם, ואם הם רוצים אז שיבררו. משפחה טובה זה חשוב ומבורך וההורים רוצים הכי טוב בשביל ילדיהם.

עיקר הבירורים זה לשמוע מה לא נאמר ומה נאמר בין השורות 

בס"ד

אני חושבת שזה תלוי מי המציע..

אם מי שמנסה להכיר מכיר טוב את שניכם, או את הבחור, הייתי מסתפקת בחוות דעתו.

אבל- אם מי שמכיר לא מכיר את שניכם- שווה לברר. כי לא תמיד זה ששניכם דתיים, אומר שזה קשור בכלל.

פעם לא הייתי מבררת בכלל וסומכת על מי שהציע. היום אני יותר מבררת (גם בגלל שזה פחות חברות שמציעות).

ונכון- יש את החברים שקצת "מורחים" אותך ואומרים "כן, ברור שהוא מושלם" כשאין להם מושג מי את, אבל יש גם אנשים טובים והגיוניים שאכפת להם גם ממך וגם מעוגמת הנפש של החבר מפגישה לא מתאימה, שאומרים את האמת. זה לא אומר שאומרים דברים רעים, אלא פשוט מבינים שזה לא מתאים.

לפעמים אני קצת חופרת, כדי להבהיר את הנקודה. נראה לי שרוב הזמן הם בסדר עם זה. מקוה.

בעיני הרעיון הכללי הוא זה שחשוב, ולא הפרטים. אבל לפעמים הפרטים עוזרים להבהיר את הכלל.

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.