מובן בשכל שזה לא, אבל חוששת שהרגש יביע אחרת....את פניך אבקש

אני לומדת עכשיו עיצוב במכללה. מקום קטן, מעט אנשים. יש שם בחור דתי.

מהתחלה הבנתי שזה לא מתאים- כמו שאמרתי- שכל. באמת שזה לא. לא ברמה תורנית שהייתי רוצה ועוד סיבות שלא אפרט כרגע.. 

יש לו מידות טובות... 

אמרתי לעצמי 'תתגברי על עצמך, את יודעת שזה לא מתאים, אז תשתדלי גם לא להיקשר יותר מדי'.

אבל זה קשה. כמו שאמרתי אנחנו כיתה קטנה וקשה שלא להתחבר לכולם, במיוחד אם אנחנו יושבים אחד ליד השני (וזה כי נכנסתי אחרונה והמקום הפנוי היחיד היה... לידו. תודה), מה שגם הוא אחד שנוח לדבר איתו ולשמוע את דעותיו והרעיונות שלו....

באמת שאני משתדלת לשמור על קור רוח, לא לפתח סתם שיחה אלא רק לצורך לימודים..אבל כשכבר מתחברים לכולם זה לא כזה פשוט.

אני יודעת שלא יהיה משהו אבל אני צריכה לשמור חזק על הרגש שלא יתפוצץ כי להתאהב זה קל. ואני חוששת שהוא חושב שיכול להיות בינינו משהו ואז אני אהיה זאת שתאמר לא...

|סוף פריקה|

 

רק אומרשמואלג
לא טוב לך, ולא לבחור להיות במצב הזה.
אם יש חשש משמעותי שהוא "בונה" על משהו כדאי עוד יותר להביא את זה למצב ברור.
או שדואגים לעבור מקום, לנתק קשר.
לצאת ולומר את הלא.
לומר את הלא בלי לצאת...

חבל על נפשותיכם...
פשוט לפתוח את זה איתו? גם אם יש סיכוי שהוא לא חושבאת פניך אבקש

על הכיוון הזה אפילו? חשבתי על כך אבל נראה לי לא שייך לפתוח סתם משו שלא בהכרח שיקרה...

לעשות מעשים שיגרמו לו להבין - שלא! כמובן בלי לפגועודאי

 

-לקצר שיחות, ולחלופין להמנע מהן.

-לא לשבת לידו.

 

לא חושב שצריך לדבר על זה נהפוך הוא,  במיוחד שאת לא יודעת מה הוא חושב לגביך! 

 

לא לשבת זה קצת בעייתיאת פניך אבקש

כי זה כבר סוג של מקומות קבועים אז פתאום לשנות מקום זה יראה  מוזר..

אני חשבתי שאולי אפשר להיות כנים ולפתוח את זה איתו.. הוא איש שיחה טוב...

רק שלפעמים אנשים יכולים לחשוב שהצעד שאני עושה הוא קצת חסר טקט...

איזה עיצוב את לומדת?יוני
אם במקרה את לומדת עיצוב גשרים אז תעצבי אחד ותשרפי אותו, שיבין ת׳רמז.

וברצינות, שיש מחלוקת בין שכל ורגש והמקרה לא נעלם בזמן הקרוב אז הכי טוב לשרוף גשרים
אהבתי עוגת גבינה.
בדר"כ לא לומדים לעצב גשרים זה יותר מתאים למהנדס אזרחי לתכנן גשר....

אהבתי את הרעיון אבל
סבא שלי היה מספרשיר ידידת

שבצרפת פעם היה מקובל שהאדריכל והמהנדס שבנו ותכננו  גשר היו יושבים מתחת לגשר בזמן שכל הארטילריה הכבידה הייתה עוברת על הגשר- כדי לבדוק את החוזק שלו בפעם הראשונה.

תוודאי שלא תשבי מתחת לגשר קורץ

 

(נראה לי שזה מיתוס אבל זה סיפור נחמד -אני בעדצוחק)

מה הקטע של הגשרים?? לא הבנתי :/את פניך אבקש
>>>>יוני
שיש מחלוקת בין שכל ורגש והמקרה לא נעלם בזמן הקרוב אז הכי טוב לשרוף גשרים- לגרום לבחור לא לרצות את הקשר ואז השכל מנצח

ולשנות מקום זה מה שאת צריכה! זה יראה קצת מוזר אבל זאת המטרה. (אם הוא בקטע שלך, אז הוא יבין את הרמז. אם לא אז זה לא יפריע לו שעברת מקום וזה עדיף על הפדיחה של לדבר איתו
ב"ה זה שהוא מדבר איתך כמה שהוא ידבר איתךmetorafi
לא הופך את זה לקשר רציני או שזה ידידות או שזה יחסים קולוגיים יחסי עבודה בלבד גם עם יושבים על קפה ביחד, זה את זאת שחושבת שזה יכול להיות רציני אבל ממש לא הוא !
לא הייתי נחרץ כל כך...ותן טל

בהחלט יכול להיות מצב וזה אפילו הגיוני, שהוא יכול להרגיש הרגשה אחרת ממה שתיארת, הרגשה של קירוב יותר ושל "קשר"...

באמת נשמע קשה להיות ככה בכיתה קטנהבת-שבע77

טוב שאת מודעת למצב,זה כבר חצי פתרון חיוך

 

מסכימה עם מה שכתבו שרצוי לעבור למקום אחר,רחוק מהעין-רחוק מהלב

כן,אולי זה יראה מוזר בהתחלה אבל סומכת עלייך שתמצאי איזה תירוץ..

ותנסי בינתיים להתחבר יותר לבנות כך תהיי מספיק עמוסה

מכדי שיהיה לך זמן לדבר\לחשוב עליו

מניסיון,יותר קל להציב לעצמך מטרה חיובית של מה כן לעשות (כן לאכול המון ירקות)

מאשר להציב מטרה שלילית (לדוגמא,לא לאכול שוקולד!)

בהצלחה

בסוף אני רואה את עצמי מדברת איתו על זה.....את פניך אבקש

מבולבל רק שיהיה בטוב.....

ותודה לכם על העצות שבת שלום

אהיה בדעת מיעוט...קצת xחרת

 

כתבת שיש עוד סיבות חוץ מהעניין הדתי- כמה הן באמת משמעותיות?

 

בענייני, רצוי מידי פעם לעשות בירור עצמי אמיתי על גבולות ה"סינון" שלנו במציאת בנזוג. כנראה שלא סתם זימנו לך סיטואציה כזו, אפשר להתעלם ממנה ולהחליט שברור שבשכל זה לא קשור ולהתעלם לחלוטין מהרגש, ואפשר שלא.

רגש לא נוצר סתם, אמנם א"א לתת לו להוביל לבד, אבל לא פעם גם השכל טועה, ומה שנראה "שכל" הוא בעצם פחד מלבחון ולבדוק דברים באמת ולעומק.

כמה פעמים פוגשים מישהו שעל הנייר הכל תואם ובמציאות לא קורה כלום?

הרגש הראשוני בד"כ כן מעיד על איזה חיבור פנימי שלא כדאי לזלזל בו, יש בו הרבה אמת, גם אם לפעמים נראה שלא מתאים.

אז נכון שבהיכרות רשמית של "הצעות", חייבים לסנן איכשהו, אבל בהיכרות טבעית יש כללים אחרים, ולפעמים לא סתם מפגישים אותנו במציאות כזו, וכדאי לעשות חשיבה מחודשת.

 

יש דברים שאין מקום לוותר עליהם- מידות טובות ותקשורת טובה, על השאר אפשר לגשר.

רמה דתית, בניגוד לאופי ומידות טובות, הוא דבר שיש בו אצל רוב האנשים תנודות במהלך החיים, קשה מאוד לשמור על הרוחניות כגבר רווק (יותר מאשר רווקה) ברגע שעוזבים את המסגרת, וככל שהגיל עולה זה נעשה קשה יותר, אבל זה בהכרח מעיד על הרצון הפנימי ועל המקום האמיתי שרוצים להיות בו. 

מעבר לכך, לפעמים מה שנראה כלפי חוץ כפער משמעותי עשוי להתברר בשיחה פתוחה וכנה כפער לא כזה גדול, כמשהו שנובע ממורכבויות כאלה ואחרות, שיש רצון גדול להתקדם.

גברים הרבה פעמים צריכה דחיפה נשית ומסגרת משפחתית כדי להתקדם רוחנית.

 

אני לא אומרת לך לצאת איתו, יש פה גם את עניין החוסר נעימות אם לא תצאו ולא ילך, אבל כן מציעה לך לברר עם עצמך את גבולות הסינון שלך, עד כמה את מאפשרת לעצמך לראות את הדברים לעומקם בלי לפחד, ואם את לא צמודה מידי לדמות דמיונית כלשהי של בן הזוג האידיאלי שלך.

 

בהצלחה!

 

אני מבינה.את פניך אבקש

אולי זה תמיד היה 'חלום' להכיר בדרך טבעית שכזו. אבל לענ"ד אני חושבת באמת שהוא ברמה דתית נמוכה מזו שהייתי רוצה שבעלי יהיה בה בע"ה. אני יכולה לפרט לך באישי אם תרצי לשמוע.

טוב...פייגליניזיתאחרונה

הכל בסדר, אבל אבל שורה שלישית לאחרונה, "להתאהב זה קל"... לא. חביבתי, לא ממש...

 

אני הייתי ממליצה לך לברר עם עצמך עד כמה זה באמת לא מתאים, ואם את בטוחה בחוסר ההתאמה הזה, פשוט, לרסן..

 

זה נשמע שיש משהו שעשוי להתאים, לא מתאהבים בכל אחד, כמו שאמרתי למעלה, תבדקי, תבררי, אולי...!

עד כאןכְּקֶדֶם

מי יודע כבר כמה קשרים הלב הזה חווה

וכמה אמרו לך שאתה זוהר ושאתה משהו אחר ושהעולם צריך אותך באמת. ואיך זה שאתה כזה כל כך? והלוואי שהרגע הזה אתה ואני לבד יהיה לתמיד.  ושאם היה אפשרי הייתי נשארת איתך לנצח אבל אנלא יכולה להקים איתך בית. ועוד אינספור פתגמים מאינספור שהלב שלי נתן להן להיכנס בלי מעצורים. והן הביטו ברהב ונגעו בקצהו ונחרדו ונעלמו.

ולהבדיל גם קשרים עם חברים טובים מאד שהחליטו שדיי.

אה וגם הוא, שאמר לעולם דיי. גם איתו רציתי להגיע הכי רחוק שיש יותר מהכל וגם אתה מתי שככ התקרבתי אליך טרקת לי את הדלת בפרצוף. כמו כל האחרים.

ואולי אני באמת תמים ונאיבי אולי לא הרגשתם אליי כמו מה שאני הרגשתי ומרגיש אליכם עד היום. אולי באמת ניצלתם כל רגע אתי רק כדי לחוות עוד קצת , כמה שמתאפשר.


אבל הגיע הזמן שלי. שעכשיו אני איעלם.

הגיע הזמן שאומר לעולם - דיי.



התוהו קדם לעולם. 

נוגע, לא נוגע

עצוב וכואב לשמוע

 

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

נעמת לנו… חבל שאתה מחליט לעזובפ.א.
וואלה לא קלטתי שזה שרשור פרידהadvfb
כתיבה יפהאדם פרו+
מבטאת את ההרגשה
כואב ממשארץ השוקולד
מאחל רק טוב
חבר יקרכל היופי

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.


אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.


מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

חולה עליךךךadvfb

אחלה כתיבה

 

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

בהצלחהברוקוליאחרונה
זה נהיה טרנד?הפי

לדבר עם בחורה ולברוח?

2 נשים שלוותי השבוע היו מפורקות מבכי עד כדי מצב של חולי.

אם אתם לא מתכוונים לצאת לדייט תגידו את זה מראש

ולא ברור לי איך גבר שמגדיר את עצמו דוס עושה שטויות כאלה.

ובעצם דוס או לא לא מתנהגים ככה

לא סתם שולחים הודעות בוואצפ לבחורה שהעבירו לך את המספר בשביל שידוך ..ואז בורחים .

איך זה גורם לשדכן גם להרגיש?

ולא סתם קובעים עם בחורה דייט ומבטלים באותו יום


 

שלא נתחיל לדבר על שגרירים/ שליש/ וחבריו

ששם בכלל פותחים הודעות מדברים ואז יום אחרי נעלמים .

מדוע?


 

אני תמיד אומרת אף בחורה לא כועסת שלא רוצים אותה בחורה כועסת כי הראו לה שרצו אותה (בואי נקבע דייט )

ובסוף הלכו בלי הסבר בבום


 

אני כבר התרגלתי לזה שיש כאלה שדיבורים לחוד ומעשים לחוד ..

ואני אומרת את זה בכאב אם אדם בוחר להתנהג ככה או ניצלתי.. עוברת הלאה ..

אבל לא כולן לוקחות את זה ככה

יש בנות שלא רוצות לשמוע על דייטים בזמן הקרוב בגללכם..


 

באמת קחו אחריות.

גוסטינג זה גועל נפש

אתם גועל נפש

 

השרשור מופנה לאדם שבורח/ מבטל דקה 90 בלי לזכור שיש צד שני לסיפור.

אדם אשר לא יודע לבטא את רגשותיו ..

נכון לא תמיד אפשר להביע מה אתה מרגיש אבל אפשר שיהיה לך עמוד שדרה . אל תגיד סתם דברים .. מזה??

(אפילו הודעת נימוס יהיה מתאים .. מצטער על הזמן שלך.. בכל זאת אני חושב שלא מתאים .קשה?

 אפשרי גם אם לא מסתדר הכל בסדר .מידות יש פה צד שני לעזאזל 

 

דרך ארץ

 

כנל הפוך!! כלפי גברים

 

יש לי בכלל סיכוי?מה כבר ביקשתי

אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...

לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.

עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).

הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.

זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".

מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."

וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?

זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...

קלעת בולמה כבר ביקשתי

היא אמרה על עצמה שהרגש שלה לא נמצא איפה שהיא מצפה שיהיה ושהיא מאוד מקווה שיתפתח, ככה שכנראה באמת זה שלא היה שם שינוי משמעותי היה הטריגר העיקרי להיפרד. היא דיברה עם מישהי שהדביקה את החוסר התקדמות ברגש בהובלה שאולי חסרה מצידי, וזה היה נראה שהיא קצת נתלתה בזה בשביל לתרץ למה היא רוצה לסיים. בזמן הפרידה נאמרו הרבה דברים שאני כבר לא ממש זוכר, והאמת שמעדיף כבר לשכוח...

בעז"ה שבקרוב ממש נזכה למה שאתה מתאר ושבנתיים אצליח לחיות באמונה ובביטחון... 

מכיוון שאינני ראוי להיות הגאון של הדור,חסדי הים

אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.

"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".

שדכנים לחוצניקים ודומיהםTachyon

האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם? 

אתה יכול לפנות אלי במסר (לא בשיחה אישית) ואתן לךחסדי הים
מספר של שדכנית שעוסקת בזה.
אשמח גםראומה1
התחתנתי לתוך קהילה של חוצניקים רווקיםתמיד בבטחה

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

פניתי ראומה1
יש קהילה של חוצניקים רווקים כאן? סקרנת...מתוך סקרנות
זה סביב ישיבת מיר?
תודה, מכיר קבוצת ווצאפ שלהםמתוך סקרנות

יש להם גם קהילה פיזית?

בוודאיארץ השוקולד
תשאל בקבוצה איפה הם גרים ואיפה המניינים שלהם, לרוב זה סביב אוניברסיטאות לדעתי.
מעניין, טוב לדעתמתוך סקרנותאחרונה
תודה רבה! אם יש עוד איזה שדכנים מאזור בית שמש?Tachyon
יש בתחתית רשימת השדכנים בשרשור הנעוץלגיטימי?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

הייתי מחפש באינטרנט על JLICארץ השוקולד
ראיתי עכשיו זוג בדייטהפי

הבחורה כמעט מתעלפת מקור

והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..

הבנת מה אני אומר?

אחי , היא בעולמות עליונים

ביטקוייןמשה

זה באמת מקום לרחף בו.

כמה קשה לומר קר לי?בחור עצוב
בנות תמיד צודקות ובנים תמיד טיפשים וחסרי תשומת לבצדיק יסוד עלום
יותר קשה מלאכול סרטים אחר כך שהוא לא שם לב אלייךיוני.ו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

ברור שהיא צריכה להגידהפי
לא ציפיתי שידע לבד
הצעתי לכמה בחורות את המעיל שליבחור עצוב
כולן סירבו. אולי הגיע הזמן לכבס אותו. 
נראה לי שזה בסיסי להיות רגיש למזג האווירadvfb
כדאי שיהיה תשומת לב מצידוארץ השוקולד

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

 

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

חחחח לא נראליהפי

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????


והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים


קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

אז תקבעו מראש במקום סגורבחור עצוב
ואי אני חושבתהפי

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.


שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

אז אפשר לעבורבחור עצוב

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).


אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

ברור שאמרתיהפי
סוף טוב הכל טוב?בחור עצוב

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

אפשר להגיד בטל ומבוטלהפי
לא הבנתיבחור עצוב
קורה לי הרבה בשרשור הזה
אולי זה דייט בין הראשוניםמישהי נשואה

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

את ההרצאות בנושא כלכלה שהיית נושא בפני😂יעל מהדרום
אשה היא לא יועץ השקעותבחור עצוב
אשה היא אכן לא יועץ השקעותאריק מהדרום
אבל אתה הולך לאחד את ההון שלך וההון שלה להון אחד.


זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.


המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.


וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

זה לא אומר שצריך לאכול לה את הראש על זה בפגישותבחור עצוב
ולגמרי אין לי בעיה לקחת אחריות על הצד הכספי בקשר. לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכל. 
אכן לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכלאריק מהדרום
אבל בנושא הספציפי הזה זה מאוד חשוב לעבוד יחד כי ישנן החלטות מאוד גורליות.


אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.


אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.


וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אתה יודע שזה בערך מה שקרה בקיבוציםמשה

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

אני תוהה אם מספיק ששני הצדדיםארץ השוקולד

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

המצב הנפוץאריק מהדרום
הוא שיש צד אחד מאוד מעורב בפיננסים וצד אחד לא מעורב בכלל, העובדה שזה מצב נפוץ לא אומר שזה בריא, במקרה של גירושין או מוות או נכות פתאומית שתמנע מהצד המעורב לתפקד זה יקשה מאוד, מקרים שבו צד אחד לא רק שאין לו את הקוד לחשבון בנק, אלא שבכלל לא הוריד את האפליקציה לחשבון זה יהיה ללמוד להתנהל הכל מאפס.


בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

אם תרצהאריק מהדרוםאחרונה

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.


אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

ברור שמספיקברגוע
חחח גדולהפי
הרהורים בעקבות שירשורים: למי לדעתכם יש יותר סיכוי?יוני.ו.

ולמה

 

1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"

 

2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
 

נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.

 

(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)

מסכים ומחזקאביעד מילוא

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

אתה מה זה צודקadvfb

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

לא הבנתיהרמוניה

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

לראשון יש יותר סיכויadvfb

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

 

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

תלוי ביחס בין כמה שהוא חושב שהוא פריק ומוזרנוגע, לא נוגעאחרונה

לבין כמה שהוא באמת

שוב נר בלי ביתאנונימיכלשהו

כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.

בעז"ה שנה הבאה 'נר לבי בית'חסדי הים

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

היום זה עדיין "זאת חנוכה" וההשפעה עדיין קיימתנפש חיה.

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

 

 

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

רק לומרנגמרו לי השמותאחרונה

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

אולי יעניין אותך