אבל לא באתי להצדיק, באתי לתת סיבה למה עשיו שונא ליעקב

הרי אין באמת סיבה אמיתית

כי מציאות מושלמת היא שכל העולם אוהב ומעריץ את עמ"י בהיותו עם נבחר

אלא שהעם הנבחר לא מתנהג כמו שעם נבחר צריך להתנהג

היא לא דבר ניצחי

ואיך תיעלם?

ע"י תיקון של עמ"י

(ואם נלך לפי הדרך שלך דווקא יוצא שעישו צודק

מה פתאום יעקב לוקח את הברכה?

ועוד בכזה טריק מלוכלך

עשיו לא שנא את יעקב סתם)

לא כתוב דבר כזה.

השנאה תיעלם. כי בעולם מתוקן לא תיתכן שנאה או רוע מכל סוג שהוא.

וכמו שאמרתי אין לה בסיס קיום אמיתי, היא דבר בר חלוף.

את זאת שצריכה להוכיח לי שהיא נצחית. החובה להוכיח עלייך

כי זה בכלל לא הגיוני להגיד דבר כזה.

הגויים הם יצירי כפיו של ה' יתברך, והם באים ממקור טוב

וטבע הטוב להיטיב. ואדם הוא טוב מעיקרו.

ובקשר לעניין של חברה יר"ש לא הבנתי כוונתך.

אין דבר כזה חברה. יש לנו עם. ומספיק שיהודי אחד לא מתנהג כמו שצריך זה פוגע בכל האומה.

ואין עוד שום דוגמא למצב שעמ"י היה במצבו האידיאלי

למעט אולי תקופת שלמה המלך. ששם וודאי שכל העולם אהב את עמ"י

וגם שם המצב לא היה מושלם, כי בסופו של דבר שלמה נפל בנשים נוכריות.

לכן אין לך שום דוגמא להביא לי מצב מתוקן, שבו עדיין הגויים שנאו את עמ"י.

ועוד עניין. כל הדבר הזה מובן בסברא פשוטה. הגויים מחכים שעמ"י יגשים את יעודו

גם אם הם לא מודעים לכך, זה תמיד קיים בתוך תוכם

ולכן הם מתעצבנים על עמ"י ולא מבינים למה

כל כך הרבה רגשי נחיתות, וצורך להוכיח לאנטישמיים שהיהודים מועילים ותורמים. 
מעבר לגועל שבזה, זה אירוני, שהאנטישמיים שונאים את היהודים אפילו יותר בגלל זה. 
דווקא הצלחת היהודים והפרסומא ניסא מעוררות את שנאת האנטישמיים אפילו יותר.

כמובן, שאני לא אומר שזה לא תופעה יוצאת מן הכלל.  
ואני גם לא נכנס לניסיונות להסביר את התופעה.



 

לעצמו

ת'אמת שזה כבר נהיה מעין משחק לנסות בכל פעם לנחש לאיזה תגובה הוא באמת מגיב...

באופן כללי אני ממש ממש ממליצה עם המאמרים של אש התורה.

אני לא זוכר עם מי אבל היה ויכוח משעשע על זה שזה לא חמישית אחוז מהעולם (יהודים) קיבל כל כך הרבה פרסי נובל אלא שהאחוז שהיותר קטן של היהודים האשכנזים קיבל את רובם המוחלט.

גילוי נאות, הכותב בצבע מוקה אבל נשוי באושר ליהודייה בצבע הנכון 

במילים אחרות

כל הקטע הזה הוא לא הדרך הנכונה בעיני לבחון עם.

כלומר, לא בנקודה של האשכנזים  (=הסמיילים הבהירים שיש לערוץ שבע להציע)

אלא בנקודה שזה הדבר השולי -

"אחרי כל הנתונים המרשימים האלו לא נעים לי לאכזב, אבל לא אוכל שלא לגלות לך, מר נובל, שכל זה הוא באמת, הדבר השולי."

והתכנית בערוץ 10. סוג של תמרור אזהרה נוסף למדינה. 

אבל התחושה שיצאתי ממנה מהמאמר, למרות הפסקה הזאת, היא אחרת.

בארצות ערב מוסדות של אוניברסיטה לא היו כ"כ קיימים,והאוכלוסיה בארצות אלו לא הייתה מושפעת מההשחתה של ה"השכלה" מימלא לא רק שלא היו יוסדות טכניים ללימודים גבוהים,אלא שהם גם לא היו שולחים בצורה נרחבת את בניהם ללמוד באוניבריסיטה נכרית,זאת אולי מלבד יחידי יחידים בשאלת רב.

מימלא זו גם הסיבה להפרשי המעמדות בין אשכנזים ליוצאי עדות המזרח לאחר העלייה

יש לי כל מיני מחשבות על הנובל, אבל לא הרגשתי שזה שייך שאגיב. זהו מאמר קיטשי-חינוכי של יוני, וכאילו ציפו שנגיד "מקסים" ונתפעל כמו תלמידים צעירים. אבל בעקבות מסרים אישיים, החלטתי בכל זאת להגיב.  

לא מפריע לי שמחלקים פרסים, ולא מפריע לי שיש בין המקבלים יהודים או הרבה יהודים. 
בעיניי זה לא בשורה יהודית לעולם - כי אומנם זה יהודים - אבל זה לא יהדות, בשם יהדות, או מתוך יהדות. 
זה חוקרים בעולם האקדמי-מערבי - שבמקרה, צירוף מקרים נדיר - מגיעים מהעם היהודי. זו דעתי.

למה ערבים או סינים לא זוכים? כי ב-200 שנים האחרונות הם היו במדינות עולם שלישי תחת שליטה רודנית של משטרים אכזריים ואנטי-מערביים, ועד לפני 20 שנה לא ידעו בכלל לקרוא. ובשונה מהיהודים - לא למדו במיטב האוניברסיטאות של גרמניה וארה"ב. וזה גם מסביר את החלוקה של הפרסים, כאשר את רוב הפרסים קיבלו הגרמנים והאמריקאים. בפרוס 100 השנים האחרונות - עיקר המחקר בתחומי הנובל נעשה בגרמניה וארה"ב (גרמניה - בחצי הראשון שלה, וארה"ב- בחצי השני). (הייתה תקופה שכמעט כל ההנדסה וחלקים נרחבים מהפיזיקה ומתמטיקה היו בגרמנית מסיבות מובנות). וזה נכון לגבי כל שאר המדינות המתפתחות בעולם שמכילות את הרוב המכריע של האנושות.  

ובמיעוט הקטן שכולל את העולם המערבי ומשכיל - למה היהודים המתבוללים הסתערו על ההשכלה? (עלו בדעתי שתי תשובות. הראשונה, שכולכם זוכרים את הנהירה להשכלה במאה ה-19, ובהמשך, משום שלכל חוקר יהודי יש אמא יהודיה שדורשת ממנו להצליח בחברה, ולקבל סטטוס והרבה כסף). 

וכן, בנטרול הפרסים על הנובל לשלום, אפילו ישראל הקטנה עוקפת את סין, שרק לאחרונה החלה להיפתח למחקר והשכלה, והחלה לעבור תהליכים של מודרניזציה והשכלה בקרב הציבור הרחב. וגם היום, אין שום דבר שדומה או מתקרב להשקעה הכספית של האמריקאים במחקר ובאוניברסיטאות. 
 
וזאת מבלי להיות קטנוני ולהיכנס למתודולוגיה של בחירת הזוכים מתוך מאות מועמדים שמגיע להם לא פחות. 

ובסדר, היהודים הביאו את המנותאיזם לעולם. והדתות האחרות ביערו את עבודת האלילים. אז לפני כמה אלפי שנים, הקב"ה נגלה לעם היהודי והביא למהפכה בעולם - באמונה הדתית. אבל זה היסטוריה, וכמו שניטשה הטיב לתאר זאת בסגנונו הציני. וכבר אלפי שנים שהעם היהודי נמצא מחוץ ל-יש, ולא משפיע ולא מאיר על אף אחד, גם לא על עצמו. ועכשיו, שהגאולה התחילה והעם היהודי חוזר לבמת ההיסטוריה - יהיה נחמד אם יוני גם יסביר למה הראי"ה התכוון בחיבור האידיאה האלוקית והלאומית, ולא רק בציון שהיה רב קוק, והוא היה רב גדול, והוא אמר שיש ליהודים מה לתרום לעולם מזווית רוחנית. 

ועם כל הכבוד ליוני, אני לא יודע בדיוק על איזו הארה וקידום העולם הוא מדבר - למעט הייצוא של תעשיות הנשק למדינות אפריקה ומדינות צל אחרות. ואומנם יש לנו את תסמונת צפון קוריאה להלל ולשבח את עצמנו, לחשוב שאנחנו הכי חכמים, תמיד צודקים, ובשפת האלילים - שהאלים איתנו. אבל לא יזיק שנבין שאין לנו שמץ של מושג מה זה קדושה שבטבע או חיבור האידיאות לראי"ה. ואומנם אנחנו אופטימיים ויש רצון טוב, אבל עדיף להתמקד בתהליך, לימוד ועשייה מאשר בהיבריס הקדוש. 

האמת, ברוך? 

נפלת לאותו חור של דמוגוגיה שניסית לבקר אותו 

אם תחלק את הפיסקאות של ההודעה שלך- הרוב מדבר על לשלול משהוא, על מה לא נכון\ לא בסדר\ לא סיבה להתפאר.

רק את הפיסקא האחרונה הקדשה לדיבור על- מה אמור להיות, מה כן, מה צריך לפתח מבחינת ייצוא רוחני 

אנא הרחב דברייך 

כתבתי הערה קטנה. לא באתי להתייחס לנושא הגדול, להקיף אותו, או להציע הסברים חלופיים, כל שכן להקיש את העניין לדיונים הגדולים שזהו להם רק דוגמא. דמגוגיה זה לא המילה הנכונה, אני לא רואה פה עניין גדול, לא מתלהב מהסיפור, ואומנם יש פה מספיק בשביל רייטינג, אבל לא בשביל סיפור עיתונאי. מי שטוען שיש פה משהו - עליו הראיה. ליבנתיים אני מחזיק בכלל שנטרול רטורי פוטר מהסבר חלופי. 

ובכל זאת, לעניין היצוא - עם כל הכבוד כשיהיה מה לייצא, נייצא. כרגע עדיף לייבא, ולחשוב טוב טוב לפני שמתקרבים בכלל ליצירות מקור. אני לא יודע מה יש למדינת ישראל לשתף עם העולם באמונה בקב"ה, במוסר הנעלה, בערכי החיים, בהווי המשפחתי, או דברים אחרים וטובים, שנדמה שהעולם מבין ומפנים לא פחות אם לא יותר טוב מאיתנו. כשהחיים הציבוריים המתוקנים יופיעו במדינה, יהיה אפשר לדבר על שיתוף. עד אז, יש כמה וכמה דברים שחיים יבין עוד צריך לקרוא עליהם 'מהפך'. 


 
 

חשבתי לענות לך בשרשור החדש שפתחת, אבל אני רואה שאני יכול לענות לך כאן על שתי התגובות.
 
הגר"א הסביר בצורה נפלאה כיצד התורה והחכמה הולכות יחדיו, והראי"ה הסביר לעומק את האידיאה הלאומית אל מול האידיאה האלוקית, שתי אידיאות נפלאות ואדירות שדווקא עם ישראל יחבר יחדיו בארץ ישראל. צריך לזכור שהרקע לכתיבת המאמר, הינו כתשובה למשכיל של זמנו שטען שעבר זמנו של העם היהודי וצריך לסגור את הבאסטה (ומכיוון שאתה מייחס לי הערצה לאומה הגרמנית, וכדי לא לעצבן אותך, לא אזכיר כאן את הקשר של 'למהלך האידיאות' לראי"ה ולהגות של הפילוסוף הגרמני הגל).
ולמה זה חשוב? 
קודם כל, חשוב להבין שחז"ל והרבנים מדריכים אותנו שהתורה והחכמה הולכות יחד. ואפשר לנהל את הדיון, עם הדעות השונות, סיפורי התנאים בתקופה רומי, הגות ימי הביניים ועד לעת החדשה עם החת"ם סופר, מנדלסון, הגרי"ד והראי"ה, ורבים ונוספים. 
כך למשל, הזכרת את האבולוציה של דרווין בהקשר שלילי - אבל דווקא היו רבנים שהסתדרו עם זה מעולה כדוגמת הראי"ה. ולכן, את הדיון על העקרונות - למעט במקרים שבו אני מדגיש שמדובר במחשבה שלי, לא קביעה ולא עובדה, אלא מחשבה, אני מעדיף ללכת בעקבות רבותיי. ואני מסכים עם אותו מגיב בשרשור כאן שטען בצדק שהעולם היהודי עוד לא התחבר למדע בקשר אמיץ וגדול, וזה נכון לגבי תחומים רבים ונוספים, וכמו שהדגים לנו הרב דוד חי על המוסיקה, לאט לאט האידיאות מתחברות. 

ועכשיו לגופם של דברים שכתבת באותו השרשור. פשוט וברור שיש כוחות רבים בעולם, ופוטנציאל לעשות טוב ורע, ופעמים שיורדים למקומות הנמוכים ביותר עד שהאלוקים מתחרט על בריאת האדם ומביא מבול, ופעמים שמתעלים כל כך גבוה עד שהקב"ה בעצמו נותן לעם ישראל, לאנושות ולעולם את התורה. ואומנם, כל העניין הוא בסדר ומיקום. כמו לב באומות, כל אדם ועם צריכים ללמוד את מקומם ותפקידם. דווקא משום שיש במדע את הפוטנציאל להזיק יש לו גם את הפוטנציאל לקדם ולתקן את העולם, ועל כל שימוש לרעה והמצאה שלילית, אפשר להביא עשרות ומאות דוגמאות חיוביות של תרומת המדע לאנושות.  

ואומנם נכון שהנצרות והאיסלאם הביאו לביעור הרבה מהאלילות, ולקידום המוסר האנושי, אבל כפי שניטשה טען, הצרכים של האנושות גדולים מאותה דת קטנה וצרה שהגיעה לשבטים הגרמאניים של אירופה, ולכן אותו אלוהים מת, ויש צורך ברוחניות ודתיות גדולות בהרבה בעת החדשה - עת הגאולה, ובשפת הראי"ה, האידיאה הדתית אינה מספקת עוד, והאידיאה האלוהית חוזרת ביחד עם התעוררת האידיאה הלאומית. 

אתה מזכיר לי את אירופה של אחר המלחמות. מאין שקיעה באנרכיה וריקנות, מיואשים מאידיאולוגיות ודתות שהמיטו אסון על היבשת והביאו לחורבנה. וזה לא שונה מהימים של אחרי המרד לאחר בית שני. אבל האמת גדולה, וכנגד החולשה האנושית והניסיונות וכישלונות, העולם מתקדם והגאולה מפציעה, ולחשוב, אנחנו חיים בתקופה הזו, ולוקחים בה את החלק הקטן שלנו.  אבל אם רבותיך סוברים אחרת, לך אחר רבותיך, ולא אדון על זה.  

לא את הפרטים הטכניים של המציאות של שנות הארבעים, משום שלא חי אז, אלא את העקרונות הגדולים של העולם והאנושות והתורה והאלוקות שבין היתר מכילים גם פוטנציה לשואה (מבלי להזכיר את השואות ההיסטוריות שהעם היהודי עבר בגלות ובחורבן הבית).  
ואני הקטן חושב, שבהקשר הזה, אורות הקודש ביחס לקדושה שבטבע, ולמהלך האידיאות ביחס לשילוב, ומאמר הדור ביחס למתרחש כאן, ואורות התחיה, הן רק דוגמאות נפלאות להבנת ההוויה בהקשר האקטואלי-שרשורי. ואתה מוזמן לחלוק וללכת אחר רבנים אחרים, אבל את זה, לא תוכל לקחת מהראי"ה.  

וסתם, ממש סתם, רק כדי להדגים הכלה של אירועים היסטוריים בתוך עקרונות ההגות, אתה מוזמן לפתוח משך חכמה, פרשת בחוקותיי ד"ה "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם", ואני בטוח שתמצא את זה מרתק. 

ואם תרצה להעמיק יותר, מאמר הגאולה לרמח"ל, שמפחיד בהקשרו לשואה. פשוט דוגמאות להכלה ההיסטורית בעקרונות ההגות ורוח הקודש של חז"ל והרבנים. 

ואומנם, אני חולק על ההבנה שלך את הפסקה, אבל לא הבאתי אותה בכדי לחזק את אחד הצדדים מצד תוכן הדברים. אלא להראות לך שהעקרונות בהגות התורנית אינם זמניים, אלא גדולים ומכילים את ההוויה כולה. וזו היתה דוגמא לדיבור על מאורע היסטורי - עשרות שנים לפני שאכן קרה. זה נאמר ביחס להעשרתך שהרב קוק לא ראה את השואה - אחרת היה משנה את כל תורתו. 

בהודעתך חזרת כמה וכמה פעמים על השם "יוני" ללא שום תואר לידו.

גם אם אתה מכיר אותו אישית (לא יודע, אולי), וגם אם אתה סחבק איתו וכו' וכו' (וכל שכן אם אתה לא) - הרב יוני לביא טרח ולמד באופן רציני כדי לעבור בחינות הסמכה לרבנות, ואכן עבר אותם ב"הצלחה, ולכן עליך לתת לו את מינימום הכבוד הנדרש ובאתר פומבי לכתוב בתוספת התואר "הרב". אצלך בבית תקרא לו איך שאתה רוצה - אבל באתר פומבי, ובעיקר כשמדובר באדם שבאמת קיבל את תואר הרב ולא סתם רק בשביל לסמן עוד וי בחיים שלו, אלא הוא באמת פועל רבות בנושאי ההלכה (בעיקר בקרב בני הנוער כמו שאנו יודעים) ובאופן כללי חי את זה - אני הייתי מצפה למינימום של הערכה, ודי צרם לי לראות שוב ושוב את ההשם "יוני" "יוני" "יוני", בלי שום תואר לידו.

לא יודע אם זה נבע מטעות, מאי תשומת לב, או מתוך כוונת מכוון - רק לי אישית זה צרם ובאתי למחות על כבוד תורה ומשמשיה.

(ואנא בא לא נהפוך את זה לדיון על מי נקרא רב ומי לא. אני מתחנן...).

שבוע טוב וחודש טוב!

ובאישי הסברתי את הסיבות. (ולא, הן לא עקרוניות, הן היסטוריות ) 

ברגע זה הוצאת שם רע על תלמיד חכם בישראל, ביזית כבוד תורה וחובה עלי ועל כל אחד שרואה את זה, למחות!

מצטער, אדון יונתן הנכבד - הרב יוני לביא קיבל הסמכה לרבנות מהרבנות הראשית לישראל שם יושבים רבנים שהם קצת יותר גדולים ממך, ואם הם הסכימו לתת לו תעודת הסמכה לרבנות, מי אתה הקטן החצוף שתחליט שהוא לא רב? ולא רק זה - ישנם באמת כאלו שמשיגים את תעודת ההסמכה סתם כדי שיסומן להם וי ברזומה ההלכתי - אך הרב יוני לביא לא כך. במשך רוב חייו הבוגרים הוא פעיל במגוון נושאים ובמגוון דרכים הלכתיות, כדי לקרב בני נוער לאבינו שבשמיים - ואף אני אישית מודה שזכיתי להתחזק ממנו אישית, והוא פעל רבות ונפלאות בכך שהקים עם חבריו את מוקד חברים מקשיבים.

בנוסף לכך, היה ועודנו רב של אולפנות, ועוד ועוד. 

ביום שבו כל אחד יחליט לשלול מרב כזה או אחר שקיבל בהצדקה מלאה תעודת רבנות, ואינו מוחזק ככופר  - ביום הזה, אני ארשה לעצמי גם להחליט כי אדון יונתן הנכבד הוא לא אדם אלא חמור. מצטער שאני חריף כזה, אך מאוד מכעיס אותי אמירות בוטות כאלו שמוזילות בערכו של אדם יקר שכזה, שאין לך מושג אפילו כמה נשמות טועות הציל מנפילה לתהומות, וכמה זכויות גדולות יש לו בשמיים - כן, גם מעצם העובדה שהוא רב והוא משתמש בידע ההלכתי שלו לעזור לאנשים.

בוש והכלם!!!

דבר כזה,זה ביזוי ת"ח.

לא נראה לי שרצית לבזותו אך בכל אופן לא ראוי לענ"ד לכתוב את מה שכתבת על הוזלה גם אם בן אדם מסויים לא היה רב,וכמובן שאם הוא כן (כמו במקרה הנ"ל) זה ביזוי ת"ח, ויכול להיות שלא ידעת על כך חשוב לתקן ולשנות זאת

בגלל שבארצות אלה הרמה האינטלקטואלית יותר גובהה.

ומתוך כך היו פחות משטרים רודנים ועריצים בעת החדשה.

אני לא מאמין בצירוף מיקרים,

אני מאמין שהכל מובל מאת ה'

ואם ה' קבע כך, כנראה שיש לנו מה ללמוד מכך.

ומאד סביר להניח שהיהודים פשוט הרבה יותר חכמים משאר העולם

מאשר להניח שזה צירוף מקרים נדיר.

ולגבי ההשפעה על העולם, ההשפעה לא נעשית דווקא באופן ישיר

אלא גם באופן סגולי, עמ"י נהיה יותר מתוקן, מתוך כך כל העולם.

עמ"י לא עבד על ריק במשך 3500 שנה. עמ"י השפיע על העולם.

את התואר רב.

א.מבחינה סטטיסטית זה לא יכול להיות מקרה,לא עניין של רוצים או לא,בלתי אפשרי.

אינני יודע מדוע בחרת להרחיב על סין דווקא בחלק משמעותי מדבריך,זו הייתה דוגמא מקומית ולא ביסוס יסודי.

מעבר לכך שסין זו מדינת ענק,יש בה עוני אך סביר להניח שאחוז האנשים במעמד הביניים והעושר גדולים מכמות היהודים בעולם ולכן הדוגמא הזאת בודאי תקפה ושרירה..

ב.מדובר אכן על יהודים,כיהודים שקיבלו ברכה מיוחדת וסגולית בעולם.

ג.אני חושב שיש טעות בדבריך לגבי ההשפעה של העם היהודי בעולם,כמי שמכיר את תרבות המערב,על אף שדברים רבים הגיעו בצורה של עיוות,ואינם שלמים,אני הייתי מגדיר את ההשפעה של העם היהודי בעולם כמחולל מחדש של החשיבה האנושית עלי אדמות לאחר היוסדו(של עם ישראל).ואין הכוונה לתיקון יסוד המחשבה,תרבותם פגומה מאד,אלא הכוונה שהשפעה של העם היהודי על העולם כ"כ גדולה,עד שהיא הכניסה את העולם לדפוס חשיבה שונה,או במקומות אחרים לכל הפחות נגעה בדפוס הקיים והרעידה אותו בצורה משמעותית.

ואני לא אומר את זה כי אני רוצה אלא כי אני מכיר את התרבות הזאת ותכניה,לדוגמא אדם שירצה ח"ו להתעלם מזהותו היהודית לצורך העניין ולשכוח שיש דבר כזה עם יהודי לעולם לא יוכל לעשות זאת גם אם יקבור את עצמו בתוך תרבות הנכר,כי היא עצמה מלאה איזכורים,התייחסויות,ורמיזות לגבי קיומו של העם היהודי.

הדבר בא לידי ביטוי בכל תוצר תרבותי כזה או אחר היוצא משם.

ובטח שלא באתי לומר שמכיון שהעם היהודי השפיע על העולם כ"כ אז העולם ישר,כבר הקדמתי שהם קיבלו דברים אך שלא בצורה שלמה ומלאה,ומימלא עיוותים (וגם ניצולים,ונתינת צורה מחדש לטומאה,מתוך אינטרס) קיימים עד אין מספר ואין מה ללמוד מהם..

אכן, אני מקבל את התיקון, ומתקן לרב יוני. זה נבע מסיבות היסטוריות ולא עקרוניות, ומעתה אקפיד. 

2. סטטיסטית אינה סיבתית ויש צורך בנטרול הסברים חלופיים ומיקוד באוכלוסייה הנחקרת, וזה הביא אותי לביסוס המחשבות שכתבתי. אשמח שתסביר את העניין מזווית עיניך - אבל אני מקווה שלא תיפול למלכודת הצפון-קוריאנית "שהיהודים הכי חכמים". 

3. בהתייחס לסוף המשפט האחרון, אכן העם היהודי נבחר על ידי הקב"ה להיות לו לעם סגולה - האם זה אומר שהספורטאים שלו רצים מהר יותר? שיש לו יתרון גשמי על פני העמים האחרים (מזכיר מאוד את ריה"ל ורמב"ם על הנושא, וכמובן את המהר"ל), אבל אסתפק בקביעה הפשוטה ומוכרת - "אם יאמר לך אדם: יש חכמה בגויים, תאמין. יש תורה בגויים, אל תאמין". וטוב ללמוד מהגר"א ושבע החכמות, או קדושה שבטבע לצד האידיאה הלאומית לראי"ה. 

4. לעניין זה, עדיף לדעתי להתמקד ביוון שחידשה את הטבע, בעוד התורה חידשה את הרוחניות. (ונדמה שאתם נוטים לצד רשב"י ביחס לרומי). ובנוסף, השפעת העם היהודי דרך הדתות החדשות זה מאורע היסטורי, ואני מדבר על השפעת עם ישראל היום - ובמיוחד דרך מדינת ישראל, וזה מה שעומד כאן לדיון לדעתי.    

5. לגבי סין - אומנם בעתיד הקרוב, אני בטוח שנראה בה זכיות רבות בנובל ופרסים אחרים. וזה נכון למדינות רבות "מהעולם השלישי" שמצטרפות למערב ולטכנולוגיה בקצב מסחרר (למען העירוניזציה ההודית). אבל במבט של 200 השנים האחרונות, ובנטרול הראייה האוריינטליסטית, קשה להגדיר אותם יותר מעם מדוכא ומנוצל שחי בעוני ובחקלאות פרימטיבית, רעבים לאוכל וחולים. בשונה מהותית מהמדעים בגרמניה וארה"ב. ועדיין היום, אין שום מדיהנ בעולם שמתקרבת להשקעות הענק באוניברסיטאות המחקר כמו ארה"ב. ופעמים רבות נתקלתי בחוקרים בריטים או ישראלים שהרגישו שהגיעו לגן עדן כשעברו לאוניברסיטאות הללו.   

  
 

א.אשריך

ב.לא הבנתי למה כיוונת באמירה שסטטיסטיקה איננה סיבתית.

ולגבי נטרול הסברים חלופיים,אני לא רואה איזה שהוא צל להסברים חלופיים,ישנם עמים בעלי קרקע פוריה בהרבה,הגדולים בהרבה שהיו צריכים להצמיח מבחינה הגיונית יותר מדענים מוכשרים ופורצי דרך.כך שמבחינה סטיסטית כאשר מכניסים למשוואה את גודלו של העם,וכן ביחס לעמים אחרים וגודלם ואת פוריות הקרקע מבחינה השכלתית מדעית,אין בדבר צל של מקרה.

ג.כלל לא התייחסתי ליתרונות גשמיים,אלא ברכה,ולא נראה בעיני שזה נוגע לסוגיות שהזכרת.ולענ"ד לכולי עלמא שהעם היהודי זכה וזוכה לברכה,ואם תטען שאינטליגנציה זה דבר שעובר בתורשה (דבר שעדיין אינו מוכח) הרי שאכן התאוריה (ולא כמלקודת שנופלים בה,אין סיבה להתייחס אל הדברים הללו בצורה כזו,זו טענה הגיונית אליה צריך להתייחס) הקוראנית יכולה להיות נכונה,לפיה הגמרא פיתחה אצל היהודים שכל במדרגה שונה מכלל האנושות.

אולם זה לא מדוייק,בשביל לזכות בפרס נובל יש צורך גם בברכה,כי מדענים גדולים יש הרבה ולא כולם זכו לפרוץ דרך בצורה כ"כ משמעותית שקיבלו על כך פרס נובל ובמספרים סדרתיים כאלה.

ד.ובכן,אנחנו נמצאים באמצע תהליך היסטורי,אין לנו יתרון בניתוח שלו אלא בדיעבד ולא בעיצומו.

ה.אז אני חוזר על אותה טענה,על אף כל זאת סביר להניח שהאחוזים שכן היו במעמד ביניים ובמעמד גבוה בסין היו גדולים מהעם היהודי כולו,ובכל זאת,זו התפוקה של המדינה הנ"ל בתחום הזה.

ואם תדבר על השקעה ופיתוח פנים מדיני בהשכלה מדעית,אזי אינני יודע מדוע בחרת להתעמק דווקא בדוגמא זאת בלבד שלא הייתה טענת מפתח או יסוד עליו בוססו הסוגיות הנ"ל,אתה יכול לקחת כל מדינה בעולם ולהציב אותה באותו מודל,וגם את ארה"ב אותה הגדרת כמשקיעה ביותר בתחומי המדע,אחוז הזוכים בפרס נובל (ואף בלי להזניח את אחוז היהודים מתוך נתון גולמי זה !) הוא קטן בהרבה מאחוז הזוכים היהודים בנובל באופן יחסי לגודלם.

כלומר,ארה"ב זכתה ב41 % מכלל פרסי הנובל,והעם היהודי זכה בלמעלה מ22 % כאשר העם היהודי איננו מחצית ממספר תושבי ארה"ב ! אלא כפחות מ 4 % מכלל התושבים.ושוב זאת מבלי כמובן לטרוח ולהשמיט את זוכי פרסי הנובל היהודים מכלל הרשימה של ארה"ב.

הודגמאות מדברות בעד עצמן כלפי כל מדינה כולל ארה"ב,ובסדרי גודל בלתי נתפסים.

למה אין כמעט אנשים יר"ש שמצלחים בתחומים של חול?

למה ההשכלה הממוצעת זה הוראה ומטה?

למה אין כמעט ביינשים שהולכים להיות פרופסורים למתמטיקה??

למה חייבים לקחת או או ולא גם וגם??

(אפשר להסביר שזה תהליך ולאט לאט נראה יותר יר"ש שמצליחים בתחומים אחרים)

איך נגיד את זה בצורה יפה? אנחנו הדתיים\חרדיים לא ממש אוהבים את ההשכלה. 
את הישיבה אנחנו אוהבים מאוד, ואנחנו אפילו מוכנים לרכוש מקצוע אם צריך, אבל לא יותר מזה. 
וזהו חלק מד' אמות של הלכה, של גלות. 
ואומנם הדברים מתהפכים, ויותר ויותר דתיים מגיעים לאוניברסטאות, והרב מלמד למשל הנהיג דבר יפה בשמחת תורה, עת חילק את ספרי התורה בין האברכים והתלמידים לתארים מתקדמים, כדי לעמוד על החשיבות של החכמה והתורה יחד. 

זאת שאלה של זעקה.

כמו שכתבת באמת ב"ה הדברים מתהפכים

כלפי דברי ת"ח.

יש סיבות היסטוריות לכך שאחוז הדתיים לא יכל להיות גבוה יותר,וזאת משום שהזוכים בפרסים אלו היו בדר"כ מי שהלך והתקרב למציאות של התבוללות,ומימלא לא חשש ללמוד במוסדות נכריים.

ואילו ליהודים שומרי מצוות לא הייתה אפשרות ללמוד לימודי מדע גבוהים,המציאות כיום השתנתה,ומצד שני לעם היהודי ישנה בשורה גבוה יותר לקידום העולם,ולמרות שהוא יכול לעשות זאת גם מהבחינה הישומית הנדסית,או המחקרית מדעית ובצורה יחודית וגבוהה יותר מכל עם אחר בעולם הרי שיש לו תפקיד גבוה יותר והוא קידום העולם מבחינה ערכית ומשמעותית,קידוש העולם.

אין לי בעיה שתראה את העולם כרע ושלילי ואנטישמי, ואת היהודים כטובים ובני האור. אבל אם זו הנחת היסוד, אפילו דיון לא נוכל לנהל, כי הפערים גדולים מידי ליצירת פרדיגמה של הנחות יסוד. 

האם הוא מנסה לטעון שהמוצא היהודי - יהא משמעותו אשר יהי - הוא מקדם של השגת פרס נובל? האם הוא טוען שהוא מצא קשר כלשהוא בין האדם אלברט איינשטיין, האדם שמואל-יוסף צ'צ'קס (ש"י עגנון), האדם עדה יונת, האדם דניאל כהנמן והאדם שמעון פרס? אם כן, מה הוא טיב אותו קשר? הרב מציין שהיה ראוי להעניק פרס על "ההוכחה שהיהודים מאירים את העולם". מה בכלל הכוונה בכך שהיהודים מאירים את העולם? האם הכוונה היא שכדור הארץ סופג יותר אור שמש אם קוראים את ספריו של עגנון, או אם מדשנים צמחים בחנקן המופק מפיתוחיו של פריץ האבר? אני חושב שהרב מעלה טענות שחלקן טאוטולוגיות לגמרי וחלקן לא-מדעיות. אני חושב שאנחנו נכנסים לתחום פסבדו-מדעי לגמרי בסוג ההשערות האלו.

אבל אולי חשוב ומעשי יותר מכך: הרעיון למנות הישגים לפי מוצא ולכאורה לפי מספר פרסי נובל הוא רעיון עיוועים בלתי-מוצלח. דורות שלמים של גאוני אנושות "פיספסו" את פרס נובל כי מתו לפני שאלפרד נובל נולד. אראטוסתנס היווני לא קיבל את פרס נובל, על-אף שחישב בעזרת מקל (וזהו) את היקף כדור-הארץ, הירח, השמש, ואת המרחק ביניהם. ניוטון ולייבניץ - כל אחד בנפרד - גילו את החשבון האינסופי (הדיפרנציאלי, האינטגרלי, האינפיניטסימלי), שלא לדבר על הישגיהם פורצי-הדרך בפיסיקה ובמחשבה המדעית. גלילאו האיטלקי וקפלר הגרמני והכומר הפולני הקתולי קופרניקוס לא רק שלא חלמו על משהו בסגנון פרס נובל, אלא אף היה זה סיכון עבורם לפרסם את תגליותיהם (ובכל זאת עשו, כפי שמילמל גלילאו "ואף על פי כן נוע תנוע" אחרי שהאינקוויזיציה הכריחה אותו להתכחש להן). אף מתמטיקאי לא קיבל מעולם (וגם לא יקבלו בעתיד...) פרסי נובל, מהסיבה הפרוזאית שאין פרס נובל במתמטיקה. האם זה משכיח את זכרם של פרמה, אוילר, גאוס, די-ריכלה, קושי, רימן, ברנולי, טיילור, פורייה, אבל, גלואה, צ'בישוב, הילברט, ראמאנוג'אן ואולי עוד מאות שלא לומר אלפים? תמצי לומר שרובם היו יהודים? רובם לא היו יהודים. הרב יוני לביא ממש לא משכנע שכביכול יש "משהו" שונה ביהודים, פשוט כי הוא מתעלם לגמרי מפועלם האדיר של אלפי מדענים, חוקרים ומלומדים גדולי רוח שלא היו יהודים. והאם עוד אמרתי מילה ולו אחת על עולם הספרות, השירה, או הלחן והמוזיקה?

דווקא בימינו, פרסי נובל תופשים בפינצטה אנשים מסויימים והפרס מוענק לאחד או כמה מבין רבים-רבים. ייתכן שהיה זה צירוף מקרים בלבד שכל-כך הרבה יהודים (ולא מעטים מהם נטולי רגש כמעט כלפי מוצאם) זכו בפרס. למעשה בדיוק בשנה זו קיבלנו המחשה (מהופכת) לכך: פרס נובל בפיסיקה הוענק להיגס (הלא-יהודי) ולאנגלרט (היהודי) על תיאוריה שהעלו לפני שנים רבות, ושעכשיו יש אישור ניסויי לכך שצדקו. אז הנה, במקרה זה כבר "לא זכינו", כי החלקיק שהשניים שיערו את קיומו קיבל את הכינוי בוזון היגס ולא בוזון אנגלרט. ואל נחשוב שבכוונה "לא נתנו ליהודי", כי למשל איינשטיין זכה למלוא הכבוד על-אף שבו-זמנית איתו היו רבים אחרים שפרצו דרך גם הם בתורת היחסות ובמכניקת הקוונטים, כמו לורנץ, פואנקרה, דיראק, בור, הייזנברג, שרדינגר, דה-סיטר, ארנפסט, ווילר, פאולי, צ'דוויק ועוד. אז בדומה לכך לגבי הבוזון, זה רק ממחיש שככל הנראה עוד היו רבים וטובים שהעלו את ההשערה במקביל, ומעל הכול שבמשך השנים שעברו מאז הרעיון עוד עבר פיתוחים רבים ומחקר נרחב תחת עטם ומוחם של בני אדם אחרים. לחשוב שעיקרם היו יהודים זה אבסורד. צוותי החיפוש אחר בוזון היגס כללו את טובי המדענים מהאומות השונות, וההשקעה העצומה במתקן הפיסיקלי הענק LHC נעשתה בנדיבות המרכז האירופאי לפיסיקה של אנרגיות גבוהות.

לדעתי, אם הרב יוני לביא משיג בכלל "משהו" במכתבו, הרי זה להוכיח שהיהודים הם ככל עם אחר: ביניהם יש טובים יותר וטובים פחות, ובמקרים שהיו חשופים להשכלה ותחת תחרות קפיטליסטית פשוטה על ידע והישגים, התאמצו והתקדמו. לא כדאי לעשות איזו השוואה עם סין: שם רוב מוחלט של הציבור, ברוב הדורות של ההיסטוריה הכתובה, היה נתון למרותם של עריצים מחרידים וכפוף לכללים חברתיים שהמערביים היו חושבים למזעזעים מזה כבר כמה וכמה דורות. אם אדם יפאני או סיני אמרו מילה לא במקום גם בשנת 1800 למניין האומות, היה יכול לבוא סמוראי יפאני או "בוקסר" סיני (בהתאמה) ולחתוך להם בחרב את הראש.

אז הנה השערה שלי לגבי מה שמנסה הרב להשיג: הרב יוני לביא רוצה להפנות את מכתבו אלינו, אנו היהודים, כדי לנזוף בנו על התעסקותנו הפנתיאיסטית (שלא לומר לעתים אתיאיסטית), במדעים ובהשכלה, ופחות בקדושה ובלימוד התורה. בהקשר זה, אין כמו חתן פרס נובל (היהודי כמובן) סטיבן וויינברג (פיסיקה, 1979) שהפך לדובר נחרץ נגד הדת כדי להמחיש את מה שהרב מעוניין להביע (אגב, את הפרס חלק וויינברג עם לא פחות מאשר המוסלמי עבדוס סאלאם [והאמריקאי שלדון גלאשואו] - הם ביחד השיגו פריצת דרך מופלאה בהבנה סופר-מודרנית של כוחות הפיסיקה הגרעינית - אז מה דעת כבוד הרב? אולי באמת ייתכן שכאשר מוסלמים נחשפים לעולם המודרני והמדעי מוצאים אצלם כמה כאלה עם ראש קאלאבאסה?). אבל אם זה מה שרוצה הרב לביא להביע, מדוע מכתבו ממוען אל אלפרד נובל? מדוע שיעניין את אלפרד נובל כאב הראש של רבני ישראל מכך שבחורי ישראל לומדים פיסיקה במקום את מסכת שבת, או ביולוגיה במקום ספר המצוות? זה מה שאני לא אוהב במכתב הזה: המכתב הזה פחדני, כי הוא לא ממוען אל יעדו האמיתי, שאליו מכוון הרב, דהיינו כל איש ואישה מישראל. הוא רק מקווה שכולנו ניתקל במכתב ונעיין בו בחטטנותנו, ומה שנקרא "נבין לבד" שזה היה צריך להישלח אלינו הביתה לתיבת הדואר. אז אני מצטער מאוד, כבוד הרב, כי ההצגה מיותרת: פשוט תאמר שזה מה שרצית לעשות. שלח את המכתב לכולנו, יהודים בארץ ישראל, לא לאלפרד נובל או ליורשיו ממליחי הדגים בסקנדינביה הקפואה. עזוב אותם בשקט. דבר איתנו, חבר, תפסיק להתבייש.

בגשתו לכתוב את המאמר דלעיל.

והעובדה היא שבערך רבע מהזוכים הם יהודים, כאשר חלקם באוכלוסייה הכללית עומד על פחות מחמישית האחוז.

משהו לא מובן בעובדה המתמטית הפשוטה הזאת שאין חולק עליה?

ובשל כך, המסקנה היא שככל הנראה ישנו משהו מיוחד בעם היהודי, שגורם לו להמציא, לפתח, לשכלל, לקדם את העולם - שכן, אחרת, איך אתה מסביר באופן רציונלי את העובדה הלא יאמנת הזאת? וגם אם תגיד כמו שטענו חלק למעלה שישנן מדינות נכשלות שאין בכלל עניין להעמיד מולן בהשוואה - עדיין, אפילו תיקח רק את גרמניה, ארה"ב, וישראל - עדיין היחס המספרי בין אחוז היהודים בארצות אלו, לאחוז היהודים הזוכים בנובל, הוא בלתי ניתן לתפיסה - וזה אכן, כן מעיד על מיוחדותו של היהודי.

וכן, האם לא ברור לך שיש קשר בין איינשטיין, עגנון, עדה יונת, פרופסור אומן ועוד רבים מזוכי הנובל היהודים האחרים? אתה באמת לא יודע שיש חוט מקשר ביניהם? כולם בני אברהם יצחק ויעקב אבינו...

זה לא חוט מקשר מספיק טוב בשבילך?

סלח לי אבל לא הבנתי מהי תמיהתך הגדולה כל כך...

היא מוכיחה קשר ולא סיבתיות. 

עבור מי שהניח אותה מלכתחילה.

(וממילא, כשהוא לא זקוק לה)

סטטיסטיקה ניתן לקשור למהות או סיבה כאשר ישנו מקור מקדים שבאמצעותו ניתן לקשור מציאות מסויימת לסיבה מהותית(אם הבנתי נכון זה מה שעוגי פלצת הקדים ואמר לפני),ואם הסטטיסטיקה הוכיחה זאת בצורה בלתי תלויה,אז כגודל המסקנה הסטטיסטית גודל האישוש,אם היא יחודית ובלתי נתפסת המקור ודאי צודק וודאי אנו מחפשים,אם הסטטיסטיקה חזויה מראש,או ממוצעת ולא יחודית,זה משהו אחר,אך כאן היא בהחלט בלתי נתפסת ויחודית כאשר הטענה על היחודיות והברכה היא טענה קדומה בהרבה לנסיון המציאות והבחינה הסטטיסטית.

עוד בחינה בלעדית ישנה והיא הצבעה על יחודיות לבדה (לכל הפחות) באמצעות כלים סטטיסטיים,אולם כאן יש צורך לעשות מחקר נפרד על המהות והסיבה,במקרה שלנו יש כאמור מקור מקדים וישנו מיקוד לגבי יחודיות זו,ולדעתי ערכה רב.

הטענה על הייחודיות והברכה היא לא טענה אנליטית ולכן לא רלוונטית ולא מסייעת לאף אחת מהתגובות לתגובה. "לוגיק דער פארשונג" (פופר). מה שאני ניסיתי לטעון זה שלפרסם מאמרים או כל מיני פמפלטים ומכתבים גלויים כאלו ואחרים זו שיטה חינוכית בלתי-אפקטיבית בסופו של יום.

בניגוד לדבריך הייתי רציני והשקעתי זמן בלכתוב את הדברים הללו,ומאד לא נעים לי מהיחס הזה בלשון רכה.בעיני המישור של בן אדם לחברו הוא ראשון לכל,ממנו אפשר להתדיין על דברים אחרים,אחרת זה לא שווה בעיני ואני עוצר בנקודה זאת

לעצם העניין אני לא מאמין שהדברים שכתבתי הם בחזקת גיבוב,ומי שירצה יקרא ויבחר אם לקחת מהם או לאו

פעם אחת בקולג' בקיימברידג' המתמטיקאי גודפרי הארדי אמר לפילוסוף ברטרנד ראסל: אם הייתה לי הוכחה מתמטית שתמות תוך חמש דקות, הייתי מצטער על כך, אך צערי היה מומתק במידה רבה על-ידי התגלית וההתפעמות מההבנה וההארה המתמטית. לדעתו של הארדי זה היה אנושי...
באמת, חברים, מישהו כאן חושב שיש איזו מגמה לפגוע? או שהדיון הוא על רקע אישי? הדיון לא יורד לרמה אישית, אלא מקצועי וענייני. הסברתי (גם אם באריכות רבה מאוד, שכן המטרה היתה לבנות את הטיעון המתודי צעד אחר צעד) שהרב יוני לביא אולי אמר דברים נחמדים, אבל הכלי הרטורי שלו הוא חלש ודי מיותר.

הטענה על הייחודיות והברכה שהזכרתם היא מטפיסית לחלוטין, שלא לומר תיאולוגית. אין שום אפשרות לערבב אותה עם תהליך מסקנתי לוגי.

וכהערה בכל זאת - איזו בדיוק סקאלה מודדת "אנושיות" יותר או פחות?

אני שמח על נדיבותך הרבה כלפי "אנשים פה" שהינם "מספיק חכמים" כפי שהגדרת זאת.

אינני יודע אם להצטרף להמלצתך על הקישור המדובר, אך שים לב שכמעט כל ההסברים הניתנים שם הם אמפיריים-היסטוריים, למעט האחרון - שלגביו מצוטטת ביקורת נוקבת. אם-כן, לא ממש הבאת קישור שיכול לחזק את טענת הברכה (ובעצם גם לא הייחודיות) - אולי דווקא להיפך.

איך אמר שרלוק הולמס לד"ר ווטסון: "טול קמצוץ טבק, דוקטור, התכבד והודה כי הופרכה הטענה דווקא בסיוע הדוגמא שהבאת" (מתוך תעלומת "היכן החתן").

אני, כיהודי דתי ומאמין, שמח ביותר על שהאמונה היא [לפחות בעולמנו הנצפה] מטאפיסית.

פעם סיפר לי אדם מבוגר שהתגייר, שמשפחתו שאלה אותו למה הוא התגייר, אז הוא ענה שנמאס לו להיות גוי טיפש, אז הם שאלו בחזרה, ואיך זה להיות יהודי טיפש? 

הקב"ה בחר בעם ישראל להיות לו לעם סגולה, והביא להם ייעוד אלוקי, והסביר ריה"ל את הסגולה המיוחדת ברוחניות של העם, שכל אחד יכול להגיע לנבואה ודברים דומים. אבל מבחינה אנושית, אני לא מכיר בכל הבדל בין היהודים לגויים. ואת עניין פרסי הנובל, אני מעדיף להסביר בהסברים היסטוריים ופסיכולוגיים. ובתגובות הקודמות הבאתי מקורות והרחבתי בעניין ביחס היהדות לחכמה. ובציניות, מדינת ישראל סיפקה לנו מספיק אגרויסע מציאה, כדי להוכיח שיהודים יכולים להיות טיפשים במיוחד. 
ובכל מקרה, זה לא משנה ולא מעלה ולא מוריד בין הייעוד האלוקי של עם ישראל, או ביחס שלנו לחכמות כפי שהרבנים מדריכים אותנו לאורך הדורות. ואני שמח שיותר ויותר דתיים מגלים את עולם המדע ולומדים לתארים מתקדמים, ומקדמים את העולם, ומחברים בין הקודש לטבע ומגלים את הקדושה שבטבע.  וטוב שנרים גם את הדגל הגדול הזה. וכך מדריכים רבותיי, וכך אני מאמין וחושב, וכך אני הולך. 
ואם רבותיך סוברים אחרת, ואתה מבין אחרת, אז מותר לחלוק, ומותר לחשוב אחרת, ואני בטוח שתמצא את מקומך במקום שטוב לך ותועיל לעם ישראל בייחודיות שלך. ואנחנו לא חייבים להסכים על הכול, ומותר ואפילו טוב שיתקיימו דרכים מקבילות לעבודת ה'. ובהתגבר האלוקות והלאומיות וכלל ישראל קם והולך, ותתקן הארץ בכל ההיבטים. 


 

לא יירתע מלהתבשם מהישגים של נושאי הגנום היהודי,

בלי לנתח בחרדה שמא איננו ראויים להם.

כן, יש משהו איכותי בלהיות יהודי,

כל מאמין בתורה יודע זאת,

עד כמה זה באמת מאשש אמפירית את העניין - למי אכפת.

להתבשם מותר, למה נחרד את החרדה הזאת.

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

אבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.

אז למה שיסכים...

וחוץ מזה. אם יציע נישואין למשהו זה למדפסת

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת