בעזה"י יום א' לסדר ויצא א' דראש חודש כסליו ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

אני מאד מאד מבקש אותך שתהיה רק שש ושמח עם כל הנקודות טובות שיש בך, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון; ובזה ראוי לך לשמוח מאד מאד, ואמר רביז"ל (ספר המידות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה זה סימן שלבו שלם עם אלקיו, וצריכים הרבה לבקש את הקדוש ברוך הוא, על שמחה, כי שמחה היא אור כל כך גדולה שאי אפשר לקבלה אלא על ידי ריבוי תפילה, לבקש ולהתחנן ממנו יתברך בכל יום רבונו של עולם חוס וחמול עלי וזכיני להיות בשמחה תמיד, ואזכה לרקוד מרוב שמחה, שהשמחה יעבור דרך רמ"ח אברי ושס"ה גידי, ואזכה להרגיש את אמיתת מציאותך יתברך, שאתה נמצא ואין בלעדך נמצא, ורק בשביל זה נבראתי וירדה נשמתי אל העולם הגשמי והחומרי הזה, הכל כדי שאזכה להכיר אותך מכל פרט מפרטי הבריאה, אבל אתה יודע שפגמתי במחשבה דיבור ובמעשי, שעל ידי זה נמשך עלי עצבות ועצלות, שמשם נמשך עלי כל הצרות והדינים והעניות והדחקות, ולכן אבי שבשמים חוס וחמול עלי שאזכה לנתק את עצמי מגשמיותי, ואזכה להיות רק בשמחה, ואשמח את עצמי, וכן אזכה לשמח את אחרים, אשר אין עוד מצוה יותר גדולה מזו מלחזק שבורי לב, ותן בליבי שמחה שאוכל לשמוח בעצמי עם נקודת יהדותי, וכן אוכל לשמח את כל בר ישראל כל ימי חיי, עד היום שאצטרך לעזוב את זה העולם, וגם אז אזכה להכלל לגמרי באין סוף ברוך הוא, ואחזור אל שורשי הנצחי אמן סלה.

כך תתפלל כל יום וזה יועיל לך מאד, כי אתה לא יכול לתאר ולשער את גודל הזכות של אדם שהוא תמיד שש ושמח, ותהילה לאל לעם ישראל יש מה לשמוח שזכינו להיבראות מזרע ישראל ולא עשנו גוי כגויי הארצות, והעולה על הכל שזכינו להתקרב אל רבי אמת כזה שהוא בן השמחה המשמח הכל ומנחם הכל, ועליו כתוב (בראשית ה' כ"ט) זה ינ'ח'מ'נ'ו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה הוי"ה, כי מי שרק זוכה לטעום את טעם רביז"ל, הוא תמיד שש ושמח עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בו,

ובאמת אם בר ישראל היה מתבונן היה רואה שבכל יום ויום הוא מסובב עם המון מצוות שהוא אפילו לא שם לב אל זה, כמאמרם ז"ל (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם".

זכור גם זכור שכל מה שקורה עם האדם זה הכל בהשגחה פרטית ממנו יתברך, ולכן מי שמכניס בעצמו ידיעה זו אשר אין בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, והוא מושגח רק ממנו יתברך, אזי הוא תמיד שש ושמח, כי מה יש לו להיות שבור? מה יש לו להיות עצוב וממורמר ומדוכא? מאחר שכל ענינו מושגח רק ממנו יתברך, כמאמרם ז"ל (חולין ז: ) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה; זאת אומרת אפילו מכה קטנה באצבע הקטנה לא מקבלים לפני שנכרז קודם מלמעלה בשמים, וכן אמרו (יומא לח.) בשמך יקראוך ובמקומך ישיבוך, אין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו, ואין מלכות נוגעת במלכות חברתה אפילו כמלוא נימא, זאת אומרת אף אחד לא יכול ליגע במה ששייך להשני, אם לא שהכריזו קודם בשמים, וכן אמרו (ברכות נח.) אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו לי; זאת אומרת שאפילו עבודה בזויה ופשוטה כמו לנקות ביוב וכו' וכו', אדם לא יקבל משרה כזו, עד שמכריזין קודם בשמים וכו', רואים מכל זה את גודל השגחתו הפרטי פרטיית על כל בן אדם, אין העולם הפקר כלל, אלא הכל מושגח בהשגחה פרטיית ממנו יתברך, ואמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שנוסעת עגלה מלא תבן וקש, ונפלה חתיכת קש בדיוק במקום הזה וכו', גם בזה יש כוונה עליונה ממנו יתברך, אין דבר בלי השגחתו הפרטי פרטיית, וזה התכלית שאדם צריך להגיע אל זה, להכיר את הקדוש ברוך הוא מכל פרטי הבריאה, כמובא בזוהר (זוהר בא מ"ב) בגין דישתמודעין ליה; כל הבריאה נבראה רק כדי להכירו יתברך.

רציתי מאד שכל אחד מאנשי שלומינו שיש בידו איזה אומנות, שיפתח עסק עצמאי ויפרגן להשני, כי יש מקום לכל אחד ואחד ואפילו באותו תחום וכו', או לקחת שותפות עם אחד מאנשי שלומינו דייקא, כדי שלא נצטרך טובות מאחרים, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ג: ) בשעה שנכנסו חכמי ישראל אצל דוד המלך, אמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה, אמר להם לכו והתפרנסו זה מזה, כי רק זה העצה שאחד יעזור להשני, ויפרגן להשני, כי הקנאה שאחד מקנא בהשני זה מה שהורס את הפרנסה, כי אנשי שלומינו היקרים היו יכולים להתפרנס בכבוד גדול מאד, אם אחד היה מפרגן להשני, והיה קונה רק אצל אחד מאנשי שלומינו, ואז היה טוב לכולנו, כי עכשיו התגלה לנו מי באמת בשקט האוייבים שלנו וכו' וכו', ולכן אשרי אנשי שלומינו שפותחים עסקים ונעשים עצמאים, ולא צריכים ללכת לקנות בשום מקום אלא אצל אנשי שלומינו, ואיש את רעהו יאמר חזק ויתפרנסו בכבוד גדול.

אני מאד מאד מבקש אותך שתעשה כל מה שביכולתך ללמוד בכל יום מקרא: מפרשת השבוע, שזה סגולה לאריכות ימים ושנים, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו, משנה: לגרוס בכל יום כמה פרקים משניות כסדרן, שזה מטהר את הנפש מכל מיני חלודה, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, וכן זוכים על ידי ריבוי לימוד משניות לפרנסה בשפע, כי משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, גמרא: להיות חזק מאד מאד ללמוד את הדף היומי, או שתלמד לבד או שתלמד עם חברותא או שתלך לשמוע שיעור בדף היומי, כי אין לתאר ואין לשער את הזכות של אדם שזוכה ללמוד בכל יום דף גמרא, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי כל היהדות תלוי כפי שאדם זוכה ללמוד דף גמרא, ודע לך שהשלושה לימודים האלו מקרא משנה גמרא הם עיקר העשירות של האדם, כי להיפך אמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"כ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; שזה נקרא עני מי שלא לומד בכל יום את השלוש לימודים האלו.

העיקר תרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בכל יום, אשר כל דיבור ודיבור שמדברים אליו יתברך זה הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל, ואם בני אדם היו יודעים מה זה לדבר אל הקדוש ברוך הוא, היו מתמידים בזה מאד מאד, ולכן אל תהיה בטלן, אפילו כמה דיבורים שמדברים עמו יתברך, זה עושה רושם גדול בשמים.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך חודש מבורך

וואי אני לא מאמין שאני לא באומן...

יש בי רצון מטורף להיות שם עכשיו

מי כבר סגר כרטיס ומי עוד עובד על זה?

היי
אני מחפשת סדרת שיעורים בליקוטי מוהרן שמסודרת לפי הסדר של התורות שאפשר לשמוע אותם וללמוד איתם את הס"ק
אם מישהו מכיר רב שיש לו שיעורים אני אשמח לשמוע..
תודה!

למשאית/ וואן , של נחמנים, עם רמקולים והכל. בשביל חבר.

תודות מראש.

לפני שאשלח אגיד מה שאלתי  ובקשתי.

1 - אשמח לפירוש לסיפור. מה הנמשל?

2- שאלה שתופיע בסוף הסיפור .

וֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְזֶהוּ. פַּעַם אַחַת הָיָה גְּבִיר גָּדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקֻדָּה וְאָמַר כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ מִסְּתָמָא הָיוּ עַל זֶה בַּעֲלָנִים [קוֹפְצִים] הַרְבֵּה וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת. וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל. פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ מִמָּה לִפְרעַ חוֹבוֹ וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בְּדָבָר וְכוּ'. וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מִמָּה לְשַׁלֵּם כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֶפֶךְ נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי וְתִתְבַּע אוֹתָם וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת וְלָמָה אֵין מְסַלְּקִין לִי. וַאֲפִילּוּ אִם לא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכּל רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא וְהָבֵן

אשמח להבין , מה בכך ש1,000,000 שח למשל הם הרבה יותר מהחוב שלי שהוא על סך 300 שח? סוף סוף את החוב שלי לא שילמתי.. וכמובן מה זה אומר ברוחניות?

שכוייח...

אף פעם לא הייתי אצל רבנו.

ולפני התשובה הייתי בחוץ לארץ..

קשה לי לחשוב על לצאת מהארץ (בכללי) עכשיו אחרי כבר כמה שנים טובים שנהיה לי חיבור חד משמעי עם ארץ ישראל.

ובכל זאת אומרים לי שאצל רבנו זה משהו אחר.

האם זה ממש משהו אחר יותר מלהיות אצל הרשב"י?

כי לרשב"י לקח 17 שנים להזמין אותי בפעם הראשונה ועוד שנתיים בפעם השנייה.

רעיונות? מחשבות? הגיגים?

תודה!