בעזה"י יום ב' לסדר ויצא ב' דראש חודש כסליו ה'תשע"ד
שלום וברכה אל ... נ"י
מאד מאד אני מבקש אותך שתראה רק להתחזק להיות בשמחה עצומה, כי אין לתאר ואין לשער את מעלת בר ישראל שתמיד שש ושמח עמו יתברך, שעל ידי זה מוחלים לו כל עוונותיו, כי כשבר ישראל שמח עמו יתברך, הוא ממשיך על עצמו אור וזיו וחיות ודביקות באין סוף ברוך הוא, ויתפרדו כל פועלי אוון, שהס"מ מתבטל לגמרי, כי כל הענין שלו זה רק פירוד לבבות בין נשמות ישראל, כי הכח הטומאה שלו זה "הפרד ומשול", ותיכף ומיד כשיש פירוד בין נשמות ישראל, אז יש עצבות ומרירות ביניהם, ולהיפך אם כלל ישראל שמחים ועליזים תמיד עמו יתברך, על ידי זה נמחל להם כל עוונותם, ומיד מתחברים יחד באהבה גדולה מאד,
ולכן עליך לראות לעשות כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בך, ותמצא את הטוב שיש בכל בר ישראל, וידוע קושית הבעל שם טוב זי"ע מה יש להתלונן על הס"מ? הרי הקדוש ברוך הוא ברא אותו כדי להסית את נשמות ישראל בשביל הבחירה והנסיון, ולכן למה יש להתלונן עליו? אלא הלביש את השגתו במאמרם ז"ל (שבת ע"ה.) שוחט משום מאי חייב? רב אמר משום צובע, ושמואל אמר משום נטילת נשמה, היינו הס"מ נקרא שוחט שמנתק את הנשמות משורשם, והעיקר שהוא חייב מפני שהוא צובע הולך בצביעות, ומראה כאילו הוא רק רוצה את הטוב ממך, והוא מסתיר את עצמו כדוגמת אוהב שלום וכו', ורוצה רק את טובתך וכו', אבל פנימיות כוונתו הטמאה לעקור אותך מהיהדות לגמרי, ולכן הוא חייב, כי לא בראו אותו שיבוא בדרך צביעות לנשמות ישראל לעוקרם משורשם,
ולכן כשבר ישראל תמיד שש ושמח, על ידי זה אין להס"מ שום שליטה עליו, כל הכח של הס"מ זה רק כשבר ישראל נמצא בעצבות ובמרירות ובדכאון, אז מכשיל אותו יותר ויותר בעבירות חמורות, אבל כיון שבר ישראל מכריח את עצמו רק להיות בשמחה, על ידי זה יתפרדו פועלי און, שלא יכול לעשות לו שום דבר, ולכן אני מאד מבקש אותך שתראה רק לשמוח עם נקודת יהדותך, שאין עוד שמחה יותר גדולה מזו.
נא ונא ראה להקפיד ללמוד בכל יום מקרא משנה גמרא מדרש, אשר הד' לימודים האלו הם כנגד הד' עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה, ואמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה ס"ו סימן ג') שהברכה שבירך יצחק את יעקב בנו "ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש", זה סובב על הד' לימודים האלו, "מטל השמים" זו מקרא, "ומשמני הארץ" זו משנה, "דגן" זו תלמוד, "תירוש" זה אגדה;
הרי שלך לפניך שיצחק בירך את בנו יעקב שילמד בכל יום את הד' לימודים האלו, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל, אלא לא מחסיר יום אחד את הד' לימודים האלו, ואז טוב לו לנצח, כי רק זה מה שישאר ממנו, ותאמין לי שזה עיקר השמחה לבר ישראל שזוכה ללמוד כל יום הד' לימודים האלו,
וכבר אמרו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה ל' סימן ב') על הפסוק (תהלים ט"ז) "תודיעני אורח חיים שובע שמחות", שובע שמחות, שבענו בחמשה שמחות מקרא משנה תלמוד תוספתא ואגדות; תאמין לי שאין עוד שמחה יותר גדולה מזו שאדם זוכה לקבוע לעצמו שיעור קבוע בכל יום, במקרא בפרשת השבוע, במשנה כסדרן, בתלמוד גמרא בבלי ירושלמי תוספתא, ואגדות עין יעקב ומדרש רבה ותנחומא, שזה השמחה הכי גדולה שרק יכולים לשמוח בהם.
