עד לא מזמן היו כרטיסים ובשנה האחרונה שידרנו לאצבע..
אני גם חושב שזה מיותר בבית ספר, אולי זה מראה על חוסר אמון של המערכת בצוות..

לק"י

אצלינו זה עם קוד, וטוב שכך.

שיחות טלפון, דברים לעשות מול מחשב, עבודות אומנות, לשבת בחדר מורים לאכול, כל רעיון יצירתי אחר.

לק"י

נגיד ישיבות אחרי העבודה.

אבל כמדומני שזה מוגבל לשמונה שעות בחודש..

וכמובן שלפעמים נשארים בהתנדבות..

לפני כמה זמן אחת ההסעות איחרה ברבע שעה ונאלצנו לחכות עם התלמידים (שהתחילו להתחרפן כבר..).

על זה כמובן אין תוספת.

לדוגמא באחד מבתי המלון שעבדתי בהם היו מקרים שעובדים עשו קומבינות עם הכרטיסים, נגיד עובד ידע שהוא צריך לאחר הוא היה נותן את הכרטיס למשהו שיעביר במקומו וככה הוא לא היה מפסי שעות או שהיה יוצא מהעבודה מוקדם וכ"ו..

לכן שינו את זה לטביעת אצבע..

אני חיה בחממה עדיין כנראה

חממה מוזרה כזאת

אבל תמיד הייתי שוכחת להחתים 

כל סוף חודש המנהלת הייתה מתקשרת ומטיחה בי...

לק"י

מי ששוכחת- צריכה לכתוב פתק למנהלת, כדי שהיא תעדכן.

וזה לא קשור אליהם- זה נהלים של משרד המשו, קשור להעסקת עובדים, מס הכנסה ומשו כזה... 

לק"י

גם ככה מורים עובדים לפי מערכת, ולא לפי מספר שעות ביום.

אם איחרתי- מורידים לי (אם הבנתי נכון).

אבל אם אני מתעכבת בבית הספר, אפילו מסיבה מוצדקת (כמו הסעה שלא הגיעה)- לא מוסיפים לי.

בשביל מה יש את הסתדרות המורים??

לק"י

למרות שאצלינו כמובן גם אין שביתות מן הסתם..

במסגרת השכר המשולב משולמות שעתיים כשעות שהייה.

בס"ד

כי שעות שהיה בד"כ מנוצלות ע"י המנהל לשים לך בתוך המערכת (בין שיעור לשיעור) ואז זה שחיכית רבע שעה להסעה שאחרה לא נותן לך כלום...

לק"י

ככה לפחות סידרו אצלינו למורות (לרובן בטוח).

ואז אם יש שעות שמתקזזות- אפשר להגיע מאוחר יותר או ללכת מוקדם.

מעסיק שמעסיק עובדים חייב לנהל נוכחות שלהם

והפתרון זה ע"י שעון נוכחות

מעסיק שלא עושה את זה יכול להשפט בפלילי

זו לא המצאה של משרד החינוך, (משרד החינוך אולי החליט להתחיל לאכוף את זה).

(הכותבת רו"ח במקצועה, ועוסקת בדיני עבודה)

בהצלחה!

נ.ב, לא קראתי תגובות

לק"י

למרות שיש הבדל בין עבודה שבה מתחייבים למספר שעות מסויים, לבין עבודת ההוראה שדורשת להיות שעות ספציפיות בבית הספר..

נניח אנחנו יכולים להקליד את הקוד מוקדם יותר (כדי לא לשכוח מאוחר יותר או שלא יווצר עומס של מורים)- זה לא ייתן לנו משכורת גבוהה יותר.

אז עם כל הכבוד לחוק, החוק צריך להתאים למקרה הספציפי.

וגם דיווח שעות דרך האתר..

או מחתימים כניסה ויציאה בחיוג למספר מסוים או באפליקציה.

בגננו בקיבוץ  צריך לעבור בתחילת היום ובסופו דרך המזכירות בשביל זה...

לק"י

חסר לי רק לעבור דרך העיריה בשביל זה

חובה לשים את המכשיר הזה

שבשירות-אחת המזכירות באולפנית הייתה תמיד נתקעת עם זה..

זה היה עם טביעת אצבע..והיא תמיד הייתה מסתבכת..זה היה קבוע..

(אם זה היה מישהי אחרת זה לא היה מצחיק.. אבל היא פשוט אישה קורעת!)

פשוט כשזה עם אצבע-צריך תמיד להעביר באותה זווית את האצבע..

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.