הגדולים משמרטפים על הקטנים: משלמים? מצ'פרים?יוקטנה

אתמול בערב בפעם הראשונה בעלי ואני יצאנו, והגדולים שמרו על הקטנים (עם שכנה נחמדה ב"היכון")!

החיים שלנו בלי ספק יתחלקו ל"לפני" ו"אחרי" חושף שיניים איזה כיף!!!

איך אתם נוהגים במקרים הללו? האם אתם משלמים לגדולים? מצ'פרים אותם? או שום דבר?

אפרט את הרגשתי:

אני מרגישה שיש הבדל בין עבודות בית כגון: הדחת כלים, ניקיון, סידור הבית, ובין שמירה ועזרה עם הילדים הקטנים.

הבחירה להביא עוד ועוד ילדים היא שלנו, ההורים, ועל כן לא נח לי להוסיף אחריות ועבודה לגדולים בגין קטנים.

עניין פרקטי בנוסף: יש את שני הגדולים שהם השמרטפים האמיתיים, ויש את שני הקטנים שהם המשמורטפים העיקריים, אבל מה עושים עם אלו שביניהם? הרי הם לא מרגישים כמו אלו שהגדולים שומרים עליהם ("אני לא תינוק!"). גם אמרתי להם שהם עוזרים לשמור על הקטנים. אז איפה הם מבחינת תשלום/צ'ופר?

בקיצור - אשמח לעזרה מהמנוסים, ואשמח לשמוע מחשבותיכם.

מה פתאום לשלם לילדים שלך ?עקרת בית

אם את חושבת שהתפקיד הזה בסדר ומתאים לגילם אז מה הבעיה?

אני מלמדת את הגדול שלעזור לאמא שלו זה מצווה, וכל כך כיף שהוא הגדול,

ואפשר לתת לו תפקידים שלקטנים לא נותנים .

הוא מאד אוהב את הרגשת הבגרות והחשיבות הזאת

 

ואני גם לא חושבת שעל כל דבר שהם עושים צריכים ישר פרס,

הם מתרגלים שלא עושים כלום אם אין אחריו תגמול.

 

מה שכן מדי פעם בלי קשר לכלום אני מצ'פרת אותו במתנות קטנות או בממתק שהוא אוהב,

אבל לא כפרס על משהו שהוא עושה באותו רגע ,

ואני אומרת לו שזה בגלל שהוא הגדול והוא עוזר כל כך הרבה 

ושכיף לפנק אותו עכשיו במשהו

אבל לא מדגישה מעשה מסוים שעל זה הוא קיבל

עונה לך מניסיון של שמרטפית...מתואמת

עם הילדים שלנו עוד לא הגענו לגיל, אך בתור בכורה בעצמי לכמה אחים קטנים - מעולם לא חשבתי לצפות מהוריי לתשלום כלשהו אם שמרתי על אחיי הקטנים! להיפך, כשהייתה תקופה שלאמא שלי היה קשה, ואנחנו לא מספיק עזרנו לה, לא הסכמנו לרעיון שלה שתביא נערות בתשלום לעזרה... (כשאני חושבת על זה, בטח היא העלתה את הרעיון רק כדי לנער אותנו, ולא באמת...)

צ'ופרים אפשר תמיד לתת, ויכול להיות שזה גם תלוי בכל ילד לעצמו. לדוגמה, כשהוריי רצו להמריץ את אחיי הבנים לעבוד בגינה, זכור לי שהם נתנו להם תשלום כלשהו.

 

בהצלחה בהחלטות! ואיזה כיף להגיע לשלב הזה של "אחרי"...

אותי בתור ילדה צ'יפרו לפעמים כשעזרתי בביתחדשה דנדשה
וזה היה נחמד.. מאוד נתן לי מוטיבציה.. בלי קשר עזרתי והיו פעמים שלא נתנו , לא תמיד התאפשר. לא אמרו לי מראש אם תעשי ככה תקבלי כך וכך אלא פשוט נגיד עזרתי במשהו בבית אם זה לשמור על אחי או לנקות ואז אחר כך הם ממש שמחו ונתנו לי לפעמים כסף..
כיף לשמוע גם מאחיות גדולות! זה ממש מעניין תמשיכו!יוקטנה
אני הייתי משמרטפת על אחים שלי קבועמינימאוס

אמא שלי היתה יוצאת ללימודים פעם בשבוע אחרי צהרים

מה שכן קיבלתי זה סכום כסף בשביל לקנות חומרי מלאכה וממתקים יום קודם

זה היה כיף מאוד

ממש אהבתי את הבייביסיטר הזה

דעתי בתור אחות גדולה...ז'וז'ואית

ההחלטה אם להביא עוד ילדים היא שלכם, ועוד ילד עושה עוד בלגן, עוד כביסה ועוד כלים בכיור... אז אם ככה השיקול אמור להיות גם כאן. זו לא "אשמתם" כביכול שיש הר של כלים שהם צריכים לשטוף! אם זה היה ילד יחיד אז עוד מילא, 3 צלחות 3 כוסות סיימנו סיפור.... 

 

אני אישית לא בעד לשלם לילדים בכסף, בכלל. 

להיפך, זה מוריד את הרעיון בכמה רמות....

אבל אני כן מאד בעד לצ'פר!

לא כל פעם אולי, ולא בדברים גדולים, אבל בהחלט להביע הערכה...

נגיד כשהגדולים שומרים על הקטנים (לא כתבת גילאים אז לא יודעת אם שייך...) תוכלי להגיד להם שאחרי שהקטנים ירדמו, הם יוכלו לשבת לראות סרט ולאכול גלידה או משהו נחמד שקנית להם מראש...

 

או לחזור מידי פעם עם הפתעה בשבילם, אבל שלא יראו את זה כתשלום על עבודתם, אלא כאות תודה והערכה על העזרה שלהם.

 

בתור אחות גדולה תמיד שמרתי על אחיי הקטנים, ומעולם לא חשבתי על לקבל על זה שכר כלשהו, אבל תמיד שמחתי להצ'תפר. ואצלנו צ'ופר זה היה מילה טובה, פרגון וכל הכבוד. לא מעבר.

זה מחמם את הלב וממלא גאווה.

 לקבל על זה כסף לפי דעתי מוריד את כל עניין הערכיות... ככה אני חושבת.

וזה לא שלא עשיתי בייביסיטר, תמיד עשיתי וקיבלתי על זה שכר. אבל ראיתי בזה עבודה שהמטרה שלה היא להרוויח כסף, לעומת השמירה על אחיי שהמטרה שם הייתה עזרה להורים, דאגה אמיתית וכנה לאחים וליכוד וחיבור משפחתי.

 

זה לפי דעתי...

(ודיון מעניין, אגבקורץ)

זוזואית סיכמה את כל מה שרציתי לומר בתור אחות גדולההלה

העצמה והרבה צופרים בעיקר מילוליים

כשנותנים כסף כתשלום זה יהפוך לסוג של עבודה עם תסכול שהחברה עושה ומקבלת יותר וחובות ואין את הערך האמיתי שבזה

 

פשוט מסכימה עם כל מילה..קינמונית
מדבר אלייוקטנה
שאם אני נותנת תשלום, זה מעקר את הנתינה שלהם. בהחלט חומר למחשבה!
החזרת אותי אחורה...עמית-טליה

בתור שמרטפית מכיתה ג' 

אני יודעת שבהתחלה נורא התלהבתי לשמור

ובאיזשהו שלב זה לפעמים תיסכל אותי....

 

אז אם היו מצפרים אותי אני מאמינה שזה היה נותן לי יותר כוח וחשק.

לא בכסף. 
 

הערך לכסף בגיל הזה הוא הרבה פחות ממשחק שווה.

אבל גם לא רק במילה טובה.

לפעמים גם בצופר ממש. לחזור מהמקום שיצאתם עם איזה משחק קטן לילדים הגדולים

משהו של שני שקלים, חמש שקלים. 
גלידה, ממתק, כל מה שעולה לכם לראש.

 

וגם לא לעשות את זה כל פעם, מידי פעם רק מילה טובה, מידי פעם חיבוק גדול לילדים האחראים שלי ומידי פעם משחק.

 

שילד ידע שגם נשיקה מאמא ומילות הערכה זה צופר וגם משחק זה צופר.

 

 

 

אנחנו נותנים להם משהועדידפ

לא משלמים אלא נותנים נניח שקל לקטנים ו2 לגדולים לקנות חמצוצים
או קונה שוקולד ולגדולים באמת נותנת אקסטרא בלי שה"עוזרים" יראו

 

 

תוהה מה לתת להם אחרי היציאה של אתמול והבלאגן שחזרנו אליו

אנחנו נסענו לסטנדאפ של אורי מלמד במיתריםיוקטנה
והיה ממש מוצלח! אבל לא ראיתי אותך אז מקווה שגם אתם נהניתם בבילוי שלכם!
אני חושבת שכסף כתמורה למשהו במשפחה זה דבר לא טובשירק

ולא כדאי להתחיל עם זה. הייתה לי חברה שהיתה משלמת לאחיה שיסחוב לה מזוודה.

במשפחה מיטיבים אחד לשני, אתם מיטיבים עם הילדים, הם מכירים טובה ומיטיבים אתכם.

לצ'פר כן, אבל גם כאן לא נראה לי נכון לצ'פר בצורה מדידה וכתמורה קבועה למשהו שהם עושים. שהמתנה לא תהיה תשלום אלא ביטוי להערכה.

אחיות שלי תמיד שמרו עלי ואחות אחת אפילו היתה צריכה לקחת אותי קבוע לחוג שלה כי לא היה אף אחד בבית, וזה בא בטבעיות, אף אחד לא חשב לקבל משהו עלזה..

וגם אני כששמרתי על אחיינים, אז מדי פעם אחי וגיסתי לקחו אותי לטיולים שלהם, או שפינקו אותי בתכשיט או צעיף או פיג'מה,

וגם בלי זה הייתי ממש אוהבת לשמור עליהם. זה לא מוכרח להיות עול כבד, אם אתם מרגישים שילדים קטנים זה כיף, גם הם אמורים להדבק בזה.

^^^^אם היית

בעד כל מילה.

יש ערך לכל החיים לידיעה שלמשפחה ולאנשים הקרובים נותנים לא כדי לקבל תמורה.

זה לא סותר צ'ופרים ופינוקים כפידבק - אבל לא להפוך את זה לסוג של קח ותן. לא על כל פעם מקבלים תמורה מיידית.

זה לא נכון בתור ערכי חיים.

 

אני הייתי מצ'פרת את כולם.אור כחול

גם הקטנים וגם הגדולים.

ככה זה לא מתפרש כתשלום אלא כחובה נעימה. 

שמרתי על אחים, אחיינים ודודנים בת נוגה

ללא תשלום כספי.

מחוץ לבית -הדודנים בד"כ ישנו, וזה היה סוג של כיף. השאירו בית במצב נעים, ספר או סרט טוב, משהו טעים, כאלו.

היה לי שקט לעצמי, לטלפונים..

על האחיינים שלי הייתי משוגעת אז יצא שהייתי איתם ערים או ישנים.

בבית שלנו - לא היה דיון מיוחד....

אם מניחה שלא תמיד התלהבתי מהרעיון וזה גם לא קרה המון, אבל כשצריך - נשארו עם הקטנים בלי הרבה עסק סביב זה.

צומי והערכה (וגם שוקולד, פתק אישי, ארטיק שווה) מאבא-אמא זה דבר שתמיד טוב ומחזק,

ובטח יתן לגדולים הרגשה מעולה של פידבק, ושל הכרה בכך שזה לא מובן מאליו.

ח"ח אמא אכפתית!!

 

רק להשתדל שלא יהפוך לניצול...אנונימי (פותח)

לגעתי, ילדים מחוייבים לעזור להורים שלהם אבל עד גבול מסויים...

לי זכור שחברות שלי לא היו מגיעות לסניף/ לפעילות/ לאולפנא וכו' כי הן צריכות לשמור על האחים....

נראה לי קצת מעוות ולא נכון (ילדים צריכים לעזור גם כשלא תמיד נח, אבל כן בהתחשבות).

אני גם הייתי שומרת על אחיינים שלי המון ללא תשלום (ובשמחה ממש). אבל כשהרגשתי שאני חייבת לוותר על דברים שחשובים לי בגלל האחיינים, אז זה היה בעיני מוגזם...

ולכן נראה לי שהצ'ופר הטוב ביותר זה הכרת תודה והבנה.

שיהיה בהצלחה

בתור הבכורה בבית,אנונימי (פותח)

מסכימה עם רוב הנאמר כאן...

כסף ממש ממש לא- לא טוב שנתינה בבית תהפוך למשהו עסקי..

מצד שני, צ'ופר קטן יכול להיות ממש נחמד. הילדים בד"כ עבדו בזמן הזה במקום לשחק או לעשות משהו כיף (זה לא פשוט להחליף חיתול, להשכיב לישון, מקלחות וכו') וזה מעודד כשההורים באים עם משהו קטן באמירה כמו- חשבנו עליכם כשיצאנו והחלטנו לפנק אתכם...

מן הסתם גם לך נחמד שבעלך מפנק אותך אחרי יום עבודה ארוך וקשה עם שוקולד או משהו קטן שאת אוהבת. (תחשבי על זה..)

ואני מצטרפת לאנונימית האחרונה (שלפני), חשוב לשים לב שזה לא הרבה מדי יציאות מהבית, ולא על חשבון הילדים. בכל זאת הם ילדים וזה דבר שלא תמיד קל גם למישהו מבוגר..

אני משמרטפת לאחיות הקטנותbatsheva100

ומעולם לא חשבתי לקבל על זה כסף !!

בסה"כ זה הרבה יותר קל מבייביסיטר רגיל שהילדים לא מכירים אותך.

אני אומרת ללכת לישון מיד, אז הם ילכו לישון מיד.

אם את רוצה לצ'פר אותם באמת, את יכולה להקל מעליהם:

כשאת יוצאת תגידי שאת "מעבירה את הסמכות ל...(הבכור/ה)"

כלומר שאם הוא אומר ללכת לישון אז מקשיבים לו. ולא עושים בעיות (הכל עובר לאמא..)

זה ממש מקל את העבודה צוחק

לא שייכת לפורום אז עונה באנונימי..אנונימי (פותח)

אצלינו ההורים היו מפרגנים לנו - הבנות שעזרנו.

הרבה פעמים לא באופן מיידי אבל באופן כללי. למשל: קנינו לכן פיג'מות חדשות כי אתן עוזרות לנו הרבה וכו'

 

 

ומשהו שעלה לי ממה שקראתי כאן - להפוך את הצ'ופר לחלק מה"עבודה"

למשל - לומר לילדים שהולכים ומשאירים להם שוקולד\ממתק\.... לחלק לכולם, או מרשים להם לראות סרט אחרי שהקטנים נרדמו וכו'

וכך זה גם גורם להם לעשות מה שצריך, גם כיף, וגם לא משלמים להם בכסף ממש אבל גם לא מנצלים אותם.

תשובות ממש מרגשות - של הגדולות ששומרות/ששמרויוקטנה

כל כך יפה ומרגש לשמוע שילדים מבינים שזו מתנה להורים, ושמחים להעניק להם את המתנה הזו!

שמחתי והתרגשתי ללמוד שכך אתן ראיתן ורואות את הדברים! ושכך גם הילדים שלי מרגישים, מן הסתם

אשתדל לא לקלקל, ולצ'פר בעקיפין, כמו שהצעתן, ולהשאיר צ'ופרים לזמן השמרטף עצמו.

המון תודה!

אני רק חייב לציין, שלא כולם מבינים.אנונימי (פותח)

בס"ד

 

זאת אולי מתנה להורים, וזאת סיבה שנייה למתבגרים כמוני למה לא לשמור.
יוקטנה, לא תאהבי לשמוע, אבל יכול להיות שהילדים שלך לא מרגישים כך.
תיזהרו, דברים כאלה עלולים להתנפץ.

מקסימום הבנות שלך ישמרו לי על הילדים בחינם יוקטנה
גם אני התרגשתילשם שבו ואחלמה

זה באמת מחמם את הלב לראות את היופי החם והנותן של התא המשפחתי

לענ"ד יש כאן הבדל עצום בין אחים לאחיינים וכד'אנונימי (פותח)

בקשר לשמירה על אחים קטנים, 

 

כן הייתי מצ'פרת אותם מידי פעם, בכל דרך שהיא - ממתק, מילה טובה, א. ערב מיוחדת (להזמין פיצה וכד'), להישאר ערים מאוחר יותר וכד', אבל לא צריך תמיד.

 

הזכירו כאן גם שמירה על האחיינים, 

בתור דודה צעירה, ביקשו ממני הרבה פעמים לשמור על האחיינים המתוקים שלי.

עשיתי את זה בשמחה, ולפעמים אפילו זה היה הכיף שלי לבוא לשבת לבד בערב בבית שלהם אחרי שהילדודים ישנים עם מחשב או עם ספר טוב, או אפילו עם הלימודים, בנחת שלי ובכיף. (ולפעמים גם הבאתי חברות ואז בכלל )

ההסכם היה שלא משלמים לי, אבל אני מרגישה חופשי בבית, ולפעמים האחיות (והגיסים) היו חוזרים עם צ'ופרים קטנים - שוקולדים שהם קנו לי ב"מנטה", נעלי בית מפנקות, זוג עגילים, ספר וכד'. בד"כ מתנות סמליות יותר. 

 

גיסתי לעומת זאת, התפדחה שאני אבוא בלי שישלמו לי, והיא התעקשה כל פעם לשלם לי (ויותר מהמינימום) וגם פעם אחת שהצלחתי לצאת בלי התשלום, היא התעקשה להשלים לי אותו.

בהתחלה ממש התפדחתי ואמרתי לה שאפאחת מהאחיות שלי לא משלמת לי, אבל אח"כ הבנתי שגם היא צריכה להרגיש בנוח, וזה פשוט נגמר ככה. 

 

 

 

מה שאני מנסה לומר זה שאין באמת כללים לגבי זה, כל אחת שתעשה מה שהיא מרגישה בנוח. נראה לי כן חשוב שהשמרטף (בין אם זה אח, בן דוד או כל אדם אחר) לא ירגיש שזה עול והוא מחוייב לעשות את זה גם כשאין לו כוח וכו', וכן לפרגן לפחות במילה טובה (ובנינו לומר איזה כיף שנתת לנו סוף סוף לצאת החוצה קצת לבד, גם נותן לילד הרגשה טובה שמה שהוא עשה היה מאוד חשוב...)

 

בהצלחה רבה ובהנאה!!!

אני עובדת קבוע יומיים אחה"צאנונימי (פותח)אחרונה

ולכן החלטתי שמכוון שזה משהו קבוע ואני רוצה שיהיה להם כיף לשמור על הקטנים אשלם למי שישמור.

כל פעם מישהו אחר מהגדולים. אבל אני משלמת להם סכום מגוחך לא מה שמשלמים לשמרתפית מחוץ למשפחה.

זה נותן להם מוטיבציה וזה לא נראה להם כמו עול. לפעמים הם רבים על זה כי כל אחד רוצה להרוויח את הכמה ש' האלה.

אבל הודעתי מראש שאם חוץ מזה אני נוסעת חד פעמי, הם שומרים בלי תשלום, רק על הקבוע אני משלמת.

כשהייתי ילדה שמרתי המון על האחים הקטנים ואהבתי את זה. שנאתי רק שאמא לא הייתה שואלת אותי לפעמים מראש

אם זה בסדר ופשוט הייתי חוזרת הביתה מביה"ס ורואה פתק שאני צריכה לקחת אותם מאיפשהו ולשמור עליהם

עד שעה לא ידועה- לא היו פלאפונים והיא הייתה נוסעת בטרמפים...

אבל חוץ מזה שמרתי עליהם בכיף. אפילו לשבוע שלם כל קיץ כשאימי היתה יוצאת לחופש.- כשהייתי בגיל העשרה.

 

יוגה עם פרשת שבוע לילדי מילואיםאיתי פ

אהלן, הכנתי סרטון של יוגה להורים וילדים לפרשת השבוע.

הוא מעולה לילדי מילואים/קבע כי יש בו המון מגע, עיטוף, הענקת ביטחון. ומתאים כמובן לכל משפחה, לא רק מילואים.

תהנו

יצירתי!תהילה 3>אחרונה
בהצלחה
אולפנה או תיכון בירושליםאילת אלישיב

מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.

כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל. 

מציעה לך לשאול גם בפורום אמהות. בהצלחה בחיפוש!יעל מהדרום
אולי אולפנת חורב?הרמוניהאחרונה
אירועי תרבות בקהילה- מה הכי אהבתם?טליולה

קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו

התקציב דיי דל 🤧

אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!


תודה!

מקסיםזיויק
באיזו קהילה?
אני אוהבת ערבי נשים שיש זמן לפטפט ולהכיריעל מהדרום
לק"י


יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

ומציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותריעל מהדרום
סיורים בגינות וחורשות קטנות מקומיות עם מדריכים,ירושלמית טרייהאחרונה

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

סעודות שבת - קטסטרופה אבא פגום
עבר עריכה על ידי אבא פגום בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 16:30

אני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.

יש למישהו עצה מלבד תפילה?

אני עובד עצות..

לצערי מוכר גם ליליפא העגלון

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''


בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

תתרכז אולי בשירים וחוויה.זיויק

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

שיטה טובה, עובדת אצלנו:חירטטתי
להתחיל לשיר שירי עונג שבת, מניסיון זה מושך את אלה שעוד נשאר בהם קצת ניחוח של שבת ואלה שלא, כבר בעיה אחרת
מטורףזיויק
שחרר אותם…רינת 24

זה נשמע מאד מעיק.


למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מבינה אותךשם פשוט

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

א כלהעני ממעש

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

אולי לא צריך ארוחה כל כך ארוכה?משה
יש דרך!!!אוצרי

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

פרסומת?זיויק
לא מתאים לכל הורה, לא מתאים לכל ילד.טויוטה
מגפה כלל יהודיתטויוטה

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

 

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

 

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

 

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

 

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

 

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

 

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

 

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

 

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

 

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

 

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

 

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

 

כמה מוכר...arlan

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

 

משהאחרונה
לא מבין..יהולב

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

כמה דברים:תהילה 3>

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

מחפשת מטפל רגשי מומלץ מנסיוןבננה צהובה

הבן שלי בן 16. מתוק, אבל  עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!

מציעה לך לשאול גם בפורומים נוספים ופעילים יותריעל מהדרום

לק"י


אמהות

הריון ולידה

ועוד

אפשר דרך השרות הפסיכולוגי של פתח תקווהמתיכון ועד מעון

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

עניתי לך בפרטי, אם עדיין רלוונטיחירטטתי
מה טעות?חירטטתיאחרונה
כמה עובדותאריק מהדרום

1. כלכלת ארהב היא כרבע מכלכלת העולם כולו.

2. כלכלת סין היא הבאה בתור עם כ-17% מכלכלת העולם כולו.

3. אחריה כלכלת גרמניה בפער משמעותי של כ4.3% מכלכלת העולם כולו

4. שלוש הכלכלות האלה יחד לבדן מהוות כמחצית מכלכלת העולם כולו

5. כשמונים אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במדינות G8 שהן היום G7 בתוספת רוסיה שממודרת כרגע מהמועדון.

6. 86 אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במועדון G20 שהם 19 המדינות החזקות כלכלית בעולם והאיחוד האירופי שנחשב לחברה בפני עצמה (כלומר יש נציגות גם למדינות אירופאיות נחשלות באיחוד)

7. כל שאר העולם מתחלק ב14 אחוז הנותרים

8. ישראל איננה חברה בG20.

9 סדר גודל של התלג לנפש בישראל הוא סדר גודל של תלג לנפש של גרמניה

10. אנחנו לא כמו גרמניה כי אין מספיק נפש, לא כי אנחנו לא מוכשרים או חכמים מהם אלא כי אין מספיק נפשות.


מסקנה שלי, הביאו ילדים זה טוב לכלכלה, שאו ברכה.


(זה איננו פוסט כלכלי ולכן לא נכתב בפורום חיסכון השקעה וצריכה, אני יודע שאני משקר ביודעין שקרים לבנים למשל לגבי התלג לנפש של סין ולא אכפת לי ואני לא נכנס לדיון על כח קניה כי זה לא פוסט כלכלי, רק שורת המסקנה חשובה לי פה וכל השאר לא מעניין אותי)

תמיד נהיה עם קטן יחסית לאומות העולם, "כי אתם המעטקעלעברימבאר
מכל העמים". אף פעם לא נהיה 70 מיליון כמו גרמניה, ולא בטוח שיש מספיק מקום בארץ ישראל המורחבת להיות כמו הסינים.


אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.


לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

ישראלאריק מהדרום

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.


בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

מסכים איתך שזה ברכה, פשוטקעלעברימבאראחרונה

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

 

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

קראווניםיוני21

עד כמה ילדים זה מתאים


עם 2 ילדים איך זה?



כמה המחירים היום לקראוון בברוכין?


מערב השומרון



תודה רבה

תלוי בגודל של הקראווןעזריאל ברגראחרונה

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....

הבת שלי שאלה אותי. אבא למה יש לך קוויםאדם פרו+

היא מתכוונת קווים בעור.

אני חושב שאלו קמטים.


מה עונים לה?

אולי יעניין אותך