טוב, עשיתי טיפולי פוריות ממש, אבל יחסית למה שאני לקחתי, אסטרופם היה כדור קטן ולא מזיק (ואני לקחתי 4 ביום..) שלא עשה לי שום תופעות לוואי. כל התפקיד שלו זה לשמור על ההורמונים בשמים כדי לדחות קצת את הביוץ... זה לא נראה לי משהו מדאיג.

מצד שני, יש שיטות טבעיות לקיצור זמן המחזור (7 ימים, זה יכול להיות סביר, אבל קצת ארוך, אולי ניתן לקצר לשישה ואפילו לחמישה), יש שיטה לשתות מיץ לימון, מסטיק תימני, כל מני כאלה - תשאלי כאן עוד שיודעות... וגם חשוב - את קצת אחרי חתונה - לא כל הפרשה חומה היא אוסרת, אפילו כאלה שנראות מעט אדמדמות, שווה להתייעץ עם רב על כל בדיקה ואולי תוכלי להתחיל את הטהרה יותר מוקדם (אולי את עושה זאת גם ככה, אך חשוב לי להדגיש)

בהצלחה רבה ושתתבשרי בשורות טובות במהרה (וגם, כדורים הם לא אסון! דיברתי עם רופא מומחה בפוריות, והוא אמר שכל האזהרות שכתובות על הכדורים - זה רק כדי שלא יתבעו אותם, אך אלה כדורים שלוקחות כל כך הרבה נשים, אלה הורמונים טבעיים של הגוף, רק שמוסיפים על הכמות שיש לך גם ככה, ולא הוכחה שיש סבירות יותר לסרטן או למשהו דומה אצל מטופלות ולא מטופלות בפוריות, אני לא מבטיחה לך דבר, אך לי הוא נשמע מאוד אמין, גם ירא שמים, וגם לא הייתי מטופלת בכלל באותו זמן, ולא אצלו, כך שלא היתה לו שום נגיעה אישית) הרבה יותר קשה לדעתי, זה להכנס ללחץ סביב כל נושא הפוריות, ללחץ פנימי וללחץ מהסביבה, וחבל...

בכל שאלה, גם קטנה...

הם בעלי נסיון רב בתחום. מכירים ומפנים לשיטות מגוונות.

בעלי הסתכלות בריאה לטווח ארוך, מתוך נקודת מבט אמונית!

הם פועלים חינם!

יש להם אתר, אפשר לשלוח שאלה. או להתקשר (לפעמים לוקח קצת זמן להשיג אותם)

בהצלחה רבה!

בערך מאותם סיבות- המחזור שלי קצר מאוד (הרבה יותר משלך)

אסטרופם בעצם דוחה את הביוץ

ב"ה לא היתה לי שום תופעת לוואי, ובזכות התרופההצלחתי להיכנס להריון... אחרת לא היה סיכוי!

בשורות טובות!

בהצלחה!!

עושה הפסק בזמן המתאים, ואולי את יכולה לפני, אולי יש כתמים של סוף דימום ואת חושבת שזה עדין אוסר ולא מתחילה לספור שבעה נקיים.

מנסיון- כדאי מאוד להתיעץ עם רב אישי ואם אין לכם אז טלפון למכון פועה יכול לעזור הרבה.

חוצמזה שאצלי ככה היו ה4חודשים הראשונים אחרי החתונה ואפילו שלפני החתונה היה לי מחזור של 30-32 יום. ואז פתאום זה הסתדר לבד.

באמת יש מקרים של כתמים בסוף הדימום שהם מותרים?

לי יכול להיות בארבעת הימים האחרונים (8-11) שהכל נקי (אפילו לא צריך פד) ורק פה ושם יש כתם קטן על נייר טואלט או בבדיקה.

ולפעמים אני עושה שלוש פעמים (יום אחרי יום) הפסק טהרה, כי כל פעם יוצא לי עם דם (כשבשאר הזמן אין דם)

סליחה על הפירוט, אני יודעת שזו שאלת רב,

רק רציתי לדעת אם זה יכול להיות בסדר באופן עקרוני, ואם באמת צריך לברר אצל מכון פועה (חלק שאלתי רב, אבל חלק היה ברור לי שזה אסור)

איך יכול להיות שכתמים של סוף דימום לא אוסרים?

(מקווה שזה בסדר שפירטתי ככה)

מוך דחוק לחינם...

גם ככה זה מאד כואב לי..

ואין אפשרות לשאול רב בין הבדיקה למוך...

לכן באמת אני רוצה לדעת מראש.

אני באמת אשאל רב בעז"ה לגבי המוך...

לדעתי מוך זה אחד העינויים הגדולים שה' ברא..(עד עכשיו כואב לי)

ולגבי קיצור הדם-

שתיתי הפעם מיץ לימון מהול במים (בימים הרביעי והחמישי שתיתי 5 לימונים בכל יום)

ובינתיים נראה שזה עזר, כי עשיתי הפסק מוקדם בהרבה מהפעמים הקודמות (אין לי אפשרות לדעת בוודאות, לפעמים מופיעים כתמים אחר כך) ביום השביעי, אחרי שהגעתי בפעם הקודמת ל11 ימים...

ממליצה לנסות (אם כי הטעם לא ממש נסבל..)

המקום מרוב נסיונות...

אסטרופם ניתן בדרך כלל לדחיית ביוץ.

לפי מה שאת מתארת נראה שרוב הפעמים הביוץ יוצא בדיוק ביום הטבילה.

הדרך הכי טובה זה לשלב את זה עם אולטראסאונד ואז רואים בדיוק מתי הביוץ.

אבל זה בד"כ אצל רופא פוריות.

בהצלחה ושהבעיה תיפתר לך בקלות בעז"ה!

תודה לכן נשים יקרות! עודדתן!
אני מפספסת את הביוץ ביום-יומיים והרופאה שלי גם אמרה שעדיף לקיים יחסים יום לפני הביוץ כדי להכנס להיריון.. אני אתחיל בעז''ה לקחת עוד שבוע (אולי יש עוד מצב קטנטן שאני בהיריון כבר עכשיו?.. אבל אסור לקוות מידי..) ונראה מה יהיה, חודש אח''כ אם אצטרך אקנה בדיקת ביוץ ביתית ואראה מה קורה..

הביוץ בדר''כ קורה 12 ימים אחרי המחזור, ככה שגם אם אצליח לעשות הפסק ביום חמישי לא בטוח שאספיק את הביוץ (בייחוד אם צריך יום לפני..) כי המחזור שלי לא הכי מסודר..מגיע כל 25-28 ימים.. בעז''ה נקווה שזה יצליח.. ואני לא יודעת למה אבל אני לא רוצה להתייעץ עם מכון פועה עדיין.. משום מה זה מלחיץ אותי, לא יודעת למה.. בנתיים מסתפקת ברופאת משפחה ורופא נשים (שניהם דתיים חזקים..)

זה לא אומר שהם יכולים לעזור לך מבחינות אחרות.

מכון פועה הכי מומחים בעיניין הן מבחינה הלכתית והן מבחינה רפואית, לפעמים צריך קצת ענווה וזה עוזר הרבה, את יכולה להתייעץ אנונימי-אף אחד לא מכריח אותך להזדהות שם.

חבל שתקחי תרופות כי את מתביישת.

ידע מספיק רחב בכל מיני דברים עדינים הלכתיים.

מרורות שבעתי מרופאה דתייה חזקה, שלא היה לה שמץ של מושג לא במניעה, לא בכתמים, לא בשום כלום, וכל מה שידעה לומר אחרי ארבע חודשי דימום- "הא, את מעדיפה להקשיב לרבנים במקום לרופא?"

כן. העדפתי.

ובזכות מכון פוע"ה נושעתי.

יש שם אנשים מקצוענים ביותר שנותנים יחס מעולה !!!

איך שום היתר הלכתי לקצר את שבעה נקיים!

אף רב ירא שמיים לא מתיר זאת!!

אפשר לקצר את ימי הדימום, ולחכות רק 4 נקיים מתחילת הדימום ועד ההפסק.

אבל אי אפשר בשום אופן לקצר את שבעה נקיים!

זה בכלל לא משנה כמה רחבות הכתפיים של הרב...

איך בדברי שום כוונה לפגוע באף אחת, ואם זה נעשה, אני מבקשת סליחה!

אבל הדברים חייבים להאמר בצורה ברורה!

אתן יכולות לברר עם כל סמכות תורנית (יהודית אורתודוקסית) שאתן מכירות.

כל טוב לכולן!

זה אומנם נכון ששבעה נקיים זו חומרה שקיבלו על עצמן בנות ישראל. אבל כל אדם המכיר הלכות נידה ויש בו יראת שמיים יודע שלא ניתן לבטל או לקצר את שבעה הנקיים בשום אופן בשלב זה של העולם.

ישנו רופא נשים דתי, ומאוד מוכשר מבחינה מקצועית, שקורא לבטל את שבעת הנקיים במקרה של "עקרות הלכתית". יש התנגדות גדולה לדבריו בקרב הציבור המאמין!  רבנים בעלי שיעור קומה יצאו נדג דבריו ונגד הספר שהוציא!

אין לכך שום היתר!

לצערנו יש מעט זוגות שבטעות הולכים אחר הדרכותיו, ורח"ל!

חוץ מהתרופה, שהבנות פה נחלקו אם היא עוזרת..

הרב עובדיה זצ"ל נותן מספר אפשרויות שלקצר את הימים שלפני ההפסק. 

אבל אחרי שעשית הפסק את חייבת לספור 7 נקיים אולי לא תבדקי כל יום כי תקבלי היתר הלכתי לבדוק רק ביום ראשון והשביעי אבל אין מצב שאישה דיממה ואפילו יום אחד וטופלת פחות משבוע אחרי הדימום.

את מכשילה נשים באיסור כרת אז בבקשה תיזהרי בדברייך

ואני מחזק את דברי אנונימי! ישר כוח!

ברור שלא שאלתי את כל הרבנים... אי אפשר לעשות כזה דבר...

אבל, בררתי בצורה חד משמעית אצל רבנים בעלי שיעור קומה העוסקים בנידון, התשובה של כולם היתה חד משמעית! אם היה איזה שהוא ספק, או פסיקה שונה הם היו אומרים זאת! כך מתנהים רבנים בעלי אחריות וכובד ראש!

באופן כללי, ההלכה בנושא שבעה נקיים היא חד משמעית כבר מימי הראשונים (ואולי אפילו לפני...) מעולם לא היו דעות שזוהי רשות, או חומרה שניתן  לוותר עליה!  לאחרונה קמו כמה מתנגדים, אך ברור לכל בר דעת שדעתם בטלה ומבוטלת כפלי ענקי עולם בדורות הקודמים ובדורנו!

מה עושים במקרה של "עקרות הלכתית"?

דבר ראשון, נרגעים, ברוב המוחלט של הפעמים הבעיה פתירה.

דבר שני, פונים בהקדם למכון פוע"ה. הם מומחים גדולים בתחום, וגם מאוד מאוד נחמדים ונעימים (וגם מייעצים חינם). יש למכון מגוון של פתרונות. בד"כ הצעד הראשון בטיפול הוא זיהוי חד משמעי שיש בעיה, ואיתור מקור הבעיה, על סמך זה נקבע הטיפול.  ובע"ה ישועה בקרוב לכל המצפים!

רק טוב לכולן!

אבל נתנה פתח לתקוות שווא.

א-י-ן רבנים אורטודוקסים (ז"א דתיים) שמתירים קיצור שבעה נקיים, כמו שמישהי כתבה מעליי יש פתרונות של קיצור הימים שלפני כן מלעשות הפסק ביום החמישי ללעשות ביום הרביעי (אם הדימום נגמר כמובן) וגם זה בהיתר של רב בלבד (אלא אם כן זאת הפסיקה הקבועה של שלכם).

ע"מ שיהיה אפשר לבטל את השבעה נקיים צריך סנהדרין, מה שאין היום. אני מצטרפת לרבה אמונתך!

כשמישהי אומרת שאפשר לקצר בשבעה נקיים בנות שהבעיה שלהן היא עקרות הלכתית רוצות למצוא את הרב שיתיר להן ונוצרת תחושה של תסכול גדול שהרב לא התיר..

בהצלחה ובידיים מלאות לכולן!

ומצטרפת אליכן בקביעה החד משמעית שאין היתר לקיצור.

יבוא תשבי ויתרץ......

נקיים

ואז שמעתי ממקור נאמן שבמקרים מסוימים רבנים מתירים. (שמעתי על אישה מסוימת, שקיבלה הדרכה כזו מרב מסוים)

האמת שזה ממש הפתיע אותי, כי תמיד ידעתי שזו גדר שלא פורצים אותה בשום פנים.

אז או שזה לא נכון, או שיש דברים שאנחנו לא תמיד יודעים.

אני בטוחה שאין שום היתר כזה. פשוט לא ניתן לקצר. זה בכלל לא משנה מי הרב!

כנראה שהסיפור הזה הוא טעות.

כאשר פונים לרב בעניינים כאלו (כפי שמשהי הזכירה, מדובר על איסורי כרת! או ספק כרת!) כדאי לוודא שהוא בר סמכא בעניין. (מבחן של הרבנות לא בודק יראת שמיים לצערנו, ואי אפשר להסתמך רק עליו...)

הזכרתי באחת ההודעות שקיים רופא דתי שחיבר ספר על הנושא, וגדולי הרבנים התנגדו לו נחרצות. יתכן והסיפור קשור אליו...

שלום רב!

אני כמעט ולא משתמש באינטרנט, ובטח שלא בפורומים, אבל כששמעתי מאשתי על השרשור הזה היה נראה לי שכדאי להביא לידיעת הציבור כמה פרטים:

עוד לפני חומרת בנות ישראל ישנה תקנה שתיקן רבי יהודה הנשיא, ובלי להיכנס לכל החשבון של התקנה, שהוא קצת מורכב, אפשר לסכם בקצרה שכמעט תמיד אחרי וסת יש חובה לספור שבעה נקיים.

בנוסף צריך לדעת שגם תקנת רבי וגם חומרת בנות ישראל באה כדי למנוע מצב שבו אישה שהגיעה למצב שהיא חייבת שבעה נקיים מהתורה, תחשוב בטעות שהיא לא חייבת, כך שגם אם יש רב שמדמיין שיש לו כח להתיר דבר שגדולי הדורות לא הצליחו להתיר, הוא יצטרך לחשב את ימי הראייה של האישה, ובאמת להגיע למסקנה שהיא לא חייבת בשבעה נקיים מהתורה, דבר שכרוך בחשבון שלא תמיד פשוט, ובנוסף שנוי במחלוקת ראשונים. (למי שמעוניין: עיין בית יוסף יורה דעה סימן קפג ובחוות דעת שם בפירושו לשיטת הרמב"ם) דבר כמעט בלתי אפשרי לביצוע.

אם מישהו התיר לקצר שבעה נקיים, ולא חישב את החשבון הנ"ל, אני לא מבין מניין לו שלא הכשיל את הזוג באיסור כרת.

תשובה מפורטת בעניין שנכתבה ע"י הרה"ג דוד חי הכהן שליט"א (מבת ים) נמצאת בשו"ת תשובה מקובצת עמוד 79 והלאה, ומסקנתו שאין אפשרות לקצר.

נראה לי שאם ידוע לכם בבירור על רב שהתיר דבר כזה, יש לשלוח את שמו לרבנות הראשית שתטפל בעניין!

מי שבאמת כואב לו הנושא מתבקש להתפלל על כל חשוכי בנים שיזכו להיפקד, במקום לבלבל אותם ולהפיח בהם תקוות שוא או יותר חמור להכשילם באיסורים.

בהצלחה רבה, ויהי רצון שכל הזוגות יזכו להפקד בנחת ובשמחה.

יהי רצון שלא יכשל בעוון זה שום בית בישראל!

אני בהיריון רביעי. סובלת מאותה בעיה. גם לי הרופא המליץ על אסטרופם, אבל לי זה לא כ"כ עשה טוב. יש פתרונות צמחיים!!!

חזקים שחבל על הזמן. בזכות מכון פוע"ה הכרתי את בית הטבע 'ציון פארם' (טלפון 02-5373497). וציון הכין לי תמצית מיוחדת לדחיית הביוץ. (יש גם בכדורים, נקרא LCA). ברוך ה' שניים מילדיי הגיעו עם זה. בילד האחרון הייתה ירידה של הורמון מסוים, והרופא התחיל לדבר על איקקלומין. ברוך ה' פניתי לאליהו לביא (נמצא בגוגל לדעתי) והוא טיפל בי ורקח לי תמצית מיוחדת שמבוססת על הLCA עם תוספות בגלל המצב החדש שנוצר. תוך חודש הייתי בהיריון (אחרי זמן רב של ניסיונות).

בכל אחד מהמקרים הנ"ל מדובר על לפחות שנה ניסיון להיכנס. הכול עם הוכחות בדוקות (בפעם הראשונה הייתי במעקב זקיקים וראו בפועל שהצמחים דוחים את הביוץ בכמה ימים!)

וכל זה בלי כימיקלים ועם הרגשה מעולה!

ממליצה בחום! (מוזמנת באישי)

ניתן לפתור את הבעיה בלי שימוש בהורמונים.

יש כמה שיטות ביניהם שיטת שרמן שמקצרת את הדימום, שיטת אביבה שגם כן מקצרת את הדימום ושיטות נוספות של צמחים, לימונים וכו...אם את רוצה מידע על השיטות ניתן לקרוא באינטרנט יש להם אתרים, מכירה בנות רבות שזה פתר להם את הבעיה וכך לא תהיי תלויה בהורמונים שגם יכולים ליצור בעיות.. שווה ניסיון ...

בהצלחה

בשורות טובות

זה סבבה.

עדיף לנח. שאח"כ לא יתנקם.

(רצפת אגן וכו)

כלומר אולי היה אפשר לעשות בישיבה אבל זה כבר יותר מסובך (יש רק שולחן בסלון, אין במטבח. וזה מסורבל לי ולוקח הרבה יותר זמן מלעמוד במטבח לחתוך סלט למשל).

אז אני לא יודעת מה נכלל במנוחה ועד מתי כדאי לא לעשות דברים כאלו...

ולבשל בקטנה זה בסדר. כמה דקות להפעיל את הגוף בצורה מינימלית זה אפילו חשוב לדעתי.

לקלח זה יותר מדי. להרים על השידה ממש ממש לא!

(בעיני עד חודש אחרי לידה, אפילו חודש וחצי) אין כזה דבר להתפנק מדי. כל מאמץ הוא מאמץ מיותר. יש דברים שהם לא מאמץ בכלל מבחינתך וזה בסדר גמור, ויש מקרים שאין ברירה וחייבים לעשות, אבל בעיני זה שלבעלך נגמרת הסבלנות זה לא מקרה של אין ברירה

זה מקרה של שיתאמץ עוד קצת במקום שאשתו היולדת תתאמץ עוד קצת... זה לא לנצח, רק עוד שבועיים שלוש.

לשטוף כלים ולקחת ילדים

שבועיים אחרי לידה

זה ממש לא סבבה

להכין אוכל ולחתוך סלט, אם זה מרגיש לך בכוחות ובסדר לך - מעולה. תרוויחו כולכם אוכל מזין וטוב.

כלים - לא. זה משהו שיכול לחכות ואפשר גם להביא מנקה / נערה בתשלום, לא חייבים דווקא אותך בשביל זה.

לקלח ילדים - אני חושבת שכן, אבל אולי למצוא פתרון להרמה שלהם, למשל לתת להם לטפס לבד, או להלביש בישיבה על המיטה.

סותרות אחת את השניה

כל השאר לא. אז לא... ודאי לא לקלח ילדים, שזה ממש מאמץ...

ולא, זה לא פינוק, זו הבריאות שלך...

אז להרפות כמה שאפשר - שהילדים יתקלחו פעם ביומיים, לאכול כמה שיותר בחד פעמי, להזמין עזרה בתשלום אם גם מה שנשאר גדול על בעלך...

בבצלחה ומזל טוב!

אני גם שבועיים אחרי לידה ב"ה

ומרגישה מעולה ממש ממש!

מנסיון העבר, כשאני מרגישה מעולה, אז זה באמת ככה ואין את ה"נפילה שאחרי" ב"ה

אז אני מרשה לעצמי לצאת, לבשל, לאפות, לטפל בילדים..

עם יד על הדופק כמובן והרבה הקשבה לכוחות.

הדברים שאני לא עושה זה שטיפה, כי שמעתי שהתנועה הזו לא טובה אחרי לידה ולהרים דברים כבדים..

שבועיים אחרי לידה לא עושה כלום ממה שרשמת.

המקסימום זה להכניס מכונה בישיבה מדי פעם (עם זה בעלי לא מסתדר בכלל). עדיף כלים מלוכלכים בכיור (או חד פעמי) ושניצל תירס מאשה שלא נחה היטב.

ומחילה מה זה נגמרת לו הסבלנות? סחבת 9 חודשים לא נגמרה הסבלנות?... את יולדת! לא מתפנקת. הגוף עובר טלטלה רצינית מאד ומנוחה זה לא צחוק. תקראי קצת על משכב לידה, מצרפת לך קטע:

לפני הכל – משכב לידה: ששת השבועות הראשונים:

משכב לידה הוא תקופה מיוחדת במינה, שבה הגוף מתאושש מההריון והלידה, מבסס את ייצור החלב, ותומך בך במשימה של הסתגלות לתינוק החדש. כדי להבין טוב יותר את הצרכים שלנו בתקופה הזאת, שווה לעצור לרגע ולהבין עם מה הגוף שלנו מתמודד אחרי הלידה.

בזמן ההריון שרירי הבטן מתארכים מאוד כדי להתאים את עצמם לבטן הגדלה, ושרירי רצפת האגן נושאים בעול אינטנסיבי של משקל התינוק והרחם. אחרי הלידה, שרירי הבטן נעשים רפויים מאוד אחרי שהרחם התרוקן, ואינם מסוגלים להתכווץ ביעילות. שרירי רצפת האגן נחלשו זמנית מהלידה, בייחוד אם יש איזשהם תפרים (ניתוח קיסרי אינו מגן על רצפת האגן יותר מלידה רגילה – נהפוך הוא), השרירים האלה אינם מסוגלים לתמוך בגוף כהלכה, במיוחד בתנוחות זקופות.

כדי לפצות על כך, בששת השבועות שאחרי הלידה הגוף מפריש קוקטייל הורמונים מיוחד במינו שמעודד החלמה וצמיחה של הרקמות. זהו הזמן היחיד בחיים שבו יש התחדשות של רקמה עצבית באיזור האגן. כך שששת השבועות שלאחר הלידה הם חלון הזדמנויות להחלמה והתחדשות פיזית. אלא שההחלמה מתרחשת אך ורק אם האם הטרייה זוכה למספיק מנוחה. אם היא מתאמצת מדי, עומדת יותר מדי ונושאת משקל כבד, היא נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה מתמשכת ברצפת האגן.

אז מה עושים? אנשי מקצוע בתחום שיקום רצפת האגן ממליצים על מנוחה מוחלטת בתקופה הזאת. הנה כמה דרכים להשיג אותה: א. לא לשאת שום דבר פרט לתינוק. ב. להימנע מעמידה ממושכת. נסי לשבת בכל הזדמנות שבה בדרל כלל עומדים: במקלחת, תוך כדי צחצוח שיניים, סירוק שיער, התלבשות, במטבח, במפגש אגבי עם חברה ברחוב. ג. להימנע מישיבה ממושכת. ישיבה זקופה גם היא מעמיסה על רצפת האגן. נסי לשכב כל פעם שמקובל לשבת: כשבאים אלייך אורחים, כשהתינוק ישן. היכולת להניק בשכיבה היא בעלת ערך רב, כי היא מאפשרת לך לטפל בתינוק ולנוח בעת ובעונה אחת. שווה ללמוד אותה ברגע שאת נוכחת שהתפיסה של התינוק בסדר. ד. לתמוך ברצפת האגן. קרחומים קטנים על האזורים הנפוחים בימים הראשונים לאחר הלידה מפחיתים נפיחות ואי-נוחות. כדאי לקפל מגבת למלבן ארוך ולהניח אותה על הכסא כך שהיא תהיה מתחת למפשעה והרגליים משני צדדיה. הלחץ העדין והמרופד שהמגבת מפעילה תומך בשרירי רצפת האגן ומקל על התחושה הכללית, במיוחד אם יש תפרים. מומלץ לקבל הדרכה מפיזיותרפיסטית רצפת אגן איך להגן על האזור בזמן מאמץ. ה. לא לסמוך על תחושות הגוף! הרבה פעמים אומרים לנו "תקשיבו לגוף", וזו הנחיה טובה בדרך כלל. רוב השרירים שלנו מאותתים לנו כשהם מתעייפים וזקוקים למנוחה. אבל שרירי רצפת האגן לא מחוברים היטב לרשת של עצבים תחושתיים, והם לא שולחים לנו מסר ברור על עייפות. אם שלושה שבועות אחרי הלידה עמדת, הלכת, רחצת כמה כלים ופתאום את מרגישה עייפות וכובד באיזור המפשעה – סימן שהיית צריכה להפסיק הרבה הרבה קודם. לכן, אנשי מקצוע ממליצים על הגבלה מודעת של עמידה והליכה. לא יותר מ- 10 דקות של עמידה רצופה לכל שבוע מזמן הלידה (כלומר: 10 דקות גג בשבוע הראשון, 20 דקות בשבוע השני וכן הלאה). כלל האצבע של הפיזיותרפיסטית שלי למשכב הלידה: לבקש, ללוות, לקנות או לגנוב כל עזרה שרק אפשר.

עשיתי הכל הכל לבד, ולהרבה יותר משבועיים. יותר קרוב לחצי שנה. ועבדתי משרה מלאה במקביל.

את יכולה לספר סיפור, לשבת עם ילד להקשיב, לחתוך סלט נגיד. לטפל בתינוק הקטן.

שבעלך ינשום עמוק יתאזר בסבלנות ויעריך את החלוקה שבשגרה.

אם לך זה יהיה ברור, הוא יסתדר.

אם לך לא נעים, מאיפה הוא יביא את הסבלנות?

אם בעלך לא מסוגל לקלח את הקטנים- שלא יתקלחו.

עצם זה את מגדירה כברירת מחדל "שאין ברירה אלא לעשות" חוץ ממה שהוא יכול לעשות, זה מה שמעוות.

הוא אמור למצוא פתרון להכל, חוץ ממה שאת כן יכולה. ככה זה אמור לעבוד.

הייתי מנסה לשים קרם או חמאת שיאה.

לא רואים שום דבר חיצוני, שמתי באמת קרם לחות אך עדיין רגיש מאד מאד

התרחבות של הרחם.

זכור לי שבערך בשבוע הזה גם התחילו לי כל מיני כאבים חדשים (גם בהריון תאומים).

אם זה ממשיך, הייתי מתייעצת עם הרופא.

חושבת שזה לא היה משהו מלחיץ

תנסי אולי קרם טוב? תתארי לאחות במעקב הבא

זה מרגיש באמת כמו משהו עצבי בעקבות מתיחת העור. השאלה אם יש איך לתפור את זה...

וגם אז יהיה כאבים אחרים 😊

אבל מעודדת אותך שכשנכנסים לשגרה זה ממכר.

😍😍

מגיעה על לחשוב על אחרי🫩

תודה לך

כששמים לי בלידה את המוניטור על המקום הזה אני צורחת יותר מבצירים..

פעם רופא אמר שאולי זה בקע והעצבים חשופים יותר

תודה לך. זה ממש כאב לא נעים

אם זה נורמלי, ואם יש סיבה לזה...

בעלי אומר ללכת לרופאה, אבל לא נראה לי שזו סיבה מספקת ללכת לרופאה...

יכולות להיות גם השלכות של גיל ועוד.

לי היה דימום כזה של שבועיים וחצי כמעט( זה היה בתקופת הקורונה ובדיוק חליתי אז יש מצב שקשור) רופאת הנשים רשמה לי פירומלט נטר והדימום נגמר ב"ה. כשהתייעצתי עם רב כוא ביקש ממני לעולם לא להגיע למצב כזה אלא תמיד לפנות כדי לראות איך אפשר להקל ולטבול..

מקוווה שיעבור לך מהר.. ותפני ליועצת הלכה /רב וכו'..

להחליף התקן.

חוץ מזה- הייתי הולכת לרופאה כי יכול להיות שיש פצע/ציסטה/משהו אחר בלי קשור להתקן

והעיצות הרגילות להפסקת דימום.

נשמע לי דווקא הגיוני לבדוק את זה.

צמיחה בפנים היא הורמונלית. אני עושה פעם בשבוע

לא

ולא

עשיתי לפני מלא שנים ולא חזר.

על נגמרו לי השמות , יעל זקש

לא יודעת אם יש החזרים דרך עמית...

מתייגת:

@נגמרו לי השמות

את פסיכולוגית?

דרך עמית?

תודה

זה נקרא ייעוץ, לא פסיכולוגית

Google Search

מניחה שסתום לא העבירו לחורף. נקווה...

והיא ילדה 3 שבועות לפני 🤭🤭

זה שלב כזה שאת מתה ללדת...

ויוצאות לך העיניים מכל מי שכבר סוף סוף אחרי זה.

אבל אם קשה את יכולה להגיד לה שזה מלחיץ אותך

העיקר בעיתו ובזמנו.

ולהיפך, את תלדי אחריה אז היחס יעבור אלייך לא?

ממני שלא רצתה ללדת ותמיד רציתי שישארו עוד בבטן, בשביל ההרגשה והכיף, בעיקר באחרון.

וכולם נולדו רגיל וטבעי עם צירים בשבוע 37...

גם לי זה היה.

משמים בסוף כל התיזמונים האלה...

השם ישלח לך מה שהכי טוב לך ❤️

בשלב הזה את רק רוצה כבר להיות עם תינוק מתוק ביד וכל מי שעוקפת אותך זה מעצבן😅

בקיצור, תכילי את עצמך, מותר לך

ותחשבי איזה כיף יהיה לבני הדודים עוד כמה שנים להיות כל כך קרובים בגיל

גיסתי היית צריכה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמה ימים לפני.

וכן התעצבנתי חח

כשאת מוצפת הורמונים הכל הגיוני

הייתי אמורה ללדת חודש אחרי התל"מ האחרון של גיסתי (כאילו שבוע 42) בסוף ילדתי יום אחריה

ושתינו עשינו ברית.

האמת היה קצת מעצבן כי מהצד של בעלי רק חמי וחמותי הגיעו כי כולם הרגישו שיצאו ידי חובה בברית יום לפני

אבל בפועל הם נולדו 3 שבועות הפרש. כך שהייתה ברית ויום אחכ פידיון. כולם הגיעו גם לזה וגם לזה (אבל אולי גם בגלל שפדיון זו מצווה שלא תמיד עושים, וזה גם היה אחהצ, בניגוד לברית שהיא בבוקר)

וכו'

נחיה כנראה מה יקרה בסוף

לק"י

(אני דוקא לא מאלה שרק מחכות ללדת כבר. אבל מבינה את החלק הרגשי המשוגע בהריון....).

אףפעם לא הגעתי לתאריך ותמיד יולדת מוקדם.

הפעם גיסתי הייתה צריכה ללדת שבועיים וחצי לפני וכולם אמרו שבטח אלד לפניה. אז נכון שכבר הייתי בביח יום לפני שילדה אבל בסוף שחררו אותי. ילדתי 5 ימים אחריה וממש הייתי רוצה הפרש גדול יותר.

נראה לי באף לידה לא רציתי ללדת אבל מסתבר שהילדים שלי כבר רוצים לצאת...

שאני רוצה לסחוב כי אףפעם לא הגעתי לתאריך ואני לא יודעת איך זה...

כבר לא בטוחה שאוכל לנסות ולבדוק איך זה ..

אבל כנראה שאת ממש מיוחדת, כי גם כשעברת את התאריך, את עדיין אוהבת😉

אני כל כך אוהת להיות בהריון....

תמיד מרחמת על מי שכבר ילדה חחח.

הכי מושלם כשהם בפנים שמורים ומוגנים.

ואני כל כך יפה וסקסית...

לא כי כ"כ כיף לי להיות בהריון פשוט כי אני *מפחדת* להגיע לרגע הזה, אז כמה שאני סובלת וכאובה בהריון, אני לא מחכה להגיע לרגע הלידה, אבל מי שואל אותי? כשזה מגיע זה מגיע.

תמיד אני אומרת לעצמי שאיזה מזל שיש 9 חודשים מאז שנכנסת להריון עד הלידה, אם זה היה קצר לא הייתי מעיזה להכנס להריון.

אבל להיות אחרי זה כ"כ כיף לדעת שעברתי את זה!

אני לא מחכה ללדת

אני מחכה להיות אחרי

חחחח

לגבי השורה האחרונה שלך, קרה לי גם, ילדתי כמה ימים אחרי גיסתי וזה גרם רק להתרגשות שיא מצד המשפחה של בעלי. זה לא הוריד להם מההתרגשות בכלל

ילדתי פעמיים כמה ימים אחרי גיסתי, ולא הרגשתי שזה. השפיע על היחס של המשפחה.

זה מאוד הגיוני לרצות כבר ללדת ולקנא במי שכבר יולדת...

לא הבנתי למה הסקת מזה שאת אדם רע

את לא רוצה שלא יהיה לה

את פשוט רוצה כבר גם..

אבל נשמע שזה פחות עושה לך טוב התקשורת האינטנסיבית איתה כרגע, אז תכתבי לה משהו נעים שיאפשר לך מרחק

(אגב היא לחלוטין כן גיסתך חח)

והיא מסכנה עבר לה…

כל היום היתה עם ציר כל שעה ובערב הפסיק…

היא קבעה קיסרי לשבוע 39 כשאני הייתי אמורה להיות 38+4.

ולפני הלידה הזו ילדתי בסוף 39 עם זירוזים!!!!

הפלא ופלא הבן שלי החליט לצאת ב38+1😅😅😅😅

כולנו עד היום מופתעים שהוא גדול מהבת שלה חחחח

היא ילדה יומיים לפני

נראה לי דמעה שהייתי מאושפזת בתור לזירוז וזה הלחץ אותה ללדת,😂 סתם

הכל טוב ויפה רק שאני כבר חושבת מה עושים לשבת בר מצווה עוד עשור.נשמע לי פרוייקט מורכב

בזמנו לאח שלי דחו בחודש כי היו עוד חבר או שניים באותה שבת.

אבל עוד חזון למועד