וגם לא יודעת עד כמה זה יעזור.

נראה לי צריך להתקשר לחנויות מוסיקה ספציפיות ולשאול אם יש להם.

אבל אולי מישהו אחר יצליח למצוא יותר פרטים..

http://2nd-ops.com/moisb/?p=67449

http://www.amazon.co.uk/Mono-Box-Bob-Dylan/dp/B003XRDYX2/ref=sr_1_1?s=music&ie=UTF8&qid=1303234279&sr=1-1

http://www.amazon.com/The-Beatles-Mono-Complete-Recordings/dp/B002BSHXJA

בפקעת של עצבות

מוקדם בבוקר אחד השמש זרחה

 שכבתי במיטה בעיניים עצומות

תהיתי אם היא השתנתה בכלל

אם שערותיה עדיין אדומות.

חבריה אמרו שחיינו ביחד

ללא ספק יהיו קשים

הם מעולם לא אהבו את השמלה שמאמא תפרה בעצמה

מחשבון הבנק המצומק של פאפא  הם ללא ספק חוששים.

ואני עדיין עומד בצד הרחוב

מן הגשם רטוב וחבוט

שם פני לחוף המזרחי

אלוהים יודע אם יהיה לי הכוח לסחוב

בפקעת של עצבות.

היא הייתה נשואה כאשר נפגשנו לראשונה

זמן קצר אחר כך התגרשה.

עזרתי לה קצת לצאת, אני מוכרח להודות

אבל השתמשתי בקצת יותר מדי כוח בפרשה.

נהגנו במכונית מהר ככל שיכולנו

נטשנו מערבה במרחבי השדות

בלילה חשוך ועצוב

הסכמנו שנינו שמכאן דרכינו נפרדות.

היא הסתובבה והסתכלה עלי

כאשר הלכתי והתרחקתי

שמעתי אותה אומרת מעבר לכתפי

"נפגש יום אחד בשדרה, בלי נדר ובלי התערבות"

בפקעת של עצבות.

היה לי ג'וב ביערות הצפון

עבדתי כטבח לזמן מה

אבל מעולם לא אהבתי אותו

עד שנפל האסימון והגעתי לידי הסכמה.

אז נסחפתי לי אל ניו-אורלינס

שם מצאתי תעסוקה,גם זה עשוי לקרות

בספינת דייג עבדתי קצת

לא רחוק מדלקרוי.

אבל כל הזמן הייתי בודד

העבר היה קרוב ונגיש

ראיתי נשים רבות

אבל אותה אני זוכר ומרגיש, וכך הגעתי לבגרות

בפקעת של עצבות.

היא עבדה בטופלס בר

ועצרתי שם לכוס של בירה.

הסתכלתי וראיתי שפניה מוכרת לי מכבר

והיא גם לי פניה הסבירה.

יותר מאוחר כשרוב האנשים עזבו

וגם אני חשבתי לעשות כמותם

היא נעמדה לפתע מאחורי ושאלה:

"אנחנו מכירים או שנדמה לי סתם?"

מלמלתי משהו בנשימה עצורה

היא למדה כל תו בפני

אני מוכרח להודות כי חשתי קצת לא בנוח

כאשר היא התכופפה לשרוך לי את הנעליים, על הרצפה ברטיבות

בפקעת של עצבות.

היא הציתה מבער בתנור והציעה לי מקטרת

"חשבתי שלעולם לא תאמר לי שלום", היא אמרה

"אתה נראה שקט כמו נפלת מפלנטה אחרת".

אז היא הוציאה ספר שירים

ולי אותו הגישה שלא במקרה

כתב אותו משורר איטלקי

מהמאה השלוש עשרה.

וכל מילה שבו הייתה אמיתית

ולהטה כפחם שרוף

נשפכה ממש מכל דף

כאילו הייתה לנו בה מעורבות

בפקעת של עצבות.

גרתי אתם במונטגי סטריט

במרתף מתחת  למדרכה

ניגנו שם מוסיקה בבתי הקפה בלילה

ובאוויר ריחפה מהפכה.

אז הוא התחיל במסחר עבדים

כי משהו בתוכו כבה.

הוא התחיל למכור כל מה שהיה ברשותו

ומבפנים כולו קפא.

וכאשר הוא הגיע ממש לתחתית

וגם אותי הוא השליך

הדבר היחיד שידעתי לעשות

הוא להמשיך בדרכי להמשיך כמו ציפור בנווט

בפקעת של עצבות.

כעת אני נמצא בדרך חזרה

מה שלא יהיה אני אליה שב.

כל האנשים שהכרנו אז

הם אשליה בשבילי עכשיו.

כמה מהם מתמטיקאים

כמה נשות נגרים

לא יודע אייך כל זה התחיל

לא יודע מה הם עושים ואיפה הם גרים.

אבל אני עדיין הולך ברחוב

מתקדם לקראת עוד הצטלבות

תמיד הרגשנו אותו הדבר אך לא באנו לידי השתוות

בפקעת של עצבות.

TANGLED UP IN BLUE

(Words and Music by Bob Dylan)

Early one mornin' the sun was shinin',

I was layin' in bed

Wond'rin' if she'd changed at all

If her hair was still red.

Her folks they said our lives together

Sure was gonna be rough

They never did like Mama's homemade dress

Papa's bankbook wasn't big enough.

And I was standin' on the side of the road

Rain fallin' on my shoes

Heading out for the East Coast

Lord knows I've paid some dues gettin' through,

Tangled up in blue.

She was married when we first met

Soon to be divorced

I helped her out of a jam, I guess,

But I used a little too much force.

We drove that car as far as we could

Abandoned it out West

Split up on a dark sad night

Both agreeing it was best.

She turned around to look at me

As I was walkin' away

I heard her say over my shoulder,

"We'll meet again someday on the avenue,"

Tangled up in blue.

I had a job in the great north woods

Working as a cook for a spell

But I never did like it all that much

And one day the ax just fell.

So I drifted down to New Orleans

Where I happened to be employed

Workin' for a while on a fishin' boat

Right outside of Delacroix.

But all the while I was alone

The past was close behind,

I seen a lot of women

But she never escaped my mind, and I just grew

Tangled up in blue.

She was workin' in a topless place

And I stopped in for a beer,

I just kept lookin' at the side of her face

In the spotlight so clear.

And later on as the crowd thinned out

I's just about to do the same,

She was standing there in back of my chair

Said to me, "Don't I know your name?"

I muttered somethin' underneath my breath,

She studied the lines on my face.

I must admit I felt a little uneasy

When she bent down to tie the laces of my shoe,

Tangled up in blue.

She lit a burner on the stove and offered me a pipe

"I thought you'd never say hello," she said

"You look like the silent type."

Then she opened up a book of poems

And handed it to me

Written by an Italian poet

From the thirteenth century.

And every one of them words rang true

And glowed like burnin' coal

Pourin' off of every page

Like it was written in my soul from me to you,

Tangled up in blue.

I lived with them on Montague Street

In a basement down the stairs,

There was music in the cafes at night

And revolution in the air.

Then he started into dealing with slaves

And something inside of him died.

She had to sell everything she owned

And froze up inside.

And when finally the bottom fell out

I became withdrawn,

The only thing I knew how to do

Was to keep on keepin' on like a bird that flew,

Tangled up in blue.

So now I'm goin' back again,

I got to get to her somehow.

All the people we used to know

They're an illusion to me now.

Some are mathematicians

Some are carpenter's wives.

Don't know how it all got started,

I don't know what they're doin' with their lives.

But me, I'm still on the road

Headin' for another joint

We always did feel the same,

We just saw it from a different point of view,

Tangled up in blue.

לא טוב

ובכן, זה למשל.. שיר מושלם. 

כע. מושלם.

|מסדר את הכובע על ראשו| |אוחז בגיטרה ו..|

אני מנגן, וגם די עושה אירועים בקטנה, אבל האמת שלא אוהב את הכלי הזה

C  C  D  E  G   G  F  E  D  C

קצב של 4\4 לעשות את התוים 4 פעמים בסדר עולה של האקורד, (לדלג כל פעם צליל כדי שלא ישמע צורם בנמוכים)

ושל 3\4 לעשות 3 פעמים

כשאת קצת מתקדמת אפשר לחזור אחורה באותו אופן בהתאם לקצב ולכמה פעמים שהאקורד חוזר

אפדר קודם לנסות לנגן את האקורד הפשוט, לדוג' אם זה אקורד C אז לעשות את המצב הבסיסי, כלומר, דו מי וסול ביחד, אצבעות 1 3 ו-5. לאחר שמצליחים לשלוט באקורד בצורה חלקה, אפשר לנגן את הצלילים אחד אחרי השני בארפג', כלומר דו נפרד ולאחריו מי נפרד ולאחריו סול נפרד ואז הדו שלמעלה, כי ארפג' מורכב מ- 4 צלילים. אם זה אקורד של 7, כמו D7, G7 וכדומה, קודם לשלוט באקורד ואז לפרק אותו לצלילים אחד אחרי הני. לדוגמא ניקח את G7, נפרק אותו לסול נפרד, סי נפרד, רה נפרד ולפה נפרד, שהוא בעצם התו השביעי של האקורד. כמו כן אפשר לפרק את האקור ד C ככה: דו, סול, דו ומי, וכך נקבל מרחב גדול יותר של צלילים.

מקווה שסייעתי לך.

מנגנים את כל הרגש שלהם החוצה.

שאלתי את הAI:

נגינה יכולה להיות כלי ריפוי חזק מאוד! הנה כמה דרכים שבהן ניתן להשתמש במוזיקה ובנגינה לריפוי:

1. **תראפיה במוזיקה**: להיפגש עם מטפל מוסמך במוזיקה. טיפול במוזיקה משתמש בנגינה, שירה, יצירה והאזנה למוזיקה כדי לשפר את בריאות הנפשית, הרגשית והפיזית.

2. **נגינה באופן אישי**: אם אתה מנגן בכלי נגינה, נסה לנגן באופן קבוע. זה יכול להיות מרגיע ומספק לך דרך לבטא את רגשותיך.

3. **האזנה למוזיקה**: שמיעה למוזיקה שאתה אוהב או למוזיקה מרגיעה יכולה לעזור בהורדת רמת הלחץ ובהגברת התחושות החיוביות.

4. **יצירת מוזיקה**: לכתוב שירים או ליצור מוזיקה חדשה יכולה להיות דרך מעולה לבטא רגשות ולהתמודד עם חוויות קשות.

מלודיה פשוטה ורגועה, במיוחד על כלי נשיפה, משהו שלא מצריך יותר מדי מאמץ, זה מרגיע.