אין דבר כזה לא לדעת לאפות, אם הולכים לפי מתכון מדוייק אין סיבה שלא תצליחי..

הרבה פעמים כישלון באפייה שכידוע צריכה דיוק רב בניגוד לבישול, נובעת מחוסר דיוק במתכון או בשלבי ההכנה..

מה שאת צריכה עשות זה דבר ראשון שקילה(מדידה) מדוייקת של כל החומרים במתכון ולהניח אותם לפנייך, ברגע שאתה מתחילה לעבוד תדליקי את התנור לטמפ' הרצויה, תנור מחומם מראש קריטי ביותר להצלחת מתכונים..

ברגע ששכל החומרים מונחים לפנייך והתנור דלוק את יכולה להתחיל לעבוד, באפייה אין קיצורי דרך ואין אלתורים, אם כותבים לך להכניס קודם שמרים ולאחר העיבוד את המלח(דוגמא) אז אחרי העיבוד, נסיון להתחכם יגרום להפלת המתכון וחבל על הכסף ועל הזמן..

אין לך שום סיבה לוותר על מה שאת אוהבת רק כי נכשלת כולנו נכשלים וגם קונדיטורים גדולים נכשלים לפעמים במתכונים רק כי....

בהצלחה!

2 פוקאצ'ות

זמן הכנה:
כשעה

מצרכים:

280 ג' קמח (2 כוסות)
כף שמרים יבשים
חצי כוס ומעט יותר מים חמים (לא מאוד)
רבע כוס שמן זית
חצי כפית מלח

ציפוי:
1/4 כוס שמן זית
2 כפיות שום כתוש
70 ג' גבינה מלוחה מגורדת / בולגרית / צפתית (אני משתמשת בצפתית ומפוררת כמה שיותר)
50 ג' עגבניות מיובשות קצוצות (אפשר פשוט לחתוך עגבניות יחסית דק ולהשתדל לסחוט אותם)
מעט מלח גס (השתמשתי במלח רגיל)
מעט רוזמרין (השתמשתי בפטרוזליה)

אופן ההכנה:

1. לעבד את המצרכים לבצק להתפיח בקערה משומנת כ 30 דקות מכוסה, לחלק לשניים לשטח את הבצק לעשות גומות עם האצבעות.

2. לערבב שמן זית ושום ולהבריש את הבצק, מעל לפזר גבינה, עגבניות מיובשות רוזמרין ומלח גס.

3. לחמם מראש את התנור לחום בינוני 180 מעלות בסביבות 15 דקות.

הערות:
הבצק מתאים להכנת פיצה. 

בעלי מעדיף את זה על פיצה קנויה...

זו גם הסיבה שהצעתי לך, שכחתי שלא כתוב במרשם קמח מלא...

אגב, קמח 70% מלא הוא מעולה לאפיה, לפעמים אפילו יותר טוב מאשר קמח לבן. מומלץ בחום (וזה קמח מלא לגמרי, רק עם פחות סיבים תזונתיים מקמח מלא רגיל, כך שהקמח פחות כבד מקמח מלא ולכן הוא מצליח יותר)

זה קצת עניין של נסיון נראה לי. 

וגם צריך לאפות כמה פעמים עם מישהו שכן יוצא לו טוב בד"כ. זה נותן את ההרגשה איך הבצק אמור לצאת וכאלה.

זה קישור למתכון לבצק שאימצתי לי אחרי שיצא לי טוב למדי-

http://www.kipa.co.il/food/matkon/1824

אני הולכת תמיד לפי המידות בדיוק (שזה בכוסות חד"פ שם). את הקטע של המים בתחתית תנור לא ניסיתי.

ולשה כמה שיותר (אחרי שהבצק נראה לי די מוכן נותנת לזה עוד קרוב ל100 לישות. אם יש לי כח...).

שלום לך חדשה דנדשה

מעבר לנתון החשוב ששדרותי ציינה,

שבישול לא דורש מדידות מדויקות,

ואפילו יש צד שהוא המקום להיות הכי יצירתיים,

לנסות שילובים מקוריים, וממש לזרום,

ואילו אפיה דורשת דיוק במידות, בשלבי ההכנה, בחום, ואפילו במיקום העוגה בתנור על פי סוג הבצק.

מה שאומר שאפיה צריך יותר ללמוד כדי להגיע לתוצאות,

יש עניין נוסף,

והוא - הלך החשיבה שלנו מול תחומים כאלה ואחרים.

המשפט "אני לא יודעת לאפות"

הוא משפט ששווה להתבונן בו

(בדיוק כמו המשפט, אני לא יודע לשחות/לנהוג/לרקוד, אין לי קורדינציה..ועוד הגדרות שלנו את עצמנו

לא יודע לנגן, אין לי שמיעה מוסיקלית... לא יודע אנגלית אין לי גישה לשפות...)

שימי לב שכל הלך הרוח של כתיבתך שמשקף את חשיבתך אומר -

(מביאה מהמילים שלך-)

"יש לי בעיה"

"אני לא יודעת"

"אני יודעת שאני צריכה לוותר" (על האפייה)

לכלנו יש איזה תחום בחיים שעליו אנחנו מסתכלים בשפה שהבאת כאן.

בזה אני לא טוב, את זה אני לא יודע -

האם העולם מתחלק לכאלה שיודעות להכין עוגות ולכאלה שלא?

האם אלה שיודעות יודעות מיד ומצליח להן מהעוגה הראשונה,

ומי שלא מצליח לה מספר פעמים כנראה כבר לא יצליח לה ואין טעם לנסות, צריך לוותר?

מה מאפיין את זה שיודע?

שהוא יודע מיד וזהו?

או אולי דווקא זה שהוא הסכים להיות תלמיד, חדש - דנדש בתחום,

וללמוד, לנסות עוד פעם ועוד קצת,

עד שהצליח לו? זה הופך אותו ליודע?

שורה תחתונה - באמת ברוב המוחץ של המקרים,

ההגבלה היא רק בראש שלנו,

רק אנחנו עם החשיבה שלנו מגבילים את עצמנו.

אין לנו שום בעיה אמתית לעשות דברים, למשל לאפות, מצוין.

פשוט יש לנו דמיון ל"מה זה לדעת/להיות מוצלח/ וכו'"

לסיום,משתפת אותך בסיפור אישי שלי:

הייתה לי מחשבה שלא הייתי מודעת אליה בעבר,

שמה שיודעים יודעים מיד.

לבשל ידעתי מיד.

גם לצייר.

אז כשסרגתי לבעלי את הכיפה הראשונה,

וזה לא הצליח,

הסקתי ש"אני לא יודעת לסרוג כיפות ושאני צריכה לוותר" מוכר לך?

במקום לחשוב, שאוקיי, ציור זורם לי, סריגת כיפות אני צריכה ללמוד.

גם לא הייתה לי הסבלנות ללמוד,

כי מה זה שיש תחומים שלא באים לי בקלות..

עם תחום הסריגה לא עשיתי משהו עדיין,

אני כבר יודעת שזה רק בראש שלי

אבל עדיין לא פניתי ללמוד לסרוג.

אולי לא בער בי מספיק הרצון.

אבל עם אפיית עוגות קרה לי משהו מאוד דומה למה שספרת.

מתחילת הנישואים, הבישולים רצו לי בקלות והתוצאות היו טובות,

וכשבאפיה זה לא הלך ככה,

החלטתי לוותר...

ציפיתי שאם מכינה עוגה חצי שעה לפני שבת בתקתוק,

זה יצא לי מוצלח כמו כשמתקתקת תבשיל.

השינוי בא עם שינוי התפיסה -

לאחר מס' שנים,

בחרתי לפנות זמן,

אותו הגדרתי זמן ללמוד לאפות.

בחרתי לבוא בכובע של תלמידה.

סלטים לשבת הכנתי בחמישי בבוקר,

בישולים לשבת בשישי בבוקר.

אבל חמישי בערב, אחרי שהילדים במיטות,

היה זמן איכות שלי עם עצמי,

ללמוד לאפות.

בלי סטופר, בלי לנסות לתקתק את זה, בלי לצפות שאדע ללא למידה,

ועם הקשר חיובי למילה תלמידה

של איזה כיף, עושה לעצמי חוג.

נתתי לעצמי לאפות עוגה הכי לאט בעולם אם צריך,

לדייק בחומרים, לקרוא לאט את המתכון, ושוב אם צריך,

דבר מעניין - לא בחרתי ללמוד עוגה לפי דרגת קושי,

רק לפי החשק שהיה לי באותו ערב.

אם היה לי חשק ללמוד להכין עוגה בדרגת קושי גבוהה - בחרתי בה

ויצאתי לדרך.

כלומר - כשכבר לא מאמינים למשפטים המגבילים שלנו

זה לא משנה איזו עוגה נאפה היום,

כל עוד אנחנו מסכימים ללמוד ונותנים לעצמנו קצב של תלמידים.

אז עוגה מורכבת יותר תיקח קצת יותר זמן, אז מה.

היום אני אופה בקלות, וגם אם תקופה מסוימת עמוסה ולא אופה,

כשחוזרת לאפות כבר זוכרת ועושה בזריזות.

אז אל תאמיני למשפטים האלה

בהצלחה!

כתבת ממש יפה..

[לקחתי לתחום אחר.. כי אפייה לא הבעיה שלי..]

אבל תודה. זה יפה

לפעמים הבעיה היא בתנור... אולי הוא מזייף בטמפרטרות?

הנחתום אתר שלם המוקדש לאפיה מאלף ועד תו. כל השאלות וכל השיטות. כולל פורום מקצועי לשאלות. כדאי!

לא ידעתי לאפות(נסיונות לא מוצלחים וכשלונות...)

בעלי עודד ודחף אותי וגם  אכל לא מעט כשלונות שלי

"מה , יצא מצוין... "

היום אני אופה מצוין

לא יצירות מסובכות (אין לי זמן) חלות, פיתות, מאפי שמרים , בצקים ועוגות רגילות

בסיסי, לא צריך יותר.

תנסי  שוב ושוב, בעזרת ה' תצליחי

לצהריים היום קובה אורז

מחר אם לא נתארח אוציא סטייק ואכין עם פירה וסלט

לבוקר יהיו ביצים קשות גבינות וירקות חתוכים

חילבה?

סלט פטריות חם

טחינה

סלט פלפלים? אולי 

מרק ירקות

קניידלך

סופריטו עוף ות"א בסיר

ביצים קשות 

סלט ירקות גדול / חסה עם תוספות

עוגה טובה

מיחם.

לילה:

בשר ברוטב

פירה/ תפוחי אדמה

מתלבטת אולי גם מרק עם קניידלך

בוקר:

חלבי מצות עם גבינות וכו

בלינצ'ס ועוגת גבינה

צהריים:

בשר שנשאר מהלילה

שניצלים שנטגן במקום

אולי נטגן גם צ'יפס או שנאכל את התפוחי אדמה מהלילה

חוץ מזה סלטים:

חצילים לא החלטתי איך להכין בדיוק

מטבוחה

חרוסת

האמת מיציתי כבר את הבישולים ברמות, אבל החג לפנינו אז מתכוננים...

ערב חג

מרק עוף, אם יהיה לי כוח אכין גם אטריות של פסח

עוף מבושל עם תפוחי אדמה קטנטנים

לצ'ו סלט חסה עם בטטה

קידוש

שאריות של כל העוגות שהיו פה, אולי אכין עוגיות מזונות

סעודת חג

אמנון עם שום כתוש

כדורי בשר עם תפוחי אדמה שלמים

שניצלים

תפוחי אדמה אפויים, בטטות בצ'ילי

שוב סלט חסה וכרובית

אז אני פטורה:-/

דווקא הייתי שמחה להכין עוגות אבל בקטנה

זה לא שלא נבשל מחר כי גם בלי חג יש פה אנשים רעבים כל הזמןןן

רעיונות

מצות

סלטים: פסטו, ממרח זיתים, חציל מתוק, קרם חציל, מטבוחה. הייתה גם חרוסת ותכננו גם מיונז ביתי, פטריות, קישואים, אבוקדו- אבל לא הסתדר בסוף.. לא רעבנו

ליל שבת

בלינצס ברוטב פטריות

בשר ביין עם הרבה בצל שום וערמונים

פירה

בוקר שבת

בלינצס כנל

ברבוניות צרובות בתיבול צ'ילי ורוטב שזיפים(אבל בקטנה, לא מלא רוטב אלא רק מרוח כזה)

תפוא קטנים חצויים קריספיים

סלט חסה

סדש

פנקייק+פנקייק פיצה

ירקות חיים

עוגות:

עוגיות שוקולד צ'יפס מזונות וקראמבל ריבת תותים מזונות(לא טעים לדעתי. יש לזה טעם של הקמח מצות. אבל הייתי צריכה משהו מזונות לקידוש. הילדים ובעלי כן אהבו...)

בראוניז

עוגיות חמאה שקדים

קינוח כוסות גבינה ותותים.

(חובבת חצילים)

סליחה נתתי חצי מתכון מהעייפות🤦‍♀️

מטגנת בצל קוביות עד ששקוף

מוסיפה קוביות קטנות של חציל(הפעם היה בא לי לקלף לפני, זה לא חובה) ומטגנת עד שממש ממש רך.. זה שלב שלוקח זמן. אפשר גם לרכך בתנור אבל לשים לב לא להתקמצן על השמן כי זה בתנור...

ואז להוסיף את התיבול, בנדיבות, ולתת עוד בישול קצר שהטעמים ייספגו..

לק"י

עוגת שוקולד

עוגת טורט

שאיפה להכנת עוגת גבינה פירורים

סלט חצילים ועגבניות

סלט חצילים נוסף

סלט חי

ליל החג:

מרק ירקות עם קניידלך/ קוקלות/ שילוב בין שניהם (אין לי מושג)

קוביות חזה עוף ופרגיות עם בצל ופטריות

יום החג:

שניצלים

בישול על הפלטה- פרגיות, ירקות, תפו"א (יש מבושלים. אולי רק נתבל ונשים ל"צליה" על הפלטה)

אורז

בשר ראש

בשר ברוטב עם סלרי (סוג של חורשט)

עוד לא החלטנו מה בכל סעודה.

הכנתי גם עוגת שיש ובראוניז

יש בטטוצ, סלט חצילים בטעם כבד, מטבוחה, פטריות...

דווקא היה לי נחמד היום במטבח, חוץ מהמליון כלים...

(העברתי את הכל לחד פעמי כדי שבמוצאי החג לא יהיה לי המון כלים)

סעודה אחת

סלומון 2 סוגים,פירה,סלטים

סעודה שניה חלבי

לזניה

פשטידת תירס ופשטידת פטריות

סלט עם בטטות ציפס ובולגרית

וסלט יווני

עוגות שוקולד וגבינה

וזהו .

רפואה סינית) ע"מ לשמור על הארומה שלו אפשר לשמור במקפיא.

טוב להצטננות/ אם מלווה בשיעול

לשתות כתה. ניתן להמתיק במעט סוכר (דבש עלול לכייח)

יש עוגיות תבלינים בעדות מסויימות

ניתן להשתמש במעט זגוויל.

ניתן להוסיף תיבול במִשׁרה למוקפץ/ בסיר עצמו.

אולי יש סוגי מאכלים נוספים שניתן לתבל אותם במעט זנגוויל.

תצליחו.

אפשר להוסיף את זה למוקפצים חמוץ מתוק כזה

עוגת דבש

אגב באיזה חרוסת שמים את זה?

אצלינו שמים סילאן, אגוזים וקינמון
 

או מכירה גם מתכון של תפוחים מגורדים, אגוזים, יין, סוכר, קינמון

אנחנו לא שמים

שמים אגוזים, שקדים, תמרים, תפוחים, יין וקינמון

זנגוויל זה ג'ינג'ר? או שהתבלבלתי.

(בשביל פעם בשנה לא הייתי קונה).

השאלה מה לעשות עם השאר.

מה עוד יש בה?

ובדקתי, הזנגוויל מופיע אפילו (נו, באמת..) בויקיפדיה.

וברצינות, בהגדה של עולת ראיה בדיני מרור סעיף ה', מוזכרת הרשימה שציינתי, רק שמוזכרים גם תאנים ורימונים - שאיני יודע להשיג בתקופה זו (ומשום מה לא מוזכר תמר).

שזה בעצם עוגיות עם קינמון וג'ינג'ר. 

או מוסרים אם אתם לא אוהבים ג'ינג'ר.

לא בכוח. 

במקום שוקולד צ'יפס, לשים זנגוויל.

לחילופין אפשר בעוגה גם.

יש המון מה לעשות עם זנגוויל, משתמש בו כמעט כל שבוע.

ומכניס לתנור עם או בלי ירקות נוספים.

תעדכן איך יצא

זה עבודה כפולה ולפעמים זה מייבש את זה מידי

אבל חשוב להכניס את זה כשהרוטב רותח אחרת זה יתפרק

שתי הדרכים מקובלות ואפשריות.

כשאני מטגנת,לפעמים אני מקפיאה חלק לפעם הבאה.

כשאני ישר מבשלת זה את כל הכמות.

אבל אם אחרי הבישול מכניסים את הסיר לתנור לאםיה קצרה בגריל זה נותן קריספיות טעימה ללמעלה של הקציצות

לק"י

ואז לטגן בצל, ועוד ירקות אם רוצים. להוסיף מלח ותבלינם.

כשהם חצי מטוגנים, לשים מעליהם קציצות, להוסיף קצת מים ולבשל עם מכסה סגור. כשהקציצות קצת מבושלות, להפוך בעדינות.

אפשר לבשל ברוטב על בסיס בצל, שום, גזר, סלרי מים ותבלינים

אפשר רוטב צהוב

לטגן בשמן בצל, קוביות קטנות של תפו''א, אפשר עיגולי גזר, עיגולי מקלות סלרי, שום. להוסיף כורכום, פלפל,מלח, קצת מים. לבשל. ולהוסיף את הקציצות.

אפשר גם להוסיף עלי סלרי או פטרוזיליה.

לעמוד באיזשהו סטנדרט

אז לרוב סבבה לי עם אורחים

אבל לרוב

לא אני זו שמזמינה/ מכינה/ אחראית על האירוח

לרוב שנינו עובדים בימי שישי, ולכן אוכלים אוכל בסיסי מאוד. מביך אותי לארח עם אוכל מינימלי.

בשנים שהיה לנו שישי פנוי לבישולים, אירחנו יותר.

לחמניות לפסח

עם עוגיות של פסח מפוררות עם חמאה מומסת.

או עוגה במיקרו(אם הכשרת אותו)

אפשר במיקרוגל, איזו עוגה למשל? 

או לפורר היטב

אחפש מתכון

הרב אליהו זצ"ל טען על העוגיות התעשיתיות הנמכרות, שהן חמץ גמור בגלל כמה חששות בחומרי התפיחה ועוד. הוא בעצמו אכל בפסח עוגיות יין שאפו לו מענבים שסחטו בעצמם בהשגחה גמורה שלא תהיה טיפת מים.

מצה עשירה/עוגיות שנאפות עם יין, אינן חמץ. השו"ע מתיר בפשטות וכך מנהג הספרדים.

הרמ"א לא חולק על עיקר דין השו"ע, אלא מציין שבמדינות אלו נהגו להמנע.

לגבי העוגיות התעשיתיות שמיוצרות בימינו, הרב אליהו סבר שהן ספציפית, בגלל החומרים שמוסיפים להן, חמץ גמור וזה לא תלוי במנהג אלא לדעתו זה הדין לכל העדות.
 

אני יודע מעדות ברורה מאחד ממקורביו הקרובים ביותר, שהרב אליהו עצמו אכל עוגיות יין שנאפו בבית מקמח וענבים שנסחטו ידנית.

נ.ב.

אני גבר

שם בס"ק י"ח המשנ"ב מציין שאפילו אם כבר לשו במי פירות אין לאכול בפסח "אלא ישהנו לאחר הפסח". פשוט בדבריו שאחרי פסח מותר.

אני לא מכיר אף פוסק אשכנזי שחולק על דין זה. אשמח לדעת על מקור אמיתי שטוען כך.

(אם כוונתך לא לעוגיות יין באופן כללי, אלא לעוגיות התעשיתיות הנמכרות היום - אז כמו שכתבתי, זה לא קשור לאשכנזים או לא אשכנזים. הרב אליהו זצ"ל אחז שהן במציאות מחמיצות ולכן תלמידיו מכל העדות מתייחסים לזה כך)

ביצה ו30 גרם שוקולד לכל מנה

מפרידים את הביצים, מקציפים את החלבונים עד שיהיה קצף נוקשה (אפשר להטות את הקערה וזה לא יזוז), ממיסים את השוקולד, מקציפים את החלמונים שיהיו אווריריים, טורפים את השוקולד לתוך החלמונים.

מקפלים פנימה את קצף החלבונים.

מחלקים למנות, מכניסים למקרר ל4 שעות לפחות.

אפשר לאכול תוך כ24 שעות כי זה ביצים חיות.

עוגת הבית שאני מפוררת, מוסיפה גנאש שוקולד (שוקולד מומס עם שמנת מתוקה)

מגלגלת לכדורים

טובלת בקוקוס או בסוכריות צבעוניות 

וזה הכל

זה להחליף ביחס של אחד לאחד.

אבל עדיף לשלב עם עוד קמחים, ולא להחליף הכל הקמח תפוחי אדמה.

לק"י

בלי קמח בכלל.

תחפשי בגוגל.

אני חושבת שאם כמות הקמח היא כמה כפות - אפשר להחליף בלי בעיה. לכל סוג קמח.

אם כמות הקמח גדולה, בכוסות - לא כדאי להמיר.

היות שיש פשטידות בהן העיקר זה הירקות, ומוסיפים לירקות מעט ביצים וקמח כדי להדביק אותם לעיסה אחת. במכונים האלו לא משנה סוג הקמח. ולכן אפשר להחליף חופשי.

אבל יש סוגים של פשטידות שיש בהם בלילה, ובתוכה חתיכות ירקות. או סוג פאי - שיש שכבת בצק. ובמתכונים של פשטידות כאלו לא כדאי להמיר, אלא לחפש מתכון מנוסה.

פשטידה מירקות, ביצים, גבינות, קמח שקדים ואבקת אפיה

צריך לסחוט טוב את הירקות.

יוצא מעולה.