בכל מקרה,  אחרי 2 קיסריים כדאי לקחת רופא פרטי ללידה\ניתוח

אז תבררי כבר עכשיו על רופא טוב ותתיעצי איתו לגבי הלידה

ממליצה לך בחום לשאול רופא/ה אחר/ת.

נשמע שהרופאה שלך לא מתאימה לך, וחבל

היא עוד חייבת לנו סיפור לידה

אבל ב-2 מילים היא סיפרה שהלידה שלה היתה וגינלית אחרי 2 קיסריים.

ולמרות שקודם היא סיפרה לנו שכל הרופאים שהיא הלכה לא מוכנים לאפשר לה לידה טבעית.

שעברו לידה וגינאלית אחרי 2 קיסרים,ממליצה לך להתייעץ עם ד' אילן הלוי-או לחפש ג'הרה דולה.

עם דר' שיפטן ודר' ברדה.

בהצלחה!

שרצתה ללדת רגיל אחרי ניתוח אחד וכמה לידות וגינליות אחריו.. חששו לאפשר לה שוב וגינלי אבל היא רצתה ולקחה רופא פרטי.. ו..בלידה נהיה לה קרע ברחם, כמובן שהיא ילדה בניתוח והיא סבלה מאוד מאוד מאוד.. לא בטוחה שאחרי דבר כזה מותר להיכנס להיריון שוב..

אני לא אומרת לך מה לעשות, תבררי טוב.. אבל מה שהרופאה שלך אמרה זה דעת הרוב, ברוב הבתי חולים לא מיילדים אחרי 2 קיסרי ,אז תבררי אבל צריך לדעת שזה לקיחת סיכון..

בהצלחה!

בודאי שאברר עוד.

לגבי הרופאה שלי - היא מקסימה. רק מכסה את עצמה כמו כל רופא אחר שדיבר איתי על קיסרי לפניה...

הבעיה היא שהרופאים מדברים בסטטיסטיקות, ואני רוצה לשמוע באמת על כאלו שהסתבכו (ל"ע), כי אני שומעת רק על הצלחות ב"ה כמו שיוקטנה אמרה.

לגבי האישה ששכבה ליד מילכה - זה נשמע לי מקרה ממש קיצוני, כי דווקא כל הנתונים היו לטובתה: עברה רק ניתוח אחד... עברה בדרך עוד כמה טבעיים... במקרה כזה ללא ספק הייתי מנסה טבעי.

תודה!

גם אני ילדתי לצערי בקיסרי.. וכמובן שאני מקווה שהלידות הבאות יהיו רגילות.. אבל ביקשת לשמוע על נשים שהסתבכו אז אני מראה לך שזה קיים..

מקרע ברחם בניסיון ללדת וגינאלי אחרי קיסרי חירום .

דווקא כל הרופאים המליצו לה ללדת טבעי

ומכירה אחת נוספת שילדה  לידה רגילה אחרי 2 קיסרי והכאבים היו ממש בלתי נסבלים היא הרגישה ממש רע והתחננה לרופאים לקיסרי- והם אמרו לה בא ננסה עוד קצת. ברגע שכמעט אחרי האחרון כשההכרה שלה כבר התחילה להתערפל הם תפסו שהמצב לא בסדר והריצו אותה לניתוח. התינוקת כבר היתה בחלל הבטן והאמא על סף מוות. בנס שתיהן ניצלו.

עברו מאז 5 שנים ועדיין לא מתירים לה להרות - למרות שיש לרופאים תקוות שאולי היא תוכל להרות שוב.

אז תבררי ותתעמקי ותדברי לא רק עם רופאים טבעיים אלא גם עם רופאים קונבנציונליים - לפני שאת לוקחת החלטה.

תמיד עדיף שבסופו של דבר תהיה אמא בריאה ותינוק בריא - גם אם הדרך לא טבעית בכלל. בשביל זה היא קיימת.

אוף לא יודעת מה להחליט...

נראה לי שאחרי שאבדוק עם בי"ח ספציפי, אשאל איזה רב גדול, ונראה מה הוא אומר.

ה' יעזור לי...

יש לי שכנת ילדות שהרופאים אמרו לה שתלד בניתוח ולידה לגינלית תסכן אותה (לא יודעת מה הסיבה)

והיא התעקשה לחפש רופאה שתיילד אותה רגיל למרות הסיכון

במהלך הלידה התפוצץ לה עורק והניתוח היה כל כך חירום והסטרי שלא חיכו אפילו להשפעה של ההרדמה המלאה

(3 שניות) אלא התחילו את הניתוח במקביל להרדמה 

כך ש.... עדיף כבר להגיע בנחת לניתוח קיסרי מוזמן מאשר חוויות מפוקפקות כאלו

אני גם לא מהמתעקשים...

מתפללת שה' יכוון אותנו להחלטה הנכונה.

לי לידה אחרונה לפני חודשיים אמרו לי קיסרי  בבתי חולים אחרים ובסוף פניתי למעייני הישועה וילדתי רגיל

מעייני הישועה מעודדת לידה רגילה ושם אמרו לי גם אחרי 2 קיסרי הם מנסים אבל זה תלוי בדוח של הניתוח הקסרי שזה אפשר לקבל רק ע"י הזמנה  מבית החולים מסתכלים אם הכל היה בסדר וגם כמה זמן עבר מלידה קודמת בקיצור

כדאי לך ללכת שם ולשאול אותם רוב הסיכויים שיענו לך בחיוב אם אין בעיות מהניתוחים הקודמים

בהצלחה

אף אחת לא תרוץ ותספר על סיבוכים שהיו לה כי לקחה סיכון.

ונכון שאת הסיבוכים תשמעי מהרופאים ואת ההצלחות תשמעי בפורום או מחברות כי זה טבע העולם.

יכולה לספר לך על כמה מקרים של חברות שמאוד רצו אחרי 2 קיסרי ללדת רגיל ועשו הכל כדי ללדת רגיל ואחת מהן אף היה עכוז ועשתה היפוך בדיקור סיני והגיעה לשבוע 40+ ואז עשתה הערכת משקל ויצא 4400 וגם הבי"ח שאיפשר לה ללדת רגיל כבר לא נתן לה וניתחו אותה בו במקום והצילו לה גם את הילד וגם את הרחם שהיה על סף קריעה. והילד נולד 4400+ הצילו אותה מהסיכון שאותו לא תשמעי.

כך שלא כאן המקום לחפש נשים שהסתבכו וקרעו את הרחם והיו צריכות לא עלינו כריתת רחם ועוד סיבוכים ששמעת.

אם את מאוד רוצה ללדת רגיל, תבררי איפה מאפשרים ותראי שזה באמת מתאים לך לקחת את הסיכון והמתח הנפשי מול הסיכוי הצלחה שאת שומעת כאן.

והעיקר שתהי אמא בריאה לילדים בריאים-כי הם גם צריכים אותך אחרי הלידה ולא משנה איך הלידה תהיה העיקר שאת תהי בריאה והתינוק יהיה בריא.

במעייני ישועה לא לוקחים סיכון  אלא בודקים זה לעומק כל זה בתנאי שאת מדברת איתם קודם ולא ברגע האחרון כדי שיכלו לבדוק אם אפשר לי הדוח ניתוח וההפרש זמן מלידה קודמת ועוד דברים מין הסתם שווה לנסות אם זה חשוב לך

אם לא הסיכון שלך גובר על הסיכויי הצלחה.

מי שכבר הוכיחה שהאגן שלה יכול ללדת ותלוי במשקל שילדת ובהערכת משקל העתידית, הסיכוי שלה ללדת רגיל גובר על מי שמנסה פעם ראשונה ללדת אחרי שני קייסרי.

לא נראה לי שיש בי"ח שנותן ללדת לידה ראשונה וגינאלית אחרי שני קיסרי

ילדתי בין הניתוח הראשון לאחרון - 3 טבעיים, ב"ה.

והמשקלים נעו בין 2400-3500

שלא כדאי לך ללדת בבית

זה ממש אבסורד!

יש בתי חולים שנותנים-מעייני, לניאדו בלידה פרטית, ובירושלים גם לידה פרטית.

מעבר לזה אם את מגיעה לבית חולים בלידה פעילה אין להם ברירה אלא לקבל את הלידה.

צריך להבדיל בין סיכון בלידה ובין סיכוי.

הסיכון הוא פחות מ1%!

לגבי הסיכוי, זה מורכב גם מנתונים רפואיים וגם מהמצב הנפשי של היולדת. 

אני ילדתי 2 קיסרי , ובפעם השנייה היה לי קרע ברחם תוך כדי שאני מנסה רגיל... הצוות הרפואי הציל לי ולתינוק את החיים!!!

בנוסף, יש לי חברה שהתאבדה על זה ממש והתינוק יצא כולו לחלל הרחם תוך כדי הלידה הוגינלית... היא היתה בסכנת חיים ואיבד'ה את הסיכוי ללדת שוב....

מסקנה: להפסיק להתעקש ללדת רגיל, הכל מלמעלה!

אם צריך קיסרי עושים קיסרי ולא מסכנים את החיים שלכן ושל העובר

ולגבי מה שמשהי כתבה כאן בפורום:

"הסיכון גדול, הסיכוי קטן"

פעם במקרים של אכוז או מקרים כמו שמוזכרים פה נשים ותינוקות היו מתים...

שאחרי 2 קייסרי בחרה בלידה טבעית והתפוצץ לה הרחם (לא יודעת אם זה ההגדרה המקצועית אבל משהו כזה)

היא והתינוקת ניצלו בנס.

כמובן שאי בלי רחם היום.

לא באה להפחיד. ביקשת- אז סיפרתי, אולי להגביר את המודעות לעשות את זה במקום מספיק מקצועי עם ליווי מתאים. לא לזלזל

ונשארה צלקת, ואז יכול להיות קרע מהלחץ של הצירים.

אני אחרי ניתוח קיסרי אחד והם לא נותנים באופן אוטומטי לנסות לידה רגילה. מבקשים דוח ניתוח- שם בודקים מה היתה סיבת הניתוח ואיזה סוג של תפר נעשה (מסתבר שגם בזה יש הבדלים בין בתי החולים).

כמו כן מצב האם והעובר משנים גם הם להחלטה- מיעוט מי שפיר וכד'

שני ניתוחים כמובן מעלים מאוד את האפשרות של ניתוח נוסף אבל לא בהכרח...

בהצלחה ושתצאי בידיים מלאות!

בדרך כלל מדברים על הפרימה של הצלקת. 

יש לזה סימנים.

קרע ברחם יכול גם להתרחש בלידה ראשונה שהאישה מקבלת פיטוצין.

ממליצה בחום! כמובן שיש משמעות להיסטוריה המילדותית שלך  ולסיבות לניתוחים אבל את זה כבר תשאלי אותו...

אני חושבת שהפחידו אותך יתר על המידה הסיכון הוא קטן, צריך השגחה וגם תפילה אבל זה אפשרי

מצרפת סיפור לידה מרנין שאולי ייתן חשק לפחות לברר ולנסות....20131112214303.docx

את מוזמנת לאתר http://www.vbac-israel.co.il

וגם לקבוצת התמיכה באינטרנט באותו שם. https://www.facebook.com/groups/VbacIsrael/

מבחינת הסיכון הוא פחות מאחוז! 

סיבוך יכול להיות גם בלידה ראשונה. לקרוא סיפורי לידה שהסתיימו בקיסרי לא יחזק אותך ללדת רגיל. 

במידה ומהלך הניתוח היה תקין, אז אין סיבה לא ללדת טבעי. ארגון הגניקולוגים בארה"ב ממליץ אחרי 2 קיסרי לבדוק את האפשרות. כל מקרה לגופו. 

אם את מתכוונת ללדת בבית חולים אז כדאי לנסות את מעייני.

כי בעז"ה אני רוצה עוד ילדים וגם כי ב"ה יש כבר ילדים ולא פשוט לתפקד אחרי ניתוח עם עוד ילדים קטנים בבית.

אבל כמובן זה לא שווה את זה אם ח"ו יקרה משהו.

מעבר לאלו שילדת טבעי... קחי את זה בחשבון...

מכירה 9 מקרוב ו 11 משמועה 

יש לי חברה כזו שילדה 8 לידות בניתוחים.

אבל... עם כל זה, זה סיכון. זה ברור שהתערבות בגוף זה לא דבר שהוא טוב לגוף - וככל שזה חוזר על עצמו, הגוף נהיה חלש יותר. זה ברור.

יש גם את כל הקטע של ההידבקויות.

וכמובן ההחלמה שאחרי הלידה. אצל כל אחת זה משהו אחר. אצלי בפעם האחרונה זה היה ממש קשה (טוב, היה לי קשה גם נפשית, אז זה מן הסתם "תרם" לכאב הפיזי).

תודה על העידוד

כל התערבות בגוף עדיפה על פני סיכון חיים. הן חייך שלך והן חיי העובר.

זה הדבר הראשון שצריך לעמוד לך ממול לראש.

תשנני לעצמך "אני רוצה ללדת טבעי - אך ורק בצורה כזו בטוחה שלא תסכן את חיי וחיי העובר שלי." ככה לא תגיעי לידיים של רופאים כמו ד"ר שיפטן שלוקחים על עצמם עודף סיכונים--

כי אחרי הכל ההתערבויות הללו פחות בריאות מטבעי בסתם ככה. אבל הן מצילות ממוות.

אפשר ללדת הרבה בקיסרי, ואחרי 2 ניתוחים זה הרבה יותר בטוח מנסיון של לידה רגילה

קחי בחשבון שיעוץ פרטי, דולות וכו' עולים אלפים....

בניתוח יש סיכון של זיהום, פגיעה באיברים, מאבדים יותר דם, הדבקויות שמביאות לבעיות פוריות.

גם לתינוק עדיף לא לצאת בניתוח כי הסיכוי לבעיות נשימה יותר גדול, אפשר לחתוך אותו בטעות וכו'.

נכון שזה עולה כסף, אך מדובר כאן בבריאות של האם והעובר.

הוא מקסים ונעים, וכך גם הדולות שמלוות את הלידה.

צריך לקחת בחשבון שזה קצת יקר- משהו כמו  12,000ש"ח אם אני לא טועה.

נכון שיש הרבה שילדו לידות רבות בניתוח, אבל כמו שאמרה שני, גם בניתוח יש לא מעט סיכונים. ויש מקרים שהניתוחים מגבילים את כמות הלידות. לי יש חברה שילדה בקיסריים ובשלישי אמרו לה שהבא הוא האחרון, והיא לא תוכל יותר ללדת משום שהרחם לא התאחה כמו שצריך.

אני הלכתי לד"ר הלוי אחרי שני ניתוחים ולידה רגילה אחת (האמצעית) מתוך תחושה שאני רוצה לעשות את המקסימום

ללדת רגיל אבל בצורה אחראית. אחרי שד"ר הלוי מקבל את הפרטים על הניתוחים הקודמים הוא מקבל אישור ממנהל המחלקה בלניאדו לנסות לילד רגיל. הכל מתבצע בזהירות ובאחריות מלאה בבי"ח.

בסופו של דבר ילדתי בניתוח קיסרי משום שהגברת הקטנה החליטה לעבור למצג רוחב ולא הסכימה בשום פנים ואופן להתהפך... בכל זאת היתה לנו חוויה מיוחדת וטובה, הרגשנו שעשינו את שלנו וה' רצה אחרת.

הרבה הצלחה!!

הכל לטובה!

בעלי כל הזמן אומר לי שהוא מתפלל שהקב"ה יסובב ככה שלא אנחנו נצטרך להחליט... אלא הקב"ה בדרכו שלו יחליט בשבילנו...

תודה!

גם אם עושים את זה בבית חולים זה עולה כל כך הרבה??

חשוב לי מאוד לכתוב...  אני רואה את הדו שיח כאן בפורום, ואת הדיון הער....   וחשוב לי להדגיש שמדובר על החלטה מאוד גורלית. החלטה שמשפיעה על בריאות האם והתינוק, החלטה של דיני נפשות!!!

ילדתי את הבן הבכור שלי בניתוח לאחר שניסיתי 20 שעות לידה רגילה. היתה לי ירידת מיים ללא פתיחה, קיבלתי פיטוצין.... והתינוקי לא נכנס נכון לתעלה ולכן למרות שלחצתי 3 שעות הובלתי לניתוח חירום....

לאחר הלידה הרופאה שלי אמרה שכדאי לי לשמור מניעה כמו שצריך כדי שהרחם תתאחה טוב ואני ינסה לידה שניה רגילה.

שמרנו שנה וחצי... אחר כך נכנסתי להריון מיד עם הפלה... אחר כך חיכינו וברוך השם הגיע הריון (כאשר הגדול בן 3)

הגעתי עם צירים לבית חולים בשבוע 40 ובקשתי ללדת רגיל. ישב שם רופא נחמד שהסביר לי את הסיכונים בלידה וגינלית אחרי קיסרי (המכונה ויבק) ואת הסיכונים בניתוח קיסרי חוזר.... התבקשתי לחתום על טפסים ועשיתי זאת בלב שקט כי ידעתי שכ"כ הרבה עושות את זה... ומה הסיכוי שיקרה משהו... ואולי הרופאים סתם מפחידים בשביל לכסות את עצמם... וכל המחשבות הרגילות שאני מאמינה שהרבה חושבות... (בסוגריים אגיד שכל הריון כמובן התפללתי ללדת רגיל, ועשיתי סגולות, קברי צדיקים וכו' וכו'.....)

התחילה הלידה ושוב רואים שהתינוקי נתקע בתעלה לאחר 2 שעות של לחיצות...אני לוחצת שוב ואז נכנס רופא שבודק אותי ומתחיל לצרוח "ניתוח חירום" "עכשיו" , מאז אני כבר לא כ"כ זוכרת כי הרדימו אותיי שוב הרדמה מלאה כמו בניתוח הראשון (אויש... זה כ"כ מפחיד...)  ועד שהתעוררתי והבנתי מה קורה....

למחרת הגיע אלי צוות של הרופאים שטיפלו בי בחדר לידה ובניתוח והם הסבירו לי שחיי נצלו וגם חיי הביבי שלי.  הרחם שלי נפתחה עקב הצירים והלחיצות (וכן.... למרות שעברו 3 וכמה שנים מהניתוח הקודם) התינוקי שלי התחיל להגיח לחלל הבטן... אני אפילו לא רוצה לחשוב מה היה יכול לקרות...  אבל אני יודעת, קרה בדיוק מה שחתמתי עליו לפני הלידה!!!!!!!!

ואני יודעת שכל אחת אומרת לעצמה:"לי זה לא יקרה...." "מה הסיכוי שזה יקרה לי???"

מה אני רוצה להגיד בזה? שכל אחת תיקח את חייה וחיי עוברה בצורה רצינית ותבדוק אצל מומחים מה הסיכוי, מה הסיכון....   זה משתנה מגוף לגוף... זה משתנה מלידה ללידה... והכי חשוב לא להשען על סיפורים של הצלחות וכו'          כי לפעמים את הכואב, והמפחיד אף אחד לא יספר לכן....

שיהיה לכולם בהצלחה!!! בריאות ונחת!!!

כדאי לנסות ללדת טבעי - אך רק בידיים אמונות.

ולא חס ושלום מחוץ לבית חולים אצל כל מיני רופאים שאולי עוד יום אחד ישבו בכלא על נטילת עודף סיכונים---

ב"ה שהכל נגמר טוב בסופו של דבר.

ורציתי לומר שהשרשור תורם לי הרבה.  תודה!

מתכננת לידת בית עם דולה או ניתוח מוזמן?

סתם, עוד לא החלטנו. והלבטים קשים.

ואני מרגישה שמאחר שעד שלא אהיה בעצמי גניקולוגית מדופלמת,

למעשה כל המידע שיהיה בידי, וכל החלטה שלי - תנבע מסיפורים. אשכרה סיפורים!

יש סיפורים נפלאים, ומחרידים, ומרגיעים ומלחיצים - בשני עברי המתרס!!

ושרק משוגעים לדבר - לכל אופציה שהיא - יכולים להיות בטוחים והחלטיים בעניין.

ממני, שילדה פעמיים טבעי ואח"כ בניתוח

שהיה לה קשה בלידות נורא, וההתאוששות מהן גם היא לא היתה קלה, אך הניתוח אף הוא כמובן לא פיס אוף קייק...

ועדיין לא יודעת אנה תלך....

את רוצה ברכה של רב גדול? דברי איתי באישי....

ואת כ"כ צודקת 'שרק משוגעים לדבר - לכל אופציה שהיא - יכולים להיות בטוחים והחלטיים בעניין.'  יש בזה אמת גדולה!

וכמובן חיבוק!!! החלטה לא פשוטה בכלל....

אבל מה לבקש בברכה?!?! הרי עדיין לא ידוע מה יהיה....

למשל...

כנסי לאתר של ויבק ישראל.

בתוך בית חולים ובמסגרת תומכת - הסיכונים של ניתוח קיסרי מפחידים יותר מסיכוני לידה טבעי.

אחרי ניתוח אחד בלבד - ממש מומלץ לנסות ללדת טבעי.

זה בריא לרחם זה מפחית הרבה סיכונים - ואם את תחת ידיים אמונות של רופאים (לכי לכאלו שלא מעדיפים ניתוח כי זה קל להם ולא דורש מהם השגחה צמודה על יולדת...) זה גם בטוח לחלוטין.

ברור שבאתר של ויב"ק ישראל תומכים בלידות.

ברור לי שניתוח הוא פעולה כירורגית התערבותית ובהגדרה מסוכנת.

ברור לי שאני רוצה לידה חלומית נטולת התערבויות....

וגם אני נפעמתי מהמרכז ללידה טבעית שדיברו עליו כאן (חלום ללדת במים.....)

א ב ל

הניתוח היה בגלל סיבה עוברית - הערכת משקל מטורפת - עד 4.700.... בסוף הוא היה "רק" 4 ק"ג וקצת.

שני הקודמים היו ג"כ במשקלים גדולים - השני כמעט 4.300

הלידות היו קשות. זוועה. התינוקות לא ירדו בכלל במעבר והלידות נתקעו לאחר פתיחה מלאה. היו לי צירי לחץ של כמה שעות. סבלתי נורא.

הגוף שלי, הרגשתי אח"כ, כמעט התפרק בלידות. העצמות, האגן, הכאיבו לי המון זמן. כל הפנים והחזה שלי היו מלאים נימי דם שהתפוצצו מרוב מאמץ. היו תפרים מזעזעים. לקח לי זמן להחלים.

אם:

הלידות היו קלות יותר.

וסיבת הניתוח היתה אחרת - שיליית פתח \ מנח עכוז, רוחבי וכו' \ מצוקה עוברית

והסיבה לא הייתה משתחזרת הפעם -

חושבת שלא היה לי הרבה מה להתלבט.  למה לא ללדת טבעי??!?!? ברור!!!!

אבל הסיבה היתה הגודל. וקשה לי ללדת, זה כבר הוכח  (ובאתי, אגב, בראש הכי מאמין ואופטימי ללידות ההן)

והסיבה, כך נראה, בהחלט חוזרת על עצמה, כי העובר כבר גדול לשבוע (אומדן, כן, אני יודעת ).

וגם:

ע"פ הכללים, לא יתנו לי בקלות ללדת עובר שמוערך במעל 4 ק"ג

ע"פ הכללים, לא יתנו זירוז לאישה אחרי ניתוח, ולכן ליזום לידה בשבוע מוקדם יותר כדי להקדים את המשקל המקסימלי - נראה לא שייך.

ע"פ הכללים, גם אם בעז"ה תתפתח לידה טבעית, אבל היא תתקע כמו קודמותיה, או באופן אחר  - לא יקחו שום ריזיקה ולא יתנו זמן, אלא יטיסו ישר לניתוח חירום

אז מה הסיכויים....??

גילוי נאות:

אני עוד לפני חו"ד מסודרת מהמרפאה הטרום ניתוחית

אני מהרהרת באפשרות של ניסיון ליזום לידה אצל רופא פרטי, בשבוע מוקדם יותר - הבנתי שיש כאלו שכן עושים את זה (מחכה קודם לחוו"ד).

אני סבורה שללכת על לידה אבל לגמור אותה בניתוח חירום - זה להפסיד מכל הבחינות (וללכת על כל הסיכונים) וזאת למרות המעלה של להרגיש שניסיתי הכל כדי ללדת, שיש בזה משהו מאד מפתה.

אני לא מרגישה שאני מסוגלת ללכת בכל מחיר ללידה.

אני חוששת מהסיבוכים הן בזה והן בזה.

וכן...  שוב... הייתי מאד, מאד מאד מאד שמחה ללדת במים, באופן רגוע, בלי סיכון מיוחד ובהרבה שלווה....

"רק עבודת עיבוד נתונים בצורה הבסיסית ביותר, ווטסון ידידי.... זו הלא המסקנה המתבקשת!"

ח"ח יקירתי!

אני אחרי ניתוח חרום אחד שהגיע אחרי לידה ס-י-ו-ט-י-ת שלא התקדמה כשהייתי כבר כמה שעות עם פתיחה מלאה וצירי לחץ. התנוק נולד 4200 וסבלתי כ"כ! ובסוף ניתוח.. אני מאוד רוצה ללדת רגיל בהמשך בעז"ה אבל אם יהיה שוב משקל גבוה.. לא יודעת מה אעשה.. 

הסיכון בניתוח חירום גבוהים יותר מאשר בניתוח מוזמן

ולגבי ניתוחים בכלל בבקשה:

נתונים משנות ה-90 מראים שבימינו אחת מכל 2,500 נשים שילדו בלידה קיסרית מתה, לעומת אחת מ-10,000 בלידה נרתיקית. נתונים אלו אינם מצביעים בהכרח על סיכון גדול יותר בניתוח לעומת לידה, משום שנשים הנמצאות מלכתחילה בסיכון גבוה יולדות כמעט תמיד בניתוח קיסרי.

אירגון הבריאות העולמי ממליץ שאחוז ניתוחי הקיסרי יהיה 10% מכלל הלידות.

(ואחרי קיסרי: 75% לידה רגילה)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4453863,00.html

20 אחוז (!!) מהלידות בארץ בניתוח קיסרי מחציתם בלידות ראשונות.

נתוני ויבק - כ-60 אחוז מהנשים מנסות ללדת טבעי אחרי קיסרי. לכ-73 אחוז מתוכם - זה גם מצליח.

אבל עדיין בתי החולים שמאפשרים את זה - הם בדרך כלל בתי חולים שאפשר לקחת בהם רופא פרטי ועל דעת זה הם מסכימים - שיש רופא פרטי הצמוד וקשוב אלייך ואל גופך. ויזהה את הסיכון מהר.

זה אומנם לא עולה 12000 אלא חצי ומטה - אבל עדיין לא בחינם.

אם אין לך אפשרות ללידה פרטית, אז את יכולה לגשת לבית חולים שבו את רוצה ללדת ולבקש להפגש עם מנהל המחלקה או הסגן ולהסביר להם שזה חשוב לך. אולי הם יסכימו. למי כדאי לפנות בכל בית חולים? תכהסי ל https://www.facebook.com/groups/VbacIsrael/ ויוכלו לעזור לך.

אצל ד"ר אילן הלוי-מוזמנת לדבר בפרטי.

כנסי לאתר שלו בשם ג'הארה דולה. אשתו הידרותרפיסטית ומיילדת וישל לו צוות דולות מדהים ומרכז לידה יפהפה

לכי על זה לפחות דברי איתו. תראי מה יגיד לך....

כולן פה מלחיצות אותך בסיפורי זוועה וחבל!

אני יכולה לפתוח שרשור שלם בסיפורי זוועה אחרי קיסרי.... לא עלינו!

רק בריאות

המחודש שלהם. וזה עשה לי חשק יש שם סרט מקסים

אילן אומר שההצלחה של ויב"ק 2 אצלו זה 90% והוא עשה למעלה ממאתיים לידות...

בהצלחה!

http://www.jaharadula.com/

הוא בהחלט עושה שם רושם של רופא אחראי ואמין.

רק שימי לב שמדובר בעצם באופציה של לקחת רופא פרטי בתוך בית חולים.

לידות ויב"ק 2 הוא מבצע אך ורק בבית החולים לניאדו ולא במרכז הטבעי שלו.

.

צריך לבדוק כל מקרה לגופו. וכמו שפלוסי אמרה אפשר לפתוח פה מגה שירשור על זוועות שקרו בניתוח קיסרי,

או בסתם לידה רגילה.

היא ציינה שהיא שמעה רק חוויות חיוביות ולא שומעת על סיבוכים

ונוצר לה הרושם שאין סיבוכים...

אך טבעי הוא שהצפנו אותה בסיפורים על סיבוכים כדי לאזן---

אין ספק שלידה טבעית זה בריא ומהמם וניתוח קיסרי הוא בכלל לא משחק ילדים.

אבל במצבה של פותחת השירשור - יתכנו סיכונים גדולים בניסיון ללדת טבעי ללא הסכמת רופאים ובית חולים מתאים שהם כאין וכאפס לעומת סיכוני ניתוח קיסרי.

והיא צריכה להיות מאוזנת ולדעת גם אותם - כדי להגיע להחלטה הבריאה והנכונה.

אין צורך שתספרי על זוועות ניתוח קיסרי כי אין לך פה מה לאזן. בניגוד לגישות הטבעיות יש לניתוח מציל החיים כפשוטו - יחסי ציבור גרועים. והרופאים עצמם לא משווקים אותו תוך כדי טאטוא מתחת לשטיח של הסיכונים כמו שנוהגים הטבעיים למיניהם על השיטות שלהם.

(וכן אני גם יודעת שהרופאים ידם קלה על ההדק לאשר אותו בלי צורך מספק וממשיכה לכתוב את הנ"ל).

צריך לפעמים לאזן את כל חוויות הטבעיות הפנטסטיות - כשהמידע על סיכוניהם והסיבוכים שלהם מטואטא מתחת לשטיח.

אם הניתוחים היו תקינים, אז אין שום סיבה לא ללדת וגינאלי. הסיכון בלידה אחרי 2 ניתוחים הוא פחות מ% אחד!

אפשר ללדת עם אילן הלוי אם מנהל בית החולים מאשר.

במילים אחרות, אם יש אישור ללדת בלניאדו, אז לפותחת השרשור זה לא מסוכן ללדת אחרי 2 קיסרים!

אף רופא מיילד לא יסכן את שמו בעבור שום הון שבעולם על עצמו ליילד אישה אחרי 2 קיסרים אם זה מסוכן בשבילה!

בירושלים יש רופאים בשר"פ שאפשר ללדת איתם אחרי 2 קיסרי. 

ואני לא חוזבת שהמטרה היא להפחיד אלא לקחת אחריות.

יש הרבה נשים במצבים שונים שנכנסות לפורום וכל סיפור/דעה משפיעה עליהן.... צריך להביא את כל הצדדים

אכן יש הצלחות אך גם סיכונים

או ההפך, אכן יש סיכונים אך גם הצלחות...

ילדתי את בני הבכור בלידה רגילה ובלידה השניה, לאחר אין סוף לחיצות, נולדה הבת שלי בניתוח חירום. מנעתי הריון לפי הוראות הרופאים לאחר הניתוח. לפני כשמונה חודשים הגעתי ללידה רגילה שבמהלכה היה לי קרע ברחם וכבר לא מצאו דופק לתינוקת... ב"ה הוציאו לי אותה במלקחיים (!!!) ללא אפידורל כיוון שלא היה אפילו זמן לניתוח חירום... אני עדיין משתקמת מהקרע הנרתיקי המאסיבי. לאחר לידת המלקחיים ניתחו אותי כדי לתפור את הקרע ברחם. נולדה לי בת מהממת, מודה לקב"ה על כל הניסים וממליצה מאוד לחשוב פעמיים לפני שמתעקשים ללדת רגיל.

אגב, אשמח לשאול את האנונימית שמעלי שאלה אם זה בסדר..

הלידה התפתחה באופן טבעי, מעצמה, או באופן יזום?

לידות ויב"ק 2 אצל ד"ר אילן  הלוי כן מתחילות במרכז הלידה הטבעי. כולל המים וההידרותרפיה והדולות והכל ובהמשך כשהלידה מתקדמת נוסעים לבית חולים ושם הלידה מתרחשת. המרכז נמצא 5 דקות מלניאדו.

כתבתי שאשתו היא מיילדת וטעיתי. היא כן דולה מוסמכת, וכן אחות מוסמכת וכן מטפלת בשיטת ג'הארה והידרותרפיסטית - נראה לי שזה גם מספיק כשיש לה בעל ד"ר גניקולוג מומחה לידה.

כתבתי שם גם נתונים אני רק רוצה לעשות סדר. במרכז לידה ג'הארה דולה של ד"ר אילן הלוי התרחשו 200+ לידות מאז יולי 2007 שזה הוקם. לא כולן היו ויב"ק 2. חלקן לידות רגילות, לידות מים, לידות עכוז, תאומים, ויב"ק 1 וויב"ק 2.

הוא הוסיף שיש לו 90% הצלחה בלידות וגינאליות לאחר קיסרי אחד או שניים.

סתם שתדענה...

זה נראה חויה מדהימה בטירוף!!!

ואין לי שום סיכוי לזה 

גם כי אני גרה רחוק 

וגם כי אין לי שום סיכוי להשיג 15000 עד הלידה

אני לא בטוחה אפילו שאצליח לחסוך בשביל רופא פרטי ודולה בבית חולים 

מה יקרה אם תחסכי כסף או תלווי ובסוף לא עלינו תסיימי בניתוח?

כל החיים יהיו לך רגשות אשמות והאשמות הדדיות בין המשפחה על בזבוז הכסף שאין לך.

זה לא שווה סיכסוכים במשפחה וכסף בהחלט יכול להביא למתחים נוראיים כשזה לא בא בקלות.

את בוחרת עם מי ללדת. אף אחד לא מלחיץ אותך ומאפשר לך לעשות מה שמרגיש לך נכון.

מצד שני, את במעקב צמוד למקרה שצריך להתפנות או שאת צריכה עזרה מקצועית אחרת.

תחשבי על זה.

לא מתאים לי משהו זורם כזה.

במיוחד כשיש חשש לניתוח, אבל גם בלי קשר...

אני מקובעת קצת בעניינים האלו...

מעקב צמוד - זה לא מספיק אם זה בבית שלי, כי אם מתפתחת לידה במהירות (וזה קורה), ואז ח"ו  יש בעיה, זה ממש מסוכן.

אבל תודה!

על מנת לשמור על בריאותך ובריאות התינוק. להיפך, שיש משהו שיכול בכל שניה לבדוק אותך ואת התינוק זה המצב באידיאלי. את לא צריכה לשלוח את בעלך לקרוא למיילדת כי את צריכה עזרה.

אף רופא מיילד לא יקבל אותך בעד שום הון שבעולם אם זה מסוכן בשבילך ללדת במצב שלך!

זאת החלטה שלך איפה את מרגישה הכי בטוח ללדת. מה שחשוב זה שתיהיה שלמה עם ההחלטה שלך, שתדעי שיש לך אנשים מקצוע שתומכים בויבק2 ואת יכולה להתייעץ איתם חינם אין כסף. 

בהצלחה בכל אשר תחליטי!

אבל זה נראה שיש לו המון אינטרסים.... ולא כל המידע שהוא נותן מדויק!

מאיפה אתה/את יודע/ת איזה סיכון יש לאחר 2 קיסרי? לפי מה שאמרו לי זה תלוי בכל ההסטוריה הרפואית של האישה כמו מספר הריונות, הפלות, ניתוחים אחרים, התפתחות הלידות הוגינליות, קרעים קודמים ברחם וכו וכו

למה אתה סתם כותב הצהרות ומנסה לשכנע?

בכל צד יש סיכון גדול.

מבחינת הכסף - גם לי ממש אין את ה-15000 שח האלו.

זה ממש לא בא בחשבון (המיוחד שבאמת לא בטוח שזה יסתיים בזה).

הסתכלתי גם על האתר של גהרה דולה - זה לא בשבילי.

אני רק רוצה את הרופא, לא את כל המסביב (אם אחליט שאלך על טבעי).

(למה הכל צריך בסופו של דבר להיות תלוי בכסף??)

אבל דבר אחד בטוח - אם לפני השרשור הזה הייתי בטוחה שאני הולכת לנסות לידה טבעית, עכשיו זה ממש לא בטוח, ואני אפילו אולי נוטה שללכת על ניתוח.

רק עם רופא. זאת החלטה שלך.

את יכולה ללדת בבית חולים ולבוא עם מיילדת שהיא גם דולה. היא תלווה אותך בבית עד שאת בשלב מתקדם ואז תעברי לבית חולים והם יקבלו את הלידה. זה כמו שקורה אצל אילן הלוי רק יותר זול. הרבה יותר זול! 

בהצלחה.

אל תשכחי שאחרי 3 ניתוחים כמעט ולא יהיה מי שיסכים לעזור לך ללדת טבעי.

על ניתוח נוסף, מעלה את הסיכון של למות בלידה, זיהומים ופגיעה באיברים פנימיים. גם לתינוק זה הרבה יותר בריא.

מה שחשוב זה שתלמדי את הנושא ותחליטי מה הכי טוב בשבילך.

אבל אם אפשר לבוא עם מיילדת לבי"ח זו אופציה.

כמה זה עולה בערך? סדר גודל.

ואיפה אני מבררת על מיילדת טובה?

ברור לי שאם אני יולדת הפעם ניתוח, אז הבאים יהיו ניתוחים (בעז"ה שאזכה לעוד!).

תודה!

עניין אותי איך הגעת למצב של לידה.

נשמע שהלידה התפתחה בדיוק כשהיה צריך.... 

רק נחת ובריאות!!

רק בגלל שהתלבטתם על קיסרי ושבוע אחרי שהחלטת לטבעי - זה התחיל מעצמו (ולפני התאריך, אם הבנתי) חשבתי שהתזמון מוצלח.....

עכשיו זו בהחלט נראית טעות מצחיקה.....

בבתי חולים אחרים אין אפשרות.

נראה לי שכתבתי זאת כבר קודם.

מה שאת יכולה לעשות זה לבקש ממיילדת שתיהיה איתך בבית עד שאת צריכה להגיע לבית חולים. אז בשלב מאוד מתקדם תעברי והם יקבלו את הלידה.

תראי, ניתוח קיסרי זה ניתוח בטן גדול. זה יכול להיות מסוכן הרבה יותר מלידה רגילה. זאת החלטה שלך.

הכי חשוב שתלמדי את העובדות כמו שהן ואז תוכלי להחליט מה לעשות.

בהצלחה.

לק"י

אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

בבית חולים עצמו…

זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים 

עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).

זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...

באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)

וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין

יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים

יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי

מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)

גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)

אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)

סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה

לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

תחפשי בגוגל.

ובהצלחה!

לדבר על זה מתישהו והחליט להוריד את הרף.

זה מאוד מלחיץ החובה הזאת לארגן משהו רציני כל שנה.

אני לא אוהבת הפתעות

הם יוצרות ציפיות מוגזמות שלא תמיד ניתן לממש

נשמע לי סיוט לעשות הפקה בהפתעה ועוד פעם בשנה אבל כי זה האופי שלי, כנראה שאתם אוהבים את זה.

בכל מקרה, נראה לי גם כשיש רף וציפיות גבוהות אפשר לדבר על זה ביניכם.. את יכולה לשתף אותו בקושי ואולי תורידי טיפה את הרף

פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

וטוב שיש תמיד תקווה

תודה על השיתוף!!!

נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח  ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..

בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

אם את אומרת שיש ..

פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...

זכית😉

אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.

קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.

אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...

ובקלות!

כל תגובה משמחת ומחזקת..