בכל מקרה,  אחרי 2 קיסריים כדאי לקחת רופא פרטי ללידה\ניתוח

אז תבררי כבר עכשיו על רופא טוב ותתיעצי איתו לגבי הלידה

ממליצה לך בחום לשאול רופא/ה אחר/ת.

נשמע שהרופאה שלך לא מתאימה לך, וחבל

היא עוד חייבת לנו סיפור לידה

אבל ב-2 מילים היא סיפרה שהלידה שלה היתה וגינלית אחרי 2 קיסריים.

ולמרות שקודם היא סיפרה לנו שכל הרופאים שהיא הלכה לא מוכנים לאפשר לה לידה טבעית.

שעברו לידה וגינאלית אחרי 2 קיסרים,ממליצה לך להתייעץ עם ד' אילן הלוי-או לחפש ג'הרה דולה.

עם דר' שיפטן ודר' ברדה.

בהצלחה!

שרצתה ללדת רגיל אחרי ניתוח אחד וכמה לידות וגינליות אחריו.. חששו לאפשר לה שוב וגינלי אבל היא רצתה ולקחה רופא פרטי.. ו..בלידה נהיה לה קרע ברחם, כמובן שהיא ילדה בניתוח והיא סבלה מאוד מאוד מאוד.. לא בטוחה שאחרי דבר כזה מותר להיכנס להיריון שוב..

אני לא אומרת לך מה לעשות, תבררי טוב.. אבל מה שהרופאה שלך אמרה זה דעת הרוב, ברוב הבתי חולים לא מיילדים אחרי 2 קיסרי ,אז תבררי אבל צריך לדעת שזה לקיחת סיכון..

בהצלחה!

בודאי שאברר עוד.

לגבי הרופאה שלי - היא מקסימה. רק מכסה את עצמה כמו כל רופא אחר שדיבר איתי על קיסרי לפניה...

הבעיה היא שהרופאים מדברים בסטטיסטיקות, ואני רוצה לשמוע באמת על כאלו שהסתבכו (ל"ע), כי אני שומעת רק על הצלחות ב"ה כמו שיוקטנה אמרה.

לגבי האישה ששכבה ליד מילכה - זה נשמע לי מקרה ממש קיצוני, כי דווקא כל הנתונים היו לטובתה: עברה רק ניתוח אחד... עברה בדרך עוד כמה טבעיים... במקרה כזה ללא ספק הייתי מנסה טבעי.

תודה!

גם אני ילדתי לצערי בקיסרי.. וכמובן שאני מקווה שהלידות הבאות יהיו רגילות.. אבל ביקשת לשמוע על נשים שהסתבכו אז אני מראה לך שזה קיים..

מקרע ברחם בניסיון ללדת וגינאלי אחרי קיסרי חירום .

דווקא כל הרופאים המליצו לה ללדת טבעי

ומכירה אחת נוספת שילדה  לידה רגילה אחרי 2 קיסרי והכאבים היו ממש בלתי נסבלים היא הרגישה ממש רע והתחננה לרופאים לקיסרי- והם אמרו לה בא ננסה עוד קצת. ברגע שכמעט אחרי האחרון כשההכרה שלה כבר התחילה להתערפל הם תפסו שהמצב לא בסדר והריצו אותה לניתוח. התינוקת כבר היתה בחלל הבטן והאמא על סף מוות. בנס שתיהן ניצלו.

עברו מאז 5 שנים ועדיין לא מתירים לה להרות - למרות שיש לרופאים תקוות שאולי היא תוכל להרות שוב.

אז תבררי ותתעמקי ותדברי לא רק עם רופאים טבעיים אלא גם עם רופאים קונבנציונליים - לפני שאת לוקחת החלטה.

תמיד עדיף שבסופו של דבר תהיה אמא בריאה ותינוק בריא - גם אם הדרך לא טבעית בכלל. בשביל זה היא קיימת.

אוף לא יודעת מה להחליט...

נראה לי שאחרי שאבדוק עם בי"ח ספציפי, אשאל איזה רב גדול, ונראה מה הוא אומר.

ה' יעזור לי...

יש לי שכנת ילדות שהרופאים אמרו לה שתלד בניתוח ולידה לגינלית תסכן אותה (לא יודעת מה הסיבה)

והיא התעקשה לחפש רופאה שתיילד אותה רגיל למרות הסיכון

במהלך הלידה התפוצץ לה עורק והניתוח היה כל כך חירום והסטרי שלא חיכו אפילו להשפעה של ההרדמה המלאה

(3 שניות) אלא התחילו את הניתוח במקביל להרדמה 

כך ש.... עדיף כבר להגיע בנחת לניתוח קיסרי מוזמן מאשר חוויות מפוקפקות כאלו

אני גם לא מהמתעקשים...

מתפללת שה' יכוון אותנו להחלטה הנכונה.

לי לידה אחרונה לפני חודשיים אמרו לי קיסרי  בבתי חולים אחרים ובסוף פניתי למעייני הישועה וילדתי רגיל

מעייני הישועה מעודדת לידה רגילה ושם אמרו לי גם אחרי 2 קיסרי הם מנסים אבל זה תלוי בדוח של הניתוח הקסרי שזה אפשר לקבל רק ע"י הזמנה  מבית החולים מסתכלים אם הכל היה בסדר וגם כמה זמן עבר מלידה קודמת בקיצור

כדאי לך ללכת שם ולשאול אותם רוב הסיכויים שיענו לך בחיוב אם אין בעיות מהניתוחים הקודמים

בהצלחה

אף אחת לא תרוץ ותספר על סיבוכים שהיו לה כי לקחה סיכון.

ונכון שאת הסיבוכים תשמעי מהרופאים ואת ההצלחות תשמעי בפורום או מחברות כי זה טבע העולם.

יכולה לספר לך על כמה מקרים של חברות שמאוד רצו אחרי 2 קיסרי ללדת רגיל ועשו הכל כדי ללדת רגיל ואחת מהן אף היה עכוז ועשתה היפוך בדיקור סיני והגיעה לשבוע 40+ ואז עשתה הערכת משקל ויצא 4400 וגם הבי"ח שאיפשר לה ללדת רגיל כבר לא נתן לה וניתחו אותה בו במקום והצילו לה גם את הילד וגם את הרחם שהיה על סף קריעה. והילד נולד 4400+ הצילו אותה מהסיכון שאותו לא תשמעי.

כך שלא כאן המקום לחפש נשים שהסתבכו וקרעו את הרחם והיו צריכות לא עלינו כריתת רחם ועוד סיבוכים ששמעת.

אם את מאוד רוצה ללדת רגיל, תבררי איפה מאפשרים ותראי שזה באמת מתאים לך לקחת את הסיכון והמתח הנפשי מול הסיכוי הצלחה שאת שומעת כאן.

והעיקר שתהי אמא בריאה לילדים בריאים-כי הם גם צריכים אותך אחרי הלידה ולא משנה איך הלידה תהיה העיקר שאת תהי בריאה והתינוק יהיה בריא.

במעייני ישועה לא לוקחים סיכון  אלא בודקים זה לעומק כל זה בתנאי שאת מדברת איתם קודם ולא ברגע האחרון כדי שיכלו לבדוק אם אפשר לי הדוח ניתוח וההפרש זמן מלידה קודמת ועוד דברים מין הסתם שווה לנסות אם זה חשוב לך

אם לא הסיכון שלך גובר על הסיכויי הצלחה.

מי שכבר הוכיחה שהאגן שלה יכול ללדת ותלוי במשקל שילדת ובהערכת משקל העתידית, הסיכוי שלה ללדת רגיל גובר על מי שמנסה פעם ראשונה ללדת אחרי שני קייסרי.

לא נראה לי שיש בי"ח שנותן ללדת לידה ראשונה וגינאלית אחרי שני קיסרי

ילדתי בין הניתוח הראשון לאחרון - 3 טבעיים, ב"ה.

והמשקלים נעו בין 2400-3500

שלא כדאי לך ללדת בבית

זה ממש אבסורד!

יש בתי חולים שנותנים-מעייני, לניאדו בלידה פרטית, ובירושלים גם לידה פרטית.

מעבר לזה אם את מגיעה לבית חולים בלידה פעילה אין להם ברירה אלא לקבל את הלידה.

צריך להבדיל בין סיכון בלידה ובין סיכוי.

הסיכון הוא פחות מ1%!

לגבי הסיכוי, זה מורכב גם מנתונים רפואיים וגם מהמצב הנפשי של היולדת. 

אני ילדתי 2 קיסרי , ובפעם השנייה היה לי קרע ברחם תוך כדי שאני מנסה רגיל... הצוות הרפואי הציל לי ולתינוק את החיים!!!

בנוסף, יש לי חברה שהתאבדה על זה ממש והתינוק יצא כולו לחלל הרחם תוך כדי הלידה הוגינלית... היא היתה בסכנת חיים ואיבד'ה את הסיכוי ללדת שוב....

מסקנה: להפסיק להתעקש ללדת רגיל, הכל מלמעלה!

אם צריך קיסרי עושים קיסרי ולא מסכנים את החיים שלכן ושל העובר

ולגבי מה שמשהי כתבה כאן בפורום:

"הסיכון גדול, הסיכוי קטן"

פעם במקרים של אכוז או מקרים כמו שמוזכרים פה נשים ותינוקות היו מתים...

שאחרי 2 קייסרי בחרה בלידה טבעית והתפוצץ לה הרחם (לא יודעת אם זה ההגדרה המקצועית אבל משהו כזה)

היא והתינוקת ניצלו בנס.

כמובן שאי בלי רחם היום.

לא באה להפחיד. ביקשת- אז סיפרתי, אולי להגביר את המודעות לעשות את זה במקום מספיק מקצועי עם ליווי מתאים. לא לזלזל

ונשארה צלקת, ואז יכול להיות קרע מהלחץ של הצירים.

אני אחרי ניתוח קיסרי אחד והם לא נותנים באופן אוטומטי לנסות לידה רגילה. מבקשים דוח ניתוח- שם בודקים מה היתה סיבת הניתוח ואיזה סוג של תפר נעשה (מסתבר שגם בזה יש הבדלים בין בתי החולים).

כמו כן מצב האם והעובר משנים גם הם להחלטה- מיעוט מי שפיר וכד'

שני ניתוחים כמובן מעלים מאוד את האפשרות של ניתוח נוסף אבל לא בהכרח...

בהצלחה ושתצאי בידיים מלאות!

בדרך כלל מדברים על הפרימה של הצלקת. 

יש לזה סימנים.

קרע ברחם יכול גם להתרחש בלידה ראשונה שהאישה מקבלת פיטוצין.

ממליצה בחום! כמובן שיש משמעות להיסטוריה המילדותית שלך  ולסיבות לניתוחים אבל את זה כבר תשאלי אותו...

אני חושבת שהפחידו אותך יתר על המידה הסיכון הוא קטן, צריך השגחה וגם תפילה אבל זה אפשרי

מצרפת סיפור לידה מרנין שאולי ייתן חשק לפחות לברר ולנסות....20131112214303.docx

את מוזמנת לאתר http://www.vbac-israel.co.il

וגם לקבוצת התמיכה באינטרנט באותו שם. https://www.facebook.com/groups/VbacIsrael/

מבחינת הסיכון הוא פחות מאחוז! 

סיבוך יכול להיות גם בלידה ראשונה. לקרוא סיפורי לידה שהסתיימו בקיסרי לא יחזק אותך ללדת רגיל. 

במידה ומהלך הניתוח היה תקין, אז אין סיבה לא ללדת טבעי. ארגון הגניקולוגים בארה"ב ממליץ אחרי 2 קיסרי לבדוק את האפשרות. כל מקרה לגופו. 

אם את מתכוונת ללדת בבית חולים אז כדאי לנסות את מעייני.

כי בעז"ה אני רוצה עוד ילדים וגם כי ב"ה יש כבר ילדים ולא פשוט לתפקד אחרי ניתוח עם עוד ילדים קטנים בבית.

אבל כמובן זה לא שווה את זה אם ח"ו יקרה משהו.

מעבר לאלו שילדת טבעי... קחי את זה בחשבון...

מכירה 9 מקרוב ו 11 משמועה 

יש לי חברה כזו שילדה 8 לידות בניתוחים.

אבל... עם כל זה, זה סיכון. זה ברור שהתערבות בגוף זה לא דבר שהוא טוב לגוף - וככל שזה חוזר על עצמו, הגוף נהיה חלש יותר. זה ברור.

יש גם את כל הקטע של ההידבקויות.

וכמובן ההחלמה שאחרי הלידה. אצל כל אחת זה משהו אחר. אצלי בפעם האחרונה זה היה ממש קשה (טוב, היה לי קשה גם נפשית, אז זה מן הסתם "תרם" לכאב הפיזי).

תודה על העידוד

כל התערבות בגוף עדיפה על פני סיכון חיים. הן חייך שלך והן חיי העובר.

זה הדבר הראשון שצריך לעמוד לך ממול לראש.

תשנני לעצמך "אני רוצה ללדת טבעי - אך ורק בצורה כזו בטוחה שלא תסכן את חיי וחיי העובר שלי." ככה לא תגיעי לידיים של רופאים כמו ד"ר שיפטן שלוקחים על עצמם עודף סיכונים--

כי אחרי הכל ההתערבויות הללו פחות בריאות מטבעי בסתם ככה. אבל הן מצילות ממוות.

אפשר ללדת הרבה בקיסרי, ואחרי 2 ניתוחים זה הרבה יותר בטוח מנסיון של לידה רגילה

קחי בחשבון שיעוץ פרטי, דולות וכו' עולים אלפים....

בניתוח יש סיכון של זיהום, פגיעה באיברים, מאבדים יותר דם, הדבקויות שמביאות לבעיות פוריות.

גם לתינוק עדיף לא לצאת בניתוח כי הסיכוי לבעיות נשימה יותר גדול, אפשר לחתוך אותו בטעות וכו'.

נכון שזה עולה כסף, אך מדובר כאן בבריאות של האם והעובר.

הוא מקסים ונעים, וכך גם הדולות שמלוות את הלידה.

צריך לקחת בחשבון שזה קצת יקר- משהו כמו  12,000ש"ח אם אני לא טועה.

נכון שיש הרבה שילדו לידות רבות בניתוח, אבל כמו שאמרה שני, גם בניתוח יש לא מעט סיכונים. ויש מקרים שהניתוחים מגבילים את כמות הלידות. לי יש חברה שילדה בקיסריים ובשלישי אמרו לה שהבא הוא האחרון, והיא לא תוכל יותר ללדת משום שהרחם לא התאחה כמו שצריך.

אני הלכתי לד"ר הלוי אחרי שני ניתוחים ולידה רגילה אחת (האמצעית) מתוך תחושה שאני רוצה לעשות את המקסימום

ללדת רגיל אבל בצורה אחראית. אחרי שד"ר הלוי מקבל את הפרטים על הניתוחים הקודמים הוא מקבל אישור ממנהל המחלקה בלניאדו לנסות לילד רגיל. הכל מתבצע בזהירות ובאחריות מלאה בבי"ח.

בסופו של דבר ילדתי בניתוח קיסרי משום שהגברת הקטנה החליטה לעבור למצג רוחב ולא הסכימה בשום פנים ואופן להתהפך... בכל זאת היתה לנו חוויה מיוחדת וטובה, הרגשנו שעשינו את שלנו וה' רצה אחרת.

הרבה הצלחה!!

הכל לטובה!

בעלי כל הזמן אומר לי שהוא מתפלל שהקב"ה יסובב ככה שלא אנחנו נצטרך להחליט... אלא הקב"ה בדרכו שלו יחליט בשבילנו...

תודה!

גם אם עושים את זה בבית חולים זה עולה כל כך הרבה??

חשוב לי מאוד לכתוב...  אני רואה את הדו שיח כאן בפורום, ואת הדיון הער....   וחשוב לי להדגיש שמדובר על החלטה מאוד גורלית. החלטה שמשפיעה על בריאות האם והתינוק, החלטה של דיני נפשות!!!

ילדתי את הבן הבכור שלי בניתוח לאחר שניסיתי 20 שעות לידה רגילה. היתה לי ירידת מיים ללא פתיחה, קיבלתי פיטוצין.... והתינוקי לא נכנס נכון לתעלה ולכן למרות שלחצתי 3 שעות הובלתי לניתוח חירום....

לאחר הלידה הרופאה שלי אמרה שכדאי לי לשמור מניעה כמו שצריך כדי שהרחם תתאחה טוב ואני ינסה לידה שניה רגילה.

שמרנו שנה וחצי... אחר כך נכנסתי להריון מיד עם הפלה... אחר כך חיכינו וברוך השם הגיע הריון (כאשר הגדול בן 3)

הגעתי עם צירים לבית חולים בשבוע 40 ובקשתי ללדת רגיל. ישב שם רופא נחמד שהסביר לי את הסיכונים בלידה וגינלית אחרי קיסרי (המכונה ויבק) ואת הסיכונים בניתוח קיסרי חוזר.... התבקשתי לחתום על טפסים ועשיתי זאת בלב שקט כי ידעתי שכ"כ הרבה עושות את זה... ומה הסיכוי שיקרה משהו... ואולי הרופאים סתם מפחידים בשביל לכסות את עצמם... וכל המחשבות הרגילות שאני מאמינה שהרבה חושבות... (בסוגריים אגיד שכל הריון כמובן התפללתי ללדת רגיל, ועשיתי סגולות, קברי צדיקים וכו' וכו'.....)

התחילה הלידה ושוב רואים שהתינוקי נתקע בתעלה לאחר 2 שעות של לחיצות...אני לוחצת שוב ואז נכנס רופא שבודק אותי ומתחיל לצרוח "ניתוח חירום" "עכשיו" , מאז אני כבר לא כ"כ זוכרת כי הרדימו אותיי שוב הרדמה מלאה כמו בניתוח הראשון (אויש... זה כ"כ מפחיד...)  ועד שהתעוררתי והבנתי מה קורה....

למחרת הגיע אלי צוות של הרופאים שטיפלו בי בחדר לידה ובניתוח והם הסבירו לי שחיי נצלו וגם חיי הביבי שלי.  הרחם שלי נפתחה עקב הצירים והלחיצות (וכן.... למרות שעברו 3 וכמה שנים מהניתוח הקודם) התינוקי שלי התחיל להגיח לחלל הבטן... אני אפילו לא רוצה לחשוב מה היה יכול לקרות...  אבל אני יודעת, קרה בדיוק מה שחתמתי עליו לפני הלידה!!!!!!!!

ואני יודעת שכל אחת אומרת לעצמה:"לי זה לא יקרה...." "מה הסיכוי שזה יקרה לי???"

מה אני רוצה להגיד בזה? שכל אחת תיקח את חייה וחיי עוברה בצורה רצינית ותבדוק אצל מומחים מה הסיכוי, מה הסיכון....   זה משתנה מגוף לגוף... זה משתנה מלידה ללידה... והכי חשוב לא להשען על סיפורים של הצלחות וכו'          כי לפעמים את הכואב, והמפחיד אף אחד לא יספר לכן....

שיהיה לכולם בהצלחה!!! בריאות ונחת!!!

כדאי לנסות ללדת טבעי - אך רק בידיים אמונות.

ולא חס ושלום מחוץ לבית חולים אצל כל מיני רופאים שאולי עוד יום אחד ישבו בכלא על נטילת עודף סיכונים---

ב"ה שהכל נגמר טוב בסופו של דבר.

ורציתי לומר שהשרשור תורם לי הרבה.  תודה!

מתכננת לידת בית עם דולה או ניתוח מוזמן?

סתם, עוד לא החלטנו. והלבטים קשים.

ואני מרגישה שמאחר שעד שלא אהיה בעצמי גניקולוגית מדופלמת,

למעשה כל המידע שיהיה בידי, וכל החלטה שלי - תנבע מסיפורים. אשכרה סיפורים!

יש סיפורים נפלאים, ומחרידים, ומרגיעים ומלחיצים - בשני עברי המתרס!!

ושרק משוגעים לדבר - לכל אופציה שהיא - יכולים להיות בטוחים והחלטיים בעניין.

ממני, שילדה פעמיים טבעי ואח"כ בניתוח

שהיה לה קשה בלידות נורא, וההתאוששות מהן גם היא לא היתה קלה, אך הניתוח אף הוא כמובן לא פיס אוף קייק...

ועדיין לא יודעת אנה תלך....

את רוצה ברכה של רב גדול? דברי איתי באישי....

ואת כ"כ צודקת 'שרק משוגעים לדבר - לכל אופציה שהיא - יכולים להיות בטוחים והחלטיים בעניין.'  יש בזה אמת גדולה!

וכמובן חיבוק!!! החלטה לא פשוטה בכלל....

אבל מה לבקש בברכה?!?! הרי עדיין לא ידוע מה יהיה....

למשל...

כנסי לאתר של ויבק ישראל.

בתוך בית חולים ובמסגרת תומכת - הסיכונים של ניתוח קיסרי מפחידים יותר מסיכוני לידה טבעי.

אחרי ניתוח אחד בלבד - ממש מומלץ לנסות ללדת טבעי.

זה בריא לרחם זה מפחית הרבה סיכונים - ואם את תחת ידיים אמונות של רופאים (לכי לכאלו שלא מעדיפים ניתוח כי זה קל להם ולא דורש מהם השגחה צמודה על יולדת...) זה גם בטוח לחלוטין.

ברור שבאתר של ויב"ק ישראל תומכים בלידות.

ברור לי שניתוח הוא פעולה כירורגית התערבותית ובהגדרה מסוכנת.

ברור לי שאני רוצה לידה חלומית נטולת התערבויות....

וגם אני נפעמתי מהמרכז ללידה טבעית שדיברו עליו כאן (חלום ללדת במים.....)

א ב ל

הניתוח היה בגלל סיבה עוברית - הערכת משקל מטורפת - עד 4.700.... בסוף הוא היה "רק" 4 ק"ג וקצת.

שני הקודמים היו ג"כ במשקלים גדולים - השני כמעט 4.300

הלידות היו קשות. זוועה. התינוקות לא ירדו בכלל במעבר והלידות נתקעו לאחר פתיחה מלאה. היו לי צירי לחץ של כמה שעות. סבלתי נורא.

הגוף שלי, הרגשתי אח"כ, כמעט התפרק בלידות. העצמות, האגן, הכאיבו לי המון זמן. כל הפנים והחזה שלי היו מלאים נימי דם שהתפוצצו מרוב מאמץ. היו תפרים מזעזעים. לקח לי זמן להחלים.

אם:

הלידות היו קלות יותר.

וסיבת הניתוח היתה אחרת - שיליית פתח \ מנח עכוז, רוחבי וכו' \ מצוקה עוברית

והסיבה לא הייתה משתחזרת הפעם -

חושבת שלא היה לי הרבה מה להתלבט.  למה לא ללדת טבעי??!?!? ברור!!!!

אבל הסיבה היתה הגודל. וקשה לי ללדת, זה כבר הוכח  (ובאתי, אגב, בראש הכי מאמין ואופטימי ללידות ההן)

והסיבה, כך נראה, בהחלט חוזרת על עצמה, כי העובר כבר גדול לשבוע (אומדן, כן, אני יודעת ).

וגם:

ע"פ הכללים, לא יתנו לי בקלות ללדת עובר שמוערך במעל 4 ק"ג

ע"פ הכללים, לא יתנו זירוז לאישה אחרי ניתוח, ולכן ליזום לידה בשבוע מוקדם יותר כדי להקדים את המשקל המקסימלי - נראה לא שייך.

ע"פ הכללים, גם אם בעז"ה תתפתח לידה טבעית, אבל היא תתקע כמו קודמותיה, או באופן אחר  - לא יקחו שום ריזיקה ולא יתנו זמן, אלא יטיסו ישר לניתוח חירום

אז מה הסיכויים....??

גילוי נאות:

אני עוד לפני חו"ד מסודרת מהמרפאה הטרום ניתוחית

אני מהרהרת באפשרות של ניסיון ליזום לידה אצל רופא פרטי, בשבוע מוקדם יותר - הבנתי שיש כאלו שכן עושים את זה (מחכה קודם לחוו"ד).

אני סבורה שללכת על לידה אבל לגמור אותה בניתוח חירום - זה להפסיד מכל הבחינות (וללכת על כל הסיכונים) וזאת למרות המעלה של להרגיש שניסיתי הכל כדי ללדת, שיש בזה משהו מאד מפתה.

אני לא מרגישה שאני מסוגלת ללכת בכל מחיר ללידה.

אני חוששת מהסיבוכים הן בזה והן בזה.

וכן...  שוב... הייתי מאד, מאד מאד מאד שמחה ללדת במים, באופן רגוע, בלי סיכון מיוחד ובהרבה שלווה....

"רק עבודת עיבוד נתונים בצורה הבסיסית ביותר, ווטסון ידידי.... זו הלא המסקנה המתבקשת!"

ח"ח יקירתי!

אני אחרי ניתוח חרום אחד שהגיע אחרי לידה ס-י-ו-ט-י-ת שלא התקדמה כשהייתי כבר כמה שעות עם פתיחה מלאה וצירי לחץ. התנוק נולד 4200 וסבלתי כ"כ! ובסוף ניתוח.. אני מאוד רוצה ללדת רגיל בהמשך בעז"ה אבל אם יהיה שוב משקל גבוה.. לא יודעת מה אעשה.. 

הסיכון בניתוח חירום גבוהים יותר מאשר בניתוח מוזמן

ולגבי ניתוחים בכלל בבקשה:

נתונים משנות ה-90 מראים שבימינו אחת מכל 2,500 נשים שילדו בלידה קיסרית מתה, לעומת אחת מ-10,000 בלידה נרתיקית. נתונים אלו אינם מצביעים בהכרח על סיכון גדול יותר בניתוח לעומת לידה, משום שנשים הנמצאות מלכתחילה בסיכון גבוה יולדות כמעט תמיד בניתוח קיסרי.

אירגון הבריאות העולמי ממליץ שאחוז ניתוחי הקיסרי יהיה 10% מכלל הלידות.

(ואחרי קיסרי: 75% לידה רגילה)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4453863,00.html

20 אחוז (!!) מהלידות בארץ בניתוח קיסרי מחציתם בלידות ראשונות.

נתוני ויבק - כ-60 אחוז מהנשים מנסות ללדת טבעי אחרי קיסרי. לכ-73 אחוז מתוכם - זה גם מצליח.

אבל עדיין בתי החולים שמאפשרים את זה - הם בדרך כלל בתי חולים שאפשר לקחת בהם רופא פרטי ועל דעת זה הם מסכימים - שיש רופא פרטי הצמוד וקשוב אלייך ואל גופך. ויזהה את הסיכון מהר.

זה אומנם לא עולה 12000 אלא חצי ומטה - אבל עדיין לא בחינם.

אם אין לך אפשרות ללידה פרטית, אז את יכולה לגשת לבית חולים שבו את רוצה ללדת ולבקש להפגש עם מנהל המחלקה או הסגן ולהסביר להם שזה חשוב לך. אולי הם יסכימו. למי כדאי לפנות בכל בית חולים? תכהסי ל https://www.facebook.com/groups/VbacIsrael/ ויוכלו לעזור לך.

אצל ד"ר אילן הלוי-מוזמנת לדבר בפרטי.

כנסי לאתר שלו בשם ג'הארה דולה. אשתו הידרותרפיסטית ומיילדת וישל לו צוות דולות מדהים ומרכז לידה יפהפה

לכי על זה לפחות דברי איתו. תראי מה יגיד לך....

כולן פה מלחיצות אותך בסיפורי זוועה וחבל!

אני יכולה לפתוח שרשור שלם בסיפורי זוועה אחרי קיסרי.... לא עלינו!

רק בריאות

המחודש שלהם. וזה עשה לי חשק יש שם סרט מקסים

אילן אומר שההצלחה של ויב"ק 2 אצלו זה 90% והוא עשה למעלה ממאתיים לידות...

בהצלחה!

http://www.jaharadula.com/

הוא בהחלט עושה שם רושם של רופא אחראי ואמין.

רק שימי לב שמדובר בעצם באופציה של לקחת רופא פרטי בתוך בית חולים.

לידות ויב"ק 2 הוא מבצע אך ורק בבית החולים לניאדו ולא במרכז הטבעי שלו.

.

צריך לבדוק כל מקרה לגופו. וכמו שפלוסי אמרה אפשר לפתוח פה מגה שירשור על זוועות שקרו בניתוח קיסרי,

או בסתם לידה רגילה.

היא ציינה שהיא שמעה רק חוויות חיוביות ולא שומעת על סיבוכים

ונוצר לה הרושם שאין סיבוכים...

אך טבעי הוא שהצפנו אותה בסיפורים על סיבוכים כדי לאזן---

אין ספק שלידה טבעית זה בריא ומהמם וניתוח קיסרי הוא בכלל לא משחק ילדים.

אבל במצבה של פותחת השירשור - יתכנו סיכונים גדולים בניסיון ללדת טבעי ללא הסכמת רופאים ובית חולים מתאים שהם כאין וכאפס לעומת סיכוני ניתוח קיסרי.

והיא צריכה להיות מאוזנת ולדעת גם אותם - כדי להגיע להחלטה הבריאה והנכונה.

אין צורך שתספרי על זוועות ניתוח קיסרי כי אין לך פה מה לאזן. בניגוד לגישות הטבעיות יש לניתוח מציל החיים כפשוטו - יחסי ציבור גרועים. והרופאים עצמם לא משווקים אותו תוך כדי טאטוא מתחת לשטיח של הסיכונים כמו שנוהגים הטבעיים למיניהם על השיטות שלהם.

(וכן אני גם יודעת שהרופאים ידם קלה על ההדק לאשר אותו בלי צורך מספק וממשיכה לכתוב את הנ"ל).

צריך לפעמים לאזן את כל חוויות הטבעיות הפנטסטיות - כשהמידע על סיכוניהם והסיבוכים שלהם מטואטא מתחת לשטיח.

אם הניתוחים היו תקינים, אז אין שום סיבה לא ללדת וגינאלי. הסיכון בלידה אחרי 2 ניתוחים הוא פחות מ% אחד!

אפשר ללדת עם אילן הלוי אם מנהל בית החולים מאשר.

במילים אחרות, אם יש אישור ללדת בלניאדו, אז לפותחת השרשור זה לא מסוכן ללדת אחרי 2 קיסרים!

אף רופא מיילד לא יסכן את שמו בעבור שום הון שבעולם על עצמו ליילד אישה אחרי 2 קיסרים אם זה מסוכן בשבילה!

בירושלים יש רופאים בשר"פ שאפשר ללדת איתם אחרי 2 קיסרי. 

ואני לא חוזבת שהמטרה היא להפחיד אלא לקחת אחריות.

יש הרבה נשים במצבים שונים שנכנסות לפורום וכל סיפור/דעה משפיעה עליהן.... צריך להביא את כל הצדדים

אכן יש הצלחות אך גם סיכונים

או ההפך, אכן יש סיכונים אך גם הצלחות...

ילדתי את בני הבכור בלידה רגילה ובלידה השניה, לאחר אין סוף לחיצות, נולדה הבת שלי בניתוח חירום. מנעתי הריון לפי הוראות הרופאים לאחר הניתוח. לפני כשמונה חודשים הגעתי ללידה רגילה שבמהלכה היה לי קרע ברחם וכבר לא מצאו דופק לתינוקת... ב"ה הוציאו לי אותה במלקחיים (!!!) ללא אפידורל כיוון שלא היה אפילו זמן לניתוח חירום... אני עדיין משתקמת מהקרע הנרתיקי המאסיבי. לאחר לידת המלקחיים ניתחו אותי כדי לתפור את הקרע ברחם. נולדה לי בת מהממת, מודה לקב"ה על כל הניסים וממליצה מאוד לחשוב פעמיים לפני שמתעקשים ללדת רגיל.

אגב, אשמח לשאול את האנונימית שמעלי שאלה אם זה בסדר..

הלידה התפתחה באופן טבעי, מעצמה, או באופן יזום?

לידות ויב"ק 2 אצל ד"ר אילן  הלוי כן מתחילות במרכז הלידה הטבעי. כולל המים וההידרותרפיה והדולות והכל ובהמשך כשהלידה מתקדמת נוסעים לבית חולים ושם הלידה מתרחשת. המרכז נמצא 5 דקות מלניאדו.

כתבתי שאשתו היא מיילדת וטעיתי. היא כן דולה מוסמכת, וכן אחות מוסמכת וכן מטפלת בשיטת ג'הארה והידרותרפיסטית - נראה לי שזה גם מספיק כשיש לה בעל ד"ר גניקולוג מומחה לידה.

כתבתי שם גם נתונים אני רק רוצה לעשות סדר. במרכז לידה ג'הארה דולה של ד"ר אילן הלוי התרחשו 200+ לידות מאז יולי 2007 שזה הוקם. לא כולן היו ויב"ק 2. חלקן לידות רגילות, לידות מים, לידות עכוז, תאומים, ויב"ק 1 וויב"ק 2.

הוא הוסיף שיש לו 90% הצלחה בלידות וגינאליות לאחר קיסרי אחד או שניים.

סתם שתדענה...

זה נראה חויה מדהימה בטירוף!!!

ואין לי שום סיכוי לזה 

גם כי אני גרה רחוק 

וגם כי אין לי שום סיכוי להשיג 15000 עד הלידה

אני לא בטוחה אפילו שאצליח לחסוך בשביל רופא פרטי ודולה בבית חולים 

מה יקרה אם תחסכי כסף או תלווי ובסוף לא עלינו תסיימי בניתוח?

כל החיים יהיו לך רגשות אשמות והאשמות הדדיות בין המשפחה על בזבוז הכסף שאין לך.

זה לא שווה סיכסוכים במשפחה וכסף בהחלט יכול להביא למתחים נוראיים כשזה לא בא בקלות.

את בוחרת עם מי ללדת. אף אחד לא מלחיץ אותך ומאפשר לך לעשות מה שמרגיש לך נכון.

מצד שני, את במעקב צמוד למקרה שצריך להתפנות או שאת צריכה עזרה מקצועית אחרת.

תחשבי על זה.

לא מתאים לי משהו זורם כזה.

במיוחד כשיש חשש לניתוח, אבל גם בלי קשר...

אני מקובעת קצת בעניינים האלו...

מעקב צמוד - זה לא מספיק אם זה בבית שלי, כי אם מתפתחת לידה במהירות (וזה קורה), ואז ח"ו  יש בעיה, זה ממש מסוכן.

אבל תודה!

על מנת לשמור על בריאותך ובריאות התינוק. להיפך, שיש משהו שיכול בכל שניה לבדוק אותך ואת התינוק זה המצב באידיאלי. את לא צריכה לשלוח את בעלך לקרוא למיילדת כי את צריכה עזרה.

אף רופא מיילד לא יקבל אותך בעד שום הון שבעולם אם זה מסוכן בשבילך ללדת במצב שלך!

זאת החלטה שלך איפה את מרגישה הכי בטוח ללדת. מה שחשוב זה שתיהיה שלמה עם ההחלטה שלך, שתדעי שיש לך אנשים מקצוע שתומכים בויבק2 ואת יכולה להתייעץ איתם חינם אין כסף. 

בהצלחה בכל אשר תחליטי!

אבל זה נראה שיש לו המון אינטרסים.... ולא כל המידע שהוא נותן מדויק!

מאיפה אתה/את יודע/ת איזה סיכון יש לאחר 2 קיסרי? לפי מה שאמרו לי זה תלוי בכל ההסטוריה הרפואית של האישה כמו מספר הריונות, הפלות, ניתוחים אחרים, התפתחות הלידות הוגינליות, קרעים קודמים ברחם וכו וכו

למה אתה סתם כותב הצהרות ומנסה לשכנע?

בכל צד יש סיכון גדול.

מבחינת הכסף - גם לי ממש אין את ה-15000 שח האלו.

זה ממש לא בא בחשבון (המיוחד שבאמת לא בטוח שזה יסתיים בזה).

הסתכלתי גם על האתר של גהרה דולה - זה לא בשבילי.

אני רק רוצה את הרופא, לא את כל המסביב (אם אחליט שאלך על טבעי).

(למה הכל צריך בסופו של דבר להיות תלוי בכסף??)

אבל דבר אחד בטוח - אם לפני השרשור הזה הייתי בטוחה שאני הולכת לנסות לידה טבעית, עכשיו זה ממש לא בטוח, ואני אפילו אולי נוטה שללכת על ניתוח.

רק עם רופא. זאת החלטה שלך.

את יכולה ללדת בבית חולים ולבוא עם מיילדת שהיא גם דולה. היא תלווה אותך בבית עד שאת בשלב מתקדם ואז תעברי לבית חולים והם יקבלו את הלידה. זה כמו שקורה אצל אילן הלוי רק יותר זול. הרבה יותר זול! 

בהצלחה.

אל תשכחי שאחרי 3 ניתוחים כמעט ולא יהיה מי שיסכים לעזור לך ללדת טבעי.

על ניתוח נוסף, מעלה את הסיכון של למות בלידה, זיהומים ופגיעה באיברים פנימיים. גם לתינוק זה הרבה יותר בריא.

מה שחשוב זה שתלמדי את הנושא ותחליטי מה הכי טוב בשבילך.

אבל אם אפשר לבוא עם מיילדת לבי"ח זו אופציה.

כמה זה עולה בערך? סדר גודל.

ואיפה אני מבררת על מיילדת טובה?

ברור לי שאם אני יולדת הפעם ניתוח, אז הבאים יהיו ניתוחים (בעז"ה שאזכה לעוד!).

תודה!

עניין אותי איך הגעת למצב של לידה.

נשמע שהלידה התפתחה בדיוק כשהיה צריך.... 

רק נחת ובריאות!!

רק בגלל שהתלבטתם על קיסרי ושבוע אחרי שהחלטת לטבעי - זה התחיל מעצמו (ולפני התאריך, אם הבנתי) חשבתי שהתזמון מוצלח.....

עכשיו זו בהחלט נראית טעות מצחיקה.....

בבתי חולים אחרים אין אפשרות.

נראה לי שכתבתי זאת כבר קודם.

מה שאת יכולה לעשות זה לבקש ממיילדת שתיהיה איתך בבית עד שאת צריכה להגיע לבית חולים. אז בשלב מאוד מתקדם תעברי והם יקבלו את הלידה.

תראי, ניתוח קיסרי זה ניתוח בטן גדול. זה יכול להיות מסוכן הרבה יותר מלידה רגילה. זאת החלטה שלך.

הכי חשוב שתלמדי את העובדות כמו שהן ואז תוכלי להחליט מה לעשות.

בהצלחה.

זה כל כך משמעותי! הכל עלייך הכי טבעי ומובן שאת נכנעת לו, צריך לשמור את הכוח😉... את מלכה ותודה לכם!👸🏻❤️

פרקטית- ממליצה בחום על הספר של הלוחשת לתינוקות "הלוחשת לפעוטות". ספר ממש מוצלח לי אישית מאד עזר בגיל הזה.

חשבת ללכת איתו לאבחון?

כי אמנם את אומרת שזה בעיקר מולך, אבל את כן מתארת משהו קצת חריג, עם כל זה שהוא ב"גיל שנתיים האיום"...

יכול להיות שיש משהו קונקרטי שמציק לו, כגון רגישות תחושתית, ולכן הוא עצבני כל כך... ואולי הוא עצבני בעיקר מולך, כי בתת-מודע הוא מרגיש שאמא אמורה לפתור לו את כל הקשיים, ולכן הוא מוציא הכול עלייך...

מקווה ממש שתמצאי איך להרגיע אותו!

ובהצלחה גדולה עם ההתמודדות לבד כרגע, כשבעלך במילואים...❤️❤️

שווה לפנות להתפתחות הילד, ולנסות לבקש אבחון

וגם אם זה לא הכיוון- הרבה פעמים יש להם הדרכות הורים ודברים בסגנון שיכולים לעזור לך להתמודד איתו...

אז קודם כל חיבוק ענק 🧡

זה יכול להיות המילואים, ויכול להיות הגיל, אבל מציעה בזהירות אולי שווה לאבחן? זה לא ילד ראשון ולמרות שהסיטואציה קשוחה נשמע שבתחושה שלך  את רואה פה משהו חריג. אם לא אז תדלגי, רק משקפת מה קראתי.

תנסי לקרוא את הספר "לא קשור אלייך", התיאור שלך הזכיר לי אותו קצת (לא אומרת שבהכרח המסקנה זהה)

בכל אופן, מקווה שרופא הילדים של הפותחת הוא אדם קשוב, שלא ינפנף אותה ב"ככה זה גיל שנתיים", ושהיא באמת תגיע כמה שיותר מהר לפחות לאבחון ראשוני שייתן לה כיוון ודרך טיפול התחלתית כדי שיהיה לה אוויר לנשימה...

(גם את בעצם לא כתבת ממש ישירות, אשרייך❤️)

בספר באמת הילד מאובחן בסוף עם בעיית תקשורת, אז כתבתי לא בהכרח המסקנה זהה אני סתם אישה זרה בפורום ולא מכירה את הילד והסיטואציה. אבל שווה כן לנסות לדבר עם הרופא, לתאר מה אתם עוברים וכו.

יכולה לומר לך שאני תיארתי לרופא סיטואציות מסוימות על גיל שנתיים וחצי והוא ממש לא אמר לי זה הגיל ולא שאל על קשיים מסביב ישר אמר תקשיבי יש פה ענין רציני וחבל שתסבלו לכו לאבחון. בסוף אצלנו זה דווקא כן היה ענין סביבתי שהשתפר פלאים בהמשך, אבל זה גם בא אצלנו "בהפתעה" ולא משהו שראינו ממש מלידה

זעם

כשברור שהמטרה בסוף היא למכור את הקורס המלא, אבל אולי שווה להרשם למשהו כזה ולראות אם מתחברים לגישה שלהם ואם זה משהו שמדבר אלייך.

כי הם מדברים ממש על זה שילדים שלא מצליחים להביע את הצורך שלהם זה יוצא בצורה כזו של זעם

יש לי בן שבדיוק ככה, מלידה, הוא אחרי לא מעט ילדים, הקטן שלנו.
מיום היוולדו נהייה לי קשה יותר, בשינה, באוכל, בהכל (עם דגש על שינה), אף אחד לא היה כמוהו.
עקשן בצורה בלתי סבירה, וכמו שאמרת, רוצה את האבטיח הזה דווקא ולא מה שהבאתי לו, זורק, כועס, בוכה.
הוא האחרון, גם כי כבר די הזדקנתי, וגם הוא ממש לא עושה לי חשק לעוד (ומזל...חחח)
ילד מהמם, מתוק, חכם ונבון בצורה מיוחדת, אבל קששששההההה
לא אפרט, מה שאת עוברת, זה הוא.
כעת הוא בן 3, הייתי אומרת שמעט התאזן, נרגע יותר. מוציאה אותו מהמעון מוקדם יותר, כדי שישן בשמונה וחצי בלילה (הוא שונא לישון, ודי לא זקוק לשינה, היפר), בעיות בגמילה...לא מכירה שיש דברים כאלה. אבל בבכי מעט השתפר
יש לך גדולים?
הגדולים שלי לפעמים יוצאים איתו, זה מתנה.
בעלך במילואים- אז בכלל יותר קשה כי את לבד, ואולי זה גם משפיע עליו, לכן אולי כדאי הדרכת הורים?
בכל אופן,
אני הרבה גבולות חציתי עם הילד הזה (באוכל, ברצונות, בסדר יום, דברים שאני נגד למשל באוכל, אצלו היתרתי, אין לי כוח למלחמות)
מה שכן!!
כשיש לי פנאי וזמן- והוא דורש משהו שאני לא מרשה
אני אומרת לא, ויודעת שעכשיו יהיה שעת סיוט, אבל חשוב שישמע גם לא, ואז אני מחבקת, ומנחמת, ומרגיעה, והוא צורח, אבל זה שלב שחשוב לפעמים, כי באמת הוא כבר התרגל לקבל כמעט הכל.
והתקופה הקשה תעבור, ותישאר המתיקות בלבד.
ליבי איתך
 

כמעט בכל מה שכתבת..

בן שנתיים וחצי

כנראה שהעקשנים חווים יותר חזק את גיל שנתיים…

אצלנו כבר חודשיים ככה, אולי יותר

אבל רואים ממש שינוי לטובה! למרות שיש ימים יותר קשוחים

באמת שאני חוצה אתו גבולות בלהרשות דברים שלא הרשיתי לגדולים, משתדלת לזרום עם הרוב ולעמוד על מה שממש חשוב לי.

כשהוא בוכה לפעמים עוזר להסיח את דעתו (לתת לו משהו שהוא אוהב לאכול/משחק אהוב/להחליף נושא)

ביחד עם מילואים זה באמת קשוח ממש…

אבל שוב, אני רואה שיש הטבה עם הזמן

מקווה שגם אצלך תהיה

בהצלחה ענקית וחיבוק!!!!

לא פשוט בכלל..

מהלידה.

אני מקשרת את זה להריון שבו חוויתי סטרס גדול כשפרצה המלחמה.

יצא לי גם לשמוע מעוד כמה שהשכבה הזאת לא פשוטה.

ואני רואה שזה כן משתפר כשהיא מתפתחת יותר ויותר

אבל זה כל כך קשה

ילדים עם רגישות גבוהה הם ממש ילדים עם צרכים מיוחדים.

החדשות הטובות הן שבהינתן התנאים הספציפיים שהילד צריך, או לפחות רובם - הם פורחים, ויש להם יכולות הרבה מעבר לממוצע.

החדשות הקשות הן ובכן, שיש לך ילד עם צרכים מיוחדים וזה לא פשוט בכלל.

אני רוצה למסגר מחדש רגע - הילד שלך עמוס תסכולים וממוגן, ולכן מתקשה להסתגל. ואת יודעת את זה ובוחרת לצמצם את התסכולים שעומדים בפניו גם המשמעות היא לאפשר לו דברים שהיית מעדה להימנע מהם.

מחזקת את ידייך לפנות להדרכת הורים טובה בגישה היקשרותית התפתחותית, שתתן לך קודם כל תמיכה וגם תעזור לך לדייק את הצרכים הספציים של הילד שלך כדי שתוכלו להתפתח יחד בטוב.

נשמע פרק זמן סביר

תודה!

21 עוד היה נחשב גבוה, ההנחיה הייתה לרדת מץחת ל5

אותי הנחו לעשות פעם בשבוע בדיקת בטא ולמנוע חצי שנה

הופניתי גם למעקב אונקוגניקולוגי

אין לך עם מי להתייעץ ? רופאת נשים שתנחה?

יש לי את הפגישה במרפאת נשים בבית החולים עוד יומיים, ואני כמובן גם יכולה לקבוע תור בקופה לרופאת נשים.
אבל עד לתור ביום חמישי, עניין אותי לשמוע מה בערך ההנחיות כיום...

תודה על השיתוף!
מרגיע, כי אם למולה מליאה היה צריך רק 6 חודשים מניעה, אז מניחה לחלקי יהיה פחות.

אם באמת ההנחיה אצלי גם תהיה של מניעה קצרה של כמה חודשים, באיזה סוג של מניעה כדאי להשתמש, שלא יעשה לי בעיות ודימומים, ומתאים למניעה קצרה?

עד עכשיו המניעות שעשיתי היו עם נרות - שהם לא הרמטיים, ועם התקן - שנראה לי ביזבוז לשים התקן רק עבור כמה חודשים בודדים.

כולל חופשים

אם היא מסיימת כמו בי''ס רגיל ואז י 'חודשיים חופש

בעיני זה פחות הגיוני לקחת על החודשיים

מכירה כאלה שלוקחים על 12 חודשים

חלק על 11

וחלק על 10

ולפעמים הסכום משתנה בהתאמה

הכל יכל להיות בסדר אבל העיקר שמסוכם מראש

יש כלל שאם הצטרפתם באמצע שנה משלמים חלקי

את יכולה להחליט גם לא לגבות באוגוסט אבל לגלם את המחיר של אוגוסט בשאר החודשים- ז"א נניח חשבת לגבות 2000 שח לחודש שזה אומר סהכ 24,000 לשנה של 12 חודשים, אז את יכולה לא לגבות באוגוסט אבל שהמחיר לכל חודש יהיה 2180.

ורק צריך לסובב את העגיל או הנזם בזמן שאת מתחת למים.

אבל אני חושבת שראיתי את זה בתגובה של יועצת הלכה בקבוצה סגורה בפייסבוק.

זה מותר לכתחילה

אומרת את זה בכזאת ודאות?

אמנם ייתכן ויש מקרים שאכן אפשרי

אבל ממה שאני מכירה זה ממש לא לכתחילה, בטח לא לרוב הדעות ( גם אם בדיעבד כן מתירים)

למדתי את הנושא מכל הכיוונים,

זה נקרא מיעוט שאינו מקפיד,יותר מיזה ההקפדה היא שזה כן יהיה עליה,ומאחר שהיא לא מורידה את הנזם כלל,יש כלל בהלכה שיותר מ30 יום זה נחשב לחלק מהגוף,ולכן אין עם זה בעיה.

משום ש:א.נחשב חלק מהגוף

ב.מיעוט שאינו מקפיד

ג.לא רק שתצא כך לרשות הרבים אלא חשוב לה שזה יהיה עליה.

נכון שלפי הרמא לכתחילה מורידים הכל,אבל גם הוא סובר שאם אי אפשר להוריד וזה חלק מין הגוף הטבילה כשרה לכתחילה.

יהיה עלייך.

אם את רוצה רב, את יכולה לשאול בבית ההוראה של הרב זכריה בן שלמה

לשאלות בשיחה:

0528465585

למענה בוואצפ:

0515465585

בהריון שישי ותינוק בן שבעה חודשים בבית!

קשוח ממש! השבוע אני נכנסת לשבוע 14 ולא עשיתי שום בדיקה חוץ מסטיק! בחוסר תפקוד כמעט מוחלט, עכשיו פחתו הבחילות, אבל עדין לא ממש נוגעת במאכלים שגרמו לי בחילות...

אולי תנסי כדור נגד בחילות?

לי הבונגסטה גרם לעייפות קיצונית, אבל אני יודעת שיש עוד שני סוגים זה כבר מקל..

מקווה שתעברי את זה בקלות! זה באמת לא פשוט! ובאמת יש כאלו שנתברכו בכך שהן לא מרגישות כלום בתחילת ההריון ב"ה..

כבר הגעתי לשלב שאני מרגישה שהכל בראש שלי והנה כולם בסדר ועושות את זה ועוברות את זה

אז תודה על הנרמול.

ממש ממש מתלבטת על בונגסטה

אני לא אחת שבעד כדורים ואף פעם לא לקחתי והיה לי הריונות קשים תמיד

אבל הפעם שילוב מקרים שמרגיש לי חסר שליטה.

חוץ מעייפות שזה נראה לי עדיף יש עוד משהו? השפעה אפילו מזערית על העובר?

זה כדור מאה אחוז בטוח לשימוש בהריון

לזה הוא נועד

והוא פשוט מציל נפשות!! את לא מבינה איזה הקלה זה לקום בבוקר ולהרגיש טוב

ממליצה ממש ממש ממש

אין לך מה לחשוש.. אותי זה ממש הציל, אומנם לא היה לי תאבון אבל הצלחתי להרים את הבית ולהכין אוכל מבלי להיגעל..

4 הריונות סבלתי בלי הכדור, לא ידעתי שיש כדור כזה בכלל ובהריון החמישי כששיתפתי את הרופאה שאני לא מתפקדת בכלל היא ישר הציעה וזה עשה לי פלאים בתפקוד חוץ מהעייפות אבל נראה לי שגםצחסר לי ברזל שזה משהו בפני עצמו כי בהריון החמישי לא סבלתי מעייפות כזו...

איך באמת ממשיכים הכל כרגיל?

ולמה תמיד אנחנו מסתכלות מסביב ולא לבפנים?

אני שואלת גם את עצמי,

מה זה מעניין אם כולן עובדות ונראה שמתפקדות כרגיל,

אם אני לא מצליחה.

אני בתחילת הריון ראשון עכשיו וחלשה, בחילות, הקאות.

ואני גם עצמאית וגם שכירה,

וזה קשוח.

ופשוט מורידה את הראש לגל הזה שיעבור, 

ועושה את המינימום מינימום.

אז תרגישי בנח, יש כל כך הרבה נשים שגם להן קשה ולא מצליחות להמשיך לעבוד ולתפקד כרגיל,

ולא צריך להילחם בהרגשה הזו,

כי גם ככה אנחנו מותשות.

תנשמי עמוק,

זה גל, וזה יעבור.

(אומרת הכל גם לעצמי)

ומזל טוב 😊

יאללה בעזרת ה' שימתיק לנו את התקופה הזו מהר לשמחה זוהרת ומאושרת

גם לך השם גדוללל כמובן💓

ותודה נראה לי שאפילו לא הספקתי להתרגש ולאחל לעצמי גיליתי מזה שהרגשתי כל כך נורא

לעזוב את העבודה למשך ימי הקושי של ההתחלה
זה מה שאני עשיתי (אבל עם היפרמאזיס)
העבודה תחכה הכסף יחכה
את תרגישי טוב ותחזרי.

תכלס, אנחנו גם לא יעילות בעבודה עם הבחילות והחולשה הזו. אז בשביל מה?

זה מבאס.
אבל אל תקחי לך עכשיו לקוחות חדשות... לא?

אלא לדבר תדיר

ואני לא בדיוק מבינה למה את מתכוונת אבל לדעתי אתם צריכים טיפול זוגי כי ברור שהאמון ביניכם נפגם לפי המעט שכתבת

שולחת חיבוק❤️

אבל אין לו מה להגיד חוץ מזה שהוא מתנצל

ואני כועסת

כי מה עוזרת לי התנצלות שאני צריכה לשלם מחירים על דברים שהוא עשה בלי לשאול אותי ובלי להתחשב בי

נניח לספר לי במשך תקופה מאוד עמוסה אחרי לידה שהוא חייב לעבוד

ולאז לגלות שהוא לא עבד רוב הזמן הזה

או להשתמש בכספים שלנו בצורה שלא סיכמנו עליה

סליחה לא תעזור לי במיוחד שהסליחה שלו לא נחשבת בשבילי

כי את יודעת שהוא עלול לחזור שוב על הדברים האלה?

אם זה כך, אז הבעיה היא באמת בחוסר האמון שלך בו, שהוא זה שמוביל לכעס, וזו באמת בעיה שורשית יותר...

מצטרפת להמלצה לפנות לטיפול זוגי (בתקווה שיש לכם הכסף לכך...) כדי לפתור את הבעיה מהשורש...

חיבוק!

לא יחזור על זה

וגם מה זה עוזר לי אם משכורות שלמות שלי יצטרכו ללכת על להחזיר שטויות שהוא עשה או דברים שהוא אמר שיטפל בהם ולא טיפל והצטברו

היינו בטיפול ואולי נמשיך אבל פתרונות לבעיות שהוא כבר יצר זה לא יתן לי 

אולי זה משהו נקודתי אצלו?

אני יודעת שיש דבר כזה אנשים שממש יש להם באג עם כסף.

זה יכול להיות כמו התמכרות להימורים, שאתה ממש מכור פיזית ללהוציא כסף על כביכול השקעות שנראות לך שוות,

ואתה כמובן לא תשתף את הבת זוג שלך,

כי היא לא מכורה לזה אז בוודאי לא תסכים,

מצד שני אין לך כל כך שליטה על זה,

כמו כל התמכרות אחרת לסמים או לאלכוהול.

ממש עושים לזה גמילה.

אולי הרחקתי לכת, אבל נשמע שיש לך פה אישיו ממש סביב הכסף, יותר מססביב האמון הבסיסי שנפגע.

וגם הסיטואציה שהוא מבקש סליחה רק, ולא מנסה לשנות מעבר לזה,

והתחושה שלך שהוא מבקש כי הוא מבין שזה לא בסדר,

מצד שני כנראה לא יצליח לא לעשות את זה שוב.

ממש קשוח אם זה זה.

אבל תמיד אפשר לטפל. חיבוק.

באמת סליחה אין סיבה שתספק אותך. אם אין לך אמון שהוא לא יעשה את זה שוב פעם.

אני לרוב צריכה להבין גם מה אתה מבין מיזה שזה לא בסדר ומה תעשה להבא כדי שלא יקרה.

תנסי לחשוב מה כן ירגיע אותך, ותבדקי אם יש לך אפשרות לקבל את זה ממנו.

וכמובן טיפול זוגי.

את לא מעורבת בחשבונות הבנק שלכם?

לא ראית שאין משכורת שנכנסת?

אם את לא מסכימה עם הוצאות כספיות שלו, אתם צריכים לשבת ולהגדיר מה כן

זה מאוד כוללני ותלוי במה מדובר כמובן וצריך להבין את הפרטים אבל בכללי נראה שיש ביניכם דינמיקה לקויה שצריך לתקן ואמון שצריך לבנות מחדש

ואת צודקת. סליחה לא תעזור. נדרש גם לרדת לפסים מעשיים

פשוט בזבז את הזמן שלו במשרד שלו

ולא יום יומיים תקופה

בדקנו התמודדות עם התמכרות או בריחה ממחויבות

וגם אם הוא יטפל בזה זה לא עוזר לי עם הכעס והבעיןת שכבר הוא הכניס לתוכם

כי את מה שהיה את לא יכולה לשנות אבל מכאן והלאה צריך לבנות

לדעתי צריך להתייחס ל- למה הוא במשרד אם הוא לא עובד?

מה הוא עושה שם בשעות שהוא אומר שהוא עובד?

על מה הוא בזבז,כסף? למה זה חשוב לדעתו? למה זה לא חשוב לדעתך? ולנה הוא עושה דברים מאחורי גבך?

את כל זה אני כותבת כאישה של עצמאי בעצמי. בעלי מתוקף עבודתו מנהל קשרים חברתיים רחבים ולכן העבודה היא לא רק במשרד, שזה התכלס הרבה פעמים. יש גם מעבר ויש לו גם חיים אישיים כמובן. אז אני לא מתפלאת למה הוא לא במשרד כל הזמן כשהוא יוצא וגם לא דורשת דין וחשבון על כל יציאה מהבית, ואם הוא עצמאי זה גם לא אומר שכל הזמן יש הכנסה כמובן (בעז"ה כן?) הרבה מדברים שעושה עצמאי זה הכנות ועבודה לקראת הכנסות עתידיות.

אבל את מכירה את בעלך ויודעת מה היה שם. תפנו שוב לטיפול וביז"ה מקווה שתצליחו לצאת מהמשבר

דברים לא טובים

ואני בכלל לא מבקשת דין וחשבון לכן הוא הצליח למשוך את זה תקופה

התגלה בטעות

להתנהל דינמיקה של דין וחשבון בכלל בעיניי,ממקום של דרישה

זה יותר מתאים לאמא מול ילד

בזוגיות זה אמור לעבוד אחרת

את סמכת ונתת אמון והוא הוליך אותך שולל לפי מה שאת אומרת. עד עכשיו התנהלת כמו אישה נורמטיבית בתחום הזה. אל תתני למקרה הזה להפוך אותך לאמא מולו לדעתי ולהתחיל לרדיף אחריו עם בקשות והסברים

ודווקא לכן חשוב ליווי טיפולי טוב כי זה לא פותר את הפצע, לבדוק כל רגע איפה הוא ומה עם העסקה ההיא ולמה לא נכנס כסף ומה עשית בחוץ כל הזמן הזה, זה רק ייצור אחד חדש

נלך לטיפול אני פשוט כועסת יותר מדיי בשביל לתת בכלל הזדמנות

ולא מדובר באיזה קושי כלכלי שיכול להיות בכל עסק וזה חלק מהסיכון

פשוט בריחה אישית שלו נפשית ממחויבות שאני אין לי כוח להכיל

וזה עסק שהוא בחר בו ותמכתי

ולהישאר כועסת קצת. לדעתי

מה שמרגיש לך - תנכיחי

בזוגיות יהיה להגדיר יעדים של ליווי עסקי או של רו"ח שבודק הביצוע מול התכנית

או עבודה כשכיר.

כרגע את כועסת מאוד מאוד ולכן לא רואה מה זה יעזור,

אבל בע"ה אחרי הכעס יגיעו גם דברים אחרים, יש עוד תקווה ויש עוד עתיד.

חיבוק גדול!!!

ותראי איזה נס שהתגלה עכשיו ולא המשיך להידרדר חלילה.

אולי יעזור גם לדבר עם ה', להשליך עליו את הניסיון.

כשעושים טעות יש עניין לקחת אחריות ולעשות חשבון נפש,

אבל פה לא עשית טעות, ולכן מצד ההתמודדות שלך אפשר להסתכל על זה כמו על גזירה ולהתפלל קרע רוע גזר דיננו.

ושיתהפך הכל לטובה ומחושך ואפילה תצאו לאור גדול!

חיבוק 🤗

עצמאי צריך לדעת לנהל את עצמו ולנהל סדר יום, מעבר לעניין המקצועי. ישנם אנשים מאוד מוכשרים ומקצועיים אבל לא מתאים להם להיות עצמאיים

יש תוכנית ברורה לשינוי? וזה לא יקרה שוב?

בעיני הכעס שלך הוא לא הבעיה, הפוך. הכעס אומר שאת עדיין מרגישה משהו ושיש עם מה לעבוד. הבעיה היא האמון שנפגע, וזה הדבר הכי קשה בין בני זוג. אין לי עיצות לצערי איך משקמים אמון אחרי בגידה משמעותית (בעיני הגם שזה בזמן ובכסף, זאת בגידה לכל דבר, אבל זכותך לא להסכים עם ההגדרה כמובן) אבל כן חשוב לדעתי לתמלל לו את הכעס הזה. להגיד את זה כל פעם שאת מרגישה ככה. אני בשונה מתגובות אחרות פה, כן חושבת שהסתרה זה דבר חמור מאוד וחשוב לשקף לו את זה וכמובן לעשות תוכנית מסודרת איך לצאת מהמצב הזה ואיך לוודא שזה לא יקרה שוב 

אולי תצלמי את הפצעים, ותראי לו את התמונה אם זה כבר יעבור.

ואולי יספיק לו גם תיאור בשביל לאבחן.

בצורה שיראו אותם ברור...

אבל אולי אצלם את מה שיש לה ברגל.

(האמת שאני לא בטוחה שהוא רופא מאוד סבלן בשביל תמונות וכדומה בעלי היה אצלו עם ילדים אחרים בעבר והתרשם שהוא לא הכי-הכי. קבענו אצלו תור כי הוא קרוב אלינו יחסית)

אם יש לך תמונות או תיעוד של מה שהיה לפני שבועיים אז אפשר להראות לו את התיעודים, לדווח על השינוי העכשווי בהשפעת הסבון ככה שיהיה לו את הרצף המלא של האירוע

שמעת על קומי עורי? זה עמותה לאטופיק דרמטיטיס בישראל. יש שם מאמרים והרבה מידע.

הם יכולים לתת לך (דרך פנייה למזכירה) רשימת רופאים לפי קופות חולים ומקומות בארץ.

ועכשיו ראיתי שגם הנגעים ברגל נעלמו לה...

מפחדת להגיע לרופא ושהוא יאמר לי שהוא לא מבין על מה אני מדברת

גם בי זה פוגע

אני ממש בעניינים וזורמת ולא מבינה למה אין קשר

אבל זרמתי עד כה עם זה שלא בא להן או אין להם זמן

אבל במקביל וואלה מעצבן שנפגשים כל כמה חודשים רק הם זה פוגע 

בעיקרון זה הגיוני מידי פעם לרצות רק את המשפחה הגרעינית

אבל מידי פעם, ובפעמים אחרות כן את כולם

לק"י

ואני דוקא לא הייתי רוצה להגיע לכל מפגש של בעלי ואחים שלו. שיהנו להם לבד...זה גם בסדר.

(לבעלי יש 2 אחים בנים. אבל גם אם היו לו אחיות, בעיני זה לגיטימי להפגש לפעמים רק האחים).

בעסה שאין קשר. מניחה שבגלל זה צורם לך שהן גם לא מנסות ליצור קשר, ונפגשות רק עם האחים.

מפגשים רק האחים.

אני דווקא אוהבת. בסוף אין מה לעשות, אחים זה קשר אחר מגיסים שהכרתי רק בגיל מבוגר ומעולם לא גרתי איתם בבית.

כולל טיול כמה ימים רק של האחים.

מצד שני, יש הרבה מפגשים גם משותפים זוגיים, וגם רק של הנשים (אחיות וגיסות).

מקווה שזה שיש גם וגם לא גורם להם להיעלב.

בטח לא שזה המפגש היחיד שיש כל השנה

גיסות שלי עושות את זה אבל רק עם הבנות ורק אחת ל.. ויש גם קשר בנוסף

אז יכולה להבין למה זה כיף להן

פעם אחת נעלבתי כשהיינו זוג צעיר והינו בבית של חמותי והז היה יום חופש והן פשוט התארגנו להן ביחד למפגש ואפילו לא חשבו להזמין אותי כשבמילא היתי שם..ופנויה לגמרי..והגיסה היחידה.. לא 'היה עוד מי שיקנא

אבל בֶסדר היה מזמן...לא נורא

במקרה שתארת זה באמת לא נעים

של להיפגש מדי פעם האחים בלי בני זוג לא מופרך.

מה שכן אולי קצת מוזר זה שלא נפגשים בכלל גם עם בני זוג...

אם זה לא בתדירות גבוהה ותוקע לכם את החיים הייתי משתדלת לזרום ולשחרר, שיהנה עם אחים שלו.

אם התדירות מוגזמת הייתי מדברת עם הבעל על עניין המינון, אבל בעיניי אין טעם לדחוף למפגשים עם בני זוג אם הן לא מעוניינות בזה...

אמנם מוזר ומבאס אבל רואה טעם להדחף

בטח אם זה פעם בשנה

וואלה לפעמים באלי לפגוש את אחים שלי כמו שהיה פעם.

לזכר הימים

זה שהם התחתנו לא אומר שאין להם ישות נפרדת משל עצמם.

אני יכולה לשתף שפעם בחודש בשנתיים האחרונות ולפני כן בתדירות נמוכה יותר אני (הלוואי שאזכה להמשיך להתמיד) עוצרת את העולם ונוסעת לבד לאמא שלי מהבוקר להיות איתה ולראות את אחים דלי ואבא שלי

בלי בעלי. בלי הילדים. עד הערב

גם בעלי הולך להורים שלו הרבה בלעדיי

בעיניי לגיטימי גם שיקרה בין אחים. נפרדות זה בריא בזוגיות מאוד. אם בעלי היה עושה לי על זה פרצוף או הפוך.. בואי נגיד שמהשם אישה לאיש😅

אלא אם בני הזוג שלהם גם באים. ואז זה באמת מוזר.

שזה כל כמה חודשים אז נשמע הגיוני שזה רק האחים..

אם זה היה פגישה שבועית הייתי מבינה למה לא..

שאצלנו אין כמעט מפגשי זוגות, בשני הצדדים.

זה מאד לא פרקטי, או שנפגשים בהרכב משפחתי או אחד מבני הזוג נשאר עם הילדים.

אז נפגשים או רק האחים או רק מגדר מסויים (טוב נו רק הבנות).

אנחנו בעיקר בנות בבית ואנחנו נפגשות לא מעט רק האחיות, לרוב גיסתי מוזמנת גם אבל הרבה פעמים אחי מגיע "במקומה".

מציינת שבתקופות מורכבות במשפחה מפגשים כאלה הם ממש חמצן.

בלי קשר לפני כמה שנים הגיסים במשפחה שלי התאגדו במטרה ליזום טיול גברים (כאמור אנחנו בעיקר בנות אז הגיסים כולם באותו מעמד) למיטב ידיעתי הם עדיין בשלבי תכנון אבל אני ממש בעד.

לפעמים זה רק האחים והאחיות

לפעמים זה רק בנות (ואז במקום אחי תגיע גיסתי)

לפעמים זה עם שני בני הזוג, אבל אז מגיעים גם כל הנכדים וזה מפגש מסוג אחר, יותר בחופשים וכאלה

בעיניי אם כבר אז לעשות מפגשים של רק בנות או מפגשים של רק בנים

לא משנה אם זה אחות או גיסה, אח או גיס

ככה זה אצלנו.

וזה ממש לא לעניין להדיר ככה את הגיסות ולתת תחושה לא נעימה

אבל, אני חושבת שזה לא בידיים שלך

הדבר היחיד שאולי את יכולה לעשות זה לחפש את האחות היותר רגישה ומבינה ולשתף אותה

או לדבר עם הגיסות האחרות (אם יש, ואם אין זה עוד יותר חשוב מה שהן עושות)

ושמישהו יידע שאת מרגישה עם זה מאוד לא בנוח.

יש מצב שזה באמת מגיע ממקום מאוד תמים ושפשוט לא חשבו על הדברים עד הסוף.

ראיתי התכתבויות והם ביקשו שהגיסות לא יגיעו

אמהלה איך נעלבתי האמת