בוא נתחיל מהסוף..
אני כמובן לא לקחתי "אישי" (מלבד כשמישהי חשדה שמא "התחלחלותי" כלשונה, היא מזוייפת.. טוב, זה ניסיון לעלבון אפילו אם היא לא שמה לב). דיברתי על הענין.
דומני, מתוך תגובה שראיתי מקודם על דבריך, שדווקא אתה לקחת "אישי".. ולמה? דווקא כתבתי אליך לעיל בכבוד, בחיבה, בעדינות, עם קצת הומור..
לגבי העצה "לזרום יותר".. לא כ"כ שייך. אין ענין "לזרום" בכל דבר.. כשמדברים בצורה בלתי נאותה לחלוטין, אין ענין "לזרום" איתה. זה מה שנקרא "ליצנות"...
המחשבה שבאינטרנט כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה, היא נכונה "טכנית", אבל באותה מידה כל אחד "יכול" לעשות מעשים רעים מעין אלו שהזכרת בהתחלה. אם "יכול" - זה בכפיפות לדבר ה' ולמוסר, אז לא "יכול" ואסור לו, גם זה וגם זה.
ומכל מקום, בוודאי שלפחות לפי אותו היגיון, גם כל אחד יכול, ואולי צריך, למחות כשכותבים דברים כאלה.
איזה היגיון זה, מצד אחד לתת לגיטימציה לכתיבה רעה, כי "אינטרנט - כל אחד יכול"... ומצד שני לנסות "לסתום את הפה" למי שכותב כנגד, בטענה שכאן צריך "לזרום"... לא נראה לך אבסורד?..
אני מציע לערוך גם "דיונים נוקבים" בצורה ראויה ובהשתדלות עם מילים מתאימות. אני מאד הייתי ממליץ לך דווקא לאמץ יכולת של "עדינות" ביחד עם "דיונים נוקבים". אולי הצעתך על "עוד כמה שנים בישיבה", דווקא תהיה טובה לכך.. (אם כי אינני נוהג להמליץ לאחרים על לימודים אם לא נשאלתי.. אבל כיוון שאמרת..) אני מניח שתוכל להבין שקצת, איך נאמר, "מגוחך" שאתה ממליץ על "עוד כמה שנים ישיבה" לאדם שמִן הסתם יכל להיות אבא שלך... פה זה פורום "הורות". אני חושב שזה די תואם ל"דמיונות" על מי מדברים כשמדברים ביחס לרבנים..
לגבי מה ש"מתחלחלים" ממנו. צורת הכתיבה בהתחלת הודעתך, זו דוגמה לדבר מזעזע. הצורך לציין "רב ש.." - הוא מגעיל. כבר אמרתי מקודם, תכתוב (או תלמד) לפני כן על כל הגודל של גדולי התורה מכל הדורות, ואח"כ נראה אם יהיה לך העוז לכתוב על דברים קיצוניים, שוליים, שמן הסתם גם לא בדקתם עד-תומם, תחת הכותרת "רב ש.."
[ולכתוב שכאילו על "רב שסרח" אמרו כאן "גדולי עולם", זו סתם דמגוגיה, גם שקר. אבל להזכיר משהו כזה "בהקשר" לדיון על כבוד לגדולי עולם, זה המזעזע. וזה מה שגם אתה עשית כאן שוב כעת..]
גרוע בהרבה ממה שהיו כותבים הגויים, כשהיה מישהו מתקומם נגד אנטישמיות ומציין את מעלת עם ישראל, והם היו מגיבים "אותי יותר מזעזע שיהודי גונב". זה מבחיל. אם אינך מבין - צר לי. אי אפשר לחזור בלי-סוף..
מה שכתבת שכאשר "רב מנהיג דבר שיסודו בטעות - מצוה להילחם בו".. זה עקרונית נכון... נניח, אם "רב" היה אומר, חלילה, להמיר את הדת.. היה מצוה להילחם בו, וגם היה חדל להיות רב..
אבל הבעיה היא - נקרא לילד (תרתי משמע) בשמו - מי מחליט ש"רב מנהיג דבר שיסודו בטעות"... מי מחליט מה "חילול השם"...
והמציאות היום במקומות מסויימים לצערנו, היא שכל ילד חושב שהוא זה שמחליט - ומקדש מלחמת "מצוה" כנגד ה"רב" שאינו מתאים לטעמו.. מגייס לצורך זה איזו ידיעה בתקשורת על רב שעשה מעשה לא-מוסרי חלילה; ו"מבין" כביכול את משמעות הדיון בדברים שברומו של עולם שבין רבנים.
לפי ההודעות בכרטיסך, ותגובתך הקודמת, אני מעריך (וסליחה אם טעיתי) שאתה פשוט לקחת את הדיון הזה לכיוון של פורום "ארץ מולדת". צר לי, טעות בכתובת. פה דיברו על עקרונות של כבוד לגדולי ישראל מכל הדורות, ולא על איזה נושאים פוליטיים עכשוויים.
וכבר הערתי לעיל על חוסר הרלוונטיות של הדוגמאות שהבאת, לנושא.
ואני באמת מציע - גם לצעירינו היקרים ב"ארץ מולדת" והסביבה, שאש יוקדת בקרבם על כבוד האומה והארץ, שיקיימו בעצמם "חכמים היזהרו בדבריכם". יש הרבה טוב במרץ ובהתקוממות הטבעית נגד עוולות וכד' - אבל צריך גם לדעת מה לא יודעים. להבין שיש אנשים גדולים וחכמים (רבנים..) שאיכפת להם לא פחות ויש להם שיקול דעת יותר. אי היכולת "להרכין ראש" כלשונך בפני גדולים (שאת הרכנת הראש הזו דרשת מ"רבנים"..) היא בעיה. לעיתים מתמתנת עם השנים.
אבל זה באמת לא הנושא פה. ציינתי, כי לדעתי לא במקרה זה גורם להקלת ראש ביחס ל"רבנים"; ומראה על הסכנה שעלולה לצמוח מגישות כאלה, עם הכוונות הטובות.