הפרנסה היא חלק מהאידאל, חוץ מזה שצריך לקבוע עיתים לתורה- רוב העולם לא צריך להתמסד במלכ"רים, זה יהיה נטל כלכלי אדיר אם כולם יהיו בישיבות או יעבדו בעמותות, לא נועדנו להיות אומה של שנוררים אלא צריך לבנות את העולם מתוך חיי המעשה וכמובן שבאופן פרטי לקבוע גם עתים לתורה.

מי שיכול להיות מורה הוראה, קצין, מנהל עמותה- מה טוב, אבל אלה יחידים, ככה להתייחס בביטול לאנשים הנהנים מיגיע כפיהם זה לא רק לא נכון, זה גם יריקה לתוך הבאר שממנה הישיבות, המלכ"רים ואפילו הצבא שואב ממנו את משאביו.

מה זה כמה כסף נרוויח? מעולה! אם כל אחד יחשוב רק על כמה כסף הוא ירוויח יהיה אינטרס אדיר למדינה כי היא תרוויח הרבה מאוד מיסים, לו יהי כדבריך.

וכן, לקבוע עיתים לתורה זה חשוב ואפילו קשה מאוד.

אדם ממוצע נורמלי בוודאי שידאג לפרנסתו ..

ואין שום סיבה בעולם, וגם לא כל כך מציאותי שאדם לא ירוויח כסף.. הוא צריך לאכול (מלעשות?)

כמה כסף נרויח - כוונתו לגישה ולא לאמצעי..

הרי ברור שכיום לכל אחד יש אינטרס להרוויח כמה שיותר - ונהפוך הוא, ככל שיש יותר אנשים עשירים (נכון שהם עוזרים מאוד למדינה בחיזוק הכלכלה הכללית) אבל אני לא מוצא אידאלים שדברנו עליהם אז

אשריך שזוהי משנתך האידאולוגית!

צריך לחנך נוער לדברים יותר ברורים.

אם זה יהיה ברור יהיה קל לנוער להעביר ביקורת.

מסרים רכים מאפשרים מגוון רחב של מימושים,

של פרשנות עצמאית.

העיקר היחיד הוא שהערכים יוטמעו.

מעבר לזה - שהאדם יחליט בבגרותו איזו צורת חיים הוא בוחר.

נותן השראה לנוער.

בתורה אנחנו קוראים על יעקב אבינו, ולא על ר' איצלה שרברב.

מדוע?

אחרת הפער בינו לבין צאן מרעיתו היה יותר גדול.

לעתים באמת נדמה ששאלות שמביכות מחנכים,

הן כאלה שלאיש העולם הרגיל יש תשובות בנאליות כמעט.

מי שאין לו אידיאלים כשהוא צעיר הוא אגואיסט

ומי שנישאר אם האידיאלים שלו כשהו מתבגר הוא פראייר <צ>

נ.ב.

סליחה על הפלישה לפורום

אחת המטרות שלי זה לשמור על האידיאלים בחיי, לא להתייבש ולפעול מתוך הרצון לשרוד בעיקר. 

אתה יכול להחליט את ההחלטות הבאות:

- לעבוד רק במשהו שתורם לחברה.

- לגור במקום שזקוק לכך (יו"ש, נגב וגליל, גרעינים וכו'- מה שמתאים לך) 

- לחנך את הדור הבא אחריך (אם זה ילדים שלך ממש או ילדים אחרים) לחיים של אידיאלים.

גם אני חשבתי פעם שהאידיאלים נעלמים.. זה לא נכון! הם פשוט משנים דרך יישום. 

נניח- כשאתה צעיר, אתה יוצא להפגנה. 

כשיש לך ילד- תחנך אותו לרוח של אותו דבר שעליו הפגנת. 

בבוא היום- הילד ילך להפגנה גם (במידה וההפגנה לא עזרה..) 

הבנת? 

נכון שלפעמים נראה שהאידיאליסטיות נעלמה.. צריך פשוט לנתב אותה למקום הנכון בגיל הנכון. 

אני חונכתי על אידאל של גילוי כבוד ה' בעולם.

יש לזה הרבה מאד צורות ביטוי, אבל כל מצוה שאני עושה, כל תפילה שאני מתפלל, כל לימוד תורה, הוא הגשמת האידאל של כבוד שמים.

אניע עדיין מאד מחובר לאידאלים, מפורש במסילת ישרים ששטף החיים גורם לאדם לשכוח מה מטרתו בעולם, אז צריך מדי פעם לעצור ולהיזכר.

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

אבל קשה יותר להזיז אותו.

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.