בעזה"י יום א' לסדר וישב י"ד כסליו ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתתחיל השבוע עם שמחה עצומה, כי הנה כל שבוע ושבוע זה עולם אחר לגמרי, ולכן דע לך שהשבוע הזו פרשת וישב עדיין לא היה בעולם, ותיכף ומיד כשיעבור כבר לא יהיה בעולם, ואשרי מי שזוכה לחטוף בשבוע זו טוב אמיתי ונצחי.
 

הדבר הראשון: להיות רק בשמחה עצומה, ולא לתת את העצבות והעצלות לתפוס אותו, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ט) צריך להיזהר מאד מעצבות ועצלות, כי עיקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות בבחינת (ישעיה ס"ה) "ונחש עפר לחמו", עפר היא בחינת עצבות ועצלות שהם באים מיסוד העפר; וצריכים לדעת ששמחה זה מקור הקדושה, וכשבר ישראל שש ושמח, על ידי זה הוא נדבק בו יתברך, ולכן כל רגע ודקה שאדם שש ושמח עמו יתברך, בזה מקיים מצות עשה של "ודבקת בו", כי סוף כל סוף במה הוא שמח? רק עם "שלא עשני גוי", ולכן השמחה הזו עולה על כל השמחות שתהילה לאל זכינו להבראות מזרע ישראל ולא עשנו גוי כגויי הארצות.
 

הדבר השני: להרבות לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אשר כל דיבור ודיבור שמדברים אל הקדוש ברוך הוא זה הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל, ואי אפשר להסביר איך שכל דיבור ודיבור שרק מדברים אל הקדוש ברוך הוא, עושה רושם בכל העולמות, וכל מה שצריכים ההכרח להרגיל את עצמו לבקש את הקדוש ברוך הוא, שהוא הכתובת הראשון והאחרון, כמו שכתוב (ישעיה מ"ד ו') "כה אמר הוי"ה מלך ישראל וגואלו הוי"ה צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים", ואצל רביז"ל היה דבר זה עיקר גדול מאד, שכל אדם ישליך את חכמתו המדומה וידבר עם הקדוש ברוך הוא אפילו כמה דיבורים, וזה עושה רושם גדול בכל העולמות, ומדביק את נשמתו באין סוף ברוך הוא.
 

הדבר השלישי: להקפיד להתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ח.) מאי דכתיב (תהלים ס"ט) "ואני תפלתי לך הוי"ה עת רצון" אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין; וכן ממשיך על עצמו השגחה פרטיית, כמאמרם ז"ל (ברכות ו: ) כל הרגיל לבוא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלש תפלות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטיית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו', הרי שמשתלם להתפלל במנין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה.
 

הדבר הרביעי: תעשה כל מה שביכולתך ללמוד בכל יום מקרא: מפרשת השבוע, שזה סגולה לאריכות ימים ושנים, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו, משנה: לגרוס בכל יום כמה פרקים משניות כסדרן, שזה מטהר את הנפש מכל מיני חלודה, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, וכן זוכים על ידי ריבוי לימוד משניות לפרנסה בשפע, כי משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, גמרא: להיות חזק מאד מאד ללמוד את הדף היומי, או שתלמד לבד או שתלמד עם חברותא או שתלך לשמוע שיעור בדף היומי, כי אין לתאר ואין לשער את הזכות של אדם שזוכה ללמוד בכל יום דף גמרא, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי כל היהדות תלוי כפי שאדם זוכה ללמוד דף גמרא, ודע לך שהשלושה לימודים האלו מקרא משנה גמרא הם עיקר העשירות של האדם, כי להיפך אמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"כ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; שזה נקרא עני מי שלא לומד בכל יום את השלוש לימודים האלו.
 

הדבר החמישי: תעשה כל מה שביכולתך לעזור לי להמשיך עם בית התבשיל - אהל אברהם, בכל מיני עזר שאתה רק יכול לעזור לי, כדי שאוכל להמשיך עם הבית התבשיל - אהל אברהם מותיקין שיהיה שתיה חמה ומזונות ופת שחרית וכו', ובאמצע היום מרק חם וכו', ולעת ערב סעודה דשינה וכו', כי אצלו יתברך מאד מאד חשוב חסד, כמאמרם ז"ל (ילקוט הושע רמז תקכ"ב) אמר הקדוש ברוך הוא חביב עלי חסד שאתם גומלים זה לזה יותר מכל הזבח שזבח שלמה לפני אלף עולות, ובפרט חסד כזה שנותנים לאכול ולשתות לרעבים ולצמאים וכו', הצדקה הזו עולה כל הצדקות, כמאמרם ז"ל (בבא בתרא ט) אין בודקין למזונות, היינו בכל דבר יכולים לרמאות בני אדם וכו', אבל אם בא אחד והוא רעב וצמא, שמה הוא לא יכול לרמאות אותך, כי מי שבאמת רעב או צמא הוא יאכל וישתה, ומי שלא רעב וצמא הוא לא יאכל ולא ישתה, ולכן אין צדקה יותר גדולה מלתת לאכול לרעבים וצמאים, ולכן תעשה כל מה שביכולתך לעזור לי שאוכל להמשיך עם זה כל השנה.
 

הדבר השישי: שתעשה כל מה שביכולתך שיהיה אחדות ואהבה בקהילתינו הקדושה, ואיש את רעהו יאמר חזק, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא נצבים) בנוהג שבעולם אם נוטל אדם אגודה של קנים שמא יכול לשברם בבת אחת ואילו נוטל אחת אחת אפילו תינוק משברן וכן את מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת, ולשמור מאד מאד שלא יראה ולא ימצא בקהילתינו אחד שמדבר לשון הרע ורכילות וליצנות אחד על השני, שזה אבי אבות הטומאה, והקדוש ברוך הוא שונא את מי שעושה פירודים בין נשמות ישראל,

ומוהרנ"ת ז"ל אמר את הכל רביז"ל יכול לקבל אבל לא את בעל מחלוקת, ולכן צריכים מאד מאד להתאחד אנשי שלומינו יחד, ולקיים מה שאמר דוד המלך בשעה שנכנסו אליו חכמי ישראל, ואמרו לו (ברכות ג: ) אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה, אמר להם לכו והתפרנסו זה מזה, כי רק זה העצה שאחד יעזור להשני, ויפרגן להשני, ולכן כל אחד שיש לו איזה אומנות, אני מאד מאד רוצה שיפתח עסק משלו, וכל אחד יקנה אצל אנשי שלומינו, ויעזור אחד להשני, כי זה החסד הכי גדול שאחד עוזר להשני להתפרנס בכבוד, ולכן כל מי שיש לו איזה אומנות ביד, שיפתח עסק עצמאי עד שלכל אחד מאנשי שלומינו יהיה לו עסק ויתפרנס בכבוד, וגם יקח עובדים מאנשי שלומינו דייקא.
אם תקיים את כל זה, תהיה הכי מאושר בחייך.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

וואי אני לא מאמין שאני לא באומן...

יש בי רצון מטורף להיות שם עכשיו

מי כבר סגר כרטיס ומי עוד עובד על זה?

היי
אני מחפשת סדרת שיעורים בליקוטי מוהרן שמסודרת לפי הסדר של התורות שאפשר לשמוע אותם וללמוד איתם את הס"ק
אם מישהו מכיר רב שיש לו שיעורים אני אשמח לשמוע..
תודה!

למשאית/ וואן , של נחמנים, עם רמקולים והכל. בשביל חבר.

תודות מראש.

לפני שאשלח אגיד מה שאלתי  ובקשתי.

1 - אשמח לפירוש לסיפור. מה הנמשל?

2- שאלה שתופיע בסוף הסיפור .

וֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְזֶהוּ. פַּעַם אַחַת הָיָה גְּבִיר גָּדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקֻדָּה וְאָמַר כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ מִסְּתָמָא הָיוּ עַל זֶה בַּעֲלָנִים [קוֹפְצִים] הַרְבֵּה וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת. וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל. פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ מִמָּה לִפְרעַ חוֹבוֹ וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בְּדָבָר וְכוּ'. וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מִמָּה לְשַׁלֵּם כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֶפֶךְ נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי וְתִתְבַּע אוֹתָם וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת וְלָמָה אֵין מְסַלְּקִין לִי. וַאֲפִילּוּ אִם לא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכּל רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא וְהָבֵן

אשמח להבין , מה בכך ש1,000,000 שח למשל הם הרבה יותר מהחוב שלי שהוא על סך 300 שח? סוף סוף את החוב שלי לא שילמתי.. וכמובן מה זה אומר ברוחניות?

שכוייח...

אף פעם לא הייתי אצל רבנו.

ולפני התשובה הייתי בחוץ לארץ..

קשה לי לחשוב על לצאת מהארץ (בכללי) עכשיו אחרי כבר כמה שנים טובים שנהיה לי חיבור חד משמעי עם ארץ ישראל.

ובכל זאת אומרים לי שאצל רבנו זה משהו אחר.

האם זה ממש משהו אחר יותר מלהיות אצל הרשב"י?

כי לרשב"י לקח 17 שנים להזמין אותי בפעם הראשונה ועוד שנתיים בפעם השנייה.

רעיונות? מחשבות? הגיגים?

תודה!