פעם שמעתי (נראה לי גם הרב בזנאסון מזכיר את זה בספרו "אומן למטייל") שלפי חלק מהפוסקים "צדיקים במיתתם קרואים חיים" זה כולל את כל הנפק"מ הלכתיות שנוגעות לכך .(בשבעות האומן מישהו אמר שיש פוסק שמתיר לצרף את הצדיק אם נמצאים 9 אנשים בציון של צדיק)
למישהו יש מקור לזה?
סתם יכול לעורר מחלוקת, ולהוציא דברים מהקשרם.
בוא נניח לזה, ונתעסק בנושאים יותר משמעותיים בעבודת ה' על פי דעת רבינו הקדוש.
לא חסר נושאים, רבינו הוא נחל נונע מקור חכמה, יש תמיד מה לחדש בדבריו.
מחילה צדיק.
הוא רק רצה מקור..
את זה
לגבי צירוף נפטר למניין לא שמעתי, אך למשל לגבי כניסת כהנים לקברי צדיקים (וכעין זה מופיע במדרש לגבי אליהו הנביא שעסק בקבורת רבי עקיבא, וכשהקשו לו על זה שהרי הוא (אליהו) כהן, ענה שצדיקים במיתתם נקראו חיים, אך למעשה רוב הפוסקים דחו את זה ותירצו את המדרש בכך שר' עקיבא היה מת מצוה)
תוכן השאלה:
שלום,
נכון צדיקים במיתתם חיים?
האם אפשר להתפלל 9 יהודים ליד ציון של צדיק וזה יהיה תפילה במניין?
תוכן התשובה:
נכון. צדיקים במיתתם קרויים חיים.
אמנם אם נלמד ממדרש זה הלכה, תהיינה לנו עוד מספר הלכות.
אם צדיק קרוי חי, הרי שהשתטחות על קברו אינה מטמאת.
האם לכהנים מותר להשתטח על קברי צדיקים?
צדיק שנפטר, אם הוא נחשב חי אז לאשתו אסור להינשא לאחר.
רוב הפוסקים הכריעו שלכהנים אסור להשתטח על קברי צדיקים באופן שמביא טומאה.
ואמנם מביאים את המנהג שכהנים אינם חוששים מטומאת קברי צדיקים וטוענים שמנהג זה בטעות יסודו.
מסבירים שהצדיקים קרויים חיים לעצמם אבל לא לאחרים.
עוד מסבירים שאין ללמוד הלכה מאגדה.
דין זה לומדים גם ממדרש על הפסוק "ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא".
המדרש מביא שתי דעות מי היו אותם אנשים.
דעה אחת – נושאי ארונו של יוסף. דעה שניה – מישאל ואלצפן שטיפלו בנדב ואביהוא.
גם יוסף וגם נדב ואביהוא צדיקים ובכל זאת המטפלים בהם נטמאו.
גם אילו הנחנו בפשטות שצדיקים במיתתם קרויים חיים,
אבל הם פטורים מן המצוות ומי שפטור מן המצוה אינו יכול להוציא את הרבים ידי חובתם.
אמנם הגמרא מספרת על רבי יהודה הנשיא שלאחר מותו הגיע כל ערב לביתו וספר חסידים
מסביר שהכוונה בכל ליל שבת והיה מוציא את בני ביתו בקידוש,
מבארים האחרונים שזה בתנאי שרואים את צורת גופו.
למסקנה, מתוך הבנת הדעות שהובאו למעלה קברי צדיקים מטמאים
ולכן אסור לכהנים להגיע למקום שמטמא,
צדיק שנפטר – מותר לאשתו להינשא לאחר וכן אי אפשר לצרף צדיק שנפטר למניין,
בין אם משום שאין לומדים הלכה מאגדה, או משום שפטור ממצוות.
מקור: http://www.kipa.co.il/ask/show/107412-%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D
אבל מצאתי גם את זה:
אך הטעם שהתורה נתנה איסורי טומאה לכהן הוא כדי שיחיה חיי קדושה, מפני שהכהנים משרתים במקדש.
ואכן אחד ההבדלים בין כהן לכהנת נאמר במשנה (סוטה כג ע"א):
כהנת מטמאה למתים, ואין כהן מטמא למתים, ובגמרא (שם ע"ב) אמרו: מאי טעמא?
שנאמר: "אמור אל הכהנים בני אהרון" (ויקרא, אמור כא, א),
"בני אהרון" ולא בנות אהרון, ע"כ. איסור טומאה אצל כהנים נובע מהצורך לשרת בקודש.
מעשה הקרבנות מסמל את החיבור בין העולם הזה והעולם הבא,
על ידי שלוקחים קרבן שהוא גשמי, ומעלים אותו למעלה לדרגה רוחנית, ונהיה קדשי שמים.
וזה כדוגמת האדם החי, המסמל גם כן את החיבור בין העולם התחתון לעולם העליון,
גופו הוא מהתחתונים ונשמתו היא מהעליונים. אך ברגע שהם נפרדים ונשמתו חוזרת למעלה,
נוצרת המיתה אשר מביאה לטומאה גוף בלא נשמה אשר הגיע מן התחתונים הוא דבר טמא.
ולכן, הכהן שצריך להישאר בקדושתו על מנת לשרת במקדש, אינו יכול להיטמא לגוף האדם שמת.
מה שאין כן צדיק שהצליח בחייו לקדש את גופו ולהעלותו לדרגה רוחנית גבוהה כמו הנשמה, אזי גם כנפטר גופו נשאר קדוש, מבחינת צדיקים במיתתם הם חיים. לכן צדיק שנפטר אינו נחשב למת, ואזי אין טומאה, ואומר אליהו הנביא לרבי יהושע הגרסי, שלמרות הכהונה מותר לו להיטמא לצדיק, לרבי עקיבא (אור חדש).
מקור: http://www.ima-adama.co.il/religions/kabbala/week_chapters/week_chapter_hrikeren31a_emor.htm
וואי אני לא מאמין שאני לא באומן...
יש בי רצון מטורף להיות שם עכשיו
מי כבר סגר כרטיס ומי עוד עובד על זה?
היי
אני מחפשת סדרת שיעורים בליקוטי מוהרן שמסודרת לפי הסדר של התורות שאפשר לשמוע אותם וללמוד איתם את הס"ק
אם מישהו מכיר רב שיש לו שיעורים אני אשמח לשמוע..
תודה!
אני קניתי לא מזמן, עולה 180 שקל, ולדעתי, שווה כל שקל! על כל ליקוטי מוהר"ן מסודר, וגם על חגים.
מסביר הכל ממש יפה וברור ומוריד את הכל למעשה
אני גם חיפשתי שיעורים על הספר מהאינטרנט ולא מצאתי, עד שגיליתי את זה באתר "ברסלב נייעס"
יש שם שיעורים שלו לשמיעה ישירה אבל לא הכל. את יכולה לשמוע ולשפוט אם זה מתאים לך
להלן קישור שיש בו גם שיעור וגם פרטים על הדיסק אונקי
תורה ה' תניינא 'תִּקְעוּ אֱמוּנָה': שיעור מפי הגר"ש טייכנר #01 |♪ » ברסלב נייעס
השיערים הולכים גם לפי הסדר של התורות?
לפני שאשלח אגיד מה שאלתי ובקשתי.
1 - אשמח לפירוש לסיפור. מה הנמשל?
2- שאלה שתופיע בסוף הסיפור .
וֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְזֶהוּ. פַּעַם אַחַת הָיָה גְּבִיר גָּדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקֻדָּה וְאָמַר כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ מִסְּתָמָא הָיוּ עַל זֶה בַּעֲלָנִים [קוֹפְצִים] הַרְבֵּה וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת. וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל. פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ מִמָּה לִפְרעַ חוֹבוֹ וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בְּדָבָר וְכוּ'. וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מִמָּה לְשַׁלֵּם כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֶפֶךְ נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי וְתִתְבַּע אוֹתָם וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת וְלָמָה אֵין מְסַלְּקִין לִי. וַאֲפִילּוּ אִם לא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכּל רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא וְהָבֵן
אשמח להבין , מה בכך ש1,000,000 שח למשל הם הרבה יותר מהחוב שלי שהוא על סך 300 שח? סוף סוף את החוב שלי לא שילמתי.. וכמובן מה זה אומר ברוחניות?
שכוייח...
אף פעם לא הייתי אצל רבנו.
ולפני התשובה הייתי בחוץ לארץ..
קשה לי לחשוב על לצאת מהארץ (בכללי) עכשיו אחרי כבר כמה שנים טובים שנהיה לי חיבור חד משמעי עם ארץ ישראל.
ובכל זאת אומרים לי שאצל רבנו זה משהו אחר.
האם זה ממש משהו אחר יותר מלהיות אצל הרשב"י?
כי לרשב"י לקח 17 שנים להזמין אותי בפעם הראשונה ועוד שנתיים בפעם השנייה.
רעיונות? מחשבות? הגיגים?
תודה!
