תוכן השאלה:
שלום,
נכון צדיקים במיתתם חיים?
האם אפשר להתפלל 9 יהודים ליד ציון של צדיק וזה יהיה תפילה במניין?
תוכן התשובה:
נכון. צדיקים במיתתם קרויים חיים.
אמנם אם נלמד ממדרש זה הלכה, תהיינה לנו עוד מספר הלכות.
אם צדיק קרוי חי, הרי שהשתטחות על קברו אינה מטמאת.
האם לכהנים מותר להשתטח על קברי צדיקים?
צדיק שנפטר, אם הוא נחשב חי אז לאשתו אסור להינשא לאחר.
רוב הפוסקים הכריעו שלכהנים אסור להשתטח על קברי צדיקים באופן שמביא טומאה.
ואמנם מביאים את המנהג שכהנים אינם חוששים מטומאת קברי צדיקים וטוענים שמנהג זה בטעות יסודו.
מסבירים שהצדיקים קרויים חיים לעצמם אבל לא לאחרים.
עוד מסבירים שאין ללמוד הלכה מאגדה.
דין זה לומדים גם ממדרש על הפסוק "ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא".
המדרש מביא שתי דעות מי היו אותם אנשים.
דעה אחת – נושאי ארונו של יוסף. דעה שניה – מישאל ואלצפן שטיפלו בנדב ואביהוא.
גם יוסף וגם נדב ואביהוא צדיקים ובכל זאת המטפלים בהם נטמאו.
גם אילו הנחנו בפשטות שצדיקים במיתתם קרויים חיים,
אבל הם פטורים מן המצוות ומי שפטור מן המצוה אינו יכול להוציא את הרבים ידי חובתם.
אמנם הגמרא מספרת על רבי יהודה הנשיא שלאחר מותו הגיע כל ערב לביתו וספר חסידים
מסביר שהכוונה בכל ליל שבת והיה מוציא את בני ביתו בקידוש,
מבארים האחרונים שזה בתנאי שרואים את צורת גופו.
למסקנה, מתוך הבנת הדעות שהובאו למעלה קברי צדיקים מטמאים
ולכן אסור לכהנים להגיע למקום שמטמא,
צדיק שנפטר – מותר לאשתו להינשא לאחר וכן אי אפשר לצרף צדיק שנפטר למניין,
בין אם משום שאין לומדים הלכה מאגדה, או משום שפטור ממצוות.
מקור: http://www.kipa.co.il/ask/show/107412-%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D
אבל מצאתי גם את זה:
אך הטעם שהתורה נתנה איסורי טומאה לכהן הוא כדי שיחיה חיי קדושה, מפני שהכהנים משרתים במקדש.
ואכן אחד ההבדלים בין כהן לכהנת נאמר במשנה (סוטה כג ע"א):
כהנת מטמאה למתים, ואין כהן מטמא למתים, ובגמרא (שם ע"ב) אמרו: מאי טעמא?
שנאמר: "אמור אל הכהנים בני אהרון" (ויקרא, אמור כא, א),
"בני אהרון" ולא בנות אהרון, ע"כ. איסור טומאה אצל כהנים נובע מהצורך לשרת בקודש.
מעשה הקרבנות מסמל את החיבור בין העולם הזה והעולם הבא,
על ידי שלוקחים קרבן שהוא גשמי, ומעלים אותו למעלה לדרגה רוחנית, ונהיה קדשי שמים.
וזה כדוגמת האדם החי, המסמל גם כן את החיבור בין העולם התחתון לעולם העליון,
גופו הוא מהתחתונים ונשמתו היא מהעליונים. אך ברגע שהם נפרדים ונשמתו חוזרת למעלה,
נוצרת המיתה אשר מביאה לטומאה גוף בלא נשמה אשר הגיע מן התחתונים הוא דבר טמא.
ולכן, הכהן שצריך להישאר בקדושתו על מנת לשרת במקדש, אינו יכול להיטמא לגוף האדם שמת.
מה שאין כן צדיק שהצליח בחייו לקדש את גופו ולהעלותו לדרגה רוחנית גבוהה כמו הנשמה, אזי גם כנפטר גופו נשאר קדוש, מבחינת צדיקים במיתתם הם חיים. לכן צדיק שנפטר אינו נחשב למת, ואזי אין טומאה, ואומר אליהו הנביא לרבי יהושע הגרסי, שלמרות הכהונה מותר לו להיטמא לצדיק, לרבי עקיבא (אור חדש).
מקור: http://www.ima-adama.co.il/religions/kabbala/week_chapters/week_chapter_hrikeren31a_emor.htm