האם הייתם מסוגלים לצאת עם מגמגם/ת?ותן טל

ואני כמובן לא מתכוון מסוגלים במובן הטכני, וגם לא במובן של האם הייתם "מסכימים" לצאת עם מגמגם - אני מתכוון "מסוגלים" - במובן של: האם, אם הייתם יוצאים עם מגמגם/ת - הייתם מצליחים להתייחס אליו/ה רגיל, לא מנסים להשלים לה משפטים במהירות (זה אחד הדברים היותר מעליבים לפי מה שהבנתי), ולא מראים טיפה של חוסר סבלנות?

 

האם הייתם מצליחים להתעלם ברמה כלשהיא מהקושי ולא להכניס אותו לתוך האישיות שלה - כלומר,, לא לראות בו חלק מהאישיות, אלא רק פגם מוטורי (אני מתכוון - יש שכאלה שמדברים עם ממגמגם, ולמרות שהם לא מודים בזה, הוא נתפס אצלם בחור פחות חכם, פחות מוצלח - למרות שכל הבעיה שלו היא רק מוטורית).

 

האם הייתם מצליחים "לשרוד" פגישה של שעה וחצי-שעתיים, עם מגמגם/ת - כשבתכל'ס בפועל זה כאילו הייתה פגישה של חצי שעה-40 דקות, בגלל האיטיות...?

 

והכי חשוב - האם הייתם רואים את עצמכם מסוגלים כלהתחתן עם מגמגם - בידיעה שזה ישפיע ברמה כזאת או אחרת בחיי הנישואין...

 

בגלל שברור לי שיש רמות שונות של גימגום - אז נלך על האמצע לשאלה הזאת - אם הגימגום הקל הוא 1, והכי קשה הוא 10 - אז בשאלה כאן אני שואל על גימגום רמה 5...

 

קדימה...

זהירות-שרשור נפיץ.שאלת ברור
הזהרו בתגובותיכם...
אני מאמין שיש כאן כמה אנשים שמגמגמיםנפשי תערוג

ושרשור כזה יכול לגרום להם לאי נוחות מסויימת.

 

רק אגיד שאני מכיר כמה חבר'ה מגמגים שהתחתנו

כך שבוודאי אין זה משהו שיעצור כליל

יש כאלה שזה יותר ופחות יפריע להם

אבל זה כך בכל דבר ועניי

 

דרך אגב אצל רובם הגמגום ירד משמעותית אחרי החתונה

 

הבהרה: אני ממש אוהב מגמגמים ומקבל אותם לגמרי!ותן טל

ודווקא בגלל זה חשוב לי לשאול את השאלה, מתוך היכרותי מגמגמים מקרוב, ועקב כך חשש שמא יהיה להם קשה למצוא בן זוג. אז ברור שפה זה לא מדד לכלום, אבל עדיין הייתי רוצה לשמוע נקודות שלא חשבתי עליהם בנושא, זוויות ראייה חדשות, ועובדות/סיפורים שאנשים יספרו כאן (אולי) שיוסיף לי, ואולי גם לאחרים, בנושא...

 

אין לי שום עניין שהשרשור יפגע במגמגמים - ברגע שכל אחד יכתוב רק את דעתו לגבי מה ש-ה-ו-א היה עושה, בלי ח"ו להוסיף דברי בלע לכאן או לכאן - אני לא סבור שזה בעיה להגיב ולהעלות שרשור כזה...וכמובן, נכון - צריך להיות זהיר כשעונים.

 

אבל ניתן לענות. לא לפחד לענות. מגמגם שגולש פה ושאולי נפגע חלילה - מוזמן לפנות אליי באישי ואדבר איתו...

אני מגמגםחקל
עבר עריכה על ידי חקל בתאריך י"ז בכסלו תשע"ד 22:33
צריך להבין כמה דברים.
א. יש המון רמות בגמגום, יותר 'מ1 עד 10'
החל מהפרעה אסטטית בדיבור עם שטף רגיל לחלוטין, ועד לקושי ממשי לתקשר עם הסביבה
הגמגום הוא מאוד אינדיוידואלי, וקשור לאדם עצמו.
ב. אצל רוב המגמגמים הוא יורד דרסטית כשהם מדברים עם מישהו שמקשיב להם באמת ונותן להם את המקום שלהם,(עיין ערך 'אישה') למרות שסתם ככה עם הסביבה הם מגמגמים בצורה רצינית. ובאמת מנסיוני האישי
אני מדבר כמעט שוטף עם אנשים קרובים לליבי.
ג. עד היום לא מצאו, פגם גופני או מוטורי אצל מגמגמים, והחוקרים משערים שגמגום נובע או ממשקעים רגשיים פסיכומנטליים, או מבעיות בחיוות המוח ובשליחת פקודות לאיברי הדיבור, ידוע לי גם על נסיון של טיפול בגלים אלקטרומגנטיים לאונה השמלית של המוח.
ד. לעניין של דייטים, תראו, בסוף צריך להגיע לחתונה, והבחורה צריכה לשאול את עצמה עד כמה היא מוכנה לחיות עם זה, שוב, כל מקרה לגופו כמו שראינו לעיל בסעיף א'
הכי חשוב שהבחורה תמתין ותיראה את הצדדים הרבים של אישיותו, ותיתן לו הרגשה שהיא באמת מקשיבה ומתעניינת, והכי חשוב שתראה לו שהיא מאמינה וסומכת עליו, והיא מקבלת אותו איך שהוא, זה מאוד יכול לעזור, כי אז זה אהבה שאינה תלויה בדבר, ואז היא תיראה שהגמגום פוחת ואף נעלם, מנסיון.
ה. חשוב לציין שבסטטיסטיקה יש יותר בנים מגמגמים מבנות, אחוז מהגברים מגמגמים.
סליחה על האריכות, אבל ראיתי חשיבות גדולה לכתוב את זה, ואני באמת לא נפגע, הלוואי שזה היה הבעיה היחידה שלי.
^ מוסיפהעדידפ

שלרוב אישה טובה ומכילה מקלה מאד על תופעת הגימגום

מכירה אישית מישהו שהגמגום שלו לפני הנישואין היה נניח 9 והיום- כמעט ואין בכלל

אולי רק בזמן התרגשות הוא עד 1-2

טוב , זה ארוך אז למי שיש סבלנות...שיר ידידת

השבוע היה לי בוחן על תקשורת של אחות עם המטופל והנה קטע שממש קשור:

 

תקשורת שאינה מילולית מסתמכת על מידע שאינו מכיל מילים מדוברות או כתובות. תקשורת זו כוללת מידע המושג מחמשת החושים. משערים שכ- 7% של מובנים מועברים על ידי מילים, 38%  מועברים על ידי רמזים פרא-מילולים כגון קול ו55%  מועברים על ידי רמזים גופניים. לעיתים תקשורת לא מילולית יכולה להעביר מובנים שאליהם התכוון הדובר בצורה יותר מדויקת מאשר מילים מדוברות. אנשים נוטים לומר את מה שהשומע רוצה לשמוע בעוד מסרים אמיתיים וכנים יותר מועברים דרך תקשורת שאינה מילולית.

 

טוב אז לשאלתך האם הייתי מסוגלת לצאת עם מגמגם. התשובה היא לא יודעת- ננסה ונראה. אני לא אפסול על זה. במהלך הדייט אני אראה האם יש התאמה בינינו מבחינת אידיאלים אופי וכו' כמו בכל דייט אחר. וכמו בכל דייט אחר אני גם אבחן את יכולת התקשורת בין שנינו. יכול להיות שהוא מגמגם אבל אנחנו מבינים אחד את השני, זורמים אחד עם השני וזה יתאים.

אבל יכול להיות שאני ארגיש חסרת סבלנות, שאין תקשורת טובה בינינו ואז אני אסיים את הקשר. (ויכול להיות שגם הוא יסיים את הקשר- זה שהוא מגמגם לא אומר שהוא לא יצור תבוני  שיש לו שאיפות ודרישות משלו)

 

זה לא נקראריבוזום

ארוך

האמת שחשבתי אח"כ שזה לא כזה ארוך...שיר ידידת

פשוט אף פעם לא ציטטתי מתוך מאמר בעבר בתגובות שלי...קורץ

אני אחדד בשבילך את השאלה...ותן טל

אני גם מתכוון הרבה למהלך הדייט - האם בדייט, לדעתך, תתנהגי טבעי? תתני לו לסיים לבד משפטים בלי לנסות לדחוק בו? 

 

"אין תקשורת טובה" - צריך לנטרל רגע את הקטע של הפגם המוטורי מהתקשורת - כשאת אומרת ש"יכול להיות שאין תקשורת טובה בינינו" - את מתכוונת ללא קשר לגמגום, או שלדעתך יכול להיות לגמגום חלק בהרגשתך שאין תקשורת טובה ביניכם? (וזה המקום להדגיש שכן, עם כל הצער - זה לא דבר נורא, אבל זה מציאות- דיבור ארוך יחסית עם מגמגם הוא דבר שמצריך אורך רוח, וסבלנות מיוחדת).

אומר רק...me.
שזה נקודה למחשבה..

הנושא נראלי גדול מידי בשביל תגובה..
אומר רקקרב יום

שגמגום הוא הפיך! ולא הייתי פוסלת גם לי מתפלק לפעמים

בדיחה...me.
בחסות הרב יצחק פנגר..
אמא ובן מגמגם היו גרים בקומה חמישים (בלי מעלית) וחזרו מהקניות עם האוטו.. התחילו לעלות למעלה..
והילד אומר לאמא: אי..אי..אי.אי..מא"
אמא:"מה חמוד?"
ילד:"אי..אי..אי..ממ..אא.."
אמא:מה? כבר מתחיחה לכעוס..
בקומה 50 אחרי שהגיעו למעלה אומר הילד:"אי..אי..אימא. שש..ששכחנו...א..אא. את..המפתחות באוטו"

ירדו למטה..
אומר הילד לאמא:"אי.אי.איי..."
אמא:"מה חמוד?"
והילד עונה לה:" אי..אי..אי..."
ועכשיו האמא ממש חסרת סבלנות..
מהה??
הגיעו למטה לאטוטו.. ואומר הילד לאמא:"אי..אי..איי.. אפשר לצחוק איתך?"
תכלס, כן..ברנדי
גם אם אני מדברת בצורה רהוטה, אני אף פעם לא מצפה לתשובה ב'שלוף' ומבחינתי כשהשיחות חשובות זה בסדר להמתין...וגם הרבה
כן. לגמרי כן.מרב.

א, דוד שלי מגמגם קל. וזה תענוג לדבר איתו. הוא חכם, עמוק, הרבה ניסיון חיים. אז מה שהוא לפעמים נתקע? שיתקע! שינשום וימשיך... 

ב, יש בחורה אחת בישוב אצלי עם שיתוק מוחין אם אני לא טועה, וגמגום ברמה של 10 פה.. ממש. "שלום" היא לא מצליחה להגיד.. ואני ממש נהנית לפגוש אותה ולדבר איתה היא מגניבה בטירוף!! עשתה שירות, עכשיו לומדת תאטרון!!!!!!!ף

 

אז כן,

ישלי סבלנות לגמגום. לגמרי.

ומלא פעמים המגמגמים גם צוחקים על עצמם בזה.

פגשתי כבר די הרבה אנשים שנתקעו, והיה להם מן משפט מובנה של תקיעות כזה, שהם כאלו התאמנו עליו כדי שהוא לא יתקע, של "מה לעשות? אני מגמגם.."

וזה הופך את הכל ליותר פשוט וכיף ונחמד

מכירה כמה בחורים מדהימיםבלי מקוריות

שמגמגמים. זה רק ההלם הראשוני שאתה לא מצפה, ואז לדעתי לא מפריעה. קצת סבלנות לפעמים ומה זה משנה?

העיקר הבן אדם עצמו. 

 

(פתאום עולה לי שבחור כזה מן הסתם יהיה יותר סבלן מבחור ממוצע אחר. דווקא תכונה טובה!)

האמת..וזכני לגדל
מודה שיצאתי עם מגמגם וזה הפריע לי,אז הפסקתי את הקשר..במבט לאחור אני מבינה שזה היה טיפשי מיצידי.מי אני שאחליט על דבר כזה?! ברור שזה שוק ראשוני אבל ברגע שמכירים זה ממש לא מורגש.(וגם שמתי לב באופן מוזר שמאז שהפסקתי את הקשר, נתקעו לי המילים,וחשבתי לעצמי שאולי זה עונש..קרה לי גם עם צולע,שבוע אחרי נקעתי את הקרסול..).רק שלא יצא לי שם של אחת ששוללת...התבגרתי מאז ב"ה
כן.בעזרת ה'!!

אם הוא בחור זהב וזה הדבר היחיד אז ברור...

בתור מגמגםran liron
הדבר שהכי מפריע לי בחיים והייתי נותן הכול שזה ייעלם זה הגמגום!!!
אתם לא מביניןם עד כמה זה קשה כל הזמן לשתוק...כל הזמן לפלוט מילה או שניים כי ככה הסיכוי שתגמגם קטן בהרבה.....
אתם התייחסתם רק לסיטואציות עם נשים-דייטים, מה עם חיי היום יום - בעבודה ,עם החברים, עם המשפחה.
הגמגום מלווה אותך בכל שנייה מחייך , וגם אם הבנאדם מנסה להשלים עם זה- בנינו זה בלתי אפשרי!!
אני רציתי לעשות הרבה דברים בחיים שיכולתי לעשות אותם אילולא הגמגום שתמיד מחכה לי בפינה!!!
הכי קל לבוא ולהגיד משפטים כמו: "עד שלא תקבל את עצמך....לא יקבלו...", אבל זה לא באמת עוזר.
שלא תבינו לא נכון - אני בנאדם שיש לו חברים, אך אין ספק שהגמגום פוגע בי קשות בהתנהלות היומיומית וזה תמיד נמצא בראש מעייני בכל שניה ובכל צעד שאני עושה וכמובן בכל הגה שאני מוציא מהפה....הכול מחושב
הם מגמגמים ויש כאלו*חזרזיר*

שמלאים, ויש שכולים, ויש עם אסטמה ויש עם אפילפסיה ויש כאלו שמתקשים בלימודים וכ'ו.
עם הכלה וסובלנות אפשר לבנות הכל!
אני לא יכולה לדעת מה אני אעשה.
אבל זה דבר שנבנה.
המורה שלי סיפרה לנו שהיא התחתנה עם אדם שגמגם. היא כ"כ אוהבת אותו שזה כבר לא מפריעה לה, היא לא שמה לב לזה.

 

אגב, גמגום, כמו יופי, זה דבר שלרוב בא והולך.
 

תגובה קצת שונה..מילכה

אני משוטטת לפעמים כאן בפורום וקוראת שרשורים ומשהו קצת מפריע לי.. תמיד כשעולה שרשור של "האם הייתם מוכנים לצאת עם.." כולם עונים בהתלהבות "כן!" והופכים כל "חיסרון" למעלה, ואני תוהה לעצמי אם ה"כנים" המתלהבים האלה היו נשארים אם היתה הצעה כזאת בפועל..

 

הייתם יוצאים עם בחור שעשה שרות לאומי בגן ילדים? כן- זה אפילו מעלה!!

מעניין שכולם פה בפורום היו יוצאים עם מי שלא עשה צבא / עם ספרדי / אשכנזי/ אתיופי/ צולע/ מישהו יותר נמוך..

 

כמובן שבאידיאל עלינו לקבל כל אחד וכל הכבוד למי שמוכן להתחתן עם מישהו שיש לו איזושהי "בעיה" חיצונית כזו..

אבל במציאות- נישואין זה לא רק הגשמת אידיאלים של לקבל כל אחד וכו', זה הבנאדם שהולך להיות הכי קרוב אליך בעולם, ממש חלק ממך, אתה אמור לגור איתו, לאהוב אותו ושלא תהיה לך שום דחייה ממנו חלילה!! (אני נשואה..)

אני כן חושבת שיש דברים שכדאי לנסות ולפגוש כמו מראה חיצוני, אבל יש גם דברים שבהחלט יכולים להפריע.. ואפשר להודות בזה ולא להגיד דברים שאני בספק עד כמה עומדים בהם במציאות.

 

ולגבי הגמגום- אם זה גמגום רציני (אני לא מדברת על גמגום קל אלא גמגום שממש מפריע בתפקוד) זה בהחלט היה מפריע לי, וזה לא סותר את העובדה שיש מגמגמים מדהימים!! יש להבדיל  גם נכים יקרים ומדהימים שיש מה ללמוד מהם כ"כ הרבה, ובכל זאת לא כל אחד היה מסכים להצעה כזאת. אולי זה עצוב שכך העולם מתנהל.. אבל בנסיבות הקיימות בעיני זה לגיטימי.

 

מילכה,מרב.

אני, אישית, ומאמינה שגם כולם פה,

עונה כן רק על מה שכן.

[לדוגמא שאת הבאת- לא, לא הייתי יוצאת עם בחור שעשה ש"ל בגן ילדים. כן, כן הייתי יוצאת עם מגמגם או עם נכה (שפה תלוי מה רמת הנכות, כמובן. כי לא בקטעים שלי לצאת עם מישו כמעט סיעודי..)]

אם אני מוכנה לצאת איתו- כנראה שזה לא דוחה אותי, וזה לא ברמה של הגשמת אידיאל של קבלת השונה.

זה באידיאל והבנה שגמגום זה כולה פגם קטן, בדיוק כמו שיש אנשים עם דיסלקציה, אנשים היפראקטיביים, אנשים עם משקפיים במספר 15.

Who cares?

הוא מושלם, גם אם קשה לו לדבר. אז הוא יבין אותי כשאני לא אמצא את המילה להגיד באותו רגע. פרפקט

גברים אף פעם לא יבינו אם לא תמצאי את המילה הנכונה!יוני
מרב.

הוא לא יבין את מה שניסיתי להגיד. הוא יבין את זה שנתקעתי וזה קורה לי מלאא.

[ואז מתחילים להסביר "כן, אני טובה בהבעה בכתב, לא בע"פ. בגלל זה ירדה לי נקודה בבע"פ באנגלית.. לא, אני לא רוצה דף ועט, אני אסתדר.. נמשיך לדבר.. זה יצא מתישו..." ]

רק רציתי לספר לךכוכבי בוקראחרונה

שבעבודה שלי נתקלתי במישהי מגמגמת, שהיא בעמדת  ניהול בכירה, מעבירה מצגות, מנהלת צוות גדול והכל- ככה, מגמגמת.

 

אני בטוחה שזה ניסיון קשה מאוד, אבל אפשר להתרומם ממנו. לגמרי.

כן, בלי שום בעיהמשהו בעולם הזה
חברה טובה מאוד שלי מגמגמת, ופשוט צריך טיפונת סבלנות..
מתרגלים מהר (:
עם מגמגמים אפשר להתכתב....משה
אתה רומז לערוץ? רוצה עוד "זוג פורום"?... ותן טל
חח ט!הר
קשה לי עם ' המסוגלים'אבי אחד
כאילו זה דבר כ"כ נורא..
יצאתי.. ובכלל לא הפריע לימייכ
אולי כי זה היה בקטנה.. אולי כי הוא היה נחמד וערכי..

אדם זה עיסקת חבילה: עם מעלות וחסרונות
היה לי חברותאמטבחון

עם בו אדם שלפי הדירוג שלך הגמגום שלו הוא רמה 8-9.

 אנחנו חברים טובים (מגיל 0 בערך)- ואולי לכן זה לא הפריע לי.

לפחות הוא, יתכן שגם מגמגמים אחרים ישמחו שתשלים להם משפט.

להיפך אם תחכה עד שהוא יגמור הוא ירגיש חוסר נוחות.

אם אני לא מנסה להשלים אותו הוא עלול לגמור משפט באמצע

בהנחה שהבנתי מה הוא רוצה להגיד - כי פשוט אין לו כח להתאמץ כל כך הרבה על כל משפט.

 

לגבי עצם השאלה נראה לי שבהתחלה אולי יהיה קשה,

אבל אם נכנסים לקשר כזה צריך לדעת מראש, לדעתי,

שאתה מתכוון לקחת לפחות 3 פגישות שבהם אתה לא מסיים את הקשר עד שתתרגל.

 

אחרי הכרות עם כמה מגמגמים - אני חושב שסטטיסטית הם יותר חכמים.

לא נראה לי שזה יגרום לי לקטלג אותם.

(יש לי תאוריה שזה נובע מזה שהמחשבות רצות הרבה יותר מהר מהגוף הפיזיולוגי)

או שבאמת סייג לחכמה- שתיקהשיר ידידת

הם יותר שותקים= הם יותר חכמים צוחק

ישנה טענה מחקריתran liron
שמשום שהאונה השמאלית יותר גדולה , מגמגמים הם אנשים אינטלגנטים, חלק מהחוקרים סבורים שזה בגלל דברים אחרים.....
בשורה התחתונה רוב החוקרים מסכימים שמגמגמים יש להם יותר זיכרון והם בדכ אנטלגנטים.
אני בתור מגמגמם ביררתי וחקרתיי על העניין הזה בגלל שזה ככ מפריע לי.
חשוב לי להדגיש שחוץ מגמגום אנחנו אנשים נורמלים לחלוטין- כמו כל אחד ואחת ממכם!!!
ב"ה ביום שני אני מתחתן אני הנני כאינני

ומשהו מרגיש לי קצת מוזר... אני מרגיש שאני לא מעכל את זה, לא שמח בזה בשלימות, לא מספיק מתרגש. איך מגיעים בשמחה? בהתרגשות?

מקסים!חתול זמני

תראה אמנם התמונה שכולם אוהבים לצייר (או בימינו לצלם) היא של פרחים ופרפרים וזיקוקים אבל מתחת לזה ברור שהחלטה כל־כך רצינית וגורלית כרוכה גם בכל־מיני ספקות / בלבולים / מחשבות / עייפות. יכול להיות זה למה משתדלים לעשות חתונה שמחה ושבע ברכות והורים מלווים כו' כדי לתת מעין תמיכה למשהו שמצד אחד הוא גדול ומשמח ומצד שני גם מלחיץ.

 

זה מאוד נורמלי לא לעכל סיטואציות רגשיות במהירות, אל תתן לזה לבאס אותך מעבר למה שזה. אמנם קצת קלישאתי אבל פשוט תנסה לזרום ולהיות נוכח בהווה, זה מה שאני חושב. אתה לא "חייב" להרגיש ככה או אחרת בסוף זאת החתונה שלך לא של מישהו אחר.

 

כך או כך אל תיעלם לנו מפרוזה וכתיבה חופשית

מזל טוב ! משה

תן לגוף שלך לחוות את הכל. מותר הכל.

מזל טוב! ענבי הגפן בענבי הגפןנקדימון
מזל טוב!!! advfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך ה' בתמוז תשפ"ו 23:24

זאת סיטואציה שלא הייתה בה והגיוני שהיא תראה אחרת ממה שדמיינת אותה או הסתכלת עליה מבחוץ על אחרים (ויש מצב שגם לא ראית לתוך נבכי נפשם)

בטוח שכל חתן מרגיש ומעכל את זה שונה.

 

איך להתרגש ולשמוח? אמממ אולי תגיד תודה לכל מי שאפשרי, כמובן לקב"ה

שמחה באה בהבנה שמה שקורה הוא לא מובן מאליו, אמירת תודה מחזקת את ההכרה הזאת

הכי הגיוני בעולםפצל"פ

אני גם הייתי ככה לפני החתונה

הרבה פעמים אתה פשוט טובע בהכנות ומרגיש שאין מספיק מקום להתרגשות

או שאולי במקביל לשמחה יש גם קשיים פוחדים


פשוט תנסה להיות קשוב לעצמך

יכול להיות שפשוט זה יגיע היום של החתונה או שאתה צריך לתת לפני מקום גם לדברים שיושבים עליך


בכל מקרה מזל טוב גדול

מזל טוב!זמירות

עצה פרקטית פשוטה, שכרגע עשויה להצטייר הזויה…

כנראה כמעט ולא יהיה לכם זמן לאכול כמו שצריך… מקווה שיחכה לכם כיבוד קל בחדר הייחוד, ואחרי זה לא תשבו בנחת וברוגע לאורך כל החתונה ותהיו כל הזמן בתנועה…


תכינו דברים טעימים בדירה / חדר במלון אליו תגיעו בלילה הראשון כזוג טרי 🙂 

וואו מזל טוב!זיויק
מרגש, וחוסר התרגשות יכול להיות מ1000 סיבות, צריך להכיר אותך בשביל זה ולא נראה לי שתשובות כאן יהיו מעשה אחראי
יאאאאאאאאאאאא מזל טובבבבב איזה יופיייייי!!נפש חיה.אחרונה
מגיעים בנחת  בשלווה בטוב!  ועם הקב"ה.   השמחה האמיתית נבנית לאט לאט.  שלווה פנימית, רוגע, הרגשה טובה בלב..... שמחה לא חייבת להתבטא חיצונית (ריקודים, שירים בקול וכו) יש הרבה דרכים לבטא שמחה .    מה שחשוב הוא - שאתה נכנס לחופה בלב שלם ושמח בכלתך.        בע"ה בניין עדי עד והרבה שמחה ונחת תמיד!


איך להפרד אחרי חודשיים בלי לפגוע?ארץ חדשה
הצילו 🙄
למה לפגוע?משה

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

 

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

לזכור שככול שאת ממשיכה זה יהיה יותר קשהראומה1

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.


תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

בפגישה? לא עדיף בטלפון?ארץ חדשה
עדיף בפגישה, שקטה רגועה בלי הוצאות כספיות גדולותראומה1
ואפשר גם לשתף לפני שאת מתלבטת על כמה דברים לגביי מה שראית אצלו ושחשוב לך לדבר איתו על זה. זה יכין את השטח ...

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.


כנראה שעדיף בפגישהארץ השוקולד

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

כן. מסכימה.נחלת

 

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

 

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

 

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

 

בהצלחה!

 

שאלה מקסימהadvfb

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

באיבחת חרבמי האיש? הח"ח!

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הגזמת קצת....נחלת

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

 

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

 

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

 

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

 

לא נשמע לי כזה...

אני ממש אוהב את סגנון הכתיבה שלך.חתול זמני
אתה בעד "לברוח"advfb

וזה בסדר ולגיטימי,

יש אנשים בחבשנים (כמוני) שצריכים לעבד ביחד את החוויה. כשמעבדים ביחד את החוויה אפשר להחשף ליותר צדדים של הסיטואציה ולהבין אותה יותר טוב.

אבל אם מרגישים שאין צורך/כוח לזה, אז סבבה אפשר טלפונית. 

 

אהבתי את המטאפורות המוגזמות שלך חחח

כשלמעשה, זה באמת לפעמים מרגיש לא רחוק, הרבה פעמים יכול להרגיש בצורה הכי טבעית שיש, שהשמיים נפלו.

>>ברוקולי

 

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

 

בהצלחה! 

דעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית:חתול זמני

– ראשית אין לי מושג מה אומר "חודשיים" במושגים כאלה יש אנשים שתוך שבועיים מתחתנים ומצד שני יש לי משלוחים מאמזון שלקח להם גם יותר זמן להגיע. אין לי מושג עד כמה שניכם הייתם מושקעים בזה הקשר, באיזו תדירות כו' כו'.

 

– מה אני אישית כחתול זמני הייתי מעדיף אם היו נפרדים ממני? הייתי מעדיף שייפרדו ממני בשיחה או בהודעה מה הטעם לגרור אותי לפגישה שצריך לתכנן להתכונן אליה להתקלח להתלבש לנסוע הלוך ושוב אחרי העבודה במיוחד אם מדובר במרחק משמעותי רק כדי לומר לי "אה טוב אתה מוזמן לחזור הביתה". כאילו לא יודע לא שאין לי סנטימנטים פשוט אני לא אוהב שמזבלים לי במוח. בשלב השידוכין זה לא שהפכנו לחברי ילדוּת מהטובים שבטובים ועוד רק תוך חודשיים. בסדר היה נגמר כל סוף הוא תמיד התחלה חדשה.

 

– מאחר ולא כולם חתולים זמניים, הייתי מחלק את האנושות לשלוש קטגוריות:

 

1. חתולים זמניים, שזורמים עם הזרם הגדול של החיים ומקבלים את מה שיש לקב"ה להציע באהבה (ייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל)

 

2. אנשים שלא משנה כמה דיפלומטי תהיה איתם יתבאסו על החיים שלך (במקרה כזה הייתי ממליץ לעשות מה שהכי פחות פוגע בעצמך כי גם ככה זה לא משנה)

 

3. איפשהו באמצע, כאלה שבדיו המילים הנכונות תוכל לרכך את המכה, אם אנחנו שייכים לקבוצה 3 אז פשוט לנסות לנסח משהו דיפלומטי, אם היו לי הערות משמעותיות הייתי אומר אותן בעדינות (הגעתי בסופו של דבר למסקנה שאני מחפש מישהי עם גישה קצת שונה לגבי XYZ כו') או מושך את האש אליי (בדיעבד הבנתי שאני לא לגמרי XYZ ברמה הכללית של הדברים)

 

אם הם מאוד סנטימנטליים אולי עדיף פגישה

אם לא אז לא

אבל טלפון לדעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית זה מתכון לאי־נעימות

ייסורים הם ייסורים כאשר מרגישים את המרירות שלהםadvfb

ובכל זאת, מקבלים אותם באהבה.

ולא כולם חייבים להיות במדרגה הגבוהה של קבלת יסוריים באהבה וזה בסדר גמור.

נכון, אין לי תלונות לגבי זה.חתול זמני
אולי במכתב רגישזיויקאחרונה
פסקה מעולת ראיה שמזכירה לי את הקשר האחרון שהיה ליadvfb

התפלה מבקשת מהנשמה את תפקידה.

כשעברו ימים ושנים בלא תפלה בכונה, מתקבצים בלב אבני־נגף רבים, שמרגישים על ידם כבדות־רוח פנימית. 

וכשרוח הטוב חוזר, ומתנת התפלה נתנת ממרומים, הולכים בכל תפלה ומתפנים אותם המכשולים, 

והסיכורים הרבים, אשר נקבצו בנחל הנובע של נשמת החיים העליונה, הולכים וסרים. 

ועם אותה העליה הנשמתית, שהיא עולה בכל תפלה ביחש לערך זמנה, אחוזים ידועים באים בתור מרפא את חסרון העבר; 

אמנם לא בבת אחת נמנה החסרון, אבל הולך הוא ומתמלא,

והצוהר של התפלה הולך ומגלה את אורותיו.

 

(עניני תפילה, התפילה המתמדת של הנשמה, ג')

יש פה אנשים דוסים במיוחד?פתית שלג

איך אתם מרגישים עם מיזמים כאלה? חדש מבית פרויקט 252: טיולי פו"פ בימי שישי

ועם שיעורים משותפים? סדנאות? ספידייטים? זום ספידייטים? (כבר שאלתי על זה פעם מזווית אחרת)

 

אני מרגיש שזאת יכולה להיות הזדמנות מטורפת להכיר בצורה בלתי אמצעית וחבל לפספס, אבל זה בכלל לא מדבר את השפה שלי, ואולי קצת נוגד את אורח החיים שלי.

 

ערבבת הרבה דבריםבחור עצובאחרונה

בגדול - לא לכל מה שכתבת מלבד ספידדייטים וזום, אם לא מוצאים אפשרות אחרת.

בכלל - הרוב המוחלט של המיזמים האלו נולדו איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי. 

חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

חחח חלאס לרדת עלי😂😂😂Lavender
למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלת
מזכיר לי אותיsubb16

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

אתה יכול לתת לי טלפון שלהם?זית שמן ודבשאחרונה

תודה

שיר חדשכולנו הביתה

אני ניק שהיה פעיל פה אבל מעדיף לא להחשף

חשבתי לשתף שיר שיצרתי לאחרונה עם AI

לדעתי זה יגע בעולמם של חברי הפורום

 

יום טוב

חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומע

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
מבחינה גנטיתלגיטימי?

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

 

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

 

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

כדי לאזן, לדעתי רוב האנשים לא חושבים שלהיות גבוהנוגע, לא נוגעאחרונה

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

אולי יעניין אותך