אני פשוט קוראת כאן די הרבה על זה בגילאים מאוד קטנים . ולי לא מתאים שלילד שלי יציקו או ירביצו , אני מתכננת לרשום אותו למעון בחודשים הקרובים .
אשמח לשמוע מהאמהות המנוסות.
הילד. יש לי ילד ביסודי אז אני יודעת שבמשך השנים (בגנים וגם ביסודי) זה קורה. לאף אחת לא מתאים שיציקו לילד שלה, אך לצערנו בחיים יש אי נעימויות כאלו, גם לנו המבוגרים יש לפעמים אי נעימויות עם הסובבים אותנו, נכון?
השאלה היא המינון, אם זה הצקות ש"נורמליות" לגילאים שאת מדברת עליהם- תמיד רבים על צעצועים וכו' או חלילה משהו קשה וחריג, שאז צריך לחפש מסגרות אחרות... תלוי גם איך הגננות מתמודדות...
בכל אופן חשוב לחזק את הילד, לתת לו עצות וכלים איך להתמודד עם המציקים...בהצלחה ובנעימות בע"ה!
גם הילדים שלי במעון, והגדולה בגן.
ואין מה לעשות הם חייבים ללמוד להגן על עצמם.
לפי דעתי זה בלתי נמנע,
וחוץ מזה, גם בבית הספר בעז"ה הם יאלצו להגן על עצמם.
בשביל זה הגננת נמצאת שם...
מפחדים להסתבך איתם...![]()
סתם.
כמו שאמרה אחת מעלי- בכל מקום שאת נמצאת בו מקבלים את פנייך בחיוך? לא קורה שמישהו מדבר אלייך בצורה לא הכי נעימה? זה קורה בכל מקום בעולם המבוגרים, וכמובן גם בעולם הילדים, רק ששם הביטוי הוא אחר.
ואם דיברו אלייך לא יפה, אז מה? את לא מסוגלת להיות במקום הזה יותר? לא, את לומדת להתמודד למרות שזה לא הכי נעים.
אני חושבת שחשוב לאפשר לילדים לחוות חוויות נורמליות של חיים, כדי שהם יוכלו ללמוד להתמודד!
את מכירה את הילדים האלה שכל החיים ריפדו להם את כל הקירות שהם היו יכולים להתנגש בהם ואז כשהם גדלים הם חוטפים את הזאפטה של החיים? כואב הלב.
אז אני לא ממש דואגת מזה שיציקו לילד שלי במעון. ברור שיש מריבות קטנות, אבל הוא ילמד להסתדר עם החברים שלו (בדיוק כמו שהוא לומד להסתדר עם האחים שלו בבית) ויהנה מכל הדברים הטובים שיש למסגרת לתת לו.
ונקודונת:
נראה לי שככל שהאמא דואגת יותר לילד שלה - שלא יציקו לו, איך הוא יסתדר וכו', הוא חוטף יותר ומסכן יותר.
יש לי רעיון להסביר למה זה ככה, בהזדמנות.
לא צריך יותר מידי "לאפשר לחוות חוויות נורמליות של החיים", במובן הזה... לדעתי.
בעיני, זה כמו להגיד שפרח שמגדלים בחממה - צריך "לחוות חוויות נורמליות" של צמח גדול מחוץ לה.. לא - בשביל זה הוא מוגן בחממה, שיוכל לגדול בלי צורך "להתמודד" עם מה שלא מתאים לשלב הזה.
זה לא אומר שצריך ב"היסטריה" על כל ענין קטנצ'יק, אבל זה אומר הרבה מאד.
לא מחנכים לתרבות של אלימות.
אולי חלק מהתיאור של "עולם המבוגרים", בא ממבוגרים ש"התחנכו" כך..
[זה נכון, שגם אם מקצינים ב"חרדות" שמא תהיה אלימות עלולים להקרין זאת לילד - אבל זה ענין אחר]
בתור אמא לילדה שסבלה מהצקות ומכות במעון. ברור לי שהמטפלת שמרה עליה, הרחיקה את הפוגע, וגם עודדה את הבת שלי להרחיק את הילד המכה (הבת שלי למדה לצעוק עליו, או קצת להרביץ בחזרה. לא מדובר במכות חזקות).
שלא יהיו מכות, חטיפה של משחקים וכו'.
הבעיה שלא תמיד זה אפשרי. נשיכה למשל זה משהו של שניה וזהו, לא מספיקים להגיב.
בכל מקרה, בד"כ דברים כאלה לא קורים.
יש את הילד הביישן והמפוחד ולכן אוהבים להציק לו!!
לא שלא תחשבו לרגע שאני בעד להציק חס ושלום אבל זו המציאות המרה ,
יש כאלה שלטנים כבר מגיל הגן ויש כאלה שבצד זה חלק מהחיים. וצריך
כמה שיותר לעודד את הילד הפגוע שיהיה לו מקום מוגן אצלכם ואז הוא יוכל יותר להתמודד מול האנשים שסביבו!!!
ואם משאירים את הילד עד גיל שלוש בבית (כמו אצלי ) הם יותר מחוסנים נפשית אפילו שהם שברירים להתמודד עם העולם
שסביבם!!
בהצלחה!!
יש גננות, מטפלות וכו'.
חמור מאד בעיני אם זה "חלק מהחיים" במעון..
אסור שיהיה.
אל "תשלימי" עם דבר כזה.
מה זה? את שולחת אותו לגן-חיות?...
[אני לא "אמא" - אבל בכ"ז כתבתי..]
והילדים שלי לא סובלים מכך.
אם את מדברת על דחיפונת קטנה פעם בהמון- המון זמן כשרבים על בובה מסויימת- אני לא מתרגשת מכך...
אבל ממש הצקות ומכות- ממש לא!!!
היתה שנה אחת שהיה ילד די "אלים" בקבוצה ולכן המטפלת בערך "עמדה" עליו כל הזמן שלא יצליח לפגוע באחרים ובאמת שנה אח"כ כבר לא הסכימה שימשיך אצלה.... אבל שום ילד לא סבל מכך, פשוט המטפלת כל הזמן עמדה בגבורה על המשמר!!
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
🌸 מאמא דיל – דילים שאמא באמת צריכה! 🌸
כאמא ל5 ילדים בגילאים מגוונים, אני יודעת כמה אנחנו מחפשות לחסוך – בלי להתפשר על מה שחשוב באמת לילדים ולבית.
בדיוק בשביל זה פתחתי את מועדון מאמא דיל 💕
ערוץ שבו אני משתפת כל יום דילים שווים – כאלה שאני גם קונה בעצמי 👶🛍️
✔️ מוצרים שימושיים לבית ולילדים
✔️ מחירים משתלמים באמת
✔️ חוסך זמן וכאב ראש
✔️ רק דברים שעושים חיים קלים יותר
📩 לא בטלגרם? אין בעיה!
אפשר להירשם ולקבל סיכום דילים מרוכז למייל (כפעם בשבוע):
מאמא אחת לשנייה – בואי לחסוך חכם 💕
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות