שעקב השימוש התדיר של המילה בעולם ההלכה,

נעשתה המילה כזית מילה עצמאית.

והמילה כזית כמילה אחת, ולא עירוב של 'כ' ו'זית' - הגיוני שתשמש בצורת נקבה.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

להפוך סדרי בראשית רק כדי לא לטעון שהתפיסה שלנו את מושג הזית היא שגויה ושכזית צריך להיות אכן בגודל של...זית! מפליא לא?

ובאמת צריך להחמיר כך.

יש מחלוקת בראשונים אם כזית הוא חצי ביצה או פחות משליש ביצה.

אנחנו מחמירים כשתי השיטות ולכן בפסח אוכלים חצי ביצה, אבל זה לא אומר שלא מחמירים גם שכזית הוא באמת קטן (בסביבות 5 סמ"ק)

אמרתי לילדים שלי שאם הם רוצים לאכול לחם בלי נט"י  הם יכולים לאכול עד גודל של זית של ימינו.

דהיינו שבפסח וכדומה מספיק לאכול כשיעור זית ממש. זה שאתה מחמיר על עצמך זה עניין שלך. לדעתי זה מיותר ולא עקבי. (אני אישית לא נוהג כך, אבל אולי בעתיד זה ישתנה).

ופוסק בסתם ויש להחמיר.

כך שקשה להקל בזה בפסח.

(קראתי את זה וחשבתי לי- הילד שלי אוכל ביסים שגודלם פחות מכזית... איפה הוא ואיפה נטילת ידיים... 

זה מצחיק אותי שהוא עוד יהיה בגיל שמחנכים אותו לנט"י. 

בעז"ה) 

אבל זה לא עונה לשאלה הלשונית של שדרותי 

איפה כתר??? 

ייחוד מילה, ולכן הצורה שונה ולא רגילה. כמו תהילים.

ההבדל מתבטא בד"כ בהחלפת האותיות ס ב-ש ם ב-ן ועוד. (ארוסים- ארושין)

הבדל נוסף הוא הסיומת, לכן בלשון חכמים אפשר למצוא סיומת נקביות למילה זכרית (כזיתות גדולים ולא גדולות).

מתבסס על חומר שלמדתי לפני שנתיים ולא בהכרח שזה נכון.

ורואים עוד דוגמאות.

לא רק בגלל שפעם לא ידעו היטב דקדוק ולשון (<זה נכתב בציניות!)

אלא משום שהיו כללים עוד לפני אליעזר בן יהודה, והוא שינה אותם.

לדוגמא "טעותים ותעניתים" בליקוטי מוהר"ן, וכד'

סתם.

אבל נראלענ"ד עיקר (ופשט) כדברי האלעד דלעיל.

שיטה - שיטים = עץ(י) השיטה

שיטה - שיטין = שורה(ות)

שיטה - שיטות = מתודה(ות)

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.