פעולה 1

מטרות הפעולה:

מטרות רעיוניות:  עיסוק בנושא של איכות הסביבה – סביב בניית חנוכייה ממוחזרת.

מטרות חברתיות: גיבוש ושיתוף פעולה ולמידה לשלב בין רצונותיהם השונים.

 למדריכים:

הרעיון בפעולה הוא ליצור חנוכייה של הקבוצה- הבנייה המשותפת מאגדת משלבת שיתוף פעולה בין רצונות שונים ואת נושא  המיחזור ואיכות סביבה. בבנייה הקבוצתית אנחנו רוצים לתת לכל אחד ביטוי ועם זאת ליצור משהו אחד ביחד ששייך לכולם.

 אנחנו עשינו את זה בשבט המדריכות שלי עשו לנו את זה,זה ממש יפה אבל אנחנו היינו צריכות כול קבוצה להכין משהו אחר שקשור לחנוכה בשעה..כול קבוצה הלכה לבית של מישהי והכינו לביבות,סופגניות,חנוכיה ממתקים ועוד..

פעולה 2

מטרות:

1.      להכיר את סיפור חנוכה.

2.      להכיר את המושגים של לקיחת אחריות ומרד בתוך סיפור חנוכה

מהלך הפעולה:

1.      מכינים על קלף את סיפור חנוכה (נספח 1).

2.      מחלקים את הילדים לשתי קבוצות. המטרה של כל קבוצה היא לצבור כמה שיותר מלים מוסתרות.

3.      קוראים יחד את הסיפור. כאשר נתקלים במילים מוסתרות (13 המלים המודגשות בסיפור)עוצרים את הסיפור וכל קבוצה שולחת נציג למשימה. הנציג יזכה במילה ע"י ניצחון במשימה.

     משימות לדוגמא:

-         אכילת סופגניה כמה שיותר מהר

-         סיבוב סביבון כמה שיותר זמן

-         הימור איזו אות תצא בסביבון

-         בדקה וחצי לרשום כמה שיותר מלים שקשורות לחנוכה

-          לארגן את כל הקבוצה לקרוא כמה שיותר חזק: "מי לה' אלי!"

-         לרשום בדקה וחצי כמה שיותר שירי חנוכה

-         לאכול סופגניה בלי ידיים

-         להאכיל אחד את השני סופגניה בעיניים עצומות (שני ילדים מכל קבוצה).

4.      אחרי הקריאה אפשר שהקבוצות יכינו הצגה על קטע אחד בסיפור ויציגו  אחת לשנייה.

5.      שואלים את הילדים:

§        מה אתם חושבים על סיפור חנוכה?

§        מה הדבר הכי חשוב בסיפור לדעתכם?

§        האם אתם הייתם שותפים פעם למרד?

6.      מסכמים: חנוכה הוא סיפור גבורה. סיפור של שמירה על ערכים, על אמונה בדברים שחשובים לי כאדם ולנו כעם. סיפור על אנשים שלא התייאשו ונלחמו על מה שהם מאמינים בו. במהלך השנים סיפור המכבים ליווה את עם ישראל וסימל את היכולת שלנו להיות מעטים מול רבים ולנצח. זה סיפור שמדבר על מרד – על לעשות משהו שאף אחד אחר לא מעז לעשות אותו, לשנות את המציאות!

נספח 1 - סיפור חנוכה

לפני  שנים רבות כשבית המקדש עוד היה קיים ובכל יום הכהנים הדליקו בו את מנורת הזהב, באו היוונים וכבשו את הארץ, והגיעו.עד ירושלים. היוונים לא הכירו את ה', הם התפללו לפסל עשוי אבן.היוונים לא למדו תורה ולא שמרו את השבת כי הם היו יוונים, והם רצו שכולם יהיו יוונים כמוהם. למלך של היוונים קראו אנטיוכוס. הוא שלח את החיילים שלו לכבוש את ירושלים. החיילים היוונים לבשו שריוני ברזל וחבשו קסדות ברזל. היו להם חרבות ארוכות ומגנים עגולים והם רכבו על פילים,על פילים מלומדי מלחמה. פילים עצומים וכבדים.
היוונים הגיעו עד לבית-המקדש על הר הבית, הם נכנסו עם הפילים לתוך העזרות - חצרות של בית המקדש, והפילים רמסו כל דבר שעמד בדרכם. היוונים הוציאו את מנורת הזהב מבית המקדש הם לקחו אתם את כל הכלים העשויים כסף וזהב, והורידו את הפרוכת ואת כל השטיחים היפים, את כל כדי החרס, המלאים שמן זית זך, נפצו ובתוך בית-המקדש פנימה העמידו פסל.
והמלך אנטיוכוס פקד פקודה לכל היהודים וכך אמר: "מעכשיו כל היהודים צריכים להיות כמוהיוונים! אסור לכם לעשות ברית מילה לתינוקות! אסור לכם ללמוד תורה! אסור לכם לשמור את השבת אסור לכם להתפלל לה'! מעתה כל היהודים צריכים להתפלל !לפסל כמו יוונים ומי שלא יעשה כן ימות.
והמלך אנטיוכוס שלח את הפקידים היוונים לכל הערים ולכל הכפרים בארץ כדי להודיע לכל היהודים את הפקודה שלו. אחד הפקידים היוונים הגיע למודיעין השוכנת בדרך העולה לירושלים.במודיעין גרה משפחה של כוהנים שעבדו בבית המקדש - כשהגיע תורם לפני שהיוונים באו. אבי המשפחה היה זקן וחכם וקראו לו מתתיהו הכהן, והיו לו חמישה בנים: יוחנן, שמעון, יהודה, אלעזר ויהונתן. כולם עבדו בשדות ובכרמים ובבוסתנים, כי לא יכלו לעלות לירושלים, לבית המקדש. וכולםידעו ללמוד תורה.
כשהגיע הפקיד היווני למודיעין, הוא העמיד את הפסל באמצע הכפר וקרא לכל אנשי מודיעין להתאסף סביב לפסל ואמר להם:"שמעו את פקודת אנטיוכוס לכל היהודים"
אסור לכם לעשות ברית לתינוקות!
אסור לכם ללמוד תורה!
אסור לכם לשמור את השבת!
ואסור לכם להתפלל אל ה'!
ועכשיו... גשו הנה והשתחוו לפסל!!!
שקט... כל אנשי מודיעין עמדו סביב. איש לא נע ולא זע. ופתאום קרא מתתיהו הזקן בקול גדול:
"מי לה' אלי"! והוא קפץ קדימה, הרג את הפקיד היווני, הפיל את הפסל ושבר אותו לרסיסים.

מתתיהו אמר לבניו וכל אנשי מודיעין: "אנחנו לא נשמע בקול המלך אנטיוכוס! אנחנו לא נהיה כמו יוונים! בואו נסתתר במערות, שם נוכל ללמוד תורה והיוונים לא ימצאו אותנו ושם נוכל ללמודלהלחם!"

כל אנשי מודיעין שמעו בקול מתתיהו, הם עזבו את הבתים, השדות, הכרמים והבוסתנים והלכו להסתתר במערות שבתוך ההרים. שם הם למדו תורה, שם הם שמרו את השבת, שם הם התפללו לה' ושם הם התכוננו למלחמה והתאמנו כדי לגרש את היוונים מהארץ.
ומתתיהו היה זקן ובא בימים. הוא הרגיש שעוד מעט הוא צריך למות. הוא אסף:את כל היהודים במערה ואמר להם: "יהודה המכבי, הוא החכם והאמיץ בין הבנים שלי, כאשר אמות הוא ינהיג אתכםבמלחמה נגד היוונים - ואתם תשמעו בקולו."
המלך אנטיוכוס כעס מאד שהיהודים לא רוצים להיות כמו היוונים והוא שלח.עוד חיילים ועוד פילים כדי להלחם ביהודים ולהכריח אותם להיות כמו היוונים. יהודה המכבי אסף את כל היהודים במערה ואמר להם: "אנחנו נלחם ביוונים ונגרש אותם מהארץ! ועכשיו נתפלל כולנו ביחד לה' שיעזור לנו - כיאנחנו מעטים והיוונים רבים ויש להם פילים וכלי מלחמה".
שכל היהודים התפללו ביחד במערה, הם שמעו מרחוק שיירה מתקרבת: אלה היו החיילים היוונים, חבושי קסדות וחמושי חרבות ומגנים, שרכבו על פילים בדרך העולה לירושלים. וכאשר השיירה שלהיוונים עברה במעבר הצר בין ההרים צעק יהודה: "מי לה' אלי!" פתאום כל היהודים פרצו מן המערה החוצה ודקרו את הפילים מלמטה בכידונים. הפילים נעצרו במעבר הצר שבין ההרים, היוונים התבלבלו ונבהלו. והיהודים נלחמו בהם ונצחו אותם וגרשו אותם מהארץ.
אז קרא יהודה המכבי: "ה' עשה לנו תשועה גדולה! ה' נתן רבים ביד מעטים! ועכשיו נעלה כולנו לירושלים ונטהר את בית המקדש כדי שנוכל להתפלל שם לה' ולהודות לו."
כל היהודים על לירושלים ובאו לבית המקדש שהיה כולו מזוהם ומחולל ופסל עמד בתוכו. הם נפצו את הפסל לרסיסים והוציאו מן העזרות את העשבים שגדלו בהם ואת כל הלכלוך של הפילים אחר כך עזרו כולם לנקות ולתקן את בית המקדש. הבנאים תקנו את המרצפות והעמודים. הצבעים צבאו דלתות וחלונות. האורגים ארגו פרוכת חדשה ושטיחים. הצורפים יצקו מזהב וכסף כלים ומנורת זהב למאור.

וכאשר בית המקדש היה כולו נקי ומצוחצח וטהור הזמין יהודה המכבי את כל היהודים לחנוכת ביתהמקדש. כל היהודים לבשו בגדי חג ובאו לבית המקדש בשירים ובמחולות. יהודה המכבי ערך את הפתילים בספלים של מנורת הזהב כדי להדליק אותה שוב ביום חנוכת בית המקדש, אך הוא לא מצא שמן זית זך חתום בחותמו של כוהן גדול, שרק אותו מותר לצקת לתוך הספלים של מנורת הזהב.חיפש יהודה בכל בית המקדש ובכל העזרות, וחיפשו אתו כל האחים -חיפשו, חיפשו, עד שמצא יונתן בקצה העזרה כד אחד מלא שמן זית זך, חתום בחותמו של כוהן גדול, והיה בו שמן שמספיק להדליק את המנורה רק יום אחד. יהודה יצק את השמן מן הכד לתוך הספלים של מנורת הזהב, והדליק אתהאש בפתילים. כל היהודים, האבות, האמהות והילדים, הסבים והסבתות ראו את הנרות הנוצצים במנורת הזהב וכולם התפללו ושרו ושמחו בחנוכת בית המקדש, עד שהתעייפו והלכו הביתה לישון.
בבוקר בא יהודה המכבי לבית המקדש והנה קרה נס: השמן מן הכד המשיך להבעיר את הנרות הנוצצים ומנורת הזהב המשיכה להאיר. בכל יום באו היהודים לבית המקדש ובכל יום ראו את הנרות הנוצצים במנורת הזהב הקדושה. שמונה ימים נמשכה חגיגת חנוכת בית המקדש - ושמונה ימים המשיך השמן מן הכד להבעיר את הנרות במנורת הזהב. עד שהכהנים כתשו זיתים והוציאו שמן זית זך חדש, ומלאו בו כדים רבים חתומים בחותמו של כוהן גדול.
ובכל שנה ושנה כל היהודים מדליקים נרות חנוכה. כל יום מוסיפים נר אחד עד שדולקים בחנוכיה שמונה נרות המזכירים את הנס של כד השמן שהספיק להבעיר שמונה ימים את הנרות במנורת הזהב הקדושה בחנוכת בית המקדש.

מקווה שעזרתי ,לילה טוב!!

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

😜

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

מאוד

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...