אני בדרך כלל לא אקציב לעצמי מראש סכום לקניה.. אם אראה משהו יפה במיוחד שעולה קצת יותר מהרגיל? לפעמים זה שווה את זה. נוח גם לתרומות ולהזמנות באינטרנט.

(לא חורגת.יש לי אומדן סביר של כמה יש לי, ואני לא מוציאה סכומים שמסתכנים בלהתקרב מדיי לסכום הזה.)

תתחדשי!!

וטוב שכך

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

היום כבר יש לי אשראי מאילוצים של תשלומים כזוג נשוי ואחרי שנים שחינכתי את עצמי חזק בקטע של כסף - זה הרבה יותר קל לשמור על מסגרת.

אני מקבל פעם בשבוע הודעה מהבנק עם הסכום שנשאר לי בחשבון!

זה נוח

בכ"מ משתדל לא להשתמש בו יותר מידי

אלא להוציא כסף מזומן ורק בו להשתמש!

כלומר יש טבלה מסודרת של הוצאות ואפשר להבין איך ומה.

עוד דבר שלמדנו: מבחן הפח. יעיל כדי לאמוד כמויות של מזון.

לא לקנות פי 8 ממה שצריכים... 

ממש ממש נכון!

מבחן מצויין לקניות אוכל... 

לא מבחן אפקטיבי ככ לקניות אחרות 

(משה, אין "מבחן פח" למטפחות!!! )

למטפחות יש מבחן שנתי:
*כמה פעמים לבשתי אותה בשנה האחרונה?

האם עדיין יש לי בגד שמתאים לה?
*כשאני רואה אותה היא גורמת לי לחייך?
* כשאני נתקלת בה אני מחפשת מיד אחת אחרת יפה יותר?
 

ואם התשובות הן כאלה שישחררו אותה

יש נשים שישמחו לחבוש אותן
יד 2 או פרסום של 10 דקות בנשואות וסיימנו

נעליים ושני פריטים זה אכן שלל מכובד, במזל טוב. 

כמו שאמרת בעצמך, הדבר בחשוב באמת זה לשלוט בכסף.
לדעת כמה יש לך, כמה אתה יכול או רוצה להוציא, ובכלל, להתנהל בצורה נבונה מבחינה פיננסית. 

לגבי האשראי - מחד, כמו שאמרת, לפעמים קשה יותר לשים מעצורים בזמן הקניה, אולם מאידך, ניתן לעקוב בווירטואל (אתר האינטרנט של הבנק \ אפליקציה וכו).  אחר ההוצאות וההכנסות, ולראות את התמונה הכוללת בכל רגע נתון. (אף בחלוקה לפי סוגי הוצאות וביחס לחודשים אחרים). 
בנוסף, אין לזלזל בנוחות של שימוש בכרטיס אשראי, במקום הוצאה תמידית של מזומנים וסחיבת מזומנים, מה גם, שיש דברים שמאפשרים את השימוש באשראי בלבד. 

אבל כמובן שכל עוד השיטה שלך נוחה וטובה לך, אין שום סיבה לשנות. (ובמקרים מיוחדים, זה לא סיפור לעשות שימוש חד פעמי באשראי של מישהו אחר כמו חבר או בן משפחה). 

אף פעם לא עושה תשלומים על מוצרים בודדים. למה שחודש הבא יירד לי כסף? מאיפה אני אמור לזכור את זה? עדיף לשלם בפעם אחת ולגמור עניין.

אז כרטיס אשראי חסכוני עבורי.

אצלי מסוכן שיהיה כסף בארנק...

אני מאד מחושבת, ושורצת באתר של הבנק שלי.

אני יוצאת לקניות עם מטרה וסכום.

אז נכון שיש חריגות, אבל לרוב אני לא עוברת את הסכום.

יש לי אשראי- ואני צריכה אותו. יש לי הרבה תשלומים דרכו.

ודווקא הכי נוח לי לשלוט בתקציב עם כרטיס אשראי- כי יש לי פירוט חודשי כולל תחומים וככה אני יודעת כמה הוצאתי על בגדים כמה על מזון וכמה על בית וכו'..

נוח לי מאד.

שולטת בהוצאות בגלל הסיבות שציינו פה.

איזה כיף לעשות קניות

לי יש אשראי, לא מבינה איך הייתי מסתדרת בלעדיו. כשאתה לא נגיש לכספומט זה נהפך להיות סיוט.

אני מצליחה לחסוך מעולה וממש לא מבזבזת, למרות שאני עם אשראי כבר כמה שנים טובות... זה עניין של הרגל, משמעת עצמית וחשיבה בשכל ולא רק "באלי!!".

אני יודעת שאם לא היה לי אשראי הייתי אולי קונה פחות, אבל גם קונה פחות פריטים שבאמת נחוצים.

מעבר לזה שאשראי נותן תחושת ביטחון ויציבות מטורפת, ולי זה ממש חשוב

ב"ה הולך בסדר

אני לא זמינה לכספומטים, ואני לא רוצה לשלם את העמלה של להוציא כסף מהקיר 

גם נוח לי שאני רואה בסוף כל חודש בטבלה במחשב- סיכומים של הכל 

הבעיה זה שיש מקומות שקנית- ומה שרשום בתור השם שלהם- לא קשור... ואז את כזה "מה? מה החנות הזו? מה קניתי שם? מה היה באותו יום?" ... 

השיטה החדשה שאני מנסה עכשיו- 

לעשות רשימות קניות (כמו רשימת מכולת- רק לספרים,דיסקים, מטפחות, בגדים, וכולי)

אם זה נשאר על הרשימה מספיק זמן- סימן שצריך את זה, וזו לא קפריזה רגעית 

וזה גם אומר שצריך ללכת לפנות זמן כדי לקנות- ולא להתעצל ולהסתדר בלי... 

יש לנו כרטיס אשראי רגיל שאינו בשימוש אישי, אלא נועד לתשלומים שאפשר לבצע רק על ידי הוראת קבע..

וביומיום- משתמשים בדירקט. שזה בעצם כרטיס אבל הכסף יורד בזמן הקניה כמו במזומן

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.