כלכלית משתלם לגמרי

|הוגה במוחו רעיון ענק|

יימח שמם!! נבלות סרוחות, כבר אמרתי?

זה ברור.

אבל לא פחות יימח שמם של מי שמאפשר להם להרוג בנו.  האויב שמבפנים. 

תראו את זה

 ערבים ברמאללה מחזיקים כבד של  יהודי שנקלע עם חברו לרמאללה.

וללא שום קשר- הטקסט עצמו מזוייף

מישהו פה זוכר למישהו משהו...

אז רק להבהרה:

אני חושבת שנוהל פתיחה באש שכרגע קיים בצהל הוא אוילי, אידיוטי, התאבדותי וחולני!!

אני גם חושבת שאנחנו צריכים לירות!! כן, לירות!! בכל אחד שמעיז להרים אבן על חייל ישראלי.

בקשר ללכת למילואים (במצב כרגע) אני לא הכרעתי בדעתי כי. אני מכירה מג״דים שמצליחים לעשות חיל למרות החוקים המטומטמים של הצבא... והם כן מטפלים במי שצריך בצורה הנכונה... אז אני לא יודעת.

אני לגמרי יכולה להבין את שדרותי שהוא בוחר לא ללכת... ואף מצדדת בעמדה הזו (ע״ע בחורים שיצאתי איתם...!!!!)

ועכשיו לשורש וגרביים, כשאני צוחקת מבדיחה מסויימת, לא הופך אותי מסכימה עם צד מסויים, אותי זה הצחיק סורי!!

אז בגלל שהתוכן אולי לא הכי מתאים לי זה לא מצחיק!?!? התשובה היא לא. אותי זה מצחיק וצחקתי.

סליחה אם זה פגע במישהו.... זו לא היית הכוונה!

את מזכירה לי את סאבלימינל, שהיה טבח בצבא.

והיום ממלא את הפייסבוק בסטטוסים ימניים ורדודים וגזעניים מאד.

לא כדאי להביע דיעה בנושאים שרחוקים ממך

אני אעשה מ ה ש ב א ל י !!!

(ויפה, זה דומה לסבלימינל בלשון נופל על לשון)

אה ואני גיזענית!!

זה עניין לפרשנות....

זה זה מה שעצוב בסיפור

וגם שדרותי לא ענה לי על זה בשרשור שם.

חייל שמזהה מישהו שיש לו אמצעי (בלוק, סכין, אקדח וכו') וכוונה לפגוע - יורה בו.

אבן בד"כ לא מהווה איום על חייל ברכב ממוגן ולכן לא יורים במקרה כזה אלא משתמשים בגז מדמיע ואמצעים אחרים.

הבעייה שקיימת היא כאשר ערבים זורקים אבנים על רכבים של אזרחים בכבישים. וכאן כל אבן קטנה מסכנת חיים.

זה ש"אבן בד"כ לא מהווה איום על חייל ברכב ממוגן", היא מהווה איום על אזרחים שנוסעים בכביש.. 

אולי החייל שנמצא בתוך הג'יפ לא נמצא בסכנה מיידית (אולי, ראינו את הסרטונים של חיילים בורחים מג'יפים בוערים..) אבל אי התגובה ההולמת היא זאת שמסכנת את האזחים שנוסעים בכביש. וכאן כל אבן קטנה מסכנת חיים. 

וצריך לטפל בהם כמו ברוצחים.

מה שבאתי להגיד הוא שצה"ל לא מסכן את החיילים 

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל