לגבי ילדתם , תלמידה שלי (כתה ב')שבזמן האחרון משהו עובר עליה.
קושי במשמעת אצל כל המורות, לא כותבת במחברות וקושי בקשב.
אני יודעת שהכל התנהגותי כי היא ילדה מוכשרת עם יכולות גבוהות .
לי נראה שהכל נובע מקושי רגשי כלשהו, ויש לי חשד שמשהו בבית גורם לכך.
ההורים מברית המועצות(זה משנה כי יש להם סגנון חינוך אופיני)
אני יודעת שלהורים האלו צריך לתת הנחיה מה לעשות עם המצב , באופן ברור.
בתור הורים לילדים האם למישהו מכם יש תובנות?
ואל תשלחו אותי ליועצת . מנהלת וכדו' כי אף אחד לא הצליח לעשות משהו מועיל...
לדעתי, אם ההורים לא יספרו כלום מעצמם (את יכולה לומר שאת לא רואה סיבה לשינוי בכיתה, ולשאול אם יש להם רעיון לגורם אפשרי, נכון?),
אז כדאי להמליץ להם:
להקשיב לבת שלהם בבית. לשמוע מה היא מספרת, מה היא חולקת איתם. גם כדי לתת לה מקום ותחושת ערך וחשיבות, וגם כדי שאם קורה משהו שהם לא יודעים עליו (וגם את לא יודעת עליו), שתרגיש שיש לה מקום לפרוק ולשתף.
להתעניין בלימודי הבת שלהם- מה היא למדה בכל יום בבית הספר, מה היה בכל שיעור ואיך היא הרגישה בכל שיעור. מה המקצוע הכי אהוב עליה... לתת לה הרגשה שהחלק שבית הספר תופס בחייה, מעניין אותם ושהם דואגים ומתעניינים.
לעשות איתה דברים שהיא אוהבת- יצירה, נגינה, ריקוד, שירה, ספורט- כל דבר שהיא רוצה וחושקת בו. פעם ביום. שתדע שיש לה את המקום החופשי להיות מי שהיא רוצה ולעשות כרצונה.
בהצלחה רבה!
אם את חושבת שזה משהו בבית - הרי שבלי אמון לא יגידו כלום.
תספרי על השגי הילדה (בעבר), תשאלי איך היא ביית? מה עם האחים, אם יש, וכו'?
איך היא מתנהגת בבית (אולי יספרו על דרכי "חינוך" לא סבירות).
אח"כ תעברי למה שקורה בביה"ס, תשאלי אם יש להם השערה מה משפיע על הרגש שלה. אח"כ תשאלי אולי עברה משהו לא נעים. הכל בטון מתענין, "משתתף", תנסי לראות את שניהם, לראות איך מגיבים.
לפי זה ניתן לנסות ללמוד משהו.
איך אפשר להגיד "מה לעשות" לפני שיודעים מה הגורם, ומה המצב בבית.
אבל ברור שאסור לתת לכך להימשך.
נתתם לי כיוון, אני מקווה שבהתאם למה שיענו, אוכל למצוא איך לכוון אותם
(מה שמציק לי הוא שאני בהחלט יכולה להעלות השערות מהי הסיבה
ובהתאם למה שהי האיתה בעבר אני יודעת שזה קשור לחוסר סבלנות של האמא לילדה שלה
כי היא ילדה פעילה ושובבה ויש להם כל מיני דרכים
לא להתעמת איתה כמו להיות בחדר עם אחותה עד שאבא מגיע הביתה (היה בעבר ועליתי על כך בעקיפין)
האמא נוהגת להראות אכפתיות רבה כלפי חוץ(ואכפת לה, רק בדרך שלה)
אבל במציאות, הדרך שלה לא חינוכית בעליל - מה שגורם לילדה להתנהג כך.
והכי קשה איתה שרוב הדברים שהיא אומרת נוטים ליפות את המציאות .
בכל אופן נתתם לי את הגישה ומאיפה להתחיל את הדרך
והלואי שאצליח לשנות משהו
ואם כך יתברר - את יכולה לנסות שני דברים אח"כ:
האחד - להסביר לה עניינית מה זה גורם, למרות הכוונה הטובה, ולהציה לה חלופה.
ב. לעיתים אפשר להשתמש בכך שאצל חברותיה הדרך הזו לא נוהגת, וממילא היא מרגישה את ההבדל. אז כדאי למצוא דרכים שהיא לא תרגיש "סובלת" ביחס לאחרות.
וגם, "לרמוז" בסוף כלאחר יד שילד לא יכול לעשות יותר מידי "הצגות", ואז בביה"ס ניכר שהוא בלחץ ומרגיש לא טוב. ואדרבה, אם היו מנסים ללחוץ שלא ייראה כלפי חוץ, עוד יותר ניכר הלחץ.
אז מאד כדאי לנקוט דרך נינוחה יותר. להסביר לה איך עומדים על דרישות סבירות לגיל, ביחד עם יחס חם ואוירה טובה.
יתכן שההדרכה המעשית, עם ההסבר של יתרונה, ביחד עם ה"חשש" ש"רואים" - יתרום לשינוי..
וכמובן, תשוחחי גם עם הילדה מידי פעם, תדובבי אותה בנחת, שתרגיש נוח איתך.
אז למה זה התחיל להשפיע רק בזמן אחרון?
למרות שבהחלט היא לא מרגישה מספיק בטוח לשתף אותך
כי מה שקורה עם עולים חדשים שהם נחשבים אוכלוסייה בסיכון ואז מתערבים כל מיני גורמים שהרבה פעמים רק מזיקים.
ולא לשכוח שהמון דברים קטנים שבארץ אף אחד לא ישים לב עליהם - ברוסיה זה קו אדום ומקבלים עונש על זה
שאת נשמעת מורה יוצאת מן הכלל! איזה לב! איזו אכפתיות! איך את 'רואה' את הילדה באמת! לא מכירה הרבה מורים/ות כאלה.
הלואי שאזכה שיהיו לילדי כאלה מורים!
ישלם ה' פועלך!
עליתי לארץ בגיל קטן מרוסיה, היום אני מבוגרת ואמא לשניים, בעלי ישראלי. אני יכולה לייעץ לך לנהוג בזהירות עם ההורים, לא להפגין שאת חושדת בהם, ייתכן שיש לילדה בעיה שלא קשורה להורים כלל, ואז הפגנת חשדות כלפיהם תעמיד אותך כדמות לא חיובית, אף אחד לא אוהב את התחושה שרודפים אותו וחושדים בו כשהוא יודע שהוא בסדר,איך היא בכיתה מבחינה חברתית למשל?
ואם האמא מראה אכפתיות מה גורם לך לחשוב שאין לה סבלנות לבתה? שהיא שמה אותה בעונש בחדר עם אחותה פעם או פעמיים, או שזה מנהג יומיומי שלה?
בכל אופן אני מציעה לא להפגין חשדות אלא לתת להורים כלים טיפוליים כמו שכבר הציעו לך כאן ולראות- ייתכן שיהיה שיתוף פעולה נהדר ותראי שינוי לטובה.
במקביל שימי לב איך היא בכיתה, עולים מברית המועצות מאוד סגורים לפעמים והיא לא תבוא לדווח לך מעצמה על בעיות חברתיות אם יש, צריך לשים לב.
כמובן אם יש חשש ולו קטן לאלימות חלילה הגישה צריכה להיות שונה לגמרי, אבל להכנס לאנשים לחיים בפרטים חינוכיים קטנים ושוליים יכול להביא יותר נזק מתועלת.
בקיצור, תני להם כלים טיפוליים מהניסיון שלך ותראי לאן זה מתקדם.
מקווה שעזרתי, כל זה כאמור בגדול ובתור הכרות גדולה עם המנטליות, אך לא עם המקרה הספציפי כמובן
היתה שיחה מצוינת, (אבל לי היה מאוד מעייף רגשית...)על מעלותיה של הילדה ויכולותיה החזקות,
ברור מעמיק מה היה יכול לגרום לשינוי בהתנהגות -כמו שחשבתי קשור לחינוך ההורים,
והיו עוד כמה סיבות שאכן מקורם בבית,
הם ציפו לקבל ממני הכוונה מה לעשות
וקבלו גם טיפים לחינוך נכון ואיך לתת גב לבי"ס באופן נכון.
בעזרת ה' כמובן.
סוף טוב הכל טוב
תודה לכל העונים.
עזרתם לי המון!
בתחילה לא ידעתי ממה להתחיל בכלל.
ומתוך תגובותיכם בניתי את השיחה.
שכשעובר על ילד משבר כזה- הוא צריך הכי הרבה שיאהבו אותו! שיראו לו שגם אם קשה לו בבי"ס - בבית אוהבים אותו בלי קשר ולא משנה מה יקרה....
ממש ממש בהצלחה!
ההורים לשיחה לפני שקודם מדברים עם התלמידה....
אני בגיל תיכון, וזה הדבר שבגללו אפשר הכי לאבד אמון במורים!
לעשות קודם הכי את ההשתדלות לברר עם הילדה.
פשוט לא לבוא קודם לדבר עם ההורים!!!
נכון המקרה שלך הוא כיתה ב'... ואולי הנכון זה לדבר עם ההורים... אבל לא מתאים לכל הגלאים.
ענו לך שצריך לשאול הכל בנחמדות... למה?? כדי לעשות פוזות על ההורים??
לא מבינה אותכן!!
יש להניח שהיא עשתה את זה.
ב. ילדה בכיתה ב' - זה לא כמו את.. מי אמר שזה "מתאים לכל הגילאים"?... ובוודאי שאם יש יכולת להשפיע על ההורים ולהסביר כאן, צריך לעשות את זה.
ג. בוודאי צריך לדבר ב"נחמדות". קודם כל, כך מדברים עם בני אדם.. ובנוסף - אין שום סיבה שלא לדבר אליהם כך, הרי זה לא שידוע שהם עשו איזה משהו נורא... ומעבר לכך - אם רוצים שיהיו מוכנים לספר מה קורה וגם לקבל - כך צריך לדבר. אחרת, "יינעלו". ניכר שאת מקישה מדברים שאצלך לכאן. כנראה זה "שני עולמות"..
בעצם, דן כבר כתב חלק ממה שרציתי להגיד, אז רק אוסיף עליו-
אין שום סיבה לדבר לא ב"נחמדות". ההורים לא פגעו במורה או גרמו לה נזק. המטרה המשותפת של המורה וההורים היא טובת הילדה (ושתלמד, אבל נניח לזה כרגע). אין כאן מישהו נגד מישהו אחר- אלא גם המורה וגם ההורים רוצים ביחד שלילדה יהיה טוב.
לכן פונים להורים בצורה נעימה- כי האינטרס הוא משותף ואין שום סיבה להיות עוינים (ומכאן מובן שהנחמדות היא לא העמדת פנים).
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
